כנראה שאתה צודק [חדש]
שפי   יום א', 12/11/2006 שעה 13:09 אתר אישי
''תעודת הזהות'' זה לשון המעטה לגבי מה שצריך להיות אתר אישי. אולי עדיף פשוט ''זהות'', ואפילו ''הזהות האמיתית'', זה מה שאמורים להרגיש כותבים.

לגבי בורים כמוני לא מספיק הסברת את מהות ההתקשרות בינך לבין אותו טל. האם כל ההבדל הוא כמו ההבדל בין קופת-חולים לקליניקה פרטית (או בין ז'אקט בחנות לז'אקט אצל חייט)? ומה עם יחסי בעל-בית-אינסטלטור – אין אפשרות כזאת?

לדעתי ב''בלוג'' (אני מעדיף את ההגדרה ''אתר אישי'', לפחות לגבי ה''בלוג'' שלי) חייבת להתקיים האופציה להרוויח ממנו כסף. חבל שלכל אורך הרשימה אתה מתחמק מהאנלוגיה הכי טריוויאלית – לפירסום בטכנולוגיה הקודמת, הדפוס (אותו ''בלוגר'' שאתה מצטט בהחלט עושה את האנלוגיה הזאת, בעצם ההגדרה שלו ''כתבי עת''). גם אם אותך-אישית ההשוואה הזאת לא מעניינת, לא צריך להיות אנתרופולוג או עתידן דגול בשביל להכיר בה הסטורית.

כנראה שלא תודה בכך, אבל לטעמי יש ברשימתך זאת גם התקוממות כנגד המינון הגבוה מדי של קהילתיוּת. אולי אתה בדרך להסכים עם הרשימה הככה-ככה הזאת שלי:
נ.ב: מומחים ממני טוענים שהשיר ''סוף עונת התפוזים'' (להקת ''תמוז'') הוא אבן-דרך בתולדות הזמר הישראלי, שכשמו כן הוא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כנראה שאתה צודק [חדש]
אורי קציר   יום א', 12/11/2006 שעה 14:51
בתגובה לשפי
אתר אישי
ההבדל הוא שטל כהן אינו רשאי לעשות שימוש חופשי בתכנים. אנחנו חתומים על הסכם המסדיר את היחסים בינינו ולא יעלה על הדעת שמישהו יעשה שינוי חד-צדדי על דעת עצמו (וככל שאני זוכר, תפוז לא טרחה להודיע לבלוגרים על הסעיף הזה בתקנון ואלמלא חתול תעלול הוא בוודאי היה שוכן אחר כבוד, זנוח ומלא אבק, בין שאר הסעיפים בו). כשאני מבקש לעדכן את המנגנון באלמנט שכמות העבודה עליו הגיונית הוא מסייע לי בכך. העיצוב נקי, אינו גדוש בפרסומות וכל האתר כפוף ליחסים שבין שני אנשים ולא בין איש לחברה. זה הבדל משמעותי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כנראה שאתה צודק [חדש]
שפי   יום א', 12/11/2006 שעה 19:48
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מבחינה טכנית, לפחות לי אישית אין בעיה עם ''ישראבלוג'', אני מנצל רק חלק קטן מהאפשרויות שיש שם. ועושה רושם שהם אף פעם לא יכניסו סעיף כמו זה ש''תפוז'' הכניסו. אבל קראתי ראיון עם עובדת ''נענע'' שעומדת להחליף את חבוט (נדמה לי ששמה אילנה) שבו היא אמרה שבכוונתה להעצים את האלמנט הקהילתי. כשקראתי את זה הרגשתי כאילו היא מאותתת לשכמותי שאנחנו לא רצויים, סתם נאחזים בקרנות החוק היבש של האתר לגבי הרשות להחזיק בו בלוג – במקום שהיא תרצה לשפר את התדמית הנמוכה של ''ישראבלוג'' היא רוצה את ההפך, לאשש אותה.
כמו בכל דבר בחיים גם בעניין האינטרנט אני מנסה להתעלם מתדמיות, אבל אני מודה שזה מעיק עלי.
לא קלטתי את זה מראש, אחרת או שהייתי פותח אתר פרטי, או כמו שלך, ולפחות הייתי פונה ל''רשימות''.
קרה לי כמה פעמים שסימנתי קטע שהעליתי כמתאים למדור ''הנושא החם'' והם לא הכניסו אותו. קרה שכן הכניסו (ומדובר בכמות די גדולה של קוראים), וכשאני משווה בין אלה שלא לאלה שכן, מתחוור לי שלפעמים מפריעות להם ההשקפות שלי, שמן הסתם הן חריגות, לא ''חינוכיות''... לך תסביר להם שאת ההשקפות השיגרתיות שלי אני משאיר לעצמי, מקסימום מדבר אותן, שהאלף-בית של כתיבה הוא שהמובן-מאליו אין טעם שיכתב.
לך אין את כאבי הראש האלה, אבל אם אפתח אתר אחר אז לא אוותר על אפשרות – לפחות תיאורטית – להרוויח בו כסף, מפירסומות או בכל דרך אחרת.
ואחרי כל זה אני מודה שלפעמים רצויה לי חברתם של הטין-אייג'רס, ויותר מזה, לפעמים בזמן כתיבת קטע הם ''נוכחים'', מציצים מאחורי גבי... במידה זו-או-אחרת לפעמים אני ''פונה'' אליהם, כותב בשבילם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

כנראה שאתה צודק [חדש]
אורי קציר   יום א', 12/11/2006 שעה 20:23
בתגובה לשפי
אתר אישי
בוא נבחין: הדיאלוג חשוב לי, אבל מה שקרוי ''קהילתיות'' הולך ונעשה מעיק יותר ויותר עם השנים. אותה ''קהילה'' יכולה לקרב בין כותבים שונים אבל גם מעצימה מאוד את התחושות השליליות. באינטרנט אין בעל בית שיכול להטיל סנקציות מיידיות ולכן אפשר לכתוב בו כל דבר, אפילו המרושע ביותר, בשם בדוי, ולצאת נקי.

נסה למחוק טוקבקים בפלטפורמות המוכרות ותזכה למבול של חרפות וגידופים. מי שאינו יכול לגדף אותך בבלוג שלך יעשה זאת בבלוג אחר. זו תרבות דיון מכוערת ואלימה ולפיכף החלטתי כאן לעודד את ההזדהות בשם המלא בקרב המגיבים. לא כולם עושים את זה, אבל אני מוותר לעתים משום שרבים מאוד מקרב המגיבים האנונימיים כותבים בצורה עניינית ומכובדת.

מבחינות רבות אני חי על אי אינטרנטי מרוחק. יש בכך חסרונות, כמו הצורך להיכנס לכתובת ולקבל אתר אחד בלבד (בעוד שאם תיכנס לרשימות או ליישראבלוג תיתקל בכתובות של עשרות אתרים שעודכנו לאחרונה ותוכל לבחור ביניהם כטוב בעיניך) או הצורך לקדם כל פעם מחדש כתובת שהיא שונה מהמקובל (במקום לומר ''כנס לישראבלוג ותעשה חיפוש על השם שלי או על הניק שלי''). אלה מגבלות שאני חי עימן בשלום, כמו גם עם העובדה שגם קהל הקוראים כאן אינו רחב במיוחד. את כל זה ידעתי כשבניתי את ''אפלטון''. מצד שני, יש בו כמה יתרונות שיש בלא מעט איים שכאלה. הסביבה, בה במידה שהיא דלילה למדי, גם נקייה יותר, האנשים רגועים יותר והאווירה נוחה יותר. אם אתה מוכן לקבל את כל המאפיינים האלה - לך על אתר עצמאי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010