מי צריך אותה? [חדש]
דדי אורון   יום ו', 09/05/2008 שעה 23:12 אתר אישי
תוך כדי קריאת הפוסט שלך מצאתי את עצמי מאדים מלחץ דם כשאני נזכר מה זה לשלם למשגיחי כשרות ולמועצות דתיות, וזה רק כדי שאוכל לשים תוית השגחה של כשרות על הלחמים שלי. בשביל מה יש להם תקציב?, שאלתי אז את עצמי, הם לא אמורים לשלם בו את שכר המשגיח? (לא, הם לא משלמים, בעלי העסקים משלמים את שכר המשגיחים).
ואחרי כל זה, נדרשתי להכפיל את ההליך שלוש פעמים, על מנת לזכות בהכשרי מהדרין ובד''צ (כי לכל חסידות יש מסעף שלם של מערכת השגחה שאינה קשורה לרבנות הראשית או למועצות הדתיות שתחתה), כך שנשארנו עם מוסד מסואב ששואב תקציבים עבור המנגנון הבירוקראטי לקיומו שלו, ועוד קצת עבור פעולות ראווה בקנה מידה עירוני/לוקאלי או אזורי (מקוואות, בתי כנסת, רבנויות).
אף אחד לא צריך את הרבנות הראשית, בעצם אולי חטיבות הצבעים אדום וכחול בטמבור, אולי הן. אה.. וגם המפלגה הדתית שמחוברת לשלטון הנבחר, כפי שהטבת לפרט.
להבדיל ממך, אני לא חושב שנדרש פירוק של הגוף הזה, נדרש שינוי מהותי בהגדרה שלו. יש המון פעולות בעלות מכנה משותף לכלל הציבור הדתי, והרבנות יכולה לשמש כלי לקידום וביצוע הפעולות הללו בקנה מידה ארצי בלי להתעלק על הציבור שאינו כזה, השאלה היא האם יסכימו ראשי הציבורים העדתיים והחסידיים למינהם לחבור לכדי תנועה אחת שמייצגת את המכנה המשותף. (השגחת כשרות אחת מטעם כלל הציבור הדתי, לעצמו, היא דוגמא לזה)
איכשהו אני סומך על כבודו של כל מנהיג שבט כזה, ואין לי ספק שחבירה כזו לא תתקיים גם לא ביובלים הקרובים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מי צריך אותה? [חדש]
אורי קציר   שבת, 10/05/2008 שעה 15:47
בתגובה לדדי אורון
אתר אישי
אתה נכנס כאן לתיאור מפורט יותר משלי, אבל אני מסכים עם כל מילה.

לעניות דעתי, הסיכוי שהציבור הדתי יסכים למערך כשרות אחיד הוא בערך כמו הסיכוי שבר רפאלי תמונה מחר למפקדת סיירת מטכ''ל. בין הפלגים הדתיים והחרדיים השונים קיימת תחרות מתמדת בשאלה מי אדוק יותר ומי מחמיר יותר. לפיכך, קיימים לא מעט חובשי כיפות שמעדיפים את הכשר העדה החרדית על פני כל הכשר אחר. הנחת המוצא שלהם היא שהנוהג המחמיר של בני עדה זו אינו פוסח גם על תהליך ההכשרה.

לי אין כל ספק שמוסד כמו הרבנות אינו יכול להתקיים כאן. הוא משמש כפלטפורמה להעסקת אלפי אנשי דת על חשבון משלמי המסים. את מתן שירותי הדת ניתן לפתור באמצעים אחרים, זולים ומוסריים בהרבה. במדינות מתוקנות כל קהילה דתית מממנת בעצמה את צרכיה הדתיים, החל מהקמת בית תפילה וכלה בהכשרים למיניהם. בישראל, כמו במצרים, המדינה נאנסת לספק שירותי דת לקהילות שדורשות זאת ממנה. זה אינה תפקידה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מי צריך אותה? [חדש]
יהונתן   שבת, 17/05/2008 שעה 23:32
בתגובה לדדי אורון
רק הערה אחת:
לא הבנתי מה התשלום עבור הכשרי בד''צ ומהדרין קשורים לעניין... לא טוב לך, אל תשלם. זה שכל מיני מחמירי כשרות למיניהם לא יאכלו אצלך, זו בעיה שלך כבעל עסק אבל באותה מידה אתה יכול להתלונן על כך שאתה יכול לשים פרקט רק על רצפות - זה מותרות, ואתה כבעל עסק צריך להחליט אם זה שווה לך, אבל אין פה שום אלמנט של שחיתות...

(גילוי נאות: כותב זה אוכל מזון עם כשרות של הרבנות הראשית ולא חייב חותמת בד''צ על מזונו ).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התפרצת לדלת פתוחה [חדש]
דדי אורון   יום א', 18/05/2008 שעה 1:50
בתגובה ליהונתן
אתר אישי
יהונתן,
לא טענתי בדבר אלמנט של שחיתות, וגם לא אטען שלציבור מחמירי הכשרות יש הזכות והרצון להחשף למגוון מתרחב והולך של מוצרים ושירותים, אבל כדי שדבריי יהיו יותר ברורים ומובנים אומר כך:
זו לא בעיה שלי כבעל עסק אם מחמירי כשרות אוכלים אצלי או לא, זו בעיה של כולנו, הן מי שאינם שומרי כשרות והן מי שכן.
לדעת קהל, אהדה, וקבלה בין ציבורים שונים יש תכונה להצטבר עם השנים לחיוב או שלילה, תחשוב על הנזק התדמיתי שמגוון כשרויות מייצר לאורך השנים בעיני הציבור החילוני על עשרות אלפי עסקי המזון שנפתחו ונסגרו ופעילים בו במשך הזמן ואשר מנוהלים על ידי מי שאינם מחמירי כשרות או שומרי כשרות ותוכל לראות בקלות את העיוות שיכול להתפתח עם הזמן.
לא בכסף מדובר כאן, אלא בהתאמה. איך ציבורים שלמים מתאימים את חייהם המשותפים במדינה אחת בלי לדרוס ערכית זה את עולמו של זה.
רבנות ראשית אחת יכולה להיות הדלת שדרכה מתקיימת ההתאמה הזו בין הציבורים. יבואו מחמירי הכשרות ויציגו שם את דרישותיהם, ובין ועדותיה השונות יותקנו תקנות כשרות לכלל עסקי המזון בארץ, ובעלי העסקים יקבלו השגחה שיש בה את כל התקנים כמובן מאליו, מבלי שיצטרכו לשבור את הראש עבור הציבור הזה או האחר, ומבלי שיהיו מתוסכלים מהעובדה שהשגחה אחת אינה מספקת.
ואם אני כבר משלם מסים, אז למה שכרו של המשגיח לא יהיה שכר עובד מדינה?
האינטרס של כולנו הוא לחיות באופן מכבד ומכובד, זה לא עוזר לאף אחד כשמתקיימים כאן מנגנונים מרובים עבור אותו דבר עם שינויים כאלה או אחרים. מה כולנו השגנו בזה אם קניתם לכם יחד עם השגחה מחמירה גם דעת קהל שלילית?
איזו דעה אני כמי שאינו שומר כשרות כלשהי משאיר לדורות הבאים כשאני מתוסכל ממנגנון שיש בו תשלום לתעודת הכשרות, תשלום למשגיח הכשרות, תשלום לאגרת ההכשר עבור בד''צ העדה החרדית, תשלום עבור שירותי ההשגחה מטעם הבד''צ, תשלום עבור השינויים הנדרשים בעסק להתאמתו לחסידות בלץ או לחצרו של הרב עובדיה, וגם תשלום עבור ההשגחה של כל אחת מהחצרות בנפרד.
עזוב רגע כסף בצד, תגיד לי אם כל התשלומים האלה נשמעים הגיוניים בהנחה שיש רבנות ראשית שאמורה לשלם למשגיחים מטעמה בכספי משלם המסים, ולספק בכך מסגרת חישוקית אחת הן עבור הצרכנים והן עבור היצרנים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

התפרצת לדלת פתוחה [חדש]
יהונתן   יום א', 18/05/2008 שעה 18:33
בתגובה לדדי אורון
אני חושב שלדעת קהל אין מקום פה, לפחות לא איך שאתה מציג את זה - אידיאלים לא דורסים בשביל להפגין אחדות עם השכן (אלא אם כן זהו אידיאל בפני עצמו).

נזק תדמיתי הוא תרוץ גרוע - באותה מידה (המריחה מעט מדמגוגיה, עמך הסליחה) אני יכול לטעון שכל השרצים שמיובאים או מגודלים בארץ בשנים האחרונות או לחילופין אופנות הלבוש האחרונות גורמים לנזק תדמיתי אמיתי של הציבור החילוני בעיני הציבור הדתי, ולשם תיקון התדמית על החילונים לא לאכול שרצים ולהתלבש באופן פחות פרובוקטיבי. אשריך אם אתה מאמין בזה, אני אישית לא מכיר חילוני אחד שזה יזיז לו.

אני מאמין ש''ציבורים שלמים צריכים להתאים את חייהם לחיים משותפים במדינה אחת בלי לדרוס ערכית זה את עולמו של זה'' כמו שכתבת, אבל אני לא מבין מה לריבוי הכשרויות ולהתאמה - שוב, זה כמו מזון מועשר בויטמינים. מי שרוצה - קונה ומי שלא, לא. אבל זה יהיה מגוחך לטעון שבעל המרכול ''חייב'' להחזיק גם את המוצר הפשוט וגם את המוצר המועשר.

''ואם אני כבר משלם מסים, אז למה שכרו של המשגיח לא יהיה שכר עובד מדינה?''
בעניין זה אני לגמרי איתך. אני מאמין שמשגיח צריך להיות עובד מדינה ושתעודת כשרות בסיסית צריכה להינתן במחיר סימלי (סטייל תשלום על רשיון) ולא במחירים השערוריתיים של היום. אבל אתה ציינת למעלה משהו אחר, ובו אני לא מסכים איתך - אני לא רואה שום פסול שכשרות שהיא מעבר לבסיסית לא תהיה תמורה לכסף (במיוחד אם מדובר בגוף שאיננו הרבנות אלא מחמיר יותר).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010