תוכנית [חדש]
משה עברי   יום ב', 24/12/2012 שעה 13:03
גילוי נאות: במהלך הבחירות הבאות אבחר בבית היהודי. מהלך דרך מ- 99' אז בחרתי במרץ.
ראשית כל הכבוד לקציר על הפוסט. גם אם לא מסכימים, רצוי שהדיון יכיל טיעונים עניניים ומבוססים, ניתוח היסטורי ולא הזיות אוטופיות.
להלן השגותיי:
גם בעבר ישראל עשתה צעדים שלא היו מקובלים בהכרח על הקהילה הבינלאומית. סיפוח הגולן וירושלים, למשל. עד היום, רוב השגרירויות הזרות ממוקמות בתל-אביב ולא בירושלים. הקונסוליה האמריקאית המשרתת ישראלים ופלסטינים לצרכי ויזה ממוקמת בירושלים בשער מנדלבאום, והמבין יבין. כעיקרון השאלה היא מהם האינטרסים הנראים בעינינו חשובים דיו עליהם נצטרך לעמוד, גם במחיר מסויים (וכמובן השאלה היא מה גודל המחיר) מהקהילה הבינלאומית.
הבאת את איראן כדוגמה, ובכן עם כל הכבוד רחוקה מאוד הדרך מאיראן. נעזוב לרגע את העניין הפעוט שבנגוד לאיראן הנשלטת על ידי אנשי דת קיצוניים וכאן ההכרעות מתקבלות באופן דמוקרטי לאחר דיון מעין זה.
אלא גם העובדה שלמשל בנט מציע משהו שיש אנשי שמאל שיסכימו איתו - סיפוח עם הענקת זכויות אזרחיות מלאות למסופחים.
הדבר האחרון עליו אני רוצה להעיר הוא שאינך, קציר, מציע אלטרנטיבה ראויה. שיחות השלום לפי מה שכתבת הן מעין עניין להתהדר בו בפני הקהילה הבינלאומית, אבל מה מעבר לכך תכליתן? אבו-מאזן מתפקד 8 שנים כנשיא הרשות הפלסטינית (ללא בחירות, דמוקרטיה למופת) בהן נקרתה בפניו ההזדמנות להגיע להישג היסטורי עבור הפלסטינים בזמן ממשלת אולמרט-לבני. את הצעת אולמרט הוא דחה, להלכה.
אז מה הלאה?
נצטרך להכיר בכך שעד אשר החברה הפלסטינית לא תעבור פאזה, לכיוון של חברה סובלנית, הדיבורים על מדינה פלסטינית ישארו בגדר דיבורים.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

תוכנית [חדש]
דג קר   יום ד', 26/12/2012 שעה 11:26
בתגובה למשה עברי
שלום משה.
אני מסכים איתך ש''מה תגיד הקהילה הבינלאומית'' זה לא מעניין במיוחד. אכן - האינטרסים שלנו קודמים.
אשר לחלופה, יש לומר שני דברים.
ראשית, אם יש לך בעיה, והפתרון היחיד שהעלית בדעתך הוא איום ונורא, הטענה ''אין חלופה'' אינה רלוונטית.
שנית, ודאי שיש חלופה. ראה למשל את לבנון, וגם את עזה. ישויות עוינות ומסוכנות על גבולנו, ובכל זאת איננו כובשים אותן ומודיעים ''עד שלא תקבלו אותנו לא נצא''. אנחנו מקבלים כנתון את העובדה שללבנון יש גבול איתנו, ומטפלים באיומים כמיטב יכולתנו. נעים? לא. אבל מסתדרים. למרות היכולת שלהם להרים את כל מפרץ חיפה בסערה השמיימה, שזה באמת לא יותר טוב מהאיום המוזכר תדיר על נמל התעופה בן גוריון. כנ''ל עם עזה, למרות כל הקשיים.
למה המצב בגדה שונה? בעיקר מסיבה אחת: כי ככה מתחשק לנו. אין ''סיבה'' להתיישבות ביצהר למשל, פרט ל''זכותנו''. יכול להיות שזו באמת זכותנו, או למצער שלאף אחד אחר אין זכות טובה משלנו על הגבעה הספציפית שעליה יושבת יצהר. אבל השאלה היא - בדיוק כמו שאמרת - האם האינטרסים שלנו מכתיבים ישיבה ביצהר.
בעיניי האינטרסים שלנו מכתיבים גבול ברור וישר ככל האפשר מכל צדדינו, כי השכנים לא נחמדים במיוחד. גבול של אלפי קילומטרים בגדה - כפי שיחייב סיפוח של כל גבעת התנחלות שם עם הכבישים המובילים אליה - הוא גבול מופרע (מבחינה מעשית; עזוב רגע שאלות מוסריות ''שוליות'' של הפרדת כפרים מאדמותיהם החקלאיות).
ולכן אם *באמת* אין אם מי לדבר (אני מפקפק בזה, אבל גם את השאלה הזו נשאיר רגע בצד), ואם הוויכוח הוא בין פתרון מוסכם לפתרון חד-צדדי, אז חד-צדדיות מכתיבה התכנסות מאחורי גדר ההפרדה לפחות. גם זה פתרון בעייתי בעיניי, כי התוואי שנבחר עבורה הוא אידיוטי (או נבזי, תלוי מאיפה אתה בא). אבל הוא בעייתי לאין שיעור פחות מתוכנית בנט.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

גדר ההפרדה [חדש]
זמבלה   שבת, 03/08/2013 שעה 15:34
בתגובה לדג קר
גדר ההפרדה מעשה ידיו של אריק שרון יבדל''א היא פלונטר יותר מופרע מהקשר הגורדי, ולא ממש גדר הפרדה. מה רע בקוו הירוק ??? ועוד משהו, המתיישבים היהודים שיתעקשו ליישב אדמות ''קדושות'' יוכלו להמשיך וליישב אותן מצידי גם לאחר התכנסות חד-צדדית אל ממערב לקוו הירוק - אבל תחת ריבונות פלסטינית.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010