אז זהו שלא. [חדש]
כרמל   יום ד', 23/05/2007 שעה 10:54 אתר אישי
אני מתנגדת נמרצות לקריאות נגד ללא אלטרנטיבה. את מה שכתוב בשיר הזה כולם יודעים ואין לנו שום הצעה קונסטרוקטיבית שהשיר דוחף אליה. בכלל נמאס לי שהכל פה עובד על הטווח הקצר. אתמול ראיתי את ''אמת מטרידה'' של אל גור והבנתי למה הצבעתי ירוקים כבר 2 מערכות בחירות. אנשים חשובים שאיכות הסביבה זה מותרות לשמאלנים יפי נפש בעוד שמדובר בהישרדות בכלכלה ובפוליטיקה של טווח טיפה יותר ארוך. אבל הילדים והפלנטה שלנו לא יהיו פה אם לא ייעשו בכל המדינות כמה צעדים פרקטיים להפסיק לתרום לכך. מדינות שלא עושות זאת בכלל לא נחשבות כמדינות מפותחות וזה משפיע גם כלכלית ופוליטית. פה לא דואגים לשום דבר שלא הורג אותנו תוך 3 שניות. הקסאם הכי גדול הוא השמש והיא תכה פה במלוא עוצמתה מכת הרג כבר בתוך 50 שנה, איך זה בשבילכם כמטרה ראויה? אם בלוגרים הם עם כל כך חדש, שייבחרו גם מטרה חדשה, מטרה שראוי להזיז את סדר העדיפויות לגביה ומטרה שיש בה איכות אחת שכולם מתעלמים ממנה: היא קשורה לטווח קצת יותר ארוך. ממש לא מזיז לי מי הורג אחד את השני כאן כשכולנו עומדים למות. הייתי רוצה למצוא שיר שיעביר את המסר הבא: אנחנו תאים באותו האורגניזם וכשאנחנו מתנהגים באגואיזם או הורגים זה בזה או מזיקים לאחרים כדי להשיג משאבים אנחנו בעצם הורגים את עצמנו ואת הפלנטה הזאת. תארו לכם התאים האדומים שלכם היו כמריזים מלחמה על הלבנים ותאי הלב היו מחליטים שהם לא שמים זין על כל שאר הגוף והם יאגרו את כל הדם עכשיו. ככה אנחנו מתנהגים וזה נושא איכות הסביבה, לא שום דבר אחר. שימוש באנרגיה סולארית, הפרדת זבל, זה לא בשביל היופי זה הישרדות. זה מה שאני רוצה להלחם עליו. איפה אתם עומדים בעניין הזה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010