ועוד משהו לבעל המאמר (ע?) [חדש]
טלילה   יום ה', 29/09/2005 שעה 20:25
אהבתי את כתיבתך, נראה כי אכן היאמעתממשהו מסיגנון כתיבתו היפה של שדה.
ובאשר ל''מחניים'' של מולנר, אכן שדה הזכיר את הספר הזה כאחד מספרי הילדות שהוא אהב ביותר.
באמת, על תחכה שמישהו יוציא את כתביך....
תודה ושנה טובה!
[קישור ישיר לתגובה זו]            

ועוד משהו לבעל המאמר (ע?) [חדש]
משה גנן   יום ו', 30/09/2005 שעה 12:35
בתגובה לטלילה
אתר אישי
מכובדי,
1) מוטיב הירוק עובר בירושה מהשירה השומרית (מארם-נהרים) העתיקה מלפני כ-‏5000 אלפים שנה כבמעוף הציפור ישר ללורקה - כפי שאתם מצטטים.

הָרֹגֶז

הָעִזָּה יְרֻקָּה, בָּנֶיהָ יְרֻקִּים,
הָרוֹעֶה, בְּשָׂדֶה יָרֹק, עוֹטֶה סוּת אִזְמָרַגְד.
נוֹצַת טַוָּס עַל מִצְנַפְתּוֹ, כֻּלָּהּ יְרַקְרֶקֶת.
הַמִּרְעֶה מוֹרִיק בָּאוֹר, שָׁטוּף בְּיֶרֶק פָּז.
הַכֹּל יָרֹק, הָאֲוִיר, וּמַקְצוּעוֹתָיו - רֹגֶז.
הָעִזִּים בַּשָּׂדֶה יְרֻקּוֹת, אוֹכְלוֹת עֵשֶׂב יֶרֶק.
הֵן שׁוֹתוֹת, וְהַשְּׁקָתוֹת יְרֻקּוֹת, מִשְׁתַּקְּפִים בָּן צִבְעֵי מַיִם.
הַתְּעָלוֹת יְרֻקּוֹת . רַגְלֵי הַשְּׂעִירִים מְשׁוּחוֹת בֹּץ יָרֹק.
הָרוֹעֶה הֵטִיל בָּהֶם מַקֵּל: לֹא פָּנוּ אֲחוֹרָה.
הוּא זָרַק בָּהֶם רֶגֶב, לֹא הֵרִימוּ רֹאשָׁם:
הוּא זָרַק בָּהֶם אֶגֶד צַתְרָנִית וְקוֹרָנִית, עִם מֶלַח:
הָרַגְזָנוּת עוֹטָה אֶת הָרַגְזָן כַּעֲרָפֶל יָרֹק.

מָקוֹר:
B. R. Forster: From Distant Days, p. 847
Text: Koecher, BAM 578, II. 45-49

תאמרו - מה זה שייך? בוודאי שירו של לורקה אחר. אז מה זה שייך? זה שיייך כי גם זה ירוק. כל השיר - שני השירים - צבועים במוטיב הירוק.
2) באתר בו הנכם אורחים מוזכר בחום-לבב ספרי על פנחס שדה (''אני נושא את שירי אל הרעב לרוח): פרק המבוא נגמר באיזכור הספר שהנכם אוהבים.
לתשומת לבכם.

בברכות מוקירי יצירתו של פ. שדה -
משה גנן
[קישור ישיר לתגובה זו]            

למשה גנן [חדש]
טלילה   שבת, 01/10/2005 שעה 14:11
בתגובה למשה גנן
תודה על ההפניה לספרך (אחפשהו), ועל השיר המעניין שהבאת משומרית.
לדבריך, מוטיב הירוק הגיע ללורקה מהשירה השומרית, ז''א לדעתך לורקה הכיר שיר שומרי זה וכתב בהשראתו?!

לצבעים , כידוע, יש משמעויות שונות ומגוונות מאוד בתרבויות שונות ואצל יוצרים שונים.והירוק היום ירוק מאוד....

למחרת / לאה גולדברג

הירוק היום ירוק מאוד,
והאפור היום אפור מאוד.
וקצת שחור ואין לובן בעיר.
והנסער היום נסער מאוד.
והעבר היום - עבר מאוד.
וקצת עתיד, ואין הווה באוויר.

ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל
לחשוב מול הרוח.
ומאוד לא פשוט לחכות.
הסערה נוגעת בריסים,
ומשתבר כל רגע לרסיסים
אך הירוק היום ירוק מאוד.

...

הלחינה ושרה: הודית רביץ
[קישור ישיר לתגובה זו]            

למשה גנן [חדש]
משה גנן   שבת, 01/10/2005 שעה 17:07
בתגובה לטלילה
אתר אישי
לטלילה,
1) תודה על התגובה. נעים לקבלה.
2) אינני טוען כלל וכלל שלורקה הכיר שירה שומרית.
טענתי כי מוטיבים עוברים בספרות העולם בדרכים נעלמות. לחילופין, החוויה האנושית אחת היא, ואין כלל להתפלא ששני משוררים מגיעים איכשהו לאותה ראייה. זה ביסוד טבע אנוש. בלשון אחרת, סדנא דארעה חת היא. זה דומה להופעת סיפור המבול, למשל, במיתוס השומרי ובסיפורת האינדיאנית - בוודאי לא היה מגע בין התרבויות. יש על זה מחקרים ודיעות - אני מאמין בהפרייה פלאית - (אני קורא לזה Parthenogenesis - לידה בלא הפרייה), אם המילה נכונה או לא. יש לי דוגמאות.
אני מודע למשמעות הצבעים.
המיוחד בשיר של לורקה שהירוק שולט בו בלעדית. זה כמו לצייר תמונה צבעונית - כשהצייר משתמש בצבע בודד.
2) בענין ההפנייה לספרי - אני תקוה כי תמצאיהו. מענין אם מצאת את הכתוב עליו כאן. (הספר נמצא בספריות. אין בנמצא בחנויות. רק אני מוכר).
היה נעים להיפגש. כה לחי.
מ. גנן
[קישור ישיר לתגובה זו]            

למשה גנן [חדש]
משה גנן   שבת, 01/10/2005 שעה 17:23
בתגובה למשה גנן
אתר אישי
לטלילה
הנ''ל הוא אתר ''אני נושא את שירי אל הרעב לרוח (פנחס שדה והשירה הדתית)'', משה גנן, הוצאת גושן, 2004
זה ההכתוב ( בינן התיר) שם:
''השירה הדתית'' היתה, אולי, המניע לכתיבת הספר הזה, אך יש בו חומרים רבים גם על תחומים מגוונים אחרים.
זהו ספר מרתק, גדוש במידע מעניין, האוצר בתוכו נספחים חשובים על רשימת (כמעט) כל המאמרים שהתפרסמו על פנחס שדה, המסודרת עפ''י תאריך הופעתם ועפ''י שמות מחבריהם.
בפרק החותם את הספר משורטטים קווים לקבלתו של פנחס שדה על-ידי הביקורת, צעד אחר צער, (כמעט) שנה אחר שנה.
זהו ספר שנכתב באהבה, לאורך שנים, מלא בכל טוב, אפילו צילומים אחדים (מגיל חמש ועד הקבר) יש בו.

זהו ספר הכרחי גם לכל מי שפנחס שדה יקר לו, וגם לכל מי שרוצה שספרים מעין אלה ימשיכו לצאת (הרמז מספיק מובן?)

לצערי, הספר אינו מופץ לכלל חנויות הספרים - ומוגבל רק לחנויות אחדות בירושלים (''ירדן'', ''לודויג מאיר'', ואצל המפיץ ''הוצאת ראובן מס''; אבל מי בכלל גר בירושלים?) ואני גיליתי אותו לגמרי במקרה. וכדי לקצר לכם את התהליך המייגע (וללא בקשת רשות מהסופר, ולא על מנת להרוויח משהו מזה, מלבד תודה עמוקה מצדכם) הנה הפרטים הנחוצים לכם להזמנת הספר:
הוא יצא במהדורה צנועה של 336 טפסים בלבד (מה שמבשר שבקרוב הוא יהפוך לספר נדיר), הספר מחזיק 168 עמודים. מחירו הוא 60 שקלים (כולל משלוח) באמייל ישיר למשה גנן (האימייל הוא: mganan@zahav.net.il).
[קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010