הייתם עייפים מדי מכדי לזכור [חדש]
חנן כהן   יום ג', 13/02/2007 שעה 21:45
פם פם פם, מזמי מזמן, אשתי טענה שרק היא כל הזמן קמה לתינוק ואני טענתי שמה פתאום גם אני קם. אז במקום להמשיך לריב, שמנו דף על הדלת שלו ובכל פעם שאחד מאיתנו קם הוא סימן קו אחד באותו היום.

לאחר שבועיים מספר הקווים היה די שווה וסוף לוויכוחים.

אם מבחינה פיזית אין סיכוי שהוא היה יוצא, אחד מכם היה צריך להוציא אותו.

או שהוא באמת עף.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הייתם עייפים מדי מכדי לזכור [חדש]
אורי קציר   יום ג', 13/02/2007 שעה 21:55
בתגובה לחנן כהן
אתר אישי
תאמין לי שחשבנו על זה כאפשרות הראשונה. לא הולך. כשהפספוס היה מתחיל ליילל שנינו היינו קמים מייד. תמיד. אין יוצאים מן הכלל. אני אומר לך שהברנש הזעיר הזה קיבל ללילה אחד ובאופן חד-פעמי כוחות שאין איש יודע את מקורם. אילו היינו חיים באיטליה של ימי הביניים, למשל, הכנסייה הייתה כבר מזמן מכריזה עליו כעל קדוש.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הייתם עייפים מדי מכדי לזכור [חדש]
אורחת לרגע   יום ד', 14/02/2007 שעה 11:55
בתגובה לחנן כהן
כל הכבוד על הריכוז...
גם לקום הלום שינה באמצע הלילה וגם לזכור לסמן קו...
שאפו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הייתם עייפים מדי מכדי לזכור [חדש]
אורי קציר   יום ד', 14/02/2007 שעה 13:41
בתגובה לאורחת לרגע
אתר אישי
וזה עוד בהנחה שכל אחד מסמן רק קו אחד ולא שניים או יותר...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010