''כל כך בא לי להתבטא'' [חדש]
יעל ש.ק.   שבת, 07/01/2006 שעה 20:47
אומנות איננה רק המדיום בו אמנים נוהגים לבטא את רחשי ליבם, אומנות היא גם החיים עצמם. אילו ישב אותו איטלקי בבית החרושת לפסטה ולא יצא משם לאסוף את החרה שלו בקופסאות שימורים, היה אולי נשאר שם לעד. אך חכם מספיק היה להבין כי אנשים, אם אינם מקבלים פטיש 5 קילו של זעזוע רגשי, אינם מתעוררים ואינם שמים לב לדבר, אלא לחלקתם הקטנה, ידע הוא לראות כי רגישות האנשים לאסתטיקה לטוב ולרע, התקהתה ללא הכר. וכך לצערי רק דברים בעלי אימפקט כבד, מניעים אנשים לפעולה לתגובה, לתשומת לב. ולכן מכיוון שרצונו היה תשומת לב- משמע אנרגיה- משמע כסף- ידע שעליו להטות את הכף, וזו כביכול אומנותו. כאן הוא תפקד יותר כמחנך או מטיף מאשר אומן. אומנותו ביכולת המניפולציה הרגשית על בורים המבקשים ריגושים. ואלו שאינם בורים, רק מחייכים בהבנה, כי שיחק אותה במובן מסויים, אך ממנו והלאה האסטתיקה המכוננת. כמעט והצליח לנגוע מעבר לטוב ולרע, אילולא הקופסה התפוצצה. חה חה חה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''כל כך בא לי להתבטא'' [חדש]
דודו בן עמי   שבת, 07/01/2006 שעה 23:38
בתגובה ליעל ש.ק.
כלומר, במקום לחנך אנשים לאורך זמן לצרוך אמנות על בסיס יכולת להעריך איכות נותנים להם הלם רגשי? מצוין. באותה מידה אפשר להקצין את הרעיונות של אורי מהמאמר וללכת על תערוכת של מסכים המראים שחיטות וביתורי גופות, מציג של אנשים משתגלים עם בעלי חיים וגלגול חרא בדגלי כל מדינה שרק תרצו. בעצם, גם קפית התאבדות מעזריאלי יכולה להיות מיצג אמנותי. מה רע בזה?

גרימת הלם אינה אלא ניסיון למשוך תשומת לב. היא ניסיון אומלל, משום שהיא אינה מייצגת קריטריון אמנותי כלשהו אלא רק רצון להשיג הכרה - גם אם אין למבצע האקט הזה שום כישרון אמנותי שהוא.

ועכשיו בואו נתאר לעצמנו שכאשר האמריקנים יצליחו סוף סוף להניח את ידם על אוסאמה בן לאדן הוא יאמר להם שבעצם השחלת המטוסים בבנייני התאומים, בפנטגון ובאותו שדה בור בפנסילווניה אינם אלא יצירה אמנותית שאיש לא חשב ולא תיזמר קודם לכן ושכל כולה נועדה לבטא את יצריו ומחאתו של האמן בדרך מקורית במיוחד. זרקאווי יכול להגיד את אותם הדברים עצמם על כל ראשי האומללים שכרת. למה לא? זו הרי חירות היצירה. הכל מותר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010