הרשות הרביעית [חדש]
ערן עסיס   יום ו', 02/12/2005 שעה 0:32
מעניינת אותי מאוד שאלת היחס בין עיתונות לגורמים הציבוריים האחרים.

כמו בנושאים אחרים, אתה מיטיב לתאר את המציאות גם כאן, אך משום מה נמנעת מלנתח אותה. מדוע עיתונאים נוהגים שלא לבטא את דעותיהם הפוליטיות, ומשווים לדבריהם ארשת (מלאכותית) של נייטרליות?

אמת, תפקידם המקורי של העיתונאים הוא הבעת דעה באופן ישיר ופשוט. אלא שעם התמסדות העיתונאות, ואף יותר מכך, עם התמסדות צריכת התקשורת - תפקידם החברתי של העיתונאים קיבל ארשת אחרת. הם רואים בעצמם נציגי 'זכות הציבור לדעת', והם מייצגים את רוח הציבור.

העיתונאים הם למעשה שלוחי העם, וקשה שלא להבחין בדמיון לגוף הנבחר ישירות - הכנסת. רוב כלי התקשורת העיתונאיים מבססים את מעמדם על המיינסטרים, ומתיימרים לייצג את הציבור כולו (מעריב, ידיעות אחרונות, חדשות ערוץ 2, וכו'). עם זאת, ישנם גם כלי תקשורת שמייצגים חלקים מן הציבור ולא את הציבור כולו (כמו הארץ, מקור ראשון, המודיע, וגם - אוטו, לאשה, מעריב לנוער). משמע, יש גם מעין 'מפלגות' אצל נציגי הציבור הללו.

הדיונים החשובים בנוגע לסדר היום הציבורי, אמורים על פי מבנה השלטון להתנהל בכנסת; תפקידה המקורי של הכנסת הוא 'לדון'. אך כיום הדיונים הללו נעשים בעיתונות ובטלוויזיה. ניתן אף להרחיב את היריעה ולהתייחס לעולם הבידור הטלוויזיוני והעיתונאי כולו כבמה ציבורית אלטרנטיבית, אך קצרה היריעה.

התפקיד היחידי שנותר בידי הכנסת הוא ההכרעות שמבנה השלטון המקורי הקדיש לציבור. האם זוהי הסיבה לכך שהכנסת הופכת לזירת שחיתויות? אין לדעת.

על כל פנים, תפקידו הציבורי של העיתון הוא גלוי לכל. הוא כבר הרבה יותר מאשר 'כלב שמירה'. העיתונאים מודעים למצב זה והם מרסנים את דעותיהם האישיות כדי לשמר את מעמדם הייצוגי בפני הציבור. עיתונאים בעלי מעמד גבוה (שלי יחימוביץ') מרשים לעצמם לבטא את דעותיהם האישיות, במגבלות מסוימות, מתוך הנחה שמעמדם מובטח.

שאלתי העיקרית היא: האם לא הגיע העת להסדיר את האופן שבו מתנהל הדיון הציבורי בישראל? למעשה, כדי להשפיע כיום על השיח הציבורי באופן ישיר וגלוי, רצוי מאוד ששם המשפחה שלך יהיה 'מוזס' או 'נמרודי'. אנשי עסקים הגיעו במקרה למעמד הנכבד של ייצוג העם בשיח הציבורי. האם אין דרך לשקף את השיח הציבורי בצורה ראויה יותר?

אין לי פתרון. ודאי שפתרון רגולטיבי בדמות חקיקה של הכנסת איננו בא בחשבון. רעיון 'תקופת הצינון' הוא חלק קטן ממערכת של נורמות שצריכה להתפתח בעניין זה.

העצה היחידה שעולה על דעתי כעת היא לקרוא מחדש את 'על החוקים' של מונטסקייה, שם הוא מגדיר את העקרונות הבסיסיים של הפרדת הרשויות. אפשר לנסות להשתמש בעקרונות הללו (או אולי, מי יודע, בעקרונות חדשים) כדי לנסח את הדרך הראויה לפעולתן של ארבע הרשויות השולטות במרחב הציבורי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרשות הרביעית [חדש]
אורי קציר   יום א', 04/12/2005 שעה 9:31
בתגובה לערן עסיס
אתר אישי
מסכים לכל מילה שלך, ערן. אם תרצה, אתה מוזמן לפרסם ב''אפלטון'' מאמר בנושא זה. ואם אתה מעוניין בכך - אנא צור עמי קשר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010