 |
| חריגות האלטרואיסטים |
[חדש] |
|
|
|
מה שכתבת בסוגריים הוא העיקר. האלטרואיזם לא היה - ולטעמי גם לא יכול היה להיות - העיקרון המרכזי שהפעיל את הציונות. הציונות, ככל תנועה לאומית, התמקדה בעיקר ביישום שאיפותיה שלה ושאיפות אלה היו, בראש ובראשונה, השגת טריטוריה להקמת המקלט ליהודים, השגת הכרה בינלאומית בלגיטימיות של המפעל הזה וגיבוש זהות לאומית שתישען, בראש ובראשונה, על יצירה בשפה העברית המתחדשת. בכל אלה אין לאלטרואיזם הזה תפקיד משמעותי.
העובדה שהאלטרואיסטים היו יוצאי דופן נבעה בדיוק מכך שהם ראו באלטרואיזם לא רק נימוק אידיאולוגי מזדמן אלא גם עיקרון יסודי שללא מימושו לא תיתכן כל הצדקה אחרת להקמת הבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל. למעשה, העיקרון שבבסיס פעולתם זהה לעיקרון שלפיו על המתנחלים לבקש את רשותם של ערביי שכם, חברון או טול-כרם להתיישב בתוכם ולשכנעם בכך שיוכיחו שהתיישבות זו תועיל לערביי הסביבה לא פחות (וכנראה אף יותר) מאשר למתיישבים היהודים עצמם. |
|
[הגב על תגובה זו]
[קישור ישיר לתגובה זו]
|
|