מאמר מצוין [חדש]
רוני ה.   יום א', 11/04/2010 שעה 14:43 אתר אישי
נהניתי לקרוא את המאמר. על אף שברור שיש בסיפור חוסרים ואי דיוקים, עדיין הוא מהווה קריאה מרתקת מזווית אחרת לגמרי מאשר זאת שנותן התנ''ך.

כמה הערות קטנות:
א) נראה לי שהכוח היהודי שבירושלים לא יצא לעזרת המצרים מפני שהיה חלש מדי ומותש מדי אחרי המצור. בלי מידע על יחסי הכוחות והמשמעות של עזיבת העיר הבצורה, לא הייתי ממהר להאשים את צדקיהו בעניין הזה.

ב) אני חושב שמבחינת הסיפור נכון יותר להסביר קצת קודם את המניעים של תומכי מצרים.

ג) כתבת על הבור שלא היה מלא במים. אני מניח שכתבת את זה באירוניה, אבל יש לדעתי מקום להבהיר שבור במקרא הוא לא רק מקווה למים אלא גם מקום כלא נפוץ. כך למשל מסופר שיוסף הושם במצרים בבור (בראשית מ טו), בישעיהו (כד כב) נאמר: וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל-בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל-מַסְגֵּר, וכך המשמעות של המילה גם בעוד כמה מקומות.

לעצם העניין - יש כאן שאלה מעניינת איך קרה שהמלך, שאמור להיות האדם החכם ביותר בממלכה ובעל התבונה המדינית הרבה ביותר, עשה טעות קשה כפי שעשה, ודווקא נביא (שלכאורה אינו מחובר יותר מדי למציאות הפוליטית) התגלה כחכם יותר ונתן את העצה הנכונה. האם זה במקרה? האם גם בשיטה הדמוקרטית יכול להיות שראש המדינה יגלה טפשות מדינית כזאת?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מאמר מצוין [חדש]
אורי קציר   יום א', 11/04/2010 שעה 16:28
בתגובה לרוני ה.
אתר אישי
תודה על התגובה המפורטת, רוני. ברשותך, אתחיל להשיב מהסוף. המלך אינו אמור להיות האדם החכם ביותר בממלכה; הוא אמור להיות זה שנגיש ביותר לכל המידע הרלוונטי כדי לקבל החלטות מושכלות. הוא אמור להיות מוקף ביועצים שמאזנים בין הדרך בה הם מפרשים את האינטרס הלאומי לבין מגבלות הכוח של הממלכה. אני גם סבור שלא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שלבבל אין יותר מדי בעיות לשלוח כוחות עונשין ליהודה במקרה של פריצת מרד. יתר על כן, סב סבו של צדקיהו, מנשה, היה פרו-אשורי כל חייו, ולאחר שהעביר את נאמנותו למצרים עמד בפני גזר דין מוות, שרק בנס לא נגזר עליו. יתכן שצדקיהו סבר כי יצליח לעורר את רחמי השליט הבבלי כפי שעלה בידי סב סבו לפניו, אבל איכשהו זה לא נראה לי שיקול רציונלי.

בתנ''ך אין פירוט לגבי מה שאתה מכנה ''המניעים של תומכי מצרים''. אני מניח שחלק מהם היו מקורבים למודיעין המצרי ואולי אף לחצר המלוכה של מצרים, אבל אין על כך מידע מפורש. יתכן שאף קיבלו מימון לפעילותם, כפי שקורה במקומות רבים בעולם - אבל, שוב, זה לא מוזכר בשום מקום. אבל מעבר לכך, אני לא בטוח שלמניעים אלה יש משקל רב מדי. בסופו של עניין, צדקיהו עצמו ידע מה שידעו כולם - שיהיה עליו להכריע בין מצרים לבין בבל, ללא כל קשר לשאלה מה מניע את התומכים היהודאיים בשני הכוחות הללו.

לעניין הבור - הצדק עמך, אם כי חלקית בלבד. גם יוסף הוטל על ידי אחיו לבור, וברור כי לא היה זה כלא, משום שהמקום היה באמצע שדה מרעה לא מיושב. יתכן שירמיהו הוטל לבור כהגדרתו המקובלת כיום ויתכן שנכלא בבית האסורים. במובן הזה, אכן הצדק עמך: הייתי צריך להבהיר זאת בטקסט עצמו. תודה על התיקון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010