יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
YetAnotherOne   יום ה', 08/10/2009 שעה 12:49
זו לא הרשומה הראשונה וכנראה גם לא האחרונה שלך, אורי, אשר עוסקת באחד הסימפטומים הגלויים ביותר של חברה השואפת לנכס לעצמה את המאפיינים הקיצוניים של חברה מערבית דמוקרטית-קפיטליסטית.

אני לחלוטין מזדהה עם עמדתך; אנסה לתמצת את עיקרי הדברים כפי שאני רואה אותם, בתור אדם שאין לו רקע רשמי בסוציולוגיה או אף חובבני. מדינת ישראל, כבעלת משטר דמוקרטי ליבראלי, מאפשרת לחברה היושבת בתוכה לעצב בעצמה את דמות הפרט הממוצע. הממוצע הלא-מתמטי הזה שואב את השראתו מהממוצע המתמטי: חבר את כל האברים וחלק במספרם. כעת, יש לזכור שטבע האדם, כחיה חברתית, היא להתכנס לנורמטיביות האולטימטיבית; אם נקבע ממוצע מסוים, הרי שלאט לאט ''יתכנסו'' אליו פרטי החברה. כלומר, פרטים שהיו קרובים יחסית לממוצע, אשר להם הכי קל להתקרנף, ישאפו להתמזג איתו ובכך יגרמו להתפלגות שונה: יותר פרטים באזור המרכז ופחות בשאר. בעשותם כך, הם מגדילים את משקל הכובד של הממוצע באוכלוסייה מבחינת מספר הפרטים הנכללים בו. מכאן ואילך ניתן להבחין בהתהוותו של ''מעגל קסמים'' - בדומה מאד לאמצעי התקשורת המאכילים את צרכניהם במה שהם מעוניינים לשמוע - עוד ועוד פרטים נסחפים אל האמצע עד אשר נוצר גודש פרטים משני צידי הממוצע. התהליך הזה מתרחש כל העת והוא זה שמביא להשמעתם של קולות ביקורת מצד קשת רחבה של אינטלקטואלים מתחומים רבים, הגוברים כתלות בתפיחתו והתרחבות השפעתו של אותו גודש על החברה כולה.

מדוע זה קורה? ובכן, מי שקרוב לממוצע ממילא אין בו התבונה המספקת כדי בכלל להסיק את המצב הזה. הוא עושה את השיקולים האינטרסנטיים שלו, כבורג קטנטן במערכת (העשויה ברגים בלבד, שלא יהיה ספק) ומחליט: עדיף לא להתבלט, לא לטובה ולא לרעה, מאחר והתבלטות שכזאת פרושה הימור, שעלול להסתיים בכך שהסביבה תראה בך ''שונה'' ולמצב זה עלולות להיות סנקציות חברתיות. אפשר בקלות להיות עד לכך: מי שקרא את הספר ''הסוד'' גורם לפחות הרמות גבה ממי שקרא את ''עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי''. מי שמאזין לגלגל''צ, גורם לפחות הרמות גבה ממי שמאזין לג'אז. מי שמצהיר בגלוי שאינו קורא ושומע מוסיקה ים-תיכונית בלבד, בכלל לא גורם להרמות גבה.

כעת, עבור מי שקורא דברים אלו, שהוא כנראה מעל לאותו ממוצע, נראה הממוצע כנשען הרבה יותר על תענוגות הגוף מאשר על תענוגות הנפש; ואכן, יש הגיון בדבר, מאחר והיכן שגרעין התבונה מנוון יותר, יתפשט הגרעין המולד, החייתי, אשר מושל בתענוגות הגוף, על חשבונו: אוכל, סקס, שינה, אלכוהול וסמים. כאן נטמנו זרעי האנטי-אינטלטואליזם - הבוז לידע ולמידה - המאפיין את אוכלוסיית המערב הקפיטליסטי, אשר נסמכת באופן אירוני, על עילית האינטלקטואליזם שבה כדי להמשיך להנות מחיי הנוחות והמותרות שהיא כל כך חפצה בהם. לפיכך, הדייט של גברת פיק נמצא בסדר עדיפות גבוה מזוכת פרס נובל.

כעת, להשלכות: הבעיה הכי מדאיגה, מלבד כמובן, החלשות השכבה העילית האינטלקטואלית (קרי מדענים דגולים, פרופסורים בעלי שם וכו') וצמיחתו של זרם מרכזי נבער, היא סכנה לעצם קיומו מלכתחילה של הקיבוץ האנושי שבתוכו כל מה שאנו דנים בו מתרחש: עם אשר מטפח את האינדיבידואליזם, מחליש את הכרתו הלאומית. האחד בא על חשבון השני. ברור לי שאנחנו במגמת התחזקות האינדיבידואליזם ולכן השאלה המעניינת היא מה תהיינה ההשלכות הפוליטיות, המדיניות והצבאיות לכך. למרות שאני צעיר ממך, אורי, בכ-‏15 שנים, אני די משוכנע שתוצאות הרות אסון, אם בכלל תהיינה, לא תתרחשנה בזמן החיים שלנו.

מה שכן ברור לי הוא, שאם אכן חברה כלשהי במערב תיהרס בגלל רקבון חברתי מעין זה, זו תהיה החברה הישראלית וזאת בשל קטנותה היחסית מול האיומים הסובבים אותה - המאתגרים בעיתות הפסקת אש ומעמידים במבחן בעיתות מלחמה - את הכרתו הלאומית של העם. הכרה זו תלויה על שכמם של כל אחד ואחד מפרטיו, המשועבדים כאמור, לרוחות הנושבות מאמריקה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
שרה   יום ה', 08/10/2009 שעה 17:02
בתגובה לYetAnotherOne
אתר אישי
מהמקום שממנו אני מגיעה ,
ישנם הרבה אנשים משכילים , למדנים , ידענים , נוער איכותי , מתנדב ואוהב אדם .
אנשים קוראים ולא מתביישים במה שהם קוראים וכן גם את :''עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי'' , ו''תורת המשחקים'' , ו''התפסן בשדה השיפון'' ועוד רבים וטובים שאין לי כאן מקום לפרט ...
אוכלוסיה נהדרת אני רואה יום יום .
יכול להיות שאני חיה ביקום אחר משלך? ...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
YetAnotherOne   יום ה', 08/10/2009 שעה 17:42
בתגובה לשרה
במובן מסוים, כן. מאחר והתפלגות האוכלוסייה אינה אחידה, אלמנט האנטי-אינטלקטואליזם מוצא לעצמו אחיזה במינון משתנה, לרוב כתלות במצב הסוציו-אקונומי. אם אדם גר במכבים-רעות לדוגמא, אני מניח שהתאור שלך הולם יותר את החוויה שלו לעומת מי שמתגורר בקריית מלאכי לדוגמא.

בכל אופן, אנחנו צריכים להסתכל על המגמה הכוללת (''ממוצע'') כדי לייצר התפלגות השואפת להיות אחידה. המגמה הכוללת היא של אנטי-אינטלקטואליזם מובהק וכן, גם במוסד אקדמי מהשורה הראשונה, כדוגמאת זה שבו אני לומד. (במילים אחרות, אפילו במעוז האינטלקטואליזם, ניתן למצוא אנטי-אינטלקטואליזם בוטה, לפחות בקרב לימודים לתואר ראשון).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
שרה   יום ה', 08/10/2009 שעה 20:09
בתגובה לYetAnotherOne
אתר אישי
קצת שיעשעה אותי התגובה שלך ...
אני לא גרה במכבים-רעות , אני גרה מאוד מאוד מאוד קרוב לקריית מלאכי דווקא :-) ...
ועדיין - אני עומדת מאחורי התיאור שלי .
לדעתי - אתם מגזימים .
לא הכל כל-כך שחור .
בטח לא בחברה שלי ובאוכלוסיה שלי .
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
YetAnotherOne   יום ה', 08/10/2009 שעה 20:28
בתגובה לשרה
החברה שלך והאוכלוסייה שלך הן החברה שלי והאוכלוסייה שלי. את לא יכולה להתייחס רק לסביבה הקרובה שלך ולהסיק מכך מסקנות על הלאום כולו - והרי בזה עסקינן.

על כל פנים, הלוואי ואת צודקת ואני אתבדה. לא רק שאיני רואה באופק בלימה של התהליך אותו תארתי, אלא שאני אף רואה את התחזקותו.

עצם העובדה שאני לא הראשון להרים קול זעקה בנושא ממחיש שמורגשת התדרדרות - כלומר, הפרטים המרכיבים את החברה הופכים יותר ויותר דקדנטיים. שיקופים של ההתדרדרות הזו ניבטים ביחס לזולת (עמידה בתור, נהיגה בכבישים), במפלס האלימות, בשיג ושיח התקשורתי (למשל, התנהלותם של כלי התקשורת בזמן העימות עם לבנון ב-‏2006), בתוצאות בחינות משוות שנעשות לתלמידי חטיבה ותיכון והרשימה עוד ארוכה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
שרה   יום ה', 08/10/2009 שעה 21:26
בתגובה לYetAnotherOne
אתר אישי
אני שמחה שבכל זאת שנינו חיים באותו יקום ...
קודם אמרת שלא ...
אני לא מסתכלת רק על הסביבה הקרובה שלי . אני מסתכלת על מכלול שלם של אנשים איכותים וטובים .
יש התדרדרות , לא אמרתי שלא .
אבל לא בכל מקום . אני יכולה לתת לך עשרות דוגמאות של ציוני בגרות מעולים , של נוער קורא ומשכיל , של אנשים שעושים למען זולתם - ברמה מעוררת הערצה .
אבל לרוב הטוב והשקט - כנראה אין מספיק יחסי ציבור כמו שיש לבערות ולטיפשות .
כנגד הרשימה הארוכה שלך - אני יכולה לתת רשימה ארוכה משלי .
של דברים טובים וערכיים.
ואם יורשה לי הערה קטנה : להקים קול זעקה זה לא מספיק .
אפשר לנסות לשנות . כל אחד מאיתנו ,רק קצת .
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
אורי קציר   יום ה', 08/10/2009 שעה 21:47
בתגובה לשרה
אתר אישי
שרה, כל אחד מאיתנו מכיר דוגמאות של מצוינות. אבל זה בכלל לא העניין. השאלה היא איך נראית המערכת כולה, כלומר איך נראה הכלל - ולא היוצא מן הכלל. העיתונות דהיום גרועה משמעותית מזו שהייתה לפני כמה עשרות שנים. מעמד העיתונאי הולך ויורד, השכר עלוב, כוח האדם המגויס המוכן לעבוד בתנאים כאלה הוא אפסי והקידוש המוחלט של אלמנט הרייטינג מביא לכך שסף האיכות יורד כל הזמן.

עובדתית, המערכת מצויה בצניחה מתמדת. את מכירה תלמידים בעלי ציונים מעולים בבגרות, אבל אותם תלמידים ממש משיגים את הציונים הללו במערכת שמלמדת חומר פשטני, רדוד ומדולל יותר מבעבר. הציונים לא משקפים את זה ולכן אין להסתמך עליהם. כשעושים ממוצע מערכתי, רואים שרמת הציונים הולכת ופוחתת במקצועות כמו היסטוריה, מדעים, אזרחות, לשון ומתמטיקה. במבחנים בינלאומיים במתמטיקה, החינוך הישראלי מפגר כבר אחרי איראן. אז בסדר, את מכירה כמה אנשים עם ציונים טובים - אבל זהו נימוק מסוג ''אל תכליל'' שאינו מייצר שום שוהר תחתונה או מסקנה סבירה לפולמוס כזה.

המימון הממשלתי לאוניברסיטאות ולמחקר הולך ופוחת. בהתאם לכך, שכר הלימוד הולך ומאמיר. מכוני מחקר מחזרים על הפתחים כדי לקבל תמיכה למחקרים שבכל מדינה אחרת הממשלה רק הייתה מזנקת על ההזדמנות לממן בעצמה. קחי לדוגמה את עדה יונת. מתברר שחלק משמעותי מאוד מהמימון למחקר שלה על פענוח הריבוזומים הגיע מחו''ל. רבים מהמדענים מסוגה מעדיפים לבצע את המחקר שלהם בחו''ל משום ששם תנאי העבודה משופרים בהרבה ולא צריך להתחנן לקרן או למילגה שתעשה טובה ותקצה איזה סכום.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
שרה   יום ה', 08/10/2009 שעה 22:28
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
שמע ,
אני חולקת עליך .
באולפנות ובישיבות התיכוניות חומר הלימוד אינו פשטני רדוד ומדולל .
לא רציתי להיות ספציפית כמו שאני עושה כרגע - כדי לא להישמע מתנשאת - אבל מכיוון שאתה לא מותיר לי ברירה - אהיה ספציפית ...
החינוך הציוני -דתי הוא חינוך מעולה . הנוער שלנו מצוין , משכיל , מתעניין ואיכותי .
המכללות הדתיות וישיבות ההסדר מלאות בטובי האנשים .
האוניברסיטות מלאות בבנינו ובנותינו המוכשרים .
העיתונות גרועה? אני לא בטוחה . תלוי באיזה עיתון מדובר ...
ואלמנט הרייטינג ... גם עליו יש לי מה להגיד - לא כולם מכורים לטלוויזה ...
יש בעיה במימון הממשלתי ? אולי נחליף את הממשלה ...
אבל לכתוב כאילו כל העם הזה , ריקני וחסר איכות - לא מקובל עלי .
צר לי .
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
אורי קציר   יום ו', 09/10/2009 שעה 10:06
בתגובה לYetAnotherOne
אתר אישי
מסכים לכל מילה שלך. לא הייתי יכול לנסח את הדברים טוב יותר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
קרפד   יום א', 11/10/2009 שעה 11:57
בתגובה לYetAnotherOne
''הבוז לידע ולמידה - המאפיין את אוכלוסיית המערב הקפיטליסטי, אשר נסמכת באופן אירוני, על עילית האינטלקטואליזם שבה ''
כמה אורווליאני מצידך. האוכלוסיה הקפיטליסטית נסמכת על עליית האינטלקטואלים? מה אתה שח? אולי תשרטט בקצרה כיצד אינטלקטואליזם עוזר לקדם את האוכלוסיה כקפיטליסטית? באיזו מובן ה ''אוורג' ג'ו'' שעובד בסניף של סטארבאקס שדרג את איכות חייו -בהסתמך על האינטלקטואלים- באלפי אחוזים מהאקוויולנט שלו במאה ה-‏18?
הסיפור הוא הפוך בתכלית כמובן. הקפיטליזם יצר תשתית עמוקה של שגשוג ורווחה, ובהתבסס על אלו התאפשרה הקמתה של שכבה אינטלקטואלית רחבה וחזקה (בעיקר אנשי מדעי החברה והרוח) שלמדה לגעות כנגד השיטה שמאפשרת לה להתקיים.
גרנטד, רוח הקפיטליזם מקדמת הדוניזם, אבל הטענה שהדוניזם היא שלילית ובפרט שטחית, היא טענה מופרכת. לזהות הדוניזם רק עם: אוכל, סקס, שינה, אלכוהול וסמים (כולם למעט שינה אגב, נפלאים) היא דמגוגיה לשמה. ההדוניזם שמתאפשר במסגרת השיטה הקפיטליסטית יכול לבוא לידי ביטוי גם בפילוסופיה, בעשייה מדעית ובאלף ואחת צורות שונות. מה שהשתנה זה המוטיבציה, במקום הקשקושים המטאפיזיים על מטרות נשגבות, ההדוניזם מאפשר לאנשים לאמץ את הנאותיהם, ולא להלקות עצמם על היצורים הארציים שהם.

לא שבויכוח הזה יש באמת צורך בניתוח אנליטי, אפשר פשוט להביט על האקדמיה במדינות קפיטליסטית לעומת מדינות עם נטייה פחות קפיטליסטית.
למשל כאן:
או כאן:
אורי:
אני סבור שאנחנו בעיצומה של המהפכה הדה-צנטרליסטית. היעדר החופש התקשורתי (כמדיה) שהיה נכון עד עידן האינטרנט אכן כפה עלינו שטחיות ושעמום לדרגות מדאיגות. למרבה השמחה, הדורות הבאים יהנו מתוכן התואם את התענינותם. הביקוש כידוע יוצר את ההיצע (כשלא מגרלטים אותו) והאינטרנט חופשי לנפק לכל אחד את שירצה. הישראלי המתעניין מטבעו, יצריו האינטלקטואלים יסופקו מבלי שפקיד מגלומן באשר הוא יוכל לעשות דבר מה בנוגע לכך. נבואות חורבן רוחני,דקדנס ושאר ירקות נשמעו מאז קיומה של הסיביליזציה האנושית, עצם קיומן (והן אכן נשמעות בשנים האחרונות במינון מוגבר) לא מעיד על קיומו של דקדנס כזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
YetAnotherOne   יום א', 11/10/2009 שעה 17:30
בתגובה לקרפד
ראשית כל, עלי לציין שוב, שאני כותב מהרהורי ליבי.

אם נתבונן בקנה מידה בינלאומי, העליונות שיש למערב ואשר בזכותה נהנים תושביה מרווחה חומרית היא בראש ובראשונה כלכלית. זו אינה תוצר ישיר של כוח עבודה רב יותר באופן יחסי למימדי אוכלוסייה, או כמות משאבים גדולה יותר באופן יחסי למימדי האוכלוסייה, אלא היא לרוב תוצר מובהק של הקידמה. כאשר אני כותב קידמה, אני לא מתכוון אך ורק ליתרון טכנולוגי, אלא גם למנגנוני שלטון נאורים ומתקדמים. הקידמה, בכל זמן נתון, חבה את קיומה לבינה האנושית. היכן מקורה של אותה בינה אם לא בעילית האינטלקטואלית?

אני חולק על דעתך שהקפיטליזם הוא זה שמאפשר את המשך התפתחות המדע: האינטלקטואלים הדגולים שידעה האנושות הגיעו להישגיהם הכבירים למרות ולא בגלל קיומה של שיטת ממשל כזו או אחרת. האומה האמריקאית מאפשרת לתושביה רווחה חומרית גדולה יותר ואיכות חיים גבוהה יותר, בזכות העובדה שהיא שומרת על מקום גבוה בטבלאות שצירפת. נדמה שאתה רואה את הקפיטליזם ככזה המאפשר את התפתחות המדע ואני רואה את הקפיטליזם ככזה המתאפשר בזכות התפתחות המדע. מין הסתם, הקפיטליזם יעודד בעקבות כך (לפי ראייתי) את המשך התפתחותו של המדע כדי לשמר את יתרונו. למעשה, הוא חב את צורתו המוגמרת הנוכחית להתפתחות המדע (ע''ע המהפכה התעשייתית). מקרה קלאסי של הביצה והתרנגולת, אלא שאני טוען שניתן בוודאות כמעט גמורה להכריע מה קדם למה. לכן לשיטתי, מסוכן האנטי-אינטלקטואליזם: הוא מכרסם אט אט בלגיטימציה הציבורית ממנה נהנה עולם המדע ברחבי המערב.

אתה כמובן צודק באומרך שנבואות חורבן רוחני נשמעות זה זמן רב (אני לא יודע אם מאז קיומה של הציביליזציה האנושית, אבל היא בטח לא צמחה רק בעשורים האחרונים) ועם זאת לא נרשם זעזוע משמעותי. אני כן מאמין שקיימת התדרדרות, מאחר ואני מבחין בה מתרחשת בסביבתי וגם מחוצה לה, אלא שהיא איטית מכדי שתביא לידי מאורע לאומי כלשהו בזמן חיים של אדם. הסימפטומים הם רבים ומבט מעמיק בהם, בראשית התהוותם ובקורות אותם עד עתה, מאפשר להגיע למסנקה שהם נובעים מאותו מקור לא אכזב שאליו התייחסתי בהודעתי הראשונה.

עוד שתי התייחסויות ברשותך:

1) שים לב שלא השתמשתי במושג הדוניזם, אלא בצמד המילים תענוגות הגוף. זה הרי המכנה המשותף הנמוך ביותר בין כל בני האדם. התחזקותו היא מסוכנת, מאחר והיא באה על חשבון כושרה של התבונה - אותו אלמנט המבדיל ביננו לבין חיית השדה.

2) לדעתי, מי שהתעניין מטבעו בעבר, ידע גם ידע להגיע אל מקורות המידע הזמינים לכל דורש (ע''ע ספרייה) ולמען האמת הרוויח הרבה יותר מאשר הקריאה הטכנית בסגנון ''ישר ולעניין, גם אם לא מדויק'' שמאפיינת את צריכת המידע ברשת.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
קרפד   יום א', 11/10/2009 שעה 22:58
בתגובה לYetAnotherOne
עילית אינטלקטואלית הופיעה הרבה לפני הקדמה. עידן הנאורות נתן אותותיו במאה ה17 ופעל במצערת מלאה במהלך המאה ה18. למרות זאת, הקדמה במערב בוששה לבוא ואנשי המעמדות הרחבים חיו לעצמם חיי עוני, מחלות, רעב אפליה ושאר תופעות רומנטיות כאלו של הימים הטובים ההם. מפץ הקדמה הגיע בסוף המאה ה-‏18 , והתעצמה בתחילת המאה ה-‏19 התעשייתית עם פתיחת השווקים הבריטית (בניגוד למרקנתליזם הקונטיננטלי), זינוק בייצור -שכן בריטניה החלה לייצא לכלל אירופה- וצמיחה מדהימה של הכלכלה הבריטית שהפכה משחקן בינוני פלוס למעצמת על שכלכלתה מאפילה על כל שחקן אירופאי אחר. קצרה כאן היריעה מלתאר באיזה מובן ולאיזה מידה ניתן לומר על הכלכלה הבריטית בתקופה הזו שהיא קפיטליסטית. מספיק לומר שמגמות קפיטליסטיות ברורות והניצנים לקפיטליזם כפי שאנחנו מכירים אותו נצפו בפירוש במהפכה התעשייתית.

''אני חולק על דעתך שהקפיטליזם הוא זה שמאפשר את המשך התפתחות המדע: האינטלקטואלים הדגולים שידעה האנושות הגיעו להישגיהם הכבירים למרות ולא בגלל קיומה של שיטת ממשל כזו או אחרת. ''
צריך להבין שכשרונות אינם מספיקים. מה שמאפשר קדמה אינם מוחות אלא פלטפורמה שמאפשרת למוחות הללו להתבטא. אינטלקטואלי חצר של פטרון כזה או אחר לא חקרו ככל העולה על רוחם. אילוצים (פוליטיים או אחרים) כפו עליהם לנוע בתבנית מוכתבת. עם כל זאת, אין לזלזל בהישגים של האנשים הללו, רק לקחת אותם בפרופורציה. אינטלקטואל כיום יכול לחקור כשעמוד האש עבורו מגולם ע''י אמת אינטלקטואלית מבלי לחשוש להשלכות אישיות באם המסקנות יחרידו מרבצם אי אלו בעלי שררה או דוגמות קדושות (באופן יחסי כמובן, גם היום יש דוגמות קדושות). אני לא רואה כרסום בלגיטימציה של המדע, על מה אתה מבסס זאת?
עניין חשוב יותר בהקשר זה הוא הגיבוי הכלכלי. כמדומני, יותר מ 90% מהמדענים (במדעי הטבע) אי פעם הם בני זמננו. הנתון הזה מבהיר עד כמה השגשוג הקפיטליסטי הוא חממה אמיתית לאינטלקט האנושי ולכן טענה כמו ''הבוז לידע ולמידה - המאפיין את אוכלוסיית המערב הקפיטליסטי'' היא בחזקת נוגדת מציאות. איכות החיים הפנומנאלית דהיום חבה את הפטנטים למדענים, אבל את האימפלמנטציה -לתשתית הקפיטליסטית. אינטלקטואלים קדמו לקפיטליזם כמובן, אבל התשתית שמאפשרת באופן מעשי לאנשים שבמקרה נולדו שלא באחוזה, להיות אינטלקטואלים היא זו שהקפיטליזם יצר.

לגבי הערותיך:
1- על סמך מה אתה מבסס את הקביעה שהתחזקות המגמה לעינוגים גופניים באה על חשבון כושרה של התבונה? שים לב שאני לא שואל לגבי פרט אלא לגבי תרבות. היסטורית, אני לא מוצא מגמה כזו.
2- הרשת מכילה את התוכן (לפחות רובו) שיש בספריה. רוב האנשים בוחרים לקרוא ערך בויקיפדיה ולא ספרים סרוקים, אבל הבחירה היא שלהם והרשות נתונה. היתרון היחיד (אם בכלל) שיש לספריה הוא הפורמט הקשיח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
שרה   יום ב', 12/10/2009 שעה 6:26
בתגובה לקרפד
אתר אישי
סליחה שאני מתערבת בויכוח המעמיק שלכם .
יש לי רק הערה אחת אליך , לגבי המשפט האחרון שלך ...
''היתרון היחיד(אם בכלל) שיש לספריה הוא הפורמט הקשיח''.
אתה רציני????
מתי בפעם האחרונה ביקרת בספריה?? אם יורשה לי לשאול...
אחרי שקראתי את כל הדיון המעמיק שלך עם המילים הגבוהות והתיאור ההסטורי ... המשפט הזה , קילקל הכל .
ספריה - היא כל-כך הרבה יותר מפורמט מודפס היום .
מבלי חלילה לזלזל בערכם של הספרים היקרים שלי .
במקום לעשות פה מסע יחסי ציבור לספריה - אתה מוזמן בכל עת לבקר בספריה שלי - כדי שתראה בעצמך עד כמה המשפט הזה שלך - פשוט לא נכון .
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
קרפד   יום ב', 12/10/2009 שעה 10:58
בתגובה לשרה
באוניברסיטת חיפה יש ספרייה עצומה ואני מגיע אליה מדי פעם. אבל אולי אני מפספס משהו, אז אשאל זאת במפורש: מה יש לספריה להציע שאין לרשת?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
שרה   יום ב', 12/10/2009 שעה 13:04
בתגובה לקרפד
קודם כל משמח לשמוע שאתה כן מגיע לספריה :-) .
שנית :בספריה יש המון דברים . החשוב שבהם הוא : ההון האנושי .
במילים פשוטות : שום טכנולוגיה וירטואלית מתוחכמת ככול שתהיה לא תחליף את הספרנית / מידענית - אשר נמצאת בשטח - קשובה לכל הצרכים של הקוראים ונותנת את השירות הכי טוב שהיא יכולה . אני מכירה ספרנית אחת - שכאשר מגיעים אליה לספריה סטודנטים לתואר ראשון , היא מלמדת אותם איך כותבים עבודה סמינריונית ...כי אין להם מושג איך כותבים עבודה כזאת ... (והיא לא חייבת לעשות את זה) .
אתה מכיר דבר כזה ברשת?
ואל תבין אותי לא נכון , אני ממש לא מזלזלת ברשת האינטרנט , נהפוך הוא .
רק מטריד אותי העניין הזה שיש אנשים שחושבים שהספריות מיותרות . יש עוד הרבה מאוד דוגמאות לכמה הספריה חשובה , אבל כאמור זה לא הדיון פה . הפריע לי המשפט - אז הערתי הערה קטנה .
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
קרפד   יום ג', 13/10/2009 שעה 13:25
בתגובה לשרה
I stand corrected.

יחד עם זאת, ביחס לטענה המקורית של המגיב מעליי, מבחינה תוכנית בלבד, מצאי הספרייה לא יכול להתחרות בזה של הרשת,וחלקו הגדול (או טקסט שקול לו) נמצא שם ממילא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
YetAnotherOne   יום ב', 12/10/2009 שעה 9:25
בתגובה לקרפד
אני טוען טענה בסיסית הרבה יותר: בזכות מה התאפשרה המהפכה התעשייתית (פתיחת שווקים, זינוק בייצור ומכך צמיחה כלכלית, כפי שציינת) אם לא בזכות הקידמה?

קידמה מדעית - שכן לולא התשתית הזו, שהייתה קיימת מבעוד מועד או התפתחה במקביל להתרחשות הארועים (ולא בזכותם, שכן אם ניתן לראות בהם אחראים להתפתחות המדע, הרי מדובר רק בהתפתחות עתידית שארועים אלו קדמו לה), המהפכה התעשייתית לא הייתה נראית כפי שנראתה.

קידמה ''רוחנית'' - שכן בלעדיה לא היו מנגנוני השלטון עוברים את השינויים שנדרשו כדי להכין את הקרקע לבוא הקפיטליזם.

איך שלא תסתכל על זה, הקידמה עצמה, נוצרה בזכות העילית האינטלקטואלית. מאד פשוט עד שאין צורך לפרט על כך. ברגע שה''אקסיומה'' הזו ברורה, גם מובנת המסקנה לפיה כרסום המעמד האינטלקטואלי ושלילת התפיסה הרואה ביצר הסקרנות האנושית סיבה מספקת לפיתוח מדעי (וזו מהות האנטי-אינטלקטואליזם) מסוכנת. המכרסמים והשוללים מנסרים אט אט את הענף עליו הם יושבים. אין ספק הקפיטליזם גם הביא עימו מגמות חיוביות לעולם האקדמיה, כפי שכתבת, אלא שהוא מאיים כעת להזיק לו באופן שאם יימשך (אני לא מדבר על שנים וגם לא על עשרות שנים), יגמד את אותן מגמות חיוביות ראשוניות ללא קושי.

כדי שיהיה ברור, כוונתי בעילית האינטלקטואלית היא יחסית: לא רק בבכירי המדענים ואנשי הגות ורוח, אלא גם לכל אלו שתרמו לקידומה של האנושות (ממציאים, מהפכנים וכו' שהבוז כלפי האינטלקטואליזם מופנה גם כלפיהם). פשוט, נדמה לי שאתה חושב שאני ''איש אקדמיה'' שמטיף בלהט נגד הכרסום במעמדה. ובכן, כשאני משתמש במינוח אנטי-אינטלקטואליזם, איני מתכוון אך ורק לבוז הניטח כלפי העולם האקדמי אלא בכלל לבוז אשר רוחש ''הזרם המרכזי'' לכל מה שקשור בלימוד, בטיפוח הידע (כן, אפילו ידע כללי) ובהנאה מאלו.

אני גם יכול לתת דוגמאות לכך שאילולא היה מתבצע פיתוח מדעי למען המדע עצמו, לא היו אזרחי המערב יכולים להינות מפרות הנדסיים רבים ששינו את תרבות הצריכה ושיפרו את חיי הנוחות שלהם ללא היכר. וזו תרבות הצריכה שלהם וחיי הנוחות ו''איכות החיים'' שהיא מביאה עימה שהם כל כך מוקירים. הבוז לידע וטיפוחו הוא לכן גם בניגוד לאינטרס שלהם, רק שהם אינם מסוגלים להבין זאת כלל.

לגבי הערותיך על הערותיי:

1. זו השקפת העולם שלי. אני מניח שקיימות דוגמאות היסטוריות הסותרות אותה. לטעמי, אלו יוצאות מין הכלל המעידות על הכלל. כאשר התבונה נדחקת לקרן זוית, את החלל החסר ימלאו הדחפים האבולוציוניים. גם בכך אני רואה ''אקסיומה''. באשר להשפעה של עניין זה על התרבות, ראה את הודעתי הראשונה ברשומה זו.

2. כתבתי במשפט אחד קודם לכן מה תמצית הבעיה. ב''קץ האקדמיה בישראל?'' מופיע מאמר מאת יקי מנשנפרוינד המתייחס בדיוק לעניין הזה (ועוד) בצורה יוצאת מין הכלל לדעתי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010