נכון אבל... [חדש]
ועכשיו אבא   יום ב', 24/09/2007 שעה 11:43 אתר אישי
זה נכון שאנשים מגזימים בתיאורים שלהם
אבל אני כאן חיב להמליץ על ספר - גילגולי לשון (http://www.text.org.il/index.php?book=0705061)
הבלשן שכתב הספר מתאר בלשון ברורה איך השפה נבנית ונהרסת.
אם אנחנו אומרים שהנוער של היום ''לא יודע לדבר'' והורס את השפה, הרי שזאת אמרו גם לפני עשרים, ארבעים, ושישים שנה...
ודווקא ההגזמות ועודף הסופרלטיבים הם אלו שבונים את השפה לעתיד.
אין לי את הספר מולי כך שאין דוגמאות קונקרטיות, ויתכן שהתופעה מואצת היום בעידן האינטרנט, אבל התופעה הזו תמיד היתה קיימת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון אבל... [חדש]
אורי קציר   יום ב', 24/09/2007 שעה 12:59
בתגובה לועכשיו אבא
אתר אישי
לא מסכים איתך. הדיבור המוגזם הוא תופעה שאינה רווחת רק אצל בני נוער. הוא משקף גם התנהלות יומיומית של מבוגרים, ולטעמי הוא מוביל למעין עילגות מרצון. הבעייה היא שהשימוש במלים הגדולות הללו הופך אותן לחסרות משמעות. אם כל הישג ספורטיבי הוא ''אדיר'', ''מדהים'' ו''היסטרי'' באילו מלים יכתירו הישג איכותי ממנו (והרי דינם של שיאים להישבר)?

הצורך לקטלג אנשים ותופעות בצורה קיצונית הופך אותנו לבני אדם המיטלטלים בין קצוות. פוליטיקאי, למשל, או שהוא ''מבריק'' או שהוא ''חרא''. אין אמצע. יכול אדם להיות חכם, אבל עדיין מתחת לרף הגאונות; יכול הוא ליזום הצעות שיש בהן היגיון בריא, לפחות לשיטתו, אם כי עדיין פתוח לוויכוח; אבל הוא תמיד יקוטלג באופן קיצוני.

בלוגר א' כותב מאמר. בלוגר ב' מתפלמס עימו. בלוגר ג' מתאר את הוויכוח וקובע שב' נכנס בא' ''כאילו אין מחר''. מדוע ''ב' סתר את טענות א''' אינו טוב דיו? מדוע יש צורך להפריז ברמת הביקורת עד כדי שימוש בביטוי התאר דינמיקה מוקצנת כל כך? האם אפסו המלים מהשפה ולא נותרנו אלא עם ההפרזות?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון אבל... [חדש]
ועכשיו אבא   יום ב', 24/09/2007 שעה 14:18
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אולי זה פשוט טבע האדם להגזים ולהפריז?
הרי אם אתה אומר על משהו שהוא יפה, לאחר זמן המילה יפה כבר לא מספיקה לך ואתה רוצה להעצים את היופי ואז או שאתה פונה ל''יפה מאוד'' או שמחפש מילים מחליפות שיעצימו את התואר.
עכשיו - כמוך אני לא ''נהנה'' מעילגות הקיימת בשפה, אבל אחרי שמבינים שזו למעשהחלק מהתפתחות השפה אז אין מה להילחם או להתעצבן מזה.
אם תכנס לתרדמת ותתעורר עוד חמישים שנה, העילגים של היום יצקצקו בלשונם לנוכח שפתו של הנוער העתידי..
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון אבל... [חדש]
אורי קציר   יום ב', 24/09/2007 שעה 14:40
בתגובה לועכשיו אבא
אתר אישי
ראשית, בספרות מופיעות לא מעט מלים שבהן ניתן לתאר משהו יפה, כהגדרתך. ''יפה מאוד'' הוא דוגמה מצוינת. בכלל, המילה ''מאוד'' פשוט נשמטת והולכת מתיאורים מסוג זה. היא כמעט ואינה בשימוש ופינתה את מקומה ל''מה זה מאמם'' ו''מדהיםםםםם!!!'' למיניהם. לא צריך להשתמש במונחים היסטריים כל כך.

שנית, שפה מבוססת על מגוון שלם של מקורות לשוניים וספרותיים. בשפה העברית יש רבדים שלמים שיצאו מכלל שימוש, פשוט מפני שדוברי ההווה אינם מכירים אותם ומעולם לא התחנכו עליהם. הבורות הלשונית הזו היא, כנראה, אחת הסיבות שהם נדרשים לתיאורי ממציאות מופרזים כל כך. בהיעדר מלים מתאימות הדרך הקלה לתאר חווייה נשגבת היא בשימוש במלים מהקשרים מופרזים אחרים ובשלל סימני קריאה בסופן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נכון אבל... [חדש]
ועכשיו אבא   יום ב', 24/09/2007 שעה 15:36
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
שוב אסתייג ואומר שאף אני מתנגד לעילגות אבל כמה כיווני מחשבה:
ראשית - ההא שמתחלפת לה באלף, עד כדי שסיפרתי לאחיין בן שש שפעם אלף ועין היו שונות במבטא והיום הם דומות, אז אחרי מחשבה קלה הוא הוסיף שגם הא נשמעת אותו הדבר...
בספר שהמלצתי, גיא דויטשלנר מדגים את ניוון העיצורים בדוגמא מדנית ששם שיר שלם מושר רק בעיצורים א-א-א-א-א כך שהתופעה לא יחודית כלל לעברית, ובטח לא לעברית של היום
שנית - בורות לשונית, מצד אחד זה איום ונורא שאנשים לא יודעים עברית, ומצד שני ניתן רק להשתאות איך לוקחים ביטוי והופכים אותו על ראשו כדי שיתאר משהו אחר לגמרי. - לדוגמא ''חבל על הזמן'' שהפך ממשהו שלילי למשהו חיובי.
ושלישית - שפה היא דבר כל כך דינמי, עד שאם נתעקש על שימור רבדים שאבד עליהם הקלח, אולי יאבד הוא גם עלינו...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010