[חדש]
יחיאל   יום א', 16/08/2009 שעה 18:04
שלום לך אורי!

אני מקפיד לקרוא את בלוגך כבר כמה חודשים, ואני מאד נהנה לקרוא את הפוסטים שאתה כותב. אני גם מעריך מאד את דעותך המתונות, ואת סגנונך הלא-מתלהם. אני מרגיש שאף על פי שאינך שומר מצוות, יש בך כבוד רב לדת היהודית. לעתים קרובות העיסוק החילוני בתורה או ביהדות הוא מתנשא וקופץ לסטריאוטיפים או להנחות יסודות הנכונות כלפי דתות אחרות, ואני חש שאינך כזה.
ההרגשה שלי מהפוסט הזה שלא נהגת כהרגלך.

1. האמירה שלך שהרב אבינר הוא גזען אינה עולה בקנה עם הכרותי איתו. כצופה בפסיקותיו מדובר ברב שמתמודד עם בעיות רבות באופן מתון ביותר, בלי להחמיר על המקשיבים לו. הליכותיו דרכיו הן מהנעימות ביותר, הוא מקפיד תמיד לשמור על בת צחוק ודרך ארץ. הגדרתו כגזען נראית לי שחוטאת לאישיותו.
2. לעניות דעתי, מדובר בחוסר הבנה של מהות הדיון ההלכתי. כשניצבת בפני רב דילמה הלכתית, פסיקתו איננה דעתו העצמאית, הוא מחויב למשא ומתן הלכתי שנערך מאות שנים לפניו. רוב מוחלט של הרבנים פוסקים בהתאמה עם פסיקות קודמות של תלמידי חכמים מאות ואלפי שנים אחורה. אפשר לחלוק על הצורך לפרסם את פסק ההלכה הזה, אבל הביקורת על עצם הפסק היא ביקורת על שיטת פסיקת ההלכה היהודית.
אני חושש שהסברת מבנה ההלכה והדת היהודית כפי שמקובלת בציבור החילוני חוטא קצת למבנה המקורי שלה וכאן הוא מקור הטעות. גם ההשקפה על הרמב''ם כפילוסוף הוגה דעות נאור, כפי שמשתקפת מספרו הפילוסופי היד החזקה חוטאת לאמת. הרמב''ם גם כתב ספר הלכתי רחב היקף, יש אומרים הגדול ביותר אחר התלמוד, והוא 'היד החזקה' על 14 כרכיו. בספרו זה הוא נוקט בדעות הלכתיות קונבנציונליות לחלוטין, ללא שום גישה 'נאורה' כלפי מקורות היהדות, הוא נוהג כפוסק הלכה מן השורה, ולא יוצר דת חדשה ממוחו.
3. לגבי עצם הפסק, יש לי אמון ברב אבינר שהוא לא המציא שהרמב''ם כותב שאין מקום לגויים בצבא היהודי. כפי שכבר הובא בתגובות אחרות, הדבר נובע מהשקפת עולם שלא הרב קוק המציא אותה, שיש משמעות רוחנית למדינה היהודית ולמוסדותיה, וצבאה הוא לא צבא שכירי חרב, אלא חייליים המקיימים מצווה בעצם שירותם. כיוון שכך אין מקום לנוכרים שאינם יהודים בצבא. אני לא רואה בזה גזענות, אני רואה בזה התייחדות לאומית. אני לא סבור שהרב אבינר ישלול את השתתפותם של אותם גויים בשאר מוסדות המדינה כמו במשרדים ממשלתיים וכו', עיקר פסיקתו נוגעת לתחום הצבאי, המקודש בהשקפתו.
כפי שהובהר בנקודה 2, הצגה של דעה זו כקיצונית היא פשוט הסתכלות על היהדות מעבר לזכוכית של מוזיאון, ללא הבנה של הדינמיקה החיה של פסיקת ההלכה ושל הפלורליזם ההלכתי שנהוג בה.

אני חושש שהגזמתי קצת בתגובתי. אין אני נוהג להגיב בדרך כלל לכתבות ולבלוגים, אך היה לי קשה לקבל הפעם את התיחסותך לרב אבינר ולפסק הלכה זה. אני סבור שיש לנהל דיון ציבורי, שלא נעשה כל הצורך, על מקומם של אינם יהודים במוסדות המדינה. אין זה המקום לפטור את הרב אבינר בתיוג גזען.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אורי קציר   יום ב', 17/08/2009 שעה 23:11
בתגובה ליחיאל
אתר אישי
יחיאל, תודה על התייחסותך הרחבה והעניינית. אשתדל להגיב אליה במלואה, לפי הסדר.

1. אין לי דבר אישי נגד הרב אבינר. אני מכיר פסיקות קודמות שלו, לרבות בנושאים הקשורים לדיני אישות, ובדרך כלל אני נוטה להסכים עימך. דא עקא, שלנועם הליכותיו ולדרך הארץ בה הוא נוהג אין כל קשר לכך. אדם יכול לבטא עמדות בעייתיות בדברו בנימוס רב ובנהגו באופן מתון בכל מכיריו. אין כל קשר בין אופן ההתנהגות היומיומי לבין הדיעות שמאחורי המתנהג. אני יכול להצביע בפניך על כמה וכמה אישים מוכרים המתבטאים בנימוס רב ובחן אישי בלתי מבוטל ועמדותיהם, אם להתנסח בעדינות, פרובלמטיות במקרה הטוב וגזעניות במקרה הגרוע.

2. עקרונית, אני מקבל את דבריך. אין לי בעייה עם העובדה שרב מסתמך על פסיקות של קודמיו ומצטט אותן בתשובותיו. זה קורה גם בספרות, במשפט ובאינספור תחומים אחרים שבהם מצטבר ידע ארוך שנים. אלא שכאן יש שני דברים שאינך מתייחס אליהם. האחד הוא הפרשנות שאותה בוחר הרב לצטט; האחר הוא פרשנותו האישית של הרב עצמו.

אני מניח שאין בינינו ויכוח על כך שכמעט בכל נושא קיימות בהיסטוריה ההלכתית פסיקות הסותרות זו את זו. אני מכיר פרשנוה הטוענת שיש לחסל כל אדם הנמנה על אויבי ישראל בכל זמן שהוא, לרבות חפים מפשע (כפי שהם מוגדרים בחוק, כלומר כאלה הנמנים על עמים המצויים במלחמה אבל לא ביצעו שום רע באופן אישי) וכזו הטוענת שאין לעשות זאת בשום תנאי - ושתיהן מסתמכות עעל ההלכה ומפרשות אותה לפי דרכן. אינני מקל ראש בהסתמכות על הרמב''ם דווקא, אבל אני מניח שגם אבינר ידע שאפשר לפסוק אחרת ושהמוסר הבסיסי ביותר תומך בפסיקה שונה לחלוטין. ואני מניח שישנם פרשנים הלכתיים שביטאו פרשנות אחרת לאורך הדורות.

החמור יותר הוא שאבינר מודע לחלוטין לעובדה שהמקורות מראים שאפשר אחרת - ובכל זאת הוא מתקפד בהגדרה צרה ומפלה של היכולת לשרת בצבא. אבינר יודע היטב ששאול, דוד ושלמה השתמשו בחיילים זרים. לשיטתו, אני מניח, נעלה פסיקת הרמב''ם על מנהגי המלכים שקדמו לו. וזו בדיוק אחת הבעיות הקבועות הכרוכות בהעדפת התורה שבעל פה על התורה שבכתב. אבל זה כבר עניין אחר, ולא ניכנס אליו עכשיו.

וגרוע עוד יותר, שאבינר אינו מבטא את עמדתו שלו אלא מניח לנו שנבין שהיא זהה לעמדת הרמב''ם. לו היה אומר שהרמב''ם פפוסק כך וכך והוא מזדהה עימו, זה היה גרוע דיו. לו היה אומר שעמדת הרמב''ם היא כך וכך אבל עמדתו שלו היא אחרת, גם את זה אפשר היה לקבל. אבל ביטול מוחלט של עמדתו שלו (לפחות באמירה ישירה) והסתפקות בהפניה לדברי קודמיו היא מעשה פחדני. להבדיל, למשל, הרב עובדיה יוסף אינו מפסיק לפרש בעצמו את ההלכה. אני לא תומך במרבית פרשנויותיו, אבל הוא מוכיח שגם אפשר להסתמך על פסיקות קודמות (בעיקר על שולחן ערוך) גם אפשר לקבוע מסמרות בימינו.

3. לא טענתי בשום מקום שאבינר המציא את הדברים. עדיף היה לו צירף לדבריו הפניה מדויקת, אבל ניחא. ולגבי טענתך שמדובר בהבדלת התחום הצבאי מיתר תחומי העיסוק - איני מקבל זאת כמלוא הנימה. נהפוך הוא: מי שמתחיל בסגירת השירות הצבאי ללא-יהודים יגיע מהר מאוד לאיתור הלכות המאפשרות גם סגירת התחום הממשלתי בפניהם, שלא לדבר על זכויות אחרות. זה לא הגיוני ובוודאי מנוגד לתפיסה התורנית המצווה בפירוש להתייחס אל הגר (הגוי החי תחת שלטון יהודי) בכבוד, שאף הוא נברא בצלם אלוהים: ''וכי יגור איתך גר בארצכם ולא תונו אֹתו: כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים'' (ויקרא טז, לג, לד). ''כאזרח מכם יהיה לכם'' משמעו שעליו ליהנות מזכויות אזרחיות שוות. ומאחר ואינני אדם דתי, נאמנים עלי דברי המקור התורני יותר מאשר הפרשנויות המאוחרות יותר, לרבות הרמב''ם.

לפיכך, מבחינתי ביטא הרב אבינר עמדה בלתי נסבלת. מי שמבקש לטהר את צבאה של המדינה שמצווה, הן תורנית והן אזרחית, לקיים שוויון זכויות בין כל אזרחיה ללא הבדל מהי דתם, מבטא בכך עמדה גזענית. לכל הפחות, הוא בוחר להביא עמדה גזענית ולהציג אותה כעמדה הלכתית בלעדית.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
יחיאל   יום ג', 18/08/2009 שעה 0:53
בתגובה לאורי קציר
תודה על תגובתך הארוכה והמנומקת. ברצוני להעיר ביחס לשתי הנקודות הראשונות:

1. אני לא יודע אם בהגדרתך את הרב אבינר כגזען אתה מסתמך על הגדרה אישית שלך למושג גזענות או להגדרה מובחנת וידועה. לפי ראות עיני, גזענות היא יצירת מדרג איכות של גזעים, העמדת גזע מסוים כעליון יותר על גזע אחר. לפיכך, אני לא חושב שייחוס תכונות מסוימות לגזע מסוים היא גזענות. דוגמא פשוטה אפשר לקחת ממרוץ ה100 מטר שנערך אתמול ובו רץ שחור שבר באופן מעורר התפעלות שיא עולם קודם, וכל הרצים שנכחו בו היו שחורים. אני מסופק אם רץ לבן מסוגל לכך. הרב אבינר מתייחס לרמה אף יותר פשוטה, הוא לא מדבר סרה בדרוזים, כפי שניתן לצפות בסרט, אלא רק מבקש שדרוזים לא ישתתפו בצבאו של עם ישראל. אני מבין שגם אם היפותטית הדרוזים היו הלוחמים הטובים ביותר שהעולם מכיר הרב אבינר היה מוותר על שירותם בצה''ל. אני רואה בזו החלטה חיובית להשתמש בשרותי העם היהודי ולא כהחלטה שלילית למנוע שרות צבאי מכל דרוזי.

2. דיונים לגבי אופן הפסיקה ההלכתית תמיד רתקו אותי ואני חושב שיש הרבה מה לדון בהם. בכל אופן, כל הדברים שאומר להלן הן דעתי האישית ותו לא. לגבי עצם הקביעה שלך שהרב אבינר היה יכול לפסוק אחרת מהמקורות אני חושב שיש כאן דילוג על מושג 'פוסק ההלכה'. פוסק אינו מחשב שמכיר את כל הפסיקות שנאמרו לפניו ומהם הוא בוחר את המתאים לו ביותר. במידה וזה היה נכון הביקורת שלך על הרב אבינר היתה נכונה. הסיבה שיש הגדרה אוטונומית לפוסק ההלכה היא שפוסק הוא בן אדם שתפקידו מתוך לימוד אינטנסיבי של המקורות ההלכתיים להבין את יחסי הכוחות הפנים-הלכתיים. גם בהלכה יש שוליים ויש מיין-סטרים. ישנה חלוקה פנימית בתוך הפוסקים איזה פוסק מקבל עדיפות גבוהה יותר בפסיקות, החלוקה הזו מורכבת, ובדרך כלל רוכשים את ההבנה בנושא רק אחרי כמה שנים של לימוד. לפוסק הלכה אחראי אסור לפסוק באופן עקבי כפי ראות עיניו רק בגלל שאיזה פוסק זניח פסק ככה לפני כמה שנים, במידה ורוב הפוסקים או פוסק מרכזי אחר פסק אחרת.
אם נמשיך את הדיון התאורטי שלנו לגבי שרות נוכרים בצה''ל. במידה ורוב הפוסקים סוברים שמין הראוי שהצבא יורכב מיהודים בלבד, או שישנו פוסק מרכזי מאד שסובר כך (אולי הרמב''ם במקרה הזה), קשה מאד לפוסק העכשוי לפסוק אחרת. אולם, ישנן סוגיות בהן אין תמימות דעים ולפוסק יש חופש רב בפסיקתו.
נקודה נוספת. במקרה של הדחקות לפינה, לפוסק מותר גם לפסוק על פי דעות לא מרכזיות, על מנת להתמודד עם מצבים בעיתיים. הפוסק מודע לכך שהוא עושה מעשה נועז אבל המציאות לא מאפשרת לו להתעקש על העמדה הדומיננטית. יכול להיות שזה המקרה הנוכחי, אבל לשם כך יש לבחון באמת האם ההשלכות של שליחת יהודים לשרות צבאי ושל לא-יהודים לשרות אזרחי הן קטסטרופליות או שמא לא, שאז אין סיבה שלא לפסוק כפי שהיושר ההלכתי ביחס למקורות הקודמים מורה.
הערה אחרונה בהחלט. אתה עושה נכון שאתה מביא דוגמאות מהתנ''ך. אבל הדיון לא נעשה במסגרת התורנית אלא במסגרת ההלכתית (כפי שאמרת: תורה שבעל פה). ההלכה מתיחסת למקורות תנ''כיים ומסווגת אותם ומתייחסת אליהם. לעתים קרובות חז''ל משקיפים על תופעות תנ''כיות בעין אחרת מעין הקורא אותן בצורה ערומה. ההלכה יודעת לחלק בין מצבים של לכתחילה, לבין כאלה שהיה עדיף לולא התקיימו (בדיעבד) וכו' וכו'. בכל אופן גם אם יש ישנם מקורות שמורים אחרת ממה שאמר פוסק מסוים, זה רק בגלל שבהלכה ההתיחסות לאותם מקורות שונה ממה שאתה חושב. אף פוסק לא מסוגל לפסוק בניגוד למה שכתוב בתנ''ך. הדרוג הוא חד וברור: תורה, נ''ך ורק אחר כך חז''ל (בתוך חז''ל הדרוג ממשיך אבל נעצור כאן).

שוב (אפולוגטי שכמותי) אני מקווה שלא נכנסתי עמוק מדי למינוחים הלכתיים משמימים.
אשמח לתגובתך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אורי קציר   יום ג', 18/08/2009 שעה 17:25
בתגובה ליחיאל
אתר אישי
1. ייחוס תכונות מסוימות לגזע מסוים יכול להיות גזענות טהורה. ישנן תכונות מאפיינות בסיסיות שאין בינן לבין גזענות דבר וחצי דבר, כמו צבע העור או תווי הפנים. אבל כאן מדובר במשהו אחר לגמרי. אליבא דאבינר, אם אתה דרוזי אתה פחות קשור ונאמן למדינת היהודים ולכן אין להפקיד בידך ענייני ביטחון אפילו ברמת החייל הפשוט.

כדי להבין את חומרת הדברים, אפשר להמיר את הנסיבות שאנו מדברים עליהן בנסיבות אחרות, דומות מאוד, ולהבין מה נקבל. במקום מדינת היהודים נניח שיש כאן את מדינת הצרפתים; במקום דרוזים - יהודים; במקום גיוס לצבא - קבלה למוסדות השכלה גבוהה; ובמקום הנימוק של חוסר יכולת להפקיד בידי בני מיעוט לא-יהודי את ענייני הביטחון - נימוק דומה הקובע שאין להפקיד בידי מיעוט יהודי עניינים של חינוך ומחקר במדינה שהם אינם קשורים במיוחד לאתוס המכונן שלה, שמקורו בכלל באירופה המתנצרת של המאה השמינית לספירה. הרי ברור שבמצב כזה תקבע שמדובר במניע גזעני.

העצוב יותר הוא שמדבריך עולה שאין הבחנה בין תפיסה לתוצאה. הרב אבינר מתחיל בכלל מהתוצאה. התוצאה שעליה מצביע אבינר היא סגרגציה, כלומר הפרדה על בסיס שרירותי הקשור לגזע, דת, לאום, מין או כל קטגוריה דומה אחרת. על פי אותה לוגיקה בדיוק אפשר לקבוע שאין להתיר ללא-יהודים להצביע בבחירות משום שהצבעה קשורה אף היא לענייני ביטחון לאומי, כיוון שהיא מכריעה אם לשלטון תעלה מפלגה הדוגת בפשרה טריטוריאלית מרחיקת לכת אם לאו. ביסוד התוצאה הזו עומדת תפיסה הטוענת שאין להפקיד משימות בעלות חשיבות בידי מיעוטים, תהא נאמנותם חזקה ככל שתהא. וזו בדיוק המשואה: אתה דרוזי (או לא-יהודי מכל סוג או השתייכות) = אתה לא-נאמן למדינה. מה שאומר שבבסיס דברי אבינר עומדת תפיסה גזענית פאר-אקסלאנס.

2. יש לי מחלוקת עקרונית איתך בענייני הפסיקה הלכתית. פוסק הנהנה ממוניטין חיוביים צריך לדעת גם לפעול נגד הזרם. הצטרפות אוטומטית לפסיקות קודמות באמצעות קבלתן ללא כל הטלת ספק בהן או להפריכן הוא מעשה בעייתי מאוד. בעצם, זו הליכהת עדר עצומת עיניים אחר רועים מתחלפים המוליכים שב ושוב באותו הכיוון.

ישנן תפיסות שעם השנים הולכות ומופרכות. העובדה שמורי הלכה מוסיפים לצטט אותן, הזחיק בהן ולהטיף ליישומן היא בעייתית כשלעצמה. לא בגל שהמודרנה צריכה לבלוע את העבר, אלא בגלל שניסיון חיים מצטבר של אלפי שנים מצביע על אי-תקפותן. הדבר הכי בטוח מבחינת רבני המימסד הוא להיצמד לפסיקות האורתודוכסיות שעליהן נבנה המיינסטרים ההלכתי. צריך קצת יותר אומץ כדי לצאת נגדן, במיוחד כשמדובר בפרשנים בעלי שם כמו רמב''ם ויוסף קארו. ובכל זאת, הייתי מצפה מאדם עם מוסר בסיסי ויושרה מינימאלית שזה בדיוק מה שיעשה. ומסיבה אחת פשוטה: גם השמות שהזכרתי היו בני אנוש; וככאלה - מועדים לטעות. וגם אם לא טעו, הרי ברור שנסיבות משתנות יכולות בקלות להביא להפרכת פסיקותיהם. רמב''ם דיבר על צבא יהודי באופן תיאורטי; לעומת זאת, אצל אבינר מדובר בעניין מעשי ויומיומי. ברור שהפסיקה אינה יכולה להיות זהה בשני המקרים, משום שמצבים שונים מולידים דילמות שונות.

3. אני מניח שבשלב מסוים הטיעונים שלנו יחלו לחזור על עצמם. לפיכך, אני מציע שנסכים על אי-הסכמה הדדית בסוגיה זו. ללא קשר, אתה מוזמן להוסיף ולהגיב גם למאמרים שיפורסמו בעתיד. אני מאוד שמח לתגובות ענייניות ומנומקות מסוג זה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010