תגובה על המאמר והתגובות מצפת [חדש]
ג'ודי   שבת, 06/12/2008 שעה 23:01
שלום לכולם,
התרגשתי מאוד לקרוא את הסיפור ואת התגובות. יחזקאל המאירי שכתב את שני הספרים מתוך עניין אישי בגורלם של השבויים, הקים בצפת מוזיאון לצפת ולאנשיה - בית המאירי.
בפברואר 2009 ימלאו 20 שנה למותו של יחזקאל המאירי ממחלת הסרטן. הוא נפטר בטרם מלטו לו 55, אך הספיק ליצור הרבה מאוד בחייו הקצרים.

המוזיאון מתעד את סיפורה של צפת מתוך הערכה לעמידתם האיתנה של אנשיה בתקופות השונות. אני מנהלת את המוזיאון ולאחרונה קראתי שוב את ספריו: שבויי סוריה ולתדמור ובחזרה. חזרתי אל שני הספרים בזכות הקשר שלי ושל בני משפחתי עם ראובן ליבס. אכן, מדובר בספרים שהם מעבר לתעודה כתובה. הספר הראשון נועד לעורר תגובה שתביא לשחרורם של הנותרים בכלא ואכן הוא השיג את מטרתו.
הספר השני משלים את הסיפור. בכל אחד מהספרים יש גיבור ששמר על צלילות דעתו, כאילו כדי לשמר את הזיכרון הנורא ולהנחיל אותו לאחרים: ראובן בראשון ויוסף בשני.
בתקופה שיצא לאור היה הספר ''שבויי סוריה'' במשך שנים רבות רב מכר והספר הנקרא ביותר ביו בני נוער.

הופתעתי לגלות שגם היום הוא מעורר תגובות כאלה. אשמח לפגוש את הקוראים במוזיאון בצפת ואם אוכל גם אעדכן אתכם בהמשך על קורות המשוחררים. אוכל רק לומר לעת עתה שראובן בנה לו חיים מלאים והוא איש מרשים ביותר ומעורר התפעלות גם היום.

בברכה לכולם.
ג'ודי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010