מלחמה בזעיר אנפין [חדש]
אלכסנדר מאן   יום א', 30/01/2005 שעה 0:25 אתר אישי
כשופט כדורגל חובב במשחקי ילדים ונוער, נהינתי לקרוא מאמר זה שהיטיב לתאר את אחת ההפתעות הגדולות של נבחרות הכדורגל העולמי, שהיא במקרה זה הנבחרת ההונגרית.

הקדמתי וכתבתי בתגובה זו 'כשופט כדורגל', היות והאווירה המחשמלת והעצבנית במשחקים חשובים מביאים לעיתים כל שופט אל נקודת קצה, שבו הוא נדרש לגלות לא רק יכולת שפיטה ועמידה בלחץ, אלא גם קור רוח ויכולת שליטה מלאה על המתרחש במגרש – דבר שאינו תמיד קל, במיוחד במשחקים שבהם נקבע הנצחון על קוצו של יו''ד.
במקרה ההונגרי נראה ששאלת המתח והעצבנות בשפיטה היתה אולי משנית יותר; הנצחונות היו כה גבוהים ומרשימים, עד שנדמה ששופט במשחק מסוג זה יכול לשפוט במצב נינוח יותר, מאשר במצב בו הונגריה היתה מנצחת 1-0 לדוגמא, ועוד מבעיטת עונשין.

אסיים תגובה זו באנקדוטה מעניינת לגבי המשחק בין הונגריה לגרמניה, שבו נצחה גרמניה כפי שסיפרת במאמרך; ניצחון זה, בעיני היסטוריונים גרמנים שונים, כמו גם בעיני סוציולוגים ועיתונאים שונים – פתח את הצוהר ליכולתה של גרמניה לקום 'ולעמוד על הרגליים' לאחר כל הדברים שהתרחשו באירופה ב-‏20 השנים שקדמו למשחק זה.
ניצחון גרמני זה הצליח לשקם בעיני גרמנים רבים משהו מתדמיתה האיומה של גרמניה, ובכך היה אולי בחזקת יריית הפתיחה לתחילתו של הנס הגרמני בכלכלה ובתחומים נוספים, שכאילו קיבלו את ההקרנה החיובית מהניצחון שהביאה הנבחרת הלאומית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מלחמה בזעיר אנפין [חדש]
אורי קציר   יום א', 30/01/2005 שעה 11:06
בתגובה לאלכסנדר מאן
כהערת שוליים: ניצחונה של גרמניה על הונגריה בגמר 1954 היה תוצאה ישירה של ניטרולו הברוטלי של פרנץ פושקש עצמו. שתי הנבחרות נפגשו בשלב מוקדם יותר של האליפות ובמשחק זה הפגין פושקש יכולת מצויינת ולמעשה הותיר את המגן הגרמני פוזיפל, שהופקד על שמירתו, חסר אונים. מאמן גרמניה, ספ הרברגר, החליף את פוזיפל בלייבריך והורה לו לא לתת לפושקש לזוז. לייבריך הפגין באותו משחק את אחת מתצוגות הכדורגל היותר ברוטליות שזכורות לפרשני הכדורגל. הוא בעל בקרסוליו, בברכו ולמעשה כמעט בכל חלק פנוי של פלג גופו התחתון. הוא גם הכשיל אותו לא מעט פעמים. למרות שה''שמירה'' הזו לא שינתה את התוצאה הסופית החד-משמעית (8-3 להונגריה), פושקש סיים את המשחק הזה פצוע וכואב. את המשחק הבא (אני לא זוכר אם היה זה נגד ברזיל או אורוגוואי) הוא כבר ראה מהספסל. בגמר הוא שיחק, למעשה, כשהוא פצוע.

אגב, איכשהו יוצא שגרמניה זוכה בגביע העולמי לאחר אירועים בקנה מידה בינלאומי. כפי שציינת, ב-‏1954 זכו הגרמנים בתואר והסתייעו בכך לשיקום מעמדם ותדמיתם ברמה הבינלאומית. ב-‏1974 זכו הגרמנים באליפות העולם, שנתיים בלבד לאחר טבח מינכן, בו נרצו 11 ספורטאים ישראליים במהלך המשחקים האולימפיים. ב-‏1990 זכתה גרמניה בשלישית בתואר, והיה זה פחות משנה לאחר קריסת החומה שהפרידה בין מערב המדינה ומזרחה. אם אינני טועה, במונדיאל של אותה שנה הופיעה כבר נבחרת גרמנית מאוחדת, שכללה שחקנים שמקורם במזרח גרמניה, כמו מתיאס זאמר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מלחמה בזעיר אנפין [חדש]
בני   יום ג', 01/02/2005 שעה 0:29
בתגובה לאורי קציר
במונדיאל 90 זכתה גרמניה המערבית. הגרמניות התאחדו מעט אח''כ, אם כי החומה כבר נפלה באותה עת. במשחקי המוקדמות שיחקו שתי הגרמניות במפוצל ולא הגיוני היה לשנות את הכללים באמצע.

בשלב הבתים ב - 1954 ניצחה הונגריה את קוריאה בהפרש שיא 0:9 (שחזרה עליו יוגוסלביה ב - 1974 עם 9 - 0 על זאיר ו...הונגריה ב - 1982 עם 10 - 1 על אל-סלוודור) ואת גרמניה. ברבע הגמר ניצחה את ברזיל ובחצי את אורוגוואי, במשחק שמתחרה עם זה שתיארת על התואר ''הטוב בהיסטוריה''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מלחמה בזעיר אנפין [חדש]
אלכסנדר מאן   יום ג', 01/02/2005 שעה 19:33
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מעט יותר על הכדורגל בכלל, והכדורגל האירופאי והגרמני בפרט – ניתן לקרוא במאמר קצר זה שמתייחס לנקודות אלו מאספקטים שונים
על חשיבותו של הכדורגל ועל הזהות שהוא יכול להעניק לבני אדם באשר הם נמצאים, ניתן לקרוא בסיפור זה
אני חושב שניתן לפתוח בפתיל כאן ויכוח נוסף על תפקידו הכללי של הכדורגל בחיי הפרט, ואולי אף ב''חיי האומה''...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010