(נכתב בתשובה ליונתן, 18/04/06 1:16)
מה זה חג אוניברסלי? [חדש]
אלכסנדר מאן   יום ג', 18/04/2006 שעה 2:27
בתגובה ליונתן
אתר אישי
ידידי הסופר והיוצר הישראלי עידו הרטוגזון, ערך בזמנו סדר פסח כאן בגרמניה עם ידידים גויים למהדרין; ממה שהבנתי מדיווחיו, הרי שהסדר עלה יפה, שכן נהג לפי העצות שחילקת כאן ביחס להגדה ולסיפורת המתקיימת בהן, אולם כאן בדיוק נעוצה הפואנטה: המדובר בחג משפחתי ולא בפגישת מועדון סגור למחקר קוגנטיבי שבמסגרתו נדון רעיון החופש וכ'. לשון אחר: מה שאתה יכול לארגן עם קבוצת סטודנטים שסועדים לשולחנך ו/או קבוצת מלומדים שנפגשת לדון על בקבוק יין טוב בנושא ספציפי, אינו קיים ממש בחג של משפחה, שבו מטבע הדברים ישנם גם ילדים העלולים להשתעמם עד בחילה מדיונים מילוליים אינסופיים.

חג הפסח מציע יחסית הרבה אקשן שבמרכזו עומד עימות, ומדבר אל הילדים יפה מאוד – ומכאן גם גדולתו. הרעיון של 'להעניש' איזו קבוצה אחרת ב-‏10 מכות הוא רעיון שנחרט במוחו של ילד צעיר, שכן זהו רעיון-מעצב לשיטתי. קח רעיון זה במסגרת ריטואל מורכב בהן נקראות המכות בדרמטיות מורכבת, והרי לך חג שמדבר אל כל המשפחה – המשפחה הלאומית הקטנה והמורחבת – שעוסקת באותו הערב בהגדרת ''הם'' ו''אנחנו'' ללא הרף, ובהדגשה ייתרה.

האם אפשר לבצע בהגדה שינויים ולהשמיט ממנה את הדברים היותר בעייתיים?

אינני יודע, שכן הדבר משול לשאלה האם ניתן לארגן מחדש את אגדות האחים גרים למשהו יותר אוהב-אדם, אלא שאת אגדות האחרים גרים אף קבוצה אינה יושבת וחוגגת. אני חוזר ומדגיש כי אין לי דבר נגד מי שאוכל, לועס וזולל, ונהנה כל רגע מתיאורי הפילפול כמה מכות לקו בים, וכמה מכות לקו ביבשה, אך כפי שכבר אמרתי – אני ומשפחתי הלא-יהודית לא ממש מתחברים למשחק הזה, למרות – ואני מדגיש – למרות שהחילונים לוקחים את ההגדה בקלות ובאופן פרגמאטי, וקוראים אותה בערך עד האוכל בליווי כמה שירים, ולא לוקחים דבר ברצינות – על משקל ''הם הרגו בנו, אנחנו הרגנו בהם, ועכשיו נשב ונאכל''.

לקחת את ההגדה ולברור בה חלקים נאותים בלבד נשמע בהחלט מעניין, אך אני מסופק אם דבר זה יצליח, שכן החג עצמו מורכב מתופעה קולקטיבית דומיננטית במיוחד, אשר במסגרתה לא מתאפשרת מכירת חמץ וקניית לחם עבור האוכלוסיה באופן רשמי, היינו ברשתות שווק ובמכולות רגילות (אינני מדבר על קניית לחם אצל בני דודים, או סתם הקפאת פיתות בפריזר. אני מדבר על כך שאדם שגר במדינה המגדירה עצמה כמערבית, רשאי לדרוש שאספקת הלחם תמשיך גם בימים שחלק מהאוכלוסיה מתעקש לאכול מצות או כל מיני תחליפים אחרים).

חג הפסח יכול לקבל משמעות אוניברסאלית רק אם לא יפורש באופן לאומי-דתי, דבר שאינני יודע כיצד ניתן לבצעו. נראה לי, לדוגמה, שהיה בזמנו הרבה יותר קל לבטל בהדרגה ברחבי אירופה את כל תהלוכות הפאסיון של ישוע (דבר שאני מברך עליו), מאשר להפוך בהווה את ההגדה למסמך עם מסר אוניברסאלי כלשהו, שיתרכז במוטיבים חקלאיים נטולי בחירה אלוהית.

ובאשר לאפרו-אמריקאים שהזדהו/מזדהים עם הבשורה של יציאה מעבדות לחירות, הרי כפי שכבר הסברתי קודם לכן, המדובר במסורת אנגוסכסית-קלוויניסטית, שחדרה גם לקהילות השחורות בהן היה נהוג מוסד העבדות. דבר אחד ברור, מכל מקום, והוא שאף אחת מהקהילות שמאמצות מסר אוניברסאלי זה עורכת טיקסי 10 מכות, שבמסגרתן היא מעין-מתמוגגת על חיסול הבנים הבכורים ''שלהם'', וכלל לא משנה מיהם האחרים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010