סיבות נוספות וחומר למחשבה [חדש]
שי אבנית   יום ו', 16/12/2005 שעה 0:26
יפה כתבת, אורי. אבל הייתי מוסיף עוד שלוש סיבות:
1. הסגנון הגס, הציני והמלגלג של טומי לפיד, שעבד היטב על מצביעים ב- 1999 וב- 2003 איבד את קסמו במעבר מהאופוזיציה לקואליציה, והפך לנטל על המפלגה. לכך אפשר להוסיף את התבטאויות פורז במקרים רבים, התבטאויות שהיו לא משכנעות במקרה הטוב, לא חשובות במקרים אחרים (כמו למשל התעקשותו הנואלת להעביר מחטף על שעון הקיץ לפני עזיבתו את משרד הפנים, כאילו שזה הדבר החשוב בעולם) וסתם הפגינו אטימות (למשל במשכורות שלא שולמו לעובדי הרשויות). כל אלה המאיסו את שינוי על רבים ממצביעיה, אשר חפצו לראות מנהיגים יותר ממלכתיים.
2. ההתבצרות בתוך המגזר החילוני, שבאה לידי ביטוי שוב ושוב על ידי טומי לפיד כמגן על המגזר הזה, או בסיסמת המפלגה - ''מפלגת החילונים'' יצרה מצג שבו אנשים מסורתיים המגדירים עצמם כאלה, על אף שהם נוסעים בשבת ולעתים אוכלים לא כשר, לא יכלו לצרף עצמם למעגל מצביעי שינוי. החשיבה של מנהיגי המפלגה היתה סקטוריאלית, במקום לחבק את המסורתיים ואפילו לפנות לאנשים מאמינים, דתיים, המאמינים שהדת צריכה להישאר מחוץ לפוליטיקה. במקום לפרוץ את תקרת הזכוכית של המצביעים החילוניים ולמצב עצמה כאלטרנטיבה מרכזית לליכוד ולעבודה, העדיפו ראשי המפלגה למצב את המפלגה כנלחמת בכפייה הדתית. יריביה הפוליטיים של שינוי ניצלו זאת, כמובן, כדי לנגח אותה כמפלגה ''אנטי דתית'', וזה הספיק רק כדי להשאיר אצלה את החילונים ''האדוקים'', שממילא היו מצביעים עבורה גם אם הסגנון היה רך יותר והמפלגה היתה נפתחת לסקטורים אחרים.
3. שינוי מיצבה את עצמה כמפלגה קפיטליסטית. זה אולי לא נורא לכשלעצמו, אולם המפלגה היתה מזוהה עם מדיניות שבחלקה פגעה במצביעיה כמו הקיצוצים בחינוך, בריאות ובקצבאות זקנה. בנושאים אלו על שינוי היה לעמוד על רגליה האחוריות ולהתעקש - לא למי שלא רוצה לעבוד, אבל כן לחולים, כן לזקנים וכן לחינוך, המהווה גם לדעת שינוי את התשתית האמיתית של המדינה הזו.

מה יהיה? שינוי עלולה להיעלם מהחיים הפוליטיים בישראל אם לא תעבור את אחוז החסימה, וזה לא בלתי אפשרי. במידה שתשרוד כמפלגה קטנה סביר להניח שתהיה באופוזיציה, ודווקא שם יש לה תקומה, ובתנאי שהנהגתה תוחלף, השורות ייפתחו ויגויסו לתוכה אישי ציבור בולטים. אלא שאליה וקוץ בה - איזה איש ציבור ירצה לחבור למפלגה המזוהה (ולא בצדק) עם שנאה ואנטי? ללא ספק יהיה צורך בתקופת צינון ממושכת של שינוי הרחק בספסלי האופוזיציה בכנסת שתבוא עלינו, כדי לאפשר תקומה מחדש של שינוי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סיבות נוספות וחומר למחשבה [חדש]
אורי קציר   יום ו', 16/12/2005 שעה 14:21
בתגובה לשי אבנית
אתר אישי
לפי הסקרים האחרונים שינוי יושבת על 4-5 מנדטים. מאחר ו-‏3 מנדטים הוא המינימום לכניסה לכנסת בבחירות הקרובות, הרושם הוא שאם לא יקרה שינוי מיידי שינוי באמת עלולה לסיים מתחת לאחוז החסימה ולמעשה להימחק כמפלגה.

אני מסכים עימך ששינוי אכן לא הבינה בזמן את המשמעות של פריצה אל מחוץ לתקרת הזכוכית של החילונים, כפי שאתה מכנה זאת בצדק. אבל לשם השגת יעד מעין זה יש צורך בהרחבה האג'נדה המפלגתית, ואילו טומי לפיד מזוהה בעיקר עם מאבקים בנושאי דת ומדינה. במלים אחרות, יש צורך ביבוא לשינוי של אישים שעיקר התמחותם בתחומי החוץ והביטחון. אלא שלאלה אין טעם לבוא כל עוד לפיד מועיד להם מעמד זוטר בלבד. במלים אחרות, כאן מתקשרת האג'נדה הרחבה עם הזהות האנושית המעודכנת שאמורה להיות במפלגה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני מרוצה משינוי [חדש]
חילוני   יום ו', 16/12/2005 שעה 15:29
בתגובה לאורי קציר
אני מרוצה בהחלט משינוי כמו שהיא עכשיו עם סך כל העמדות אותן היא מקדמת. לא הייתי רוצה לראות אותה משתנה ומה שהכי פחות הייתי רוצה לראות בה הוא איזשהו איש בטחון, לדעתי יש בפוליטיקה הישראלית הזדמנות לשלוח את הגנרגלים לגמלאות, עם בנימין נתניהו וסילבן שלום בליכוד, עם עמיר פרץ וחלי יחימוביץ בעבודה ועם לפיד ופורז בשינוי.

בעבורי נושא דת ומדינה חשוב יותר מהנושא המדיני ורק הנושא הכלכלי יכול להתחרות בו בחשיבותו. מבחינת ענייני חוץ ובטחון אני רואה את עצמי לאומני מאוד אבל אני אעדיף מדינה בגבולות הקו הירוק ואפילו פחות אם היא תהיה חילונית מאשר מדינה המתפרשת על כל ארץ ישראל השלמה שהיא מדינה יהודית לכן לא אכפת לי אם שינוי תשב עם בנימין נתניהו או עם פרץ, העיקר הוא לקדם את האנטיקלריקליזם. תקרא לזה שנאת חובשי כיפות וחרדים במיוחד, תקרא לזה סלידה מהיהדות ותיעובה אבל ככה זה.

לדעתי הציבור החילוני בכלל אינו שונה מהותית ממני ועל כן אנחנו רואים שדיעות שבשנות הששים המאוחרות נחשבו לתמהוניות מקובלות היום על רוב המנהיגים. ההזדהות של חובשי הכיפות עם הימין ומתן לו צביון משיחי יהודי דתי חיסלה בעצם את הימין החילוני והובילה אותו שמאלה, אנשים שהיו נצים בעבר הפכו למופת ליונות כמו שמעון פרס ועוד כך קרה שלפני כמה שנים רחבעם זאבי (גנדי) היה החילוני היחיד בין ים של כיפות מה שמעיד על הכלל. לו ז'בוטינסקי חי היום הוא היה מזדהה יותר עם טומי לפיד מאשר עם משה פייגלין.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני מרוצה משינוי [חדש]
אורי קציר   יום ו', 16/12/2005 שעה 16:38
בתגובה לחילוני
אתר אישי
והנה הבעייה: מפלגה העוסקת אך ורק בנושא או שניים לא תחרוג לעולם מגבולות ההגדרה של מפלגת נישה. לפיכך, היא לא תהפוך לעולם למפלגת שלטון. הליכוד, אגב, הגיע לשלטון רק לאחר שאימץ לעצמו גם אג'נדה חברתית, נוסף על זו המדינית. למעשה, המשך עיסוקה של שינוי בנושאי דת ומדינה בלבד יביא לכך שהיא לעולם תישאר מפלגה שנעה בתחום 3-12 המנדטים. אם אתה רוצה, סוג של מרצ או האיחוד הלאומי: הנושא האחד שמעניין אותה מאפיל על כל היתר.

אשר לשליחת הגנרלים לגימלאות - אני יכול להבין את הרצון שלא לסמוך יותר מדי על פוליטיקאים רק משום שבעברם רקע צבאי עשיר. אני אפילו מכיר את התופעה של מעבר גנרלים לפוליטיקה די מקרוב, ונכון הוא שעליהם לבלות לא מעט שנים במשחק הפוליטי האזרחי כדי להפנים את כלליו ולהתנהג בהתם. ברם, לא ניתן לשלול באורח מוחלט כניסה של גנרלים לפוליטיקה רק משום שחלק מהם נמאסו על חלק מאיתנו. ישנם גנרלים שאני רק מברך על כניסתם לחיי הציבור. אחד מהם, למשל, התנדב לא מזמן לנהל את העסק הכושל הקרוי ירוחם. לא ראיתי יותר מדי אנשים שאינם גנרלים שמוכנים להמיר את המושב שלהם בכנסת בתפקיד כזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אני מרוצה משינוי [חדש]
חילוני   יום ו', 16/12/2005 שעה 18:28
בתגובה לאורי קציר
האינך מבין שזאת לא המטרה? המטרה אינה להפוך למפלגת שלטון כמו הליכוד או העבודה אלא לקדם רעיון מסויים או קבוצה מסויימת. המפלגה הליברלית הגרמנית קיבלה 12% ב-‏1949, 9% ב-‏1953, 8% ב-‏1957, 13% ב-‏1961, 10% ב-‏1965, 6% ב-‏1969, 8% ב-‏1972, 8% ב-‏1976, 10% ב-‏1980, 7% ב-‏1983, 9% ב-‏1987, 11% ב-‏1990, 7% ב-‏1994, 7% ב-‏1998, 8% ב-‏2002, 10% ב-‏2005. כפי שניתן לראות קיימת יציבות מסויימת באזור ה-‏8-9 אחוזים לבין ה-‏10-11 אחוזים עם מעט מאוד חריגות מה שאומר בשפה הישראלית 10-12 מנדטים, ממש לא מפלגת שלטון. ישנו ציבור שזקוק למפלגה כמו שינוי בערך בגודל של שינוי כיום הופעתה של מפלגת קדימה עשתה רעידת אדמה פוליטית אך אני מאמין שלאחר הבחירות אפילו אם שינוי תרד זה לא יהיה מתחת ל-‏10 מנדטים.

על ציבור הבוחרים של שינוי להבין שיש יתרון רק בעצם הייצוג שלהם, גם אם ש''ס לא מצליחה להשיג כלום עדיין מצביעים לה, ההצבעה לש''ס היא קבועה ומפלגות השלטון סומכות על ההצבעה העקבית ולכן לא משתפות פעולה עם שינוי אפילו כאשר יש לה 15 מנדטים, מצביעי שינוי צריכים ללמוד את הלקח ולהצביע לה בקביעות, יציבות כמו של המפלגה הליברלית הגרמנית תגרום למפלגות השלטון להתחשב בה מתוך הנחה שגם בבחירות הבאות היא תשיג בערך את אותו מספר המנדטים. לדעתי אחרי הבחירות מפלגת קדימה תתאחד עם הליכוד (עוד אנלוגיה לגרמניה, בגרמניה מפלגת השלטון היא בעצם שתי מפלגות שרצות בנפרד ומתאחדות כל פעם לאחר הבחירות) ותקים ממשלה עם שינוי אם מספר המנדטים יספיק.

* עמרם מצנע אומנם היה בעל קריירה צבאית אך יותר מ-‏10 שנים לפני שהתמודד על ראשות הממשלה הוא התמודד לראשות עיריית חיפה, הוא בא למרוץ לראשות הממשלה לא כאיש צבא אלא כראש עיר, אומנם הוא לא היה חבר כנסת מין השורה קודם אבל זה בוודאי לא מקרה איציק מרדכי, שאול מופז ורבים אחרים כמותם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תגובה לחילוני [חדש]
שי אבנית   יום ו', 16/12/2005 שעה 18:58
בתגובה לחילוני
ההבדל בינינו לבין גרמניה הוא שמבחינה דמוגרפית חלקם של החילוניים באוכולוסייה יירד מבחירות לבחירות, וזה מואץ בעשור הנוכחי על רקע דעיכת העלייה מברית המועצות לשעבר, שלמעשה יצרה פסק זמן דמוגרפי בין הדתיים לחילוניים - ולא עוד.
לכן, אם שינוי לא תשנה ראשית כל את סגנונה המרחיק ממנה חילוניים ומסורתיים רבים, ולא תוסיף לכך בהדרגה אג'נדות נוספות, דינה אחד- להיעלם בהדרגה מהנוף הפוליטי, או להיות סרח עודף שלא ממש משפיע, אלא בסיטואציה פוליטית נדירה כמו מרצ ב- 1992 (ב- 99' הם לא ממש השפיעו ופרשו לבסוף מהקואליציה הרעועה של ברק). ואני חושב, כמו אורי, שלצורך המשכיות, שלצורך המשכיות יש הכרח בהחלפת ההנהגה הנוכחית.
אתה כותב: ''על ציבור הבוחרים של שינוי להבין...'' עושה רושם שעל פי הסקרים הנוכחיים הם לא מבינים. אם כך - מה לדעתך צריך לעשות?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010