לרמב''ם יש חלק קטן מאד בהתבטאות הזאת [חדש]
דקל אבשלום   יום ה', 13/08/2009 שעה 18:09 אתר אישי
אין חידוש היסטורי בכך שאנשי דת עושים שימוש בפרשנויות הכתבים המעורפלים של חכמי דת עתיקים בכדי להצדיק את האינטרסים העכשוויים שלהם. אין גם חידוש בכך שפנייה לרוחניות משמשת להצדיק אינטרסים חומריים בעליל. במקרה שלנו, יש את החשש של אבינר ושל ציונים רבים אחרים מ''גיס חמישי''. החשש אומר הוא שאם ניתן ל''ערבי'' נשק, הוא עלול יום אחד להפנות את הקנה לכיוונים לא רצויים ולא צפויים, כמו למשל, אל איזה שהוא מתנחל עלום שבמקרה גונב לבני עמו בחסות המדינת קרקעות ומקורות מים.

כבר כתבתי פעם על כך שהציונות מצויה במגמה של לבסס את עצמה על פחד ושנאה מפני ערבים ולא על בניה וגאולה כמו בעבר. אולי יש בכך הסבר לתמיהה שלך מדוע התקשורת לא התייחסה להתבטאות הזאת, שדומות לה וחמורות ממנה נשמעות השכם וערב על-ידי אישי ציבור משפיעים לא פחות משלמה אבינר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לרמב''ם יש חלק קטן מאד בהתבטאות הזאת [חדש]
אורי קציר   יום ה', 13/08/2009 שעה 22:17
בתגובה לדקל אבשלום
אתר אישי
התפיסה שאתה מדבר עליה קיימת, אבל היא הגיונית בערך כמו לטעון שאם תיתן לחובש כיפה נשק הוא יפנה אותו יום אחד אל משרדי הממשלה בניסיון לחולל הפיכה הלכתית מזויינת. או כמו התפיסה שאם ניתן לג'ינג'ים תחמושת יום אחד הם ישתמשו בה נגד כהי שיער.

בכל מה שנוגע לחוסר האכפתיות התקשורתית, זה יכול לנבוע מכמה מקורות: מיאוס במפרשת פארס, שכוסתה כמעט מכל צד ועבר; חוסר רצון לתת קרדיט על החשיפה למדיום מתחרה; אי-הבנה בסיסית של חומרת ההתבטאות; או סתם חוסר תשומת לב. אחרי הכול, גם ב-Ynet ההתבטאות הזו, על אף שכוסתה וגררה מאות תגובות, לא הובלטה במיוחד.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לרמב''ם יש חלק קטן מאד בהתבטאות הזאת [חדש]
דקל אבשלום   יום ו', 14/08/2009 שעה 9:37
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
קודם כל עלי להבהיר שהתפיסה שהערבים מהווים איום על המדינה איננה מקובלת עלי, אבל אני כן מבין את הבסיס לקיום שלה בקרב חלק נרחב מאד (לדעתי הרוב) של אלו שמוגדרים על-ידי המדינה כיהודים. בעוד הרדיקלים מהציונות הדתית מהווים מיעוט, שגם אם יש לו השפעה מתחזקת בצבא, הוא עדיין מבודד ולא מסוגל לתפוס את השלטון בכוחות עצמו, הערבים בישראל נתפסים כחלק מהעולם הערבי באופן כללי, וכך בסופו של דבר, למרות כל המניפולציות שישראל עושה או מתכוונת לעשות על גבולותיה, היא לא תוכל להתחמק מהבעיה שבמזרח התיכון היהודים מהווים מיעוט תחת איום מתמיד. נוספת על כך גם העובדה שהקונפליקט של הערבים תחת שליטת ישראל עם המדינה הרבה יותר גדול כי בסופו של דבר הציונות הדתית תלויה במדינה מבחינה כלכלית ובטחונית, בעוד ערבים רבים רואים את עצמם או את בני עמם כמנושלים על-ידי המדינה. לבסוף, הערבים נחשבים לקבוצה דמוגרפית גדלה, בעוד הציונות דתית דורכת במקום. ישנם דמגוגים פסאדו-אקדמאים כמו פרופ' ארנון סופר או העיתונאי בן-דרור ימיני שנבנים על תרחישי אימים דמוגרפיים שלא לדבר על ההון הפוליטי שגורפת מכך מפלגת ישראל ביתנו. כל זה הופך את התרחיש של התקוממות ערבית נגד המדינה להרבה יותר סביר מהתקוממות של הפלג הרדיקלי בציונות הדתית.

לפיכך, קל מאד להבין את הבסיס לפחד של ''יהודים'' רבים מפני ה''ערבים'' וכאן, לדעתי, מצוי הרקע להתבטאות של כבוד הרב הנידון וההתעלמות התקשורתית, דומה לפיכך מאד להסכמה שבשתיקה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010