''ברכנו אבינו כולנו כאחד''. [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ב', 22/08/2005 שעה 15:46 אתר אישי
לפני כחודש כתבתי בבלוג שלי את המאמר הלא ארוך הבא:
בתפילת שמונה עשרה בכל יום אנו אומרים את המילים ''ברכנו אבינו כולנו כאחד''.

''פעם שמעתי משל על אדם זקן ששכב על ערש דווי.
הוא קרא לבניו המרובים וציוה על הגדול שבהם לקחת מקל במעמד כל אחיו
ולשבור אותו.

''נו, הי' קשה?''

שאל האב.

''לא'' ענה הבן.

ועכשיו קח מקלות מרובים ונסה לשברם כשהם ביחד כולם.

הקושי הי' ניכר והבן לא הצליח.

''כי האדם עץ השדה'', אמר האב ממיטת חליו,
גם האדם, כעץ, כשהוא מאוחד עם אחיו,
אי אפשר לשבור אותו.
כשהכלל נפרד ע''י מחלוקת - קל להכניעו.

בזמן האחרון אנו נתקלים בבלאגן החוגג בארץ הקודש ת''ו בגלל נושא ההתנתקות.
כהרגלי, אינני רוצה להתייחס לדיעותיי הפוליטיות בנושא,
אלא בוחר להתייחס להיבט אחר בנושא.

החברה בישראל מחולקת היום למחנים ניצים, אשר האחד מאשים את האחר בקעקוע אושיות הדמוקרטי',
והליכה נגד רצון רוב העם.
שלא נדבר על המרדה.

ממתי כל זה התחיל?
לדעתי, מראשית שנותי' של הציונות.

כשחברו להם בברית מפוקפקת הציונות החילונית-מעשית והציונות הדתית
(מבית מדרשו של הרב קוק בעיקר. תלמידי ריינס וחביריו נעלמו מהמפה עם הזמן)
אז התחיל כל הבלאגן.
מטרה של הציונות החילונית היתה להקים בית לאומי לעם היהודי,
בעיקר משוחרר מֵעוּלָּהּ של הדת היהודית.
הציונות הקוקניקית ראתה בתחילת הציונות את תחילת שיבת ציון ואת הקמת המדינה כתחילת הגאולה לה חיכינו אלפיים שנה.
ברית זאת נועדה לכישלון,
כיון שכשאחד מקדש משהו והשני כלל לא מחשיב את המושג ''קודש'' בלקסיקון שלו,
אין הרבה משותף ביניהם.
ביום שהחילוני יחליט שיש לוותר על חלק מסוים הציוני מבית מדרשו של הרב קוק לא יוכל לעולם להסכים,
כי זה מקודש בעיניו,
זה מערער לו את כל היסודות עליו בנה את אמונתו.

בשנת תשכ''ז, (1967) נפל דבר בישראל.
ישראל שחררה מאחיזת הנכרים את המקומות ההסטוריים של עם התנ''ך,
חברון, השומרון, מזרח ירושלים והכותל המערבי.
ממש התגשמות חזון הנביאים הולך לנגד עיניהם.
אבל חזון הנביאים לא יכול לארוך רק 38 שנים...
אם זו אכן תחילת הגאולה - היא לא אמורה לשוב ריקם...
מבחינת הציונות החילונית אין כלל בעי' - צה''ל כבש, צה''ל יחזיר ויקח, יהי שם צה''ל מבורך.

עוד בעי' בנושא - כשקם גוש אמונים בהנהגתו הרוחנית של הרצי''ה קוק הם סגרו עצמם אי שם ביש''ע,
ופשוט ניתקו עצמם מהציבור היושב בתוך התחום שהי' מדינת ישראל גם לפני ששת הימים.
לאחר 38 שנים -
הציבור בישראל לא מבין,
מה הבעי' שלהם לחזור ל''תוך תחומי מדינת ישראל''?
הם לא מבינים שבשלושים ושמונה שנים הם בנו לעצמם מין גטו כזה, מין ''חממת גוש קטיף''.

עולם אחר.

זה כמו לבקש מחרדי ממאה שערים לבוא ולהשתכן באמצע רחוב שינקין בתל אביב.
זה פשוט לא בשבילו, הוא מעולם אחר.
ולכן כלל לא פלא שהמדינה מתייחסת לתנועה הכתומה כאל מורדים לכל דבר ,
אנחנו מדברים כאן על שתי קבוצות נפרדות,
כמעט כמו מחלוקת בין שני עמים שרבים על ארץ אחת..

הפלשתינאים יכולים רק לשבת בצד ולחכך את ידיהם בהנאה.

איך אמר מנהיג מרד מצדה לנציב הרומאי?

''אתה רוצה לנצח את היהודים?
פשוט תעזוב אותם בשקט.
כשאין להם אויבים - הם יאכלו אחד את השני''.

עד כאן דבריי בבלוג.

אורי, אומר לך גם מה שאמר לי אחד מראשי הסוכנות באחת מערי אוקראינה, יהודי חובש כיפה סרוגה.
הוא תמך בהתלהבות באחד מהרעיונות המוזרים של אחד ממתיישבי גוש קטיף, להקים ישות מדינית עצמאית ונפרדת ממדינת ישראל.
הוא אמר את המילים ''החילונים אינם שותפים לתהליך הגאולה''.

ואני חשבתי שאצלי בחסידות יש משיחיסטים פנטזיונרים..
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''ברכנו אבינו כולנו כאחד''. [חדש]
אורי קציר   יום ב', 22/08/2005 שעה 16:28
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
אתר אישי
הבחנה נכונה עשית, מיכאל, כשציינת את תורתו של הצי''ה קוק כזו שפתחה את עידן ההסתגרות היש''עית של הכיפות הסרוגות. אביו של הרצי''ה, הלא הוא הראי''ה,ה היה מתון ממנו בהרבה. אגב, סבי, יליד חברון היה תלמידו של הראי''ה בכבודו ובעצמו. לא נותרו איתנו רבים כאלה.

לעניין מה שאמר לך אותו איש סוכנות: דבריו ממחישים לחלוטין את הבעייה. מבחינת האנשים הללו קיים תהליך לינארי של גאולה ששלביו מתקדמים ועולים בזה אחר זה. מלחמת ששת הימים הייתה קפיצת מדרגה שכזו. ההתנחלויות - מדרגה נוספת. להזכירך, מקרב חוגים אלה יוצאים גם האנשים המבקשים להרוס את המקדשים המוסלמיים על הר הבית (או כמו שאמר פעם נועם ארנון מחברון לאורי אור: ''אנחנו לא מתכוונים באמת להרוס אותם. יש פתרון פשוט יותר. ניתן לערבים זמן קצוב כדי שיעבירו את המסגדים שלהם, בשלמותם, לכל מקום שיבחרו בו''). הם אינם מסוגלים לקבל שברים בלינאריות הזו. ומבחינתם, אם תהליך הגאולה אינו מתיישב עם המציאות הדמוגרפית, הפוליטית או המדינית - הגאולה (לפי פרשנותם) היא המועדפת עליהם.

אותם רבנים שטענו שהיה לא תהיה נסיגה מעזה מתבררים עכשיו כנביאי שקר. כאלה כבר היו לנו למכביר. אבל הנה בדיחה יפה: המפורסם בין כל משיחי השקר הוא, כמובן, מיודענו שבתאי צבי. שבתאי צבי זה הוכרז כמשיח על ידי נתן העזתי. כן, כן, נתן יליד עזה. יש שיגידו שאלה הם שורשיה של היהדות בחבל ארץ זה - ויש שיגידו שעם שורשים כאלה עדיף כבר לחפש מקורות במקומות אחרים.

אגב, לכל זרם יש את המשוגעים שלו. אצלך בחסידות יש כאלה המאמינים שהרבי מלובביטש עודנו חי וקיים. גם אצלנו, החילונים, יש טיפוסים מוזרים על גבול התמהונות, משמאל ועד ימין. הבעייה היא כאשר הקנאות - ולא משנה מאיזה זרם - משתלטת על הזרם המרכזי. זה, לצערי, מה שקרה אצל חובשי הכיפות הסרוגות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

זרם מרכזי קנאי [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ג', 23/08/2005 שעה 16:38
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
הערת הערה בהחלט מעוררת עניין בקשר לציונות הדתית כיום, שהקיצוניות והקנאות הם נחלת המנהיגים של הזרם המרכזי שם.
מעניין מה ילד יום, ולאן יובילו אותם מנהיגיהם.

בנוגע להבדלים בין הרצי''ה קוק לאביו הראי''ה – בשונה מרבים שרואים ברצי''ה ממשיכו הטבעי של אביו, מצאתי אני דברים רבים בהם שינה הבן דרכו מאביו.
לרבות היחס לחסידות למשל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

זרם מרכזי קנאי [חדש]
אורי קציר   יום ג', 23/08/2005 שעה 17:37
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
אתר אישי
מיכאל, האם תוכל להרחיב על ההבדלים הללו?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

בהחלט יכול. [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ד', 24/08/2005 שעה 11:10
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
הראי''ה התנהל כאדמו''ר חסידי לכל דבר בירושלים של פעם,
והי' חלק אינטגרלי לחלוטין מהיהדות החרדית של אז.
גם ''מלחמות היהודים'' וההתנגדות החריפה אליו אצל רוב גדולי הדור ההוא הינן נוף מוכר בעולם החרדי למי שמכיר אותו.
בנו הרצי''ה התעלם מאפיו הנינוח והערטילאי משהו של אביו ובחר לתרגם את תורתו המעורפלת של אביו לקידוש המדינה ומוסדותי' (דוקא פרופסור ישעי' לײבוביץ' ז''ל היטיב להסביר את הגיחוך והאבסורדיות שבגישה זו מבחינת היהדות האורתודוכסית)
וכן התעלם מדרך חײו ולבושיו החסידײם של אביו ובחר להתקרב לדרך הלימוד הליטאית ולהתנגדות לישיבות החסידיות.
אעיז ואומר כי שבזה רצה לפעול אצל שומעי לקחו החלפת לימוד בספרי חסידות בספרי אביו הראי''ה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

''ברכנו אבינו כולנו כאחד''. [חדש]
אילן   יום ב', 22/08/2005 שעה 18:48
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי
מיכאל שלום רב,

אני אדם לא מאמין כלל (כלומר בקיומו של אל, או ישות רוחנית עליונה) ולכן אינני רוצה ואינני מסוגל להתווכח במישור האמוני עם אנשים מאמינים. ובכלל, לניתוח שלך גם אני די מסכים, בלי קשר להערה המקדימה.
בכל זאת, אני מבקש להעיר לך הערה קטנה, הנוגעת לשיבוש שעשית בכתיבתך, ושדרך אגב הוא שיבוש מבית מדרשם של מתנחלי יש''ע דווקא (בערך מתקופת פינוי ימית), שכנראה התפשט לחוגים דתיים נרחבים:
מקור הביטוי ''כי האדם עץ השדה'' הוא מספר דברים, פרק כ', פסוק י''ט, העוסק בדיני מלחמה בכלל, ובדיני מצור בפרט; ה' מצווה כי בעת מצור על עיר, לא יפגעו הצרים בעצי העיר (הנמצאים כמובן מחוץ לחומותיה), שכן אין דין העץ כדין האדם שיכול להלחם בצרים, או להמלט אל בין חומות.
כלומר, הפסוק מבחין - ולא משווה!!! - בין העץ לאדם, שכן מדובר אמנם בשני יצורים ''חיים'' אך ביניהם יש הבדל תהומי, שאפילו מצוות השם היא לשמר ולהבטיח אותו.
יש עוד הרבה שיבושים מעין זה אצל אנשים דתיים, כמו למשל השימוש בביטוי ''עצת אחיתופל'' לגבי עצה רעה (ולא היא - עצת חושי הארכי רע דוד היתה העצה הרעה, ואילו עצת אחיתופל היתה הטובה יותר), או ''מהרסייך ומחריבייך יצאו ממך'' (ישעיהו) כמתכוון לכך שמדובר בהורסים ומחריבים ''מבפנים'', בעוד שהפסוק המקורי - שהוא חלק מנבואת נחמה! - מדבר על יציאתם של המהרסים החיצוניים שחדרו לארץ.
אין באמור כדי חו''ח לבקר את ידיעותיך ואמונתך, אלא הערת שוליים בלבד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תודה על ההערה–הארה [חדש]
מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ג', 23/08/2005 שעה 16:39
בתגובה לאילן
אתר אישי
דבריך כמובן נכונים, אך דבר רגיל הוא לדרוש על פסוקים וללמוד מהם דברים, גם אם זה לא מתאים לפשט הכתוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010