(נכתב בתשובה לאלכסנדר מאן, 19/04/06 17:38)
תוספת שניה [חדש]
יונתן   יום ה', 20/04/2006 שעה 1:15
בתגובה לאלכסנדר מאן
לגבי פרופ' שלמה זנד, פגשתי אותו אצל ידידים שלי והוא עשה עלי רושם של אדם שאוהב לשמוע בעיקר את עצמו. בכל אופן כשקראתי את הקישור שצרפת, ואני רואה שלמרות האופי המחורבן משהו, הוא כותב דברי טעם ובעצם מעלה את כל הנקודות שדיברנו עליהם. לגבי הרשימה של אופיר אדרי המילה 'מעט' היא בלשון המעטה. הייתי קורא לה רשימה מתלהמת ודמגוגית ואני אישית לא סובל לקרוא רשימות כאלו אפילו אם מדובר בעמדות שקרובות לליבי.

לסיכום לאחר קצת מחשבה, נראה שסיפור יציאת מצרים הוא קשה לעיכול לילדים ואי אפשר להתסמך על מסורות קולקטיבסטיות (הגדה של פסח) וכדי לחגוג אין אלא לגלות יוזמה אישית במקרה שמרגישים שחשוב לספר את סיפור היציאה מעבדות לחירות ולעבד נוסח אישי לחג הזה כמו הסימפוזיונים שאוזכרו קודם. האם יש נוסח אישי שיתאים לילדים? שאגיע לפירקי, אמצא לכך תשובה.

דרך אגב, אלוהים לא יוצא בזול מעשר המכות ומאות שנה לאחר מכן אליהו הנביא מתריס כלפי הקב''ה (שהתרעם על רצחניותו של אליהו בחסלו את נביאי הבעל בכרמל) על רצחניותו של אלהים עצמו כשחיסל את כל בכורי מצרים. ותשובתו שלו היתה שהוא ממית ומחיה ואליהו לא. תשובה קלושה לטעמי...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010