אז מהי דמוקרטיה??? [חדש]
מונס   יום ו', 05/11/2004 שעה 14:33
קראתי את התגובות למאמר, ואני חוזר בסופו של דבר לבסיס המילה, אז מהי דמוקרטיה??

באחד מספרי הלימוד במדע המדינה רשום שבמצב המודרני כיום שהעם אינו יכול להתכנס ולקבוע בכוחות עצמו למעשה דמוקרטיה זוהי הסדר שמאפשר לעם לבחור את נציגיו, ולכל מדינה יש את ההסדר שלה.

זה רק מעניין שבעוד שבאירופה , נבחרים מועמדים מחוזיים, או מפלגה שלמה ומהם מורכב הפרלמנט, הרי שבאמריקה בוחרים נציגים ( אלקטורים ) שייבחרו את הנשיא. אפילו שזה סמלי , זה נראה מגוחך.

האם כך ראה זאת דה טוקוויל שדיבר על הדמוקרטיה באמריקה???

מונס
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אז מהי דמוקרטיה??? [חדש]
אורי קציר   יום ו', 05/11/2004 שעה 16:18
בתגובה למונס
אתר אישי
''מהי דמוקרטיה'' היא שאלה רחבה מדי מכדי לבררה בדיון הזה. אבל אם אתה כבר מתייחס לטוקוויל, אולי כדאי שנכיר מעט את משנתו המדינית.

טוקוויל היה ליברל שראה בחירות ערך עליון, חברתי ואף מוסרי. מבחינה עקרונית הוא נטה לדמוקרטיה, אך יחד עם זה חרד לגורלה של החירות מפני הסכנה הטמונה בדמוקרטיה, שעיקרה שיוויון. הוא היה בין הראשונים שעמדו על הסתירה בין חירות ובין שיוויון: לדעתו השיוויון הורס את כל המחיצות שבין הפרט למנגנון המדינה, גורם לאטומיזציה של החברה ובכך חושף את הפרט לעריצות של משטר ריכוזי כל-יכול. לפיכך, העלה על נס בספרו ''דמוקרטיה באמריקה'' את חלוקת הכוח והסמכויות השלטוניים בין הרשויות ואת האיזון ביניהן, ואת חיוניותם של גופי הביניים המדיניים - העיירה של ניו אינגלנד וממשלות המדינות השונות - כתריס בפני מגמות ריכוזיות. אולם למרות הערכה חיובית זו כלפי הדמוקרטיה האמריקנית מבחינה מוסרית הוא מתייחס אליה בביקורתיות מבחינת מהותה המציאותית, מאחר שהוא רואה אותה טומנת בחובה מגמות של עריצות: עריצות שלא תישען על כפייה אלא דווקא על סיפוק פטרנליסטי של צרכי הפרט, שיהפוך אותו לתלוי ברשות המרכזית, והוא יאבד את תלותו בעצמו - שהיא עיקר החירות. כסכנה טכנית לדמוקרטיה ציין דה טוקוויל את העובדה שהבוחרים נקראים להכריע בשאלות שהמידע עליהן נמצא בידי השלטון, והוא מכוון אותו (ואף מונע אותו) בהתאם לרצונו.

אלכסיס דה טוקוויל העיד על עצמו שמבחינה שכלית הוא דמוקרט, אך מבחינה רגשית אריסטוקרט, הבז להמון, מתיירא ממנו, שונא את הדמגוגיה שלו ואת התנהגותו נטולת המעצורים. יחד עם זאת ראה את נצחונה של דמוקרטיית ההמונים כבלתי-נמנע והעלה תחזיות פסימיות לגבי עתידה של החברה.

דה טוקוויל השתייך לזרם מחשבתי ששלל את הדחף הרדיקלי, יליד המהפכה הצרפתית, להציג כל מסורת דתית ומחוייבות פרטיקולרית כאויבי ההשכלה והדמוקרטיה. גם הוגה דעות כמו אדמנד בֶּרק מזוהה עם הזרם הרעיוני הזה, וכך גם מנהיגים פוליטיים כמו ג'ורג' ושינגטון ואלכסנדר המילטון בארצות-הברית, ובנימין ד'יזרעאלי באנגליה. הם האמינו שמדינה דמוקרטית יכולה לשגשג לאורך הדורות רק אם אזרחיה חשים זיקה עמוקה למסורת ולערכים דתיים. בלי המשמעת העצמית והמחויבות לאומה המושרשות על ידי מסורות פרטיקולריות, יביאו חירויות דמוקרטיות לידי שחיתות וריקבון - ולהרס הרפובליקה שהעניקה את החירויות האלה. בשל סיבה זו הם האמינו, שהמדינה חייבת לתרום לטיפוח מסורות דתיות ולאומיות. תפיסתם הביאה ליצירת המודל של מדינת הלאום המודרנית, המקדמת את האינטרסים, הערכים והמסורות של עם מסוים; מודל זה היה הבסיס ללידתן של מרבית הדמוקרטיות האירופיות, החל במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה.
מודל זה היה גם הבסיס לחזון מדינת הלאום היהודית.

דה טוקוויל, כחסיד המנגנונים המתווכים, היה חי לא רע עם שיטת הלקטורים, הגם שסביר להניח שהיה מציע לתקנה כדי למנוע עיוות כולל בתוצאות. נדמה לי גם שנוכח אמונותיו הפרטיות, לו היה דה טוקוויל נדרש לבחור לעצמו את המנהיג המועדף עליו בארצות הברית של תקופתנו, היה לו קל יותר עם ג'ורג' בוש או עם ג'ימי קארטר מאשר עם אנשים כמו ג'ון קרי או ג'ון אדוארדס. אבל זו, כמובן, רק דעתי הפרטית.

מה שנוגע לעניין הדמוקרטיה הישירה: אפשר לנסות, מונס. אני מניח שזה יכול להיות מעניין אם מדינה כלשהי מתוך החמישים תתנדב, למשל, לספק דרך הצבעה אלקטרונית חד-פעמית לאזרחיה, שבאמצעותם יוכלו להצביע אפילו מהמחשב או מהטלפון בבתיהם הפרטיים, בלא שיהיה עליהם להטריח עצמם לקלפיות בימי סגריר או בעזרת אמצעי תחבורה שאין ידם משגת. הניסיון יכול להיות מעניין, משום שהוא יהיה, בסיבורת גבוהה, יעיל יותר, זול יותר, מהיר יותר ייש בקרבו אחוזי הצבעה עצומים, לעומת הנהוג כיום.

אגב, הטקסט של ''הדמוקרטיה באמריקה'' נגיש כולו ברשות: http://xroads.virginia.edu/~HYPER/DETOC/home.html
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010