הגיבור הלאומי המודרני [חדש]
ערן עסיס   יום ב', 06/02/2006 שעה 19:20
קשה שלא להתייחס לאלמוניות של הגיבור, כפי שבאה לידי ביטוי בקיומם של אתרים מעין 'קבר החייל האלמוני'. עמד על כך בנדיקט אנדרסון בספרו על הלאומיות: קהילות מדומיינות. המדינה הלאומית רואה דווקא בסתם אדם שהקריב את חייו עבורה גיבור אולטימיטיבי.

האלמוניות היא מרכיב הכרחי בעניין. המדינה מלכדת בתוכה מספר רב של אנשים, שאינם מכירים זה את זה והם מאוחדים על סמך רקע היסטורי משותף ('מדומיין', יאמר אנדזרסון). הגיבור איננו המנהיג המקומי הנערץ, אלא אדם סתם, כפי שכל אחד יכול היה להיות. לא בכדי חל מעבר דומה גם בתיאורי 'הגיבור הספרותי'. בעוד הספרות הקלאסית (הרחוקה) תיארה את פועלם של דמויות ידועות כמנהיגים - משה, זאוס וכדומה, הספרות של היום מתארת סתם אדם, והוא 'הגיבור' של הסיפור.

עד כאן תיאורו של אנדרסון. לדעתי, העמדה הזאת כשלעצמה מביאה את הפיחות במעמדו של הגיבור, שכן ההזדהות עם הגיבור הופכת להיות כללית ועמומה יותר. אין כאן איש מוכר, שההערצה אליו נובעת מהיכרות אישית שלנו (או של אבותינו) איתו באופן בלתי אמצעי. לכן תמונת הגיבור מתעוררת דווקא במצבים כמו שתיארת אתה, של פגישה אישית בנסיבות יוצאות דופן. ברם, הגיבור הלאומי של היום, שאיתו מזדהה המדינה כולה כבר איננו ספציפי כמו שאתה מתאר. הוא יכול להיות אפילו ויקי קנפו...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010