קשה להבין את מלוא המשמעות של השיר אם לא קוראים את כולו. [חדש]
איתן מנדלבאום   יום ו', 05/03/2010 שעה 19:23
השיר המולחן כולל רק 7 בתים שאחד מהם הפך לפיזמון למרות שבמקור אינו כזה. חסרים בו עוד 3 בתים שלפחות בלי אחד מהם, השיר מאבד הרבה מערכו (וזה קשה נוכח העובדה שהוא שיר מעולה גם ככה.)

אחרי הבית הראשון ישנם שני בתים שהושמטו בהלחנה:

פני עיר נבנית בחשכתה והיבהוביה,
בעיסוקה האץ, חופז מתג אל תג.
ליל חניה. פני נפחיה ואופיה,
ועגלוניה של חברה בטרם גג.

פני הגברים המטליאים עלי ברכיים
חולצה ונעל. פני הלץ. פני הטבח.
פני הבדיחה בצהב בהרות הקיץ
שמושבה על הארגז או על הפח,
ולקודקודה אגן רקיע מהופך. (הכוונה לקסדה כמובן)

אחרי זה מגיע הבית שמתחיל ''מתוך אשמורת ראשונה...''

אחריו עוד בית שהושמט, והוא ממש חשוב לטעמי:

בו חישופה הפתאומי והפרוע
של הבדידות בין הרבים והזרים.
בו הרעות ידי אדם בצר בראוה
להיות שומרה בין איש ואיש את הקשרים
בהישרף גשראי שכירות ומסחרים.

השיר כולו מתייחס למה שממלא את חווית המחנה הלוחם בערב של טרם קרב, ולא סתם קרב, אלא זה שיקבע את עתידה של החברה כולה ''חברה בטרם גג'': הטבחים, האופים, העגלונים, הלוחמים שמשפצרים לעצמם את הציוד, הבדיחות הגסות של הלוחמים הנחים, הבדידות של הלוחמים הזרים זה לזה ובכל זאת מתחברים יחד בהיעדר קשרים ''נורמטיביים'', השירה הגסה בפי החיילים, זו שאין בה יופי פיוטי אבל היא אמיתית מאוד, ומדברת על אהבה וקרב ועול.
ליל חניה, ליל זמר, ליל רוב מלאכות חופזות, לילה שמכיל רעות רוח בבניינה של הממלכה, אבל בנתיים הוא עדיין ליל נדודים שכל אחד מהלוחמים חווה לבד וגם עם כל הגדוד שלו.

גם הדברים הללו נמצאים במלחמה. והם אלה הבונים את החברה. לכן לא צריך לזכור רק את הדברים הרעים, יש גם דברים טובים. הכל שלוב יחד בארוס של יצירת אומה והתחדשות. וכל הלידה והיצירה והתחייה הזו עולה בבת אחת מכל עבר - ולפתע נקטעת כשמתחיל הקרב וראשוני האנשים נהרגים.

רוזנבלום, למרות ההשמטות (אין מה לעשות - השיר ארוך גם ככה), עשה עבודה נפלאה כשהלחין את שלושת הבתים האחרונים בלחן שמטפס עוד ועוד, כמו החברה הנבנית, כמו ההתרגשות - ואז קוטע את כל ההתרוממות הזו במשפט האחרון. מדהים.

ללא ספק השיר הטוב ביותר עם הלחן המתאים ביותר. אין דברים כאלה בימינו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

קשה להבין את מלוא המשמעות של השיר אם לא קוראים את כולו. [חדש]
אורי קציר   יום א', 07/03/2010 שעה 9:35
בתגובה לאיתן מנדלבאום
אתר אישי
תודה על המידע, איתן. אכן, לא היה בידי את הנוסח המקורי והמלא של השיר. הטקסט שהבאת בוודאי נותן תמונה שלמה יותר.

ולגבי הלחן של רוזנבלום - על כך בוודאי שאין בינינו ויכוח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010