שילוב או דחייה? [חדש]
אורי קציר   יום א', 12/12/2004 שעה 10:40
''הארץ'' מדווח כי צרפת מתכוונת לחייב את האימאמים הפועלים בתחומה ללמוד צרפתית ולימודי חוק, אזרחות והיסטוריה. זאת, במגמה להקל על השתלבותם בחברה הצרפתית (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). מתברר כי שלושה רבעים מתוך 1200 האימאמים בצרפת אינם אזרחים צרפתיים כלל ושליש מהאימאמים אינם דוברי צרפתית.

הצעד הזה הוא אולי כורח המציאות בחברה בריאה השואפת לשלב את המהגרים החיים בתחומה, אבל אני בספק אם הוא יסייע להשתלבות המימד הדתי האיסלאמי ולכך שיקבל על עצמו ערכים מערביים מובהקים. בשנים האחרונות פועלים בעולם גם לא מעט אנשי דת מוסלמיים משכילים שהקשר שלהם לתרבות המערב ולחשיבתו אינו מונה מהם לתמוך בפעולות טרור אנטי-מערביות מוחלטות. על אלה ננים, בין השאר, המנהיג הדתי הסודאני חסן טוראבי (שעשה דוקטורט בסורבון), טאריק רמדאן (שמרצה באוניברסיטת ז'נבה) ועוד ועוד.

על הנהירה לזרועות הדת בקרב האסירים מסופר במאמר אחר ב''הארץ''. מתברר כי התופעה הזו אינה מוכרת רק בצרפת. המצוקה הכלכלית דחפה מוסלמים רבים לעולם הפשע ואילו בבתי הכלא מופעלת מערכת איסלאמית להחזרה בתשובה המשכנעת את האסירים המוסלמים שמצבם הוא תולדה של חוליים שמקורבם במערב (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010