מוסר כפול [חדש]
אורי שרף   יום ג', 07/12/2004 שעה 14:18 אתר אישי
קריאת המאמר, במיוחד תאוריית ה''עשירית מהאוכלוסיה'', הזכירה לי ידיעה קטנה בעמוד הראשי של IHT מלפני מספר ימים. על פי הידיעה, הצרפתים לא אוהבים ערבים במיוחד. סקר שנערך בצרפת לאחרונה גילה נטייה לדחות מועמדים ששמם מעיד על מוצאם הערבי (פריד למשל), בניגוד למועמדים אחרים. עיון מדוקדק בנתונים יכול אולי לספק כלים משוכללים יותר לניתוח המצב בו נתונה צרפת.

בהשוואה, הולנד כידוע מוצאת את עצמה לאחרונה במצב דומה. מאחר והמצב כאן מוכר לי יותר, אני חושב שאני רואה את הבעיה מזווית קצת יותר מפוכחת. אחוז המוסלמים בהולנד גבוה אף הוא, בסביבות 10% אם אני לא טועה, אבל האינטגרציה שלהם, והנוכחות של טורקים, מרוקאים, סומאלים ואחרים בתרבות ההולנדית ברורה ושיוויונית יותר כפי הנראה מבמדינות אחרות באירופה, אבל היא סובלת בדיוק מאותן מחלות.

לאחר רצח ואן גוך, רצח פוליטי שני בהולנד, ישנה אוירה מאוד ברורה של חוסר סבלנות גם כאן. בהולנד מכל המקומות. אבל רוצחו של ואן גוך היה הולנדי, בדיוק כמו הרוצח הראשון שהתנקש בחייו של מועמד פופולרי מאוד וגזען מאוד, לרשות הממשלה.

ההולנדים, למרות זאת, רואים את שני המקרים כדוגמא לבעיה של ''האיסלם'' בהולנד - לדעתי לא בצדק. שני הרוצחים הם הולנדים שנולדו והתחנכו כאן. הם דוברים הולנדית ומשכילים, אבל רוצחו של ואן גוך היה בן למשפחת מהגרים ממרוקו. זה כל ההבדל.

אם ''גל הרציחות'' הזה מעיד על משהו, הוא מעיד מן הסתם בעיקר על בעיות אינטרגציה, שאנחנו בתור ישראלים מבינים בהם דבר או שניים. יכול להיות שיש למספרים, כלומר לגודל האוכלוסיה חשיבות, ויכול להיות שכמו הרוסים אצלנו המוסלמים בהולנד ובצרפת לא מוכנים להפרד בקלות מהזהות שלהם, אבל החברה שמארחת אותם צריכה לשאת באחריות אף היא.

נוכחותם של ''זרים'' באירופה, מוסלמים ואחרים, נובעת כמובן גם משיקולים אינטרסנטיים של המדינות המארחות. כוח עבודה זול הוא מניע כלכלי חשוב, וגם כאשר הוא מנצל, הוא מעניק למהגרים הזדמנות שאחרת לא הייתה להם. אבל המדינות הללו חייבות לקבל את זה שהנוכחות של המהגרים תשפיע עליהם. בדיוק כפי שנוכחותם של היהודים בהולנד השפיעה על השפה ומאפיינים מאוד בסיסיים של התרבות ההולנדית, ובדיוק שגלי מהגרים לישראל משפיעים עלינו.

זהו המחיר, ולדעתי למספרים חשיבות, אבל הם לא הסיבה או הגורם לחוסר הנכונות ''שלהם'' להשתלב. ישנם קשיים אמיתיים שנובעים מהתייחסות סטריאוטיפית, סטיגמות, נחשלות כלכלית, העדר מוטיבציה ועוד. שירשור התגובות הקצר למאמר זה מעיד לכשעצמו עד כמה הראייה הסטריאוטיפית של המוסלמי-ערבי כטרוריסט הפכה ''נורמאלית'' והיא איננה זוכה עוד שיטילו ספק בלגיטמיות שלה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוסר כפול [חדש]
אורי קציר   יום ג', 07/12/2004 שעה 19:30
בתגובה לאורי שרף
אורי, כמה הערות בתגובה לתגובתך. ראשית, קבוצה אתנית הרואה בעצמה קהילה מובחנת ומקיימת תרבות ומנהגים משל עצמה בדרך כלל מוצאת עצמה מוטרדת כשקבוצה אתנית זרה חודרת אל תחומיה ומבקשת לשנות את הסמלים המגדירים אותה. כמעט כל חברה הייתה רואה בכך סיכון לעתידה, בוודאי חברה שאינה מערבית באופיה. במובן זה אני יכול בהחלט להבין מדוע הצרפתים חשים מוטרדים.

הדוגמאות שהבאת מהולנד בעייתיות. שני מקרי רצח שבוצעו על ידי מוסלמים אינם יכולים להוות מידגם מייצג למשהו. ובכל זאת, ואן גוך נרצח על רקע התבטאויותיו בגנות מנהגים איסלאמיים מסוימים וסצינה פרובוקטיבית בסרט שביים. רוצחו השתייך לתא של ארגון איסלאמי, ''אל תקפיר ואל-היג'רה'', שסבור שאפילו אוסאמה בן לאדן הוא סוג של כופר או בוגד (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). פים פורטאון, אותו פוליטיקאי שאליו כיוונת, נרצח על ידי הולנדי ועל כן אין הדוגמא הזו עומד במבחן הרלוונטיות.

שנית, לגבי הדוגמה של הקהילה היהודית בהולנד. הקהילה הזו מונה כמה אלפי בני אדם, וביחס לכלל האוכלוסיה היא מיעוט מבוטל. יהודי הולנד מעולם לא חרגו מהמגמה של השתלבות במדינה בה הם פועלים, תוך אימוץ מודע של סמליה ותרבותה. הם אינם רואים בהולנדים כופרים ואינם מנצלים הטפות דתיות המוניות להסתה נגד המימסד. לעומת זאת, בצרפת, כפי שציינתי, נוצרה מאסה קריטית של בני תרבות לא-מערבית הנוקטים בדלנות מכוונת ואינם מוכנים להשתלב בתרבות הצרפתית.

אותו הדבר נכון לגבי העולים מחבר המדינות בישראל: עם כל הביקורת שיש להם על ישראל ומנהגיה, על דלות תרבותה ועל הצדדים הפוליטיים שבה, הם אינם רואים את הישראלים כבוגדים או ככופרים. להיפך: רובם מעדיפים להשתלב כאן תוך שילוב המטען התרבותי שהביאו עימם במציאות היומיומית בישראל. ברור שהם משנים לאט לאט את אופיה הקודם של המדינה, אבל הם אינם חותרים לניפוץ מוחלט של כל ההגדרות המקוריות שלה.

צרפת, כמובן, בהיותה המדינה המזמינה והמארחת, אינה פטורה מאחריות להשתלבות מוסלמיה בתוך מערכות המדינה. אבל מצד שני, הייתה זו נאיביות מצד הצרפתים להניח שכל מי שבא לצרפת מעוניין להפוך לצרפתי בכל רמ''ח אבריו. נדידת העמים המוסלמית למדינות אירופה ואמריקה מצויה כעת בעיצומה, ודומה שבחלק ממוקדי ההגירה הללו מנצלים מעצבי דעת קהל מוסלמים קיצוניים במיוחד את המאסה המצטברת הזו כדי לייצר כוח פוליטי שכוונתו להפוך את המדינה המקורית לנחלת העבר ולבנות תחתיה חברה בעלת אוריינטציה איסלאמית מובהקת.

עכשיו, יותר מתמיד, יש חשיבות לדיון אמיתי בגורלה של מדינת הלאום. הלאומים שנוצרו עם השנים ברחבי העולם אינם נוטים להשתלב זה בזה בקלות יתרה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוסר כפול [חדש]
אורי שרף   יום ג', 07/12/2004 שעה 21:50
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
ניסית לומר בדברי שמה שבאמת מטריד אותי במאמר היא ההכללה, והנה סיפקת לי עוד סיבה לטעון שמשהו בניתוח שהובא כאן מניח הנחות מרחיקות לכת לגבי התנאים והסביבה בתוכם האירועים הללו מתרחשים כיום באירופה. למשל: שני מקרי הרצח במקרה ההולנדי ***הם על ידי הולנדים***.

עיאן הירסי עלי, מפיקת הסרט, היא מוסלמית בעצמה והיא היגרה להולנד כפליטה לפני מספר שנים. הסרט שלה מאשים את האיסלם באי שיוויון כלפי נשים בין השאר. אבל מוחמד בי, רוצחו של ואן גוך, ורוצחו של פורטאון- שניהם תוצרים של החברה ההולנדית. המכתב שננעץ בגופו של ואן גוך היה בהולנדית, לא בערבית. עובדה שרוב ההולנדים וכמובן אחרים שאינם בקיאים בפרטים, מתעלמים ממנה או לא מודעים לה.

קראתי את המכתב כולו, שאגב רווי ציטוטים ממקורותינו ומאשים את מפיקת הסרט, עיאן הירסי עלי (מוסלמית בעצמה כאמור), בשיתוף פעולה עם היהודים ''שמנהלים את הולנד''. וגם את מכתב ההספד של עלי עצמה על ואן גוך, שתי דוגמאות קיצוניות של ניצגים של אותה קבוצה אתנית, אם תרצה שלא משתלבות בתאוריית ''החתירה תחת''.

אבל אני חורג קצת מעיקר הדיון. קהילות מוסלמיות באירופה לא מתנהגות בצורה שונה או קיצונית יותר, בממוצע, מקהילות חסידים בבריסל. אני לא בטוח מה יותר מוזר לי כשאני רואה ברחוב באמסטרדם או בבריסל, או בג'נבה נשים עטויות רעלות שמובלות על ידי בעליהן, או יהודים אורתודוכסים. שניהם עבורי מחוץ לקונטקסט ושניהם חריגים בחברה בה הם חיים, בחיצוניות ובפנימיות שלהם (מבחינת ההגדרה שלהם את הזהות התרבותית שלהם מן הסתם.) היהודי לצורך העניין זר לי לא פחות מאשר לאירופאי ואני ספק אם יש לנו שפה משותפת בכלל.

דוגמא נוספת מהחיים. אחת המסעדות שאני אוהב כאן היא מסעדה אירנית שמנהלת משפחה שנמלטה עם פרוץ המהפכה האיסלמית באיראן. הם פעילים פוליטים שלא מפספסים אף הזדמנות להסביר לאנשים כמוני שמתלהבים מסרטים אירניים וחושבים שיש תיקווה, שאני תמים והמשטר נורא וכו'. הם מערביים באורינטצייה שלם ומנסים להשתלב, אבל הם לא יכולים. גם הילדים שלהם שנולדו כאן מודים שכשהם פוגשים אנשים חדשים, יש תחושה לא נעימה של זרות לפני שהם פותחים את הפה ומבהירים על ידי כך לצד השני שהם ''בסדר''.

זו שאלה של אינטגרציה לטעמי. לא של חתירה מתחת. יש תאים קיצוניים ויש בדלנות, אבל היא לא המסה הקריטית. בכל אופן, למוסלמים תהיה וישנה השפעה כמו שיש והייתה ליהודים. בהולנדית יש לא מעט מילים שמקורן בעברית או באידיש. קהילת האנוסים הספרדים שהשתקעה כאן עשתה חייל ויש לה השפעה רבה על התרבות המקומית. לא רק ראש העיר של אמסטרדם יהודי, רבים מהפוליטיקאים אף הם, ולכך גם רמז המכתב של מוחמד בי.

הסרט הכי רווחי השנה בהולנד היה ''שוף שוף חביבי''. בערך כמו ''שחור'' אצלנו באפקט התרבותי שלו, רק ששחור הופק מספר דורות מאוחר מכדי להשפיע. לאירופאים יש בעיה: הם צריכים הגירה והמדינות השונות מתחרות ביניהן למעשה על קבלת כוח עבודה מקצועי שיאזן את הירידה בילודה והתבגרות האוכלוסיה והידלדלות קרנות הפנסיה. את הפחד שלהם מזרים השלים עד כה גם הצורך האלקטורלי לשמור על מצביעי הימין, ולכן נדחה עד היום דיון אמיתי בבעיות הללו. אבל כבר אין להם ברירה. עם חידוש השיחות על כניסתה של טורקיה לאיחוד וביחד עם השינויים הצפויים בחקיקה האירופאית, אפשר להבין שיש כאן תחושה של דחיפות רבה לעניין כולו כפי שהבחנת בעצמך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוסר כפול [חדש]
אורי קציר   יום ג', 07/12/2004 שעה 23:08
בתגובה לאורי שרף
תחושת הזרות אצל מהגרים היא עניין מוכר, ולא רק מהמוסלמים המהגרים לאירופה. התחושה הזו תלויה בשני ממדים, הלא הם המרחב והזמן. אם המדינה שקולטת את המהגר מורכבת מלאומים רבים ומגוונים יהיה לו קל יותר להשתלב בה. בנוסף, ככל שחולף הזמן, ההשתלבות במדינה הקולטת טבעית יותר. אחרי הכל, המהגר וצאצאיו זקוקים לזמן על מנת לספוג את ההלם התרבותי, להקל אותו ולאמץ בהדרגה את המאפיינים הסביבתיים באופן שמראם החיצוני לא ישמש עוד כעדות לזרותם.

אני מכיר את פרשיות הרצח של פורטאון וואן גוך. המימד של אי היכולת לסבול את דבריהם של השניים הללו עיד על סדקים בסובלנות בהולנד יותר מעל כל תופעה אחרת. אבל מעבר לכך, מי שחורץ גזר דין מוות, בגיבוי ארגוני ותיאולוגי, על אדם שיצירתו האמנותית שנויה במחלוקת אינו מעיד בכך בהכרח על השתלבות בחברה ליברלית או על היותו תוצר שלה. הוא אמנם פועל בתוך הזירה ההולנדית אבל בנפשו הוא מתעב את ה''מערביזם'' שלה, כפי שהוא חש, סביר להניח, כלפי חברות אירופיות אחרות.

עובדתית, מוסלמים יכולים להפיק, לביים ולשחק בסרט המותח ביקורת על אספקטים שונים של האיסלאם רק במדינות שבהן התבטאויות מסוג זה לא יביאו לגל אוטומטי של אלימות נגדם. כמה סצינות מסרטו של ואן גוך הפן פרובוקטויביות אמנם, אבל לא מביאות בהכרח לרצח. הירסי עלי עצמה, אם אינני טועה, קיבלה איומים על חייה ותקופה מסוימת אף ירדה למחתרת. מצטער, אורי, אבל זו אינה הנורמה ההתנהגותית בחברה מערבית מתוקנת.

נחזור, ברשותך, לצרפת. צרפת שגתה, לטעמי, כשחילקה אזרחויות לכל אדם שנולד בקולוניה צרפתית לשעבר ולצאצאיו. בכך היא הפכה את אפריקה, אסיה ודרום אמריקה למאגרי הגירה אדירים. מבחינת הצרפתים לא היה בכל כל אסון כל עוד התערו המהגרים החדשים בתרבות הצרפתית, דיברו באותה שפה וויתרו - כמקובל ברפובליקה החמישית - על סמלים דתיים במוסגדות החינוך (שברובם נושאים אופי חילוני ונתמכים על ידי המדינה). היא גידלה בתוכה חברה שכיום מעוניינת לעצב מדינה אחרת, שמרנית יותר באופיה וודאי שפחות חילונית. במלים אחרות, כל הפרדת הדת והמדינה - יסוד מוסד ברפובליקה - עלולה לרדת לטמיון אם יצליחו המוסלמים (הקהילה הדתית הלא-נוצרית המאורגנת ביותר בצרפת בימים אלה) לשכנע את המוסדות החוקתיים בפאריס כי איסור על כיסוי ראש נשיף למשל, מהווה פגיעה בזכויות הפולחן שלהם. צרפת עצמה הייתה זו שהגדירה לפני כמאה שנה כמעט את התפיסה האומרת שאדם רשאי להאמין במה שמתחשק לו, כל עוד הוא אינו מביא עימו את אמונתו למוסדות שמתוקצבים על ידי הרפובליקה.

הלוואי והיה זה הכל. מטיפים דתיים בצרפת מזדהים כיום בגלוי עם הקריאות הנשמעות מעיראק, מאפגניסטן, מסודאן וממדינות קיצוניות נוספות לג'יהאד עולמי נגד המערב בכלל ונגד ארצות הברית וישראל בפרט. זהו רק עניין של זמן עד שצרפת תוכנס אל תוך הקטגוריה הזו. פאריס עושה מאמצים עצומים להתחבב על דעת הקהל הערבית, אבל לאורך זמן אני מאמין שאין לה ברירה אלא להסכין לאחת משתיים: או שתשלים עם איבוד צביונה הרוחני של הרפובליקה החמישית לטובת השפעה מוסלמית שתתבטא, ללא שום ספק, בקווים שמרניים יותר והחרפת היחסים בין הפלגים הדתיים והלאומיים, תוך שהיא סבורה שמגמה זו מקרבת אותה אל דעת הקהל המוסלמית - או שתנקוט בצעדים להקטנת האיום הזה בהקדם. צעדים כאלה יכולים לכלול, למשל, את החרפת הענישה על מסיתים ומפיצי שנאה, תיקון חוקי האזרחות באופן שיקשה על קבלת אזרחות אוטומטית וקירוב פלגים מתונים המבקשים להשתלב בצרפת ולא להפוך אותה על ראשה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוסר כפול [חדש]
אורן   יום ד', 08/12/2004 שעה 13:59
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
כמה תובנות מעניינות ונקודתיות לגבי היחס של ההולנדי לערבי/מוסלמי/אחר.

בשהות אקדמית של כשנה וחצי בהולנד, יצא לי לדבר עם טיפוסים שונים, אנשי אקדמיה, סטודנטים וסתם תושבים. ה''מימצאים'' אינם מדגם מייצג אלא התרשמות שלי ובכל זאת.
1. ההולנדים (בהכללה) לא אוהבים את האחר. כמה שהאחר פחות הולנדי הם אוהבים אותו פחות.
2. ההולנדים מאוד מנומסים ולא יראו את זה לאחר בגלוי (ואני לא אומר צביעות אלא נימוס. אבל חכו, יש גם צביעות).
3. ההולנדים מפחדים מאוד מהקהילה האיסלמית.
4. הולנדים מתייחסים לכל הערביפ/מוסלמים בקבוצה הומוגנית - מרוקאים או טורקים ולא מבחינים בין המוצאים השונים. כך בשיח ההולנדי.
5. בסכסוך הישראלי-פלסטיני ההולנדים הם פרו ערבים מאחר והפלסטיני נתפס כאנדר-דוג ומאחר ובעיניי ההולנדים הערבי והישראלי הם באותה רמת ''אחרות''.
6. גם בהולנד קיים מוסר כפול ביחס לישראל.
7. להולנדי הממוצע עמדה ברורה (ובד''כ אנטי ישראלית) בקשר לסכסוך במזרח התיכון וזאת למרות בורות משוועת בכל מה שקשור לשורשי הסכסוך וגם למה שקורה עכשיו (אבל מה לנו כי נלין, גם הישראלי הממוצע לא יודע מהחיים שלו. למשל, שהיו תנועות לאומיות ערביות [לאו דווקא פלסטיניות] בא''י עוד לפני המאה העשרים מחד, ומאידך - אשף ואירגוני הטרור האחרים לא קמו בגלל הכיבוש אלא לפניו.

לסיכום - ההתרשמות שלי היתה שההולנדים (כן, גם השמאל האקדמי) נגוע בפחד ובגזענות מעודנת (נגד ערבים) שמתגלה כפטרונות וכעויינות לישראל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוסר כפול [חדש]
אלכסנדר מאן   יום ה', 09/12/2004 שעה 3:07
בתגובה לאורי שרף
אתר אישי
צר לי, אך ההשוואה שהבאת אינה תקפה: קהילות החסידים בבריסל אינן מבקשות לשנות את הסדר הקיים, אלא להשתלב בו במסגרת עשיית עסקים. הן אינן מבקשות לגייר איש ו/או להפוך את בלגיה ליהודית – וכמובן שאינן מאיימות על אנשים שעושים חוכא ואיטלולא מהיהדות, או לועגים לה. במקרה הקיצוני ילכו ויתבעו אדם שכזה על הסתה, אולם לא ילכו וישחטו אותו באמצע הרחוב עם סכין.

החסידים אמנם מתבדלים לעיתים מתושבי המקום על ידי מערכת אמונה שונה, אולם מקדמים בכל זאת אינטגרציה תרבותית מלשון 'תורה ודרך ארץ'. אני בדיעה כי אם תיגש ותבדוק את הרישום הפלילי בבלגיה רבתי לגבי מקרי אונס, שוד, רצח ועוד, אני מסופק אם תמצא שם יהודים חרדים, ואינני אומר זאת כאדם שמעריץ חרדים.

הבעייה האמיתית במפגש בין תרבות המערב לתרבות המוסלמית, היא שיש מצד אחד תרבות שמחפשת ללא הרף את האשם בתוכה, מתוך חוש של ביקורת עצמית – ומצד שני קבוצה שמקיימת בתוכה נטייה להאשים כמעט כל גורם אפשרי, מחוץ לעצמה. על ביקורת עצמית איני מדבר כלל.

כאן גם מגיע הפראדוכס: האירופאים אינם עושים הפרדה בין סוגי הגירות שונים, ועל כן פותחים את שעריהם [גם] עבור אנשים שאין להם כל סיכוי להגיע למדינת הגירה קלאסית (אשר בראש ובראשונה בודקת את סיכויי האינטגרציה של המהגר), עם תוצאות בהתאם. ואן-גוך הוא רק תחילתו של סיפור שעתיד להיות בעייתי עוד הרבה יותר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מוסר כפול [חדש]
אורי קציר   יום ה', 09/12/2004 שעה 10:31
בתגובה לאלכסנדר מאן
וכדי להוסיף על מא שאמר אלכס: קיימת בעיה אינהרנטית במדיניות ההגירה של מדינות אירופה המערבית, משום שמתן אפשרות לרבים כל כך להגר אליהן פותח את הדלת גם להגירה נמשכת של קרובים מארצות המוצא, בעיקר על בסיס קרבת משפחה וכן הלאה.

ההערכה שלי היא שאם בצרפת מהווים כיום המוסלמים עשרה אחוזים מהאוכלוסיה, הרי שהמשך ההגירה והריבוי הטבעי הגבוה שלהם יעלו את השיעור הזה באורח ניכר בשנים הקרובות.

כבר עכשיו טוענים גורמים מוסלמיים רבי השפעה בצרפת כי החקיקה הצרפתית נגד ענידת סמלים דתיים במוסדות חינוך מכוונת נגד האיסלאם בלבד. הגישה המוכרת הזהו, אותה גישת ''העולם כולו נגדנו'', מבליטה פעם נוספת את האופי הלוחמני שמשתלט במהירות על הקהילה המוסלמית שם. את המטיפים הללו בכלל לא מעניינת העובדה שהחקיקה הזו הועברה כשאחוז המוסלמים בצרפת היה שווה לאחוז היהודים בסין. אבל הגישה הלעומתית הזו, שמנוגד בתכלית לכל מגמה אינטגרטיבית עליה הצביע אורי שרף, אינה יכולה אלא להסתיים בעימות אלים.

בעניין זה, כדאי להביא קישור למאמר מעניין שבודק את הסוגיה הזו: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

העולם כולו נגדנו [חדש]
אורי שרף   יום א', 12/12/2004 שעה 12:39
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
על הביטוי הזה יש דווקא לנו, הישראלים, זכויות יוצרים מלאות ובלתי הפיכות. לא ברור לי מדוע הגירת מוסלמים לאירופה מאיימת על התרבות המקומית יותר מאשר הגירה של יותר ממיליון יוצאי חבר העמים, יהודים ושאינם יהודים, על הזהות הישראלית.

אפשר לראות בזה איום, ואפשר לראות בזה אפקט שמאפיין את הגלובליזציה. למרות שאצלנו הנסיבות כמובן שונות מאוד, עדיין אין שום דרך להפוך את התהליך, ותגובות\הצעות ריאקציוניות כדוגמת אלו שתוארו כאן בתשובות, הן לא הרבה יותר מאשר תגובות ריאקציוניות. הן לא מתמודדות עם המציאות לדעתי.

תוכניות ההכשרה האירופאיות לאימאמים הן דוגמא מצוינת שנדונה בהרחבה בעיתונות ההולנדית ואחרת באירופה. בדיוק כמו שיש אימאמים, או נשים מוסלמיות שהגיעו לאירופה ומעולם לא התערו בקהילה המארחת אותם, יש רבים אחרים שנולדו כאן והופכים אימאמים או מקימים מסגדים מקומיים שפועלים בתוך ההקשר העדכני שלהם.

ברב שיח שצפיתי בו לאחרונה השתתף אימאם מוסלמי צעיר שנראה אופנתי ועדכני כמו כל ישראלי תל-אביב טיפוסי (תספורת ואביזרים), צעיר מרוקאי שהעיד על עצמו שהוא גיי ואין לו שום קשר או עניין לצד הדתי של הקהילה, אנשי עסקים ממוצא טורקי, עורכי חדשות, מעצבי אופנה, שחקני כדורגל, משורר, סופר, מתכנת ועוד. כולם דוברים הולנדית וכולם תוהים האם הם שייכים ועד כמה הם באמת שייכים - בהולנדית.

הפונדמנטליזם האיסלמי הוא תופעה בולטת ומפחידה, אבל אין שום מקום להיסחף לקצוות האפוקליפטיים לדעתי. כישראלים אנחנו נמצאים במאבק אלים במיוחד שנמשך מספיק זמן כדי שיהיה לנו מושג עד כמה קשה לשנות עמדות בשני הצדדים. ואגב, ריבוי טבעי, הצטרפות של קרובים וכו' טיפוסית לאוכלוסיות מהגרים מכל סוג, והיא לא תכונה גנטית של מוסלמים. אני מניח תושבי הנסיכויות במפרץ מתחבטים בדיוק באותן השאלות שמתחבטים בהן האירופאים כאשר ברחובותיהם יש יותר ''זרים'' מאשר מקומיים. מעניין היה לבחון איך זה נראה מנקודת המבט שלהם, והאם הם מרגישים מאויימים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

העולם כולו נגדנו [חדש]
אלכסנדר מאן   יום א', 12/12/2004 שעה 17:09
בתגובה לאורי שרף
אתר אישי
התשובה לכך פשוטה מאוד: הגירת מליון וחצי יוצאי חבר העמים אל תוך מדינת ישראל אינה באה לשנות את אופייה המערבי, שפירושו זכויות נשים והרצון לבצע איטגרציה בשלבים אל תוך החברה המערבית. המדובר בעלייה אתנית להגדרתה הפנימית, אל הדמוקרטיה האתנית שהיא מדינת ישראל, בסופו של דבר; אנו יכולים להתווכח אם הדבר טוב או לא (ואני מפנה אותך למאמר ארוך עם עשרות תגובות בעניין http://mann.journal.lab.co.il/story?id=11 ), אולם לא זהו נושא הדיון כאן.

ההגירה המוסלמית אל הולנד אינה נושאת סממנים אתניים, מלבד אולי הסיפור עם אינדונזיה ששם היה שלטון הולנדי קולוניאליסטי בעבר, אולם להולנד אין דבר וחצי דבר עם מדינות ערביות.

אנו רשאים, אם כך, לשאול כיצד הגיעו כל אותם מהגרים מוסלמים אל תוך הולנד (שפירושו מהם חוקי ההגירה אל תוך הולנד), והאם ביקשו לבצע בתוך האוכלוסיה המקומית מבחינה תרבותית (ולאו דווקא דתית, כמו במודל היהודי), שפירושו במקרה זה קבלת חוקי התרבות המערבית – היינו זכויות מלאות לנשים כפי שכולנו מכירים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010