מסכימה חלקית [חדש]
שיר-דמע   יום ב', 24/09/2007 שעה 11:13
מסכימה עם הגינוי של תרבות ההפרזה. זה מתקשר גם לפוסט שכתבת על התקשורת, ואני לא יודעת אם שם קראתי את זה או במקום אחר, אבל היתה ביקורת שהופנתה לתקשורת על כך שהיא תמיד מחפשת את ה''מחדל'' וה''כשלון'', כבר אי אפשר להסתפק בחדשות בשום דבר שהוא לא קולוסאלי, הכל בהקצנה ובהגזמה, ואיבדנו לחלוטין את הפרופורציות הנכונות (שלא לדבר על ניפוח מיותר של דברים שוליים, כי אחרת זה לא היה עושה כותרות).

למה שאני לא מסכימה זה דווקא לפרשנות שלך לגבי הדירלוג ששימש טריגר לפוסט - דיאלוג ה''נחמד''. בעיניי זה לא בהכרח קשור לתרבות ההפרזה, אלא דווקא לתרבות דיבור מסוג אחר, תרבות שמזכירה יותר את התרבות היפנית (שגם היא נזכרה בפוסט) שבה זה נחשב לחלוטין לא מנומס לענות למישהו בשלילה (שלא לדבר על לומר דבר שלילי של ממש), ולכן גם אין להם תשובה טובה למה ששאלת, הם בכל זאת יענו (וכמובן, יבלבלו אותך במקום לעזור באמת). ה''נחמד'' בא במקום שלא לענות בשלילה, לא להעליב. כשחברה שלי קונה בגד והוא לא יפה לה, במקום להעליב ולהגיד שזה מכוער, אני אגיד ''נחמד'', והיא כבר תבין לבד. אבל כדי שהיא תבין אחרת אני לא צריכה להגיד ''מהמם'' או ''מטרף, רק להגיד ''יפה''. אלו פשוט קודים של נימוס, זה לא קשור להפרזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכימה חלקית [חדש]
שיר-דמע   יום ב', 24/09/2007 שעה 11:15
בתגובה לשיר-דמע
וכמובן, הביקורת על התקשורת שהתייחסתי אליה בתגובה הקודמת הופיעה כחלק מדבריו של טוני בלייר שצוטטו בפוסט הקודם, שעסק בתקשורת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכימה חלקית [חדש]
אורי קציר   יום ב', 24/09/2007 שעה 20:13
בתגובה לשיר-דמע
אתר אישי
לפעמים נראה לי שיש דמיון יותר ממקרי בין צורות החשיבה שלנו. בטקסט המקורי של המאמר הכנסתי ציטוט מ''סיונרה'' של ג'יימס מיצ'נר שבו ציטטתי את הפעם הראשונה שהטייס האמריקני, לויד גרובר, שומע מחברתו היפאנית תשובה בסגנון: ''כן, אני לא חושבת''.

אני מקבל לחלוטין את התפיסה שלך לעניין האנדרסטייטמנט וגם הזכרתי אותה, גם בהקשר הבריטי וגם בזה היפאני. אבל אני לא מקבל את התפיסה שלפיה צריך לבטא מחמאה מתונה ובלתי-מוגזמת כדי שהמוחמא יבן שבעצם זו אינה מחמאה אלא ביקורת. אולי אלה הגנים הזכריים שלי, אבל אני מאמין בכך שאדם צריך, במסגרת כללי הנימוס, לומר את אשר על ליבו. בדוגמה שלך, מי שאומר ''נחמד'' ומתכוון ל''מכוער'' משדר, בעצם, מסר כפול. אני בדעה ש''נחמד'' צריך להיות ''נחמד'' ו''מכוער'' - ''מכוער''. לא פחות ולא יותר. נימוס לא צריך לבוא על חשבון דיוק.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכימה חלקית [חדש]
ועכשיו אבא   יום ג', 25/09/2007 שעה 9:15
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
וכאן נכנס פער בין תרבויות
בהרבה מקומות בעולם להגיד למישהו ''לא'' זה נראה כפוגע בצורה עצומה בצד השני ולכן יאמרו ''כן'' גם אם מתכוונים ללא (נדמה לי שהיפנים וההודים כך).
באמריקה דווקא כן יגידו לך את האמת אבל, אם האמת קשה, יעטפו את זה בסוכר - משהו כמו - ''זה יפה, אולי הייתי משנה את זה קצת, אבל זה נחמד מאוד...'' כשבעצם הם מתכוונים ל''זה מכוער כמו הלילה וכדאי שתרחיק את זה ממני עכשיו...''

לבן ''נימוס לא צריך לבוא על חשבון דיוק'' זה עניין של גאוגרפיה, וגם ה''מסר הכפול'' הוא משהו שבמקומות אחרים דווקא נשמע חיובי יותר מישירות ואמת חד משמעית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכימה חלקית [חדש]
ד''ר אוֹרי אמיתי   יום ד', 03/10/2007 שעה 16:46
בתגובה לועכשיו אבא
אתר אישי
מנסיוני (המוגבל) בארה''ב הגישה עוד יותר קיצונית ממה שתארת.
הדרך המקובלת להגיד: עוף לי מהעיניים נבלה, היא: let's do lunch sometime.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכימה חלקית [חדש]
שיר-דמע   יום ג', 25/09/2007 שעה 9:22
בתגובה לאורי קציר
למרות שלא כללת את הציטוט בפוסט שלך, כן הזכרת את תרבות השיח יפנית, כך שזה לא לחלוטין מפתיע שהתייחסתי לנושא זה. עם זאת נראה לי שאני יכולה להיות מוחמאת מההערה שלך לגבי הדמיון בתורת החשיבה שלנו, גם אם לא ברור לי למה כוונתך בכך שהוא ''יותר ממקרי''.

יכול להיות שאתה צודק לגבי הדרך הנכונה לבטא ביקורת, אבל תסכים איתי שמדובר כאן בתופעה חברתית שונה לחלוטין מתופעת ההפרזה שבה התמקד הפוסט. זה היבט אחר של תרבות השיח, ואפשר לבקר גם אותו, אבל תוך הבחנה בין המאפיינים והגורמים השונים של התופעות שאנו מבקרים. אני לא מתחברת כל כך לדיון בגנים גבריים/נשיים, אבל אני מודה שלי אישית קל יותר לקבל ביקורת כשהיא מרוככת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מסכימה חלקית [חדש]
אורי קציר   יום ג', 25/09/2007 שעה 9:27
בתגובה לשיר-דמע
אתר אישי
ראשית, זו אכן מחמאה ואשמח את תתייחסי אליה ככזו. שנית, את צודקת, וזו גם הסיבה שלא נכנסתי אל תוך תרבות האנדרסטייטמנט אלא השתדלתי לציין אותה בשולי הדברים, וכעין דוגמה לכך ששיח בלתי-מוגזם יכול להיות מעשיר, מצחיק ואסתטי בעת ובעונה אחת.

לעניין האופן שבו משמיעים הביקורת - ובכן, יש הבדל משמעותי בין ריכוך להיפוך. אחד מאלופי צה''ל סיפר פעם שעשה קורס צבאי חשוב בסנדהרסט שבבריטניה והתבקש לנתח תרגיל מסוים. המרצה שבחן את עבודתו העיר שזו צורת ניתוח ''שונה מכל מה שראה בעבר''. לימים סיפר האלוף שלקח לו כמה חודשים להבין שהבודק בעצם אמר שהעבודה שלו מחורבנת. זה ריכוך. לעומת זאת, ''נחמד'' במקום ''גרוע'' זהו היפוך שלם של המסר. היו לי כמה בנות זוג בעברי שדיברו באופן דומה, מה שגרם לאי-אלו אי-הבנות. כי אני, כשאומרים לי ''נחמד'', מבין את הדברים כפשוטם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010