[חדש]
אתון עיוורת   יום ה', 22/01/2009 שעה 10:00 אתר אישי
בעיקרון מסכימה איתך ביחס לחלק הראשון של הפוסט שלך, זה עדיין לא סותר את הצורך במחאה ובבדיקה עצמית ביחס לאופן שבו צה''ל מתנהל כשהוא מגן עלינו. זאת אומרת, מסכימה עם העמדה שלך שזכותנו להגן על עצמנו - ועדיין כשאנחנו באים להגן על עצמנו, עלינו להקפיד על ערכים מוסריים - שזה אומר לנסות ולצמצם פגיעה באזרחים. גם אם הצד השני מכוון ישר אל האזרחים ומפוצץ נשים וילדים. העמדה המוסרית הזאת וההקפדה עליה, היא לא למען יראו אומות העולם - אלא אך ורק עבורנו. עמדה מוסרית מאפשרת חוסן עמידה ויש לה תועלות לטווח ארוך- באשר לאופן שבו העם הזה יתפתח. האופן שבו התקשורת כאן מסקרת את הצד השני לוקה בחסר - ישנה דה-הומניזציה של הסבל של הפלשתינאים ואני חושבת שהבלוגים האלה שאתה מתייחס אליהם , זה סוג של תגובת-נגד לשטיפת המוח שאנחנו עוברים כאן. כן, זה סוג של שטיפת מוח, כשלמתים בצד השני אין שם ולפעמים אפילו לא מספר. הצורה הזו של הכיסוי מונעת מהאנשים כאן להיפגש עם המציאות במלוא כיעורה - ובמובנים עמוקים אינה מאפשרת התמודדות נכונה. צה''ל שמפסיק להיות רגיש לערך החיים - כחיים, מאבד נכס שהוא אולי החשוב ביותר.
ובאשר לחמאס. לי אין אשליות ביחס לחשכה שהארגון הזה מביא איתו, ובכל זאת. כתב כמו שלומי אלדר שמכיר את החמאס קצת יותר מקרוב ממך (אני מניחה ויכול להיות שאני טועה) - אומר בראיון להעיר. שהוא לא חושב שאפשר לחתום היום עם החמאס על הסכם שלום, אבל משא ומתן על הסכם מקומי אפשרי לחלוטין. אני מצטטת: ''הם טיפסו על עץ גבוה מדי מבחינת הדרישות שלהם במרוצת השנים, אבל מצד שני דיברו לא פעם על נכונות להסכם שישלב הכרה בגבולות 67 עםן הודנא ארוכת טוו. למעשה מדובר בשם אחר ומסורבל למונח '' הסכם שלום'' - הודנא של 30 שנה''.
נכון שהדבר הראשון שעולה בראש הנה אנחנו ניתן להם הזדמנות להתחמש עד הצוואר ( מול זה אפשר לנקוט בכל מיני צעדים), מצד שני יש כאן הזדמנות למהלכים חיוביים - כמו משחק פוליטי נכון מול סוריה ואירן (שאגב, אם נזכה לחסד אולי הרפורמים שם יצליחו להניע מהלכים של שינוי. זאת אומרת האירן של היום יכולה להשתנות). אפשרות אולי להכניס איזו נורמליזציה, הרגעה לאזור, לשקם כלכלית את עזה - מצב שאולי יאפשר לפלשתינאים עצמם להשתחרר מהחמאס, הרי עזה - היא לא רק חמאס. וגם הפלשתינאים זה לא מקשה אחת. עזה והגדה זה לא אותו דבר.
וגם - אתה לא יכול להתכחש לעובדה - שההרג שנעשה בעזה - תורם לשנאה ולהקצנה ולרצון לנקם שם. שההרג הזה יצר זכרון שילווה דורות. ילד שראה את האדמה סביבו רועדת וגוויות של אנשים עפות סביבו, לא יכול לצמוח כילד נורמלי. כן בהחלט זה תקף לילדים שחוו פיגועים והפצצה בשדרות. המהלכים האלה מרחיבים ומעמיקים את מעגל השנאה, החשדנות הפחד והאלימות - שזה מה שקורה כאן. להבנתי שיחות השלום של ברק - נפלו בדיוק מהמקום הזה - שבו החשדנות וההתכוננות מראש למלחמה - יצרו את המציאות שאת פירותיה אנחנו אוכלים עכשיו.
אף צד הוא לא צדיק. לא אנחנו ולא הם. ההתחפרות הזאת באיזו ראייה חד מימדית - רחוקה מלהיות רציונאלית.
תענוג לקרוא אותך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
מיקי   יום ה', 22/01/2009 שעה 19:13
בתגובה לאתון עיוורת
הודנא - שביתת נשק
תהאדייה - רגיעה
סולח'ה - שלום וסליחה

יש עוד כמה וכמה גווני אפור בדירוג מצבי המלחמה או אי הלוחמה.
כל מצב שהוא סולח'ה - מהווה שימור מצב המלחמה עד לכ-שירווח נכה אתכם בחזרה.
הסכם שלום הוא הסכם שלום כל מונח אחר - מניח את המלחמה הבאה לפתחי המסכים לפחות משלום מלא דהיינו הנכנע לגחמת הרגע יקבל מלחמת 100 שנים אם לא יחוסל קודם לכן.
המלחמה היא לא על טריטורייה - זו מלחמת דת, שליטה ובם חרבו של מוחמד נכפה את דת האיסלם.
או שנכריע או שנוכרע.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
אתון עיוורת   יום ו', 23/01/2009 שעה 11:00
בתגובה למיקי
אתר אישי
מיקי - באמת ובתמים שחשבתי כמוך, עד לא מזמן. ואז הבנתי שהצורה הזאת של החשיבה היא זאת שמייצרת את המציאות. לא כל הפלסטינים דתיים ותומכים בחמאס. בעזרתנו האדיבה החמאס תפס אחיזה.
הקיצוניים משני המחנות הם אכן דתיים.
''המסכים לפחות משלום מלא - יקבל מלחמת 100 שנים אם לא יחוסל קודם לכן''. מה הבסיס העובדתי לתפיסה הזאת? זאת נקודת מבט שאומרת אני לא מאמין לצד השני וחושב שהוא רק רוצה לחסל אותי. החמאס כתנועה - היא אכן כזו. אבל היא לא הכוח היחיד שפועל שם. כשערפאת עוד היה בלבנון נוצרה פה הנהגה שאפשר היה לדבר איתה - אבל אנשים היו בדיוק בתפיסה שאתה מייצג עכשיו.
אני מוצאת שאנחנו נעים או בין התפיסה שלך או בין איזו תפיסה נאיבית של הצד השני: פרחים בקנה ולאב סטורי שלא שייך לכאן. להחזיר את ערפאת לשטחים - היה תוצר של נאביות כזו וחוסר קריאה נכונה של המפה. יש לנו חלקים מפוצלים בתפיסה שלא מוכנים להיפגש והגיע הזמן שנעשה את זה - נהיה חכמים במקום פלקטיים.
אני לא מבינה מה אתה אומר: מצד אחד הם יעשו הפסקת אש ומצד שני הם ימשיכו להילחם, או שבעוד שלושים שנה הם יחליטו לתקוף אותי ומה הסכם שלום - זה תעודת ביטוח? הם לא יכולים להתעורר אחרי 30 שנה ולתקוף אותך? נו באמת.יתקיפו נתקיף חזרה - נחזור לנקודת המוצא שלך. אני רואה מקום שרק יכול להפסיד בלא לנסות להגיע איתם להסכם. להילחם איתם - זאת אופציה קיימת תמיד. עם מצרים למשל יש לנו שלום שרחוק מלהיות מלא - ביישום שלו - והיו סביבו דיבורים מאוד דומים לדיבורים שלך - שאיזה מין שלום זה, והנה יש לשלום הזה הרבה תועלת.

וגם התפיסה או שנכריע או שנוכרע - היא פנטזיה.
מה אתה אומר - זה או אנחנו או הם? מי זה הם? חמאס? כל הפלסיטנים? כל העולם הערבי?
וול - מה שאני רואה הוא שכאשר מכים בראש צפע אחד צומחים מיד שניים כשאחד מהם יותר גרוע מזה שזה עתה הכיתי בו.

אם נפעל להכריע - במובן שלך, נוכרע. כי אם נמשיך את הקו הזה, אנחנו בעמדה הזו שלנו נמשיך לתת כוחות לכוחות האפלים אצלם ואצלנו. ואז באמת לא נצא מזה. הכוחות האפלים אצלנו יחסלו אותנו עוד הרבה לפני האוייבים. אנחנו קטנים מאוד והעוצמה שלנו היא ביכולת לשלב כוחות ומוחות. תדכא את היכולת הזאת - הובסת. חוץ מזה תביט רגע סביבך. את החושב שאתה מעצמת על? תזכור פצצה יזרקו גם עלייך? לאן ההליכה על החרב יכולה להוביל אותנו?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
בר שושני   יום ו', 23/01/2009 שעה 12:58
בתגובה לאתון עיוורת
ההבדל הוא שבהסכם שלום אתה מקווה שהם לא יתקפו אותך תוך 30 שנה. בהודנא כזאת אתה יודע שהם כן יתקפו אותך בעוד 30 שנה. זה מה שהם אומרים. אז למה לאפשר להם את ה-‏30 שנה האלה של ההכנות וההתכוננות וההתחמשות? מאילו טעמים בדיוק, ולשם מה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
אתון עיוורת   יום ו', 23/01/2009 שעה 16:05
בתגובה לבר שושני
אתר אישי
''היודע'' הזה - לא קשור להסכם שלום או להודנא - זה קשור לאופן שבו אתה תופס את החמאס ולכן לדעתי הסמנטיקה של שלום מול הודנא - זאת לא הנקודה בדיון כאן - ולו הייתי אתה, לא הייתי מספרת לעצמי סיפורים ששלום זה בסדר, כי לא יפה להגיד שאני לא מוכן לשלום - אלא הייתי אומרת אין סיכוי לשלום, לא יהיה שלום. למה אתה לא אומר את זה? כי אני חושבת שגם אתה מבין וגם לך לא קל מול הזוועה המשתמעת מאמירה כזו. שאין שום סיכוי אי פעם לפתרון מדיני באזור. אבל בנקודה הזו - אני באמת הייתי שמחה לשמוע ממך - מהזווית הזאת שמישירה מבט אל ''האין סיכוי לפתרון מדיני באיזור'' - איך אתה צופה את העתיד כאן? בעוד 30 שנה נניח?
וגם - האם אתה מבחין בין חמאס לפלשתינאים אחרים?
הפלשתינאים הרי זה לא רק החמאס וגם בתוך החמאס יש מתונים יותר ומתונים פחות.אם נמשיך בקו הזה עוד נתגעגע לחמאס של מחמוד א-זהאר, כי המגמה של משעל היא שתשתלט לחלוטין.

מאילו טעמים אתה שואל אותי כדאי ללכת להפסקת אש?

30 שנה שבהם נכנסת אווירה אחרת לאזור, שבהם ניתנת הזדמנות לפחות קיצוניים להשמיע את קולם, שבהם אתה נותן תקווה לצד השני שהוא יכול לחיות חיים נורמאליים ועל כן זה עדיף מלמות בשהיאדה. 30 שנה של פחות בניית שנאה - שמלבה רק את הקיצוניים. תיקח את המצב ב-‏67 ותיקח את המצב היום - אתה לא חושב שיש לנו איזה חלק בהסלמה הנוראית הזאת? ומה בדיוק תרם להסלמה הזאת - כן הגישה הזאת שאין עם מי לדבר - וזה רק הלך והתדרדר - כי אלימות גוררת אלימות והקצנה.
בעיקר מהטעם הזה - שינוי כיוון כאן שיכניס גם תריס ביניהם ובין אירן וחיזבאללה. לאירן ולחיזבאללה אין אינטרס של הודנא בינינו ובין החמאס, ממש לא.
מאיזה טעם? - עידוד ההנהגה המתונה.
וגם -

30 שנה שקט שבהם - הבנים שלך לא נלחמים? זה לא טעם? 30 שנה שאין פיגועים ואין יריות של טילים זה לא טעם?
30 שנה שבהם מתפנה לנו זמן לעסוק בענייניה הפנימיים הבוערים של המדינה הזאת? קרצוף תחתית החבית שהגענו אליה - בתחומים כמו חינוך ורווחה. ובהקשר הזה 30 שנה של חסכון בהוצאות מלחמה? 30 שנה של הרוגים רק בתאונות דרכים?

בעניין החימוש שלהם אפשר להכניס כל מיני סעיפים שנוגעים לחימוש, עם בקרה. זאת אומרת הם לא יוכלו להתחמש בטנקים ומטוסים. חימוש שלא ניתן להבריח דרך מנהרה.
פיקוח בינלאומי. פיקוח שלנו.
העניין הוא שאתה משוכנע שזה בלתי אפשרי, עד כדי כך משוכנע שאתה אפילו לא מוכן לנסות. אני אומרת - אם אתה צודק ואין שום אפשרות להגיע לכזה הסכם איתם, הרי אם הם יתחילו לירות וכו' - לא תהיה שום הפסקת אש. ואם הם יפסיקו לירות - אז כל הנאמר לעיל תקף.

30 שנה זה המון זמן. תראה מה קרה אצל הסינים במשך 30 השנים שעברו מאז מהפיכת התרבות. מה קרה אצלנו ב-‏30 שנה. אם תיקח את השנים 48-78.
אני לא יודעת, רק אני רואה שאנחנו כאן במשבר הנהגה חמור? בשבר חברתי חמור? שהנורמות הציבוריות ירדו פה לרמות בלתי נסבלות. שחיבורי ההון- תקשורת- שלטון הופכים אותנו לחברה עם תחלואים קשים. 30 שנה זה פסק זמן להיעמד מחדש על הרגליים מכל הבחינות - מה שיאפשר לנו לשרוד. כי האיכות שלנו כאומה, זה מה שיקבע את הגורל שלנו.
נשק, חימוש? זה הקריטריון היחיד לעוצמה? ב-‏48 היינו חלשים מבחינה צבאית ונצחנו כי היו לנו תעצומות רוח. מה יש לנו היום? דיבור פלקטי, לא חושב, לא מנתח, לא מתכנן. הפצצות בשליפה (ואני לא מדברת דווקא על האחרונה אלא יותר על ההפצות של האינתיפאדה השנייה). אתה יודע כמה הפצצות בעזה נעשו בשביל מהדורת מבט? אלו שמובילים אותך - זה הדבר היחיד שמעניין להם את הראש. הכיסא. כשברק הלך לשיחות - הוא הכין הרי נאום למקרה שהשיחות יכשלו. הוא כל כך פחד שהשיחות תכשלנה שעוד טרם זמן הוא התחיל להכריז מעל לכל גבעה שאין עם מי לדבר ובסוף באמת לא היה עם מי לדבר. וזה לא בגלל שהוא לא האמים שאין עם מי לדבר כי יועץ התקשורת שלו סיפר שהם הכינו שתי טיוטות - אחת להצלחה ואחת לכישלון.
תביט על השבר שקורה בעניין הגיוס והשירות. וחותמי העצומות וסרבני המלחמה. הוא לא מתרחש סתם - אנשים קולטים שכל ההתנהלות שלנו היא התנהלות שאין בה תבונה מדינית ארוכת טווח, שלוקחת בחשבון את הסיכונים והתוצאות. שזה או הרייטניג של היום או ה''זבנג וגמרנו'' המפורסם שלנו. ה''זבנג וגמרנו'' שהוא התוצר של הקונספציה הצבאית שהשתלטה על כל המהלכים המדיניים. עד כדי כך השתלטה שאתה שואל אותי- לשם מה? כמה זמן אתה חושב תוכל למשוך את זה? ולשרוד מול הקצנה ההולכת וגוברת בצד שלך ובצד השני?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
בר שושני   שבת, 24/01/2009 שעה 0:22
בתגובה לאתון עיוורת
אני מבטיח התייחסות ארוכה יותר. מפאת השעה אני רק אכתוב שזה לחלוטין לא קשור לאופן שבו אני תופס את החמאס, ניסוח שיש לו ריח פוסט-מודרניסטי שאני מאוד לא אוהב. זה תלוי במהות של החמאס. במה שהוא מצהיר על עצמו ובאופן שבו הוא פועל. חמאס מצהיר על עצמו שהוא לא יקבל, לעולם ובשום אופן, אף לא ניסוח אחד של שלום בר-קיימא, כלומר, שלום שלא טומן בחובו בהכרח מלחמה מתקרבת.

לצערי, התרחיש היחיד שאני רואה כרגע הוא מלחמות חוזרות ונשנות בין ישראל לבין שכנותיה בעלות השאיפות הטריטוריאליות המוסלמיות. בטווח של ה-‏30 שנה תמיד יש אפשרות של העלמותו של האיסלאם הקיצוני כמוביל באסלאם העולמי, או מלחמת עולם נוספת, בין המדינות הנורמאליות לבין אלו המוסלמיות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
אתון עיוורת   שבת, 24/01/2009 שעה 9:18
בתגובה לבר שושני
אתר אישי
אני לא מתכחשת לעובדה שהחמאס לא מכיר בנו, אני מתייחסת לפרשנות שלך לעובדה הזאת ולכל מה שמתרחש סביבה. והניחוח הפוסט מודרנסיטי - זה שלך לחלוטין. אנחנו בחשכת ימי הביניים :) אין שום דבר מודרניסטי בנושאים שאנחנו דשים בהם.
אני בעיקר מדברת על הפרשנות שסותמת כל אפשרות לחשוב על אפיקים מדיניים מול החמאס - שסותמת את הגולל עם האמירה הזאת: '' אין עם מי לדבר'' ורק האופציה של החרב קיימת. לטעמי זאת ראייה ששבהפוך על הפוך פוחדת להתמודד עם המציאות המורכבת (לא כותבת כאן אישית עלייך חלילה).
ב''גלובס'' בסופ''ש פרסם אהוד יערי מאמר דעה - שאכן קורא לישראל לשבת לשולחן בהקדם (עוד לפני כינון הממשלה החדשה בעקבות הבחירות) ולשחק עם הקלפים שיש לה ביד. והוא בדיוק מדבר על העניין שכתבתי עליו - חיזוק האגף המתון בתנועה על חשבון ההנהגה הצבאית ופטרוניה בדמשק.
במונחים של אהוד זאת הבחירה שעומדת כרגע בפני הארגון ''האם הם הולכים להישען על אירן או להדגיש את ערביותם'' וכבערביותם הכוונה היא - להטות את כפות המאזניים לחיזוק אותן סיעות באירגון שמבקשות עוד משנת 2004 - להכפיף את הזרוע הצבאית למרות של ותיקי '' האחים המוסלמים'' - ויערי מצטט את פרופ' מרטין קרמר - שמדבר על תהליך ששואף לעקור את המם (מוקאוומה = התנגדות) מראשי התיבות של התנועה. - זאת אומרת חמאס במתכונת המסורתית של האחים המוסלמים או ארגון שמשתעבד לזרוע החומשה שלו. ככל שאני חושבת על זה - יש כאן מכנה משותף עם מה שקורה אצלנו.
יערי כמובן מפתח במאמר ניתוח של הסיטואציה לאחר התקיפה הישראלית ומה אנחנו והזירה הבינלאומית יכולים לתת לארגון כדי לדחוף את החמאס לזרועות של מצריים סעודיה ואבו- מאזן כנגד התכתיב האירני-סורי שמכתיב לדבוק בקו הצבאי לוחמני.
יערי כותב שישראל לא צריכה להידבר עם חמאס ישירות - לא לכבד אותו בהכרה, אלא לשדר איתותים חד משמעיים... ויפה שעה אחת קודם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
בר שושני   שבת, 24/01/2009 שעה 10:50
בתגובה לאתון עיוורת
ההערה על הפוסט מודרניזם מגיעה כי את חושבת ש''זה פשוט מה שאני חושב על חמאס'', בעוד שאני אומר לך ''זה חמאס''. זה לא קשור למה שאני חושב על חמאס, לאופן שבו אני מפרש את המציאות, לאתוס שלי, למיתוס שלי, לסיפור שלי, וכו' וכו' וכו' וכו'. זה פשוט לא קשור לזה. להפך. זה מאוד מסוכן להציג את זה ככה. זה חמאס. חמאס הוא ארגון טרור שחרט על דגלו את השלטות החמאס על כל מדינות המערב, ושלל אפריורית כל אפשרות להסדר. זה מה שחמאס אומר. זה כתוב במצע שלו. זה בולט בפעולות שלו. זה מה שהוא עשה כשנגמרה ההודנה האחרונה. זה מה שהוא אומר ועושה היום. אין - שום - סיכוי - להגיע- איתו - לאף - הסדר - מדיני - בר - קיימא. לא כזה שיכלול בתוכו הפסקה של מלחמה לא כדי להמשיך אותה כשהוא בעמדה טובה יותר, כזה שינסה לבנות נורמאליזציה או שותפות. הוא לא מעוניין בשותפות. הוא מעוניין להרוג אותך. אני לא מדבר עם אנשים שמעוניינים להרוג אותי. אין לי בעיה לדבר עם אנשים שהיו מעוניינים להרוג אותי ועכשיו מבקשים להתפייס. או מוכנים להתפייס. או מבינים שהתפייסות תועיל להם - עם אלה כדאי לחתום על הסכמים.

אני לא מאמין בלהחליט בשביל עם אחר איך צריך להראות הארגון שהוא בחר. אני לא מאמין בלחזק את הפלג הזה או ההוא במפלגת שלטון. זה נראה לי פטרוני ואיום ונורא. אני לא מאמין בלדחוף את חמאס לפה או לדחוף את חמאס לשם. אני מאמין שהפלסטינים אינם מטומטמים, והם יודעים, כשהם בוחרים ארגון טרור, שהם בוחרים ארגון טרור. אני מאמין שהפלסטינים אינם מטומטמים, ואם הם בחרו ארגון טרור וקיבלו בחזרה עזה חצי הרוסה, הם לא יבחרו את חמאס שוב. ואם הם יבחרו את חמאס שוב, זה אומר שהמחיר הזה מקובל בעינים בדרך ל''שחרור'' כל פלשתין. ואני מכבד את זכותו של אדם לבחור עבור עצמו, ופוסל זכותו של אדם אחר לבחור אפריורית בשביל עם שלם מה תהיה ההנהגה שלהם. אבל אני מאמין, באמת ובתמים, שכל אדם צריך לשלם עבור הבחירות שלו. זה מה שאנחנו עושים, וזה מה שהם יעשו. ואם זה לא נאה בעיניהם, שיבחרו אחרת.

אני כן מאמין שצריך לבדוק איך אפשר לערוך בחירות דמוקרטיות ברצועה כרגע. אולי עם משקיפים בינ''ל. אולי אמריקאים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
אתון עיוורת   יום א', 25/01/2009 שעה 21:16
בתגובה לבר שושני
אתר אישי
בר שושני - בגדה הרשות שולטת ובעזה - חמאס. בעיניך אין למצב הזה שום משמעות? זה לא מצב שכדאי להתייחס אליו? החמאס השתלט על הרצועה לפני שנתיים בלבד. זה הכל. כל המצב הזה נזיל וטרי עדיין. ובנוסף - מי שיצר את החמאס אלו הם האחים המוסלמים - המקור הוא מצרי.והנה מובארק מצליח לשמור את האחים המוסלמים ככאלה שלא שולחים אנשים להתפוצץ בתוך קהיר.
ובעניין '' הבחירות'' בעזה. החמאס משליט שם טרור - זה לא כל כך פשוט העניין הזה של הבחירות. בחירות דמוקרטיות ברצועה עם משקיפים בינלאומיים - זאת אפשרות שבאמת כדאי לקיים.
ואני ממש לא חושבת כמוך שלשחק נכון עם הקלפים שיש לנו היום ביד - זאת פטרונות וזה איום ונורא. ההפך לא לנצל מבחינה מדינית את היתרונות שהשגנו במחיר עקוב מדם ובדעת קהל בינלאומית שלילית במיוחד - זה יהיה איום ונורא.
אני חושבת שהעקרונות שמציע יערי - הם נכונים וחכמים:
שישראל תאותת שהיא מוכנה להתרצות בעניין המעברים ככל שיתמלאו התנאים הבאים:
* מצרים תעמוד בהתחייבות שלה למנוע את התחמשות החמאס.
* סיכום עסקת חליפין סבירה לשחרור גלעד שליט.
* החמאס ייכנס לממשלת קואליציה עם אבו מאזן על יסוד תוכנית מוסכמת, שמבטיחה רגיעה ארוכת טווח והמשך משא ומתן.
להזכירך - פת''ח מכיר ב242, מכיר בקיומה של מדינת ישראל ועושה את כל מה שהוא יכול כדי לגרום לחמאס - ללכת איתו בעניין הזה.
* כוחות של הרשות הפלסטינית ישלטו בצד הפלשתיני של המעברים ופת''ח יוכל לחדש את ההתארגנות שלו ברצועה.
* מצרים בהמשך,תפתח את מעבר רפיח, כמעבר מקביל בהיקף התעבורה למחסום ארז.
* תעוכב הפעלת הסעיף ב''הסכם המעברים'' מנובמבר 2005, בדבר הנהגת שיירות מהרצועה, כדי למנוע ''זליגה'' בגדה המערבית.

הדילמה של החמאס תהיה לדחות את חבילות השיקום מהמפרץ או לדבוק בקו האירני-סורי הצבאי הלוחמני. וזאת דילמה שכבר מפלגת אותם.

כמו בכל משא ומתן אתה משתדל למקסם לטובתך וליצור מהלכים שיעבדו טוב עבורך. אני לא רואה פה שום פטרונות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
יבגני קופל   יום ב', 26/01/2009 שעה 9:08
בתגובה לבר שושני
תגובה מצוינת, בדיוק מה שאני חושב.
אנחנו לא אמורים לבחור בשבילם הנהגה, כי זאת התנשאות. מצד שאני אנחנו צריכים להראות להם את המחיר של הבחירה שלהם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
מיקי   שבת, 24/01/2009 שעה 21:24
בתגובה לאתון עיוורת
בראשית הדברים - לא יהיה שלום מוצהר בינינו לבין הערבים המוסלמים, מצב זה של אי לוחמה ברמה זו או אחרת יוטב או יחמיר, את דברי אני אסייג ב: אלא אם כן כמדד ראשון מעמד האשה הערבייה מוסלמית במולדתה באשר היא יהיה מקביל למעמד האשה נניח בישראל, כאשר תתפתח שפה ערבית ''חדשה'' בת זמננו בדומה לעברית של בן יהודה, דינמית שיכולה לקבל לתוכה מושגים ומונחים מערביים תוך הסתמכות על הקוראן בדומה לתנ''ך אבל ללא הקדושה - שפה חילונית ולא ניב דיבור, שלטון דמוקרטי אפילו ברמה הירודה שהיתה אצלנו בשנות ה-‏50-60.

אתון יקרה, המלחמה היא לא על טריטוריה.

הדרך היחידה בה לא תהיה כאן מלחמה היא רק בהוצאתו של אחד מהצדדים מהמשוואה.

אפשר לבחוש את המילים לקשט אותן לתבלן אותן ולשוות להן מראה וצורה נאים - בסופו של דבר כבלתי נמנע יש רק 2 אפשרויות לפתרון.

הדרך היחידה לחזות את העתיד היא לעשות אותו עכשיו.

כאשר יש כל כך הרבה הסברים ותרוצים ''ל-בעיה'' - בגלל הסגר-הכיבוש [בעזה?] - המעברים - ה.... ועוד שלל התירוצים התורניים אות היא כי הרוצה לשקר ירחיק עדותו.

אנחנו במצב מלחמה עם אוייב שנוצח ואינו עומד בתנאי הכניעה, עלינו להכריע אותו כליל, לעשות שלום עם האוייב - כן אבל גם האוייב צריך להסכים ולרצות לעשות שלום, להכריע לכאן או לכאן.

בכל מקרה השיטה הערבית מוסלמית הינה הצמחת ראשים ופלגים, הכל על רצון השלטון המקומי זו הדרך שבה האיסלם מנהל את מלחמותיו, ראי את שאר המדינות המוסלמיות שבהן מדכאים ביד קשה כל חריגה מהסדר השלטוני, כל מה שקורה קורה כי יש לזה הסכמה וזה חלק מהטקטיקה והאסטרטגיה של בכיבוש הערבומוסלמי.

לגבי נזילות המצב ראי נא דוגמא לעתיד - מחירי הנפט יורדים מדינות המפרץ וערב הסעודית יצטרכו לקצץ בתקציבי הרווחה, זעם ההמון ואי יציבות השלטון יביאו מייד להטיית הזעם ואי השקט החברתי לעבר היהודים ומדינת ישראל, משק כנפי הפרפר הסעודי ישפיע עליך אישית.

צאי מהבועה זה לא סכסוך מקומי זה חלק מתהליך איסלמו גלובאלי, יש מספיק זמן ופרספקטיבה לבחון את התהליך החל מ-‏1973 עד היום ולראות את הקו המקשר והתנועה - אנחנו מהווים רק את עלה התאנה.

מצטער על הטלגרפיה - זוגתי מקריאה זמנים ליציאה לביקור אצל חברים אשמח להרחיב במידה ותמצאי לנכון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
אתון עיוורת   יום א', 25/01/2009 שעה 21:35
בתגובה למיקי
אתר אישי
כשאתה כותב ''הערבים המוסלמים'' - כהכללה גורפת בהקשר לסכסוך הישראלי-פלשתיני זה נראה לי לא רציני. ולא רק אלא שנושב ריח לא נעים מהמשך הפיסקה שלך. אני תוהה מה יקדים את מה, קידום מעמד האישה אצל הדתיים בבני ברק או קידום מעמד האישה אצל החמאס. תקרא את הספר ''אוריינטליזם'' של אדוארד סעיד (ערבי נוצרי) , שבו הוא מנתח כיצד ההתנשאות של המערב על המזרח קשורה לחיכוך איסלם- מערב שהולך וצובר תנופה. ספר מעניין, אם כי סובל לטעמי מראייה פלקטית ומגויסת מדי.
ב''הוצאתו של אחד הגורמים מהמשוואה'' - אתה מתכוון שישראל תשמיד את החמאס? איך אתה מציע לעשות את זה?
מאיזה בועה אתה רוצה שאני אצא? אני דיברתי על משא ומתן עם חמאס (זה כולל רמיזות, איתותים, קריצות ונפנופי מטפחת) רק בהקשר מקומי?
ספר לי קצת על האופן שבו אתה מבין את התהליך ''האיסלמו- גלובאלי''. באמת שמעניין אותי לקרוא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
מיקי   יום ב', 26/01/2009 שעה 10:19
בתגובה לאתון עיוורת
כאשר אשה מבני ברק משתרללת להנאתה לא בוחרים בבית את הצעיר שלא מניב הכנסה ויוצאיםם בשש בבוקר לטיול?! ומוצאים פגר מדמם, לכל היותר יש את הסצינות הנדושות וגרושין, שנית אשה בבני ברק רשאית לצאת ולבוא כרצונה ללא שהיא מסכנת את חייה.

הערבים המוסלמים כפו לפי חרב את האיסלם עוד לפני שהיה מערבי אחד בקרבתם ללא חיכוך או עילה - בעידנים קודמים יכולת ההסתגלות של הגמל למזג האויר קבעה את גבולות הכיבוש ותוכלי לראות את השלטת האיסלם עד לעידן זה על פי זאת, באירופה הם נעצרו בסביבות תורכיה, ולשאר המקומות הם הגיעו מאוחר יותר ימית - פיליפינים והזורים הסמוכים, בעת הזאת החל משנת 74 המטוס נכנס לפעולה ולאחר חרם הנפט של 73 וההסכם המביש של אירופה שמכרה את עצמה בנזיד עדשים [נפט] סוכם כי בני ערב המוסלמים יהיו רשאים להתישב באירופה ולקבל חופש דת מוחלט הנה לך מקץ כ-‏30 שנה אירופה מתאסלמת, אני מקווה שאורי קציר ינבור בקבציו הרבים ויוכל להביא את הסיפור המלא.

לא יכול להיות משא ומתן עם החמאס מכיוון שזה מנוגד לעקרונות היסוד שלו ואם ישא ויתן איתנו אז הוא לא חמאס ואם הוא לא אז יגיע חמאס חדש, את האוייב צריך להכריע עד חרמה וללא פשרות, אם בסיבוב הנוכחי לא חסלנו את האוייב בסיבוב הבא החיזבלאללה שהוכה קשות ב 2006 ונזהר בצוננים של המערכה הנוכחית [הנצחון האלוהי הוא מן השפה לחוץ] מהר מאוד תתחילי לשמוע את הרהב הערבי הנדוש ותוך זמן קצר הם אפילו יאמינו לעצמם ויחל סבב טרור נוסף, כולל חדירות גבול נרחבות, קחי בחשבון את האוייב מבפנים עם חבלות פה ושם בעורף והכל הוא הכנה למערכה הגדולה, הכל תמיד בשלשים לא נכריע את הקטנים עכשיו נמצא את עצמנו בצרה צרורה מחר.

''העם'' מקצין שמאלה וימינה ואלה הפונים לשם או לשם עושים זאת מאכזבה ויאוש צחוסר אונים וזעם, אין צורך לחשב אבל זו תערובת נפיצה מאוד מיתון כלכלי - מחאה על תוצאות הבחירות טרור מפנים ומחוץ - יהיה שמח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

המונחים חשובים מאוד [חדש]
מיקי   יום ב', 26/01/2009 שעה 10:52
בתגובה למיקי
להרחבת היריעה ומידע נוסף משובח וטוב מבחר מאמרים מתורגמים מערבית

[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010