(נכתב בתשובה לקובי, 26/12/05 2:25)
להוציא את הגלות מ עם ישראל [חדש]
אריק ב.   יום ד', 28/12/2005 שעה 22:32
בתגובה לקובי
כבר נאמר במקומותינו לא אחת שיותר קשה להוציא את הגלות מעם ישראל מאשר להוציא את עם ישראל מהגלות. הפחד הגלותי הזה מפני הפריץ, מפני הגוי. ביקור בכנסיה בירושלים מעורר חלחלה ופלצות אצל אנשים שפוחדים שהמפגש הבלתי אמצעי עם התרבות הנוצרית יקנה לו נשמות, שעצם הביקור במיסת חסות בכנסית הדורמיציון טומן בו סכנה רחמנא ליצלן, פן הנזיר הגרמני בעל סבר הפנים הטובות יתגלה כמין לוציפר כזה, וומפייר טבטוני צמא לדם יהודי.
אז ראשית אני רוצה להבהיר. אני חילוני למהדרין, אתאיסט מתוך הכרה ובחירה מלאה. אני ישראלי, עברי, יהודי בסדר הזה. היהדות אצלי היא קודם כל אלמנט של לאומיות, של מסורת, של פולקלור, של חוט מקשר בין הדורות. של עבר משותף, של הווה שנוי במחלוקת ושל עתיד לא ברור. הדת, כל דת, היא עבורי מחוץ לתחום, היא לא עוברת את סף ביתי.
אם קיים חשש של נפילה בפח יקוש שטומן לי כומר ערמומי, שניצל את ביקורי התמים במיסת חצות כדי להפוך אותי לנוצרי, החחש הוא הרבה יותר מוחשי מהכיוון של המיסיונרים היהודים. לא צריך מיסת חצות כדי להתקל במיסיונרים. בעיר כמו ירושלים רואים אותם בחצות היום על כל שעל וצעד. בדרך כלל יש להם כיפה על הראש, ציצית מבצבצת מתחת לחולצתם ולרוב הם גם עבדקנים. בזמן האחרון יה להם גם טבע להבחר לראשות עירית ירושלים. הם מתערבים באופן גס בחיינו, מנסים להצר את צעדנו, מציצים לנו בצלחת, מנסים להכתיב לנו מה לאכול, מה לראות, מתי לנסוע, הכל בשם ''היהדות''.
איך אומרים אצלנו? יהודי לא מגרש יהודי, אבל יהודי עושה את המוות ליהודי, ביחוד אם הוא חילוני. מבחינה זאת המפגש עם הנצרות בכנסיה בין החומות בתוככי ירושלים הוא עבורי הרבה פחות מאיים ממפגש עם חרדים או מתנחלים משיחיים שהופכים את הדת קרדום לחפור בה. שמנסים ''לחנך'' אותך, לקבוע לך הלכות חיים, שמחלקים לך ציונים אם אתה ''יהודי טוב'' או ''יהודי לא טוב''. כאילו מי שיודע תפילת שמונה עשרה בעל פה, ומניח תפילין ועומד שעות כדי לבחון בזכוכית מגדלת את פטמתו של האתרוג יש אפריורי בו איזה שהיא עליונות על פני אדם בעל דרך ארץ, משכיל, תרבותי, נוח עם הבריות, מתחשב וחילוני.
אל חשש חברים. אפשר להנות מצלילי גלוריה ושטילה נאכט ולהשאר בן אדם טוב ואפילו ''יהודי''.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

להוציא את הגלות מ עם ישראל [חדש]
קובי   יום ה', 29/12/2005 שעה 8:27
בתגובה לאריק ב.
אתר אישי
תמהני, אריק, במה זכיתי שתגובתך האחרונה - שעם עיקריה אני מסכים - מופנית דווקא אלי. אם למצות את התייחסותי לנושא כאן, כמו גם בנושא הבא (''חצות בדורמיציון'') הרי שאלו הנקודות בהן אני דוגל:

1. חג המולד הוא חג נוצרי דתי ועל כן הוא אינו החג שלי - לא אשיר את שיריו ולא אסתופף תחת עץ האשוח. לא אקח חלק פעיל בטקסים ובמנהגים הדתיים.

2. יותר מאשמח להגיע בשנה הבאה לכנסייה כזו או אחרת, כדי להאזין למיסה ולשירים, ולו רק כדי להעשיר את עולמי ולהרחיב אופקים. קרוב לוודאי שהחוויה האנטרופולוגית גם תהיה מענגת בזכות הזימרה והטקס הססגוני.

3. לא הפחד מניע אותי אלא הרצון לשמר את זהותי היהודית, לא לטשטש גבולות ולחצות קווים, תוך כדי מתן כבוד לבני הדתות השונות והרצון ללמוד עליהם, להאיר להם פנים ולהתייחס אליהם כשווים לכל דבר.

אני תקווה שבזאת הסרתי ספק כלשהו, אם היה כזה, ואני חוזר להיות נאור, כמעט מתקדם (עד להודעה חדשה).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

להוציא את הגלות מ עם ישראל [חדש]
אריק ב.   יום ו', 30/12/2005 שעה 1:26
בתגובה לקובי
עדיין לא ברור לי ההקשר הלוגי שבין ''שמירה על זהות יהודית'' לבין הליכה למיסת חצות בחג המולד. כלומר מי שהולך למיסת חצות מעמיד בסכנה את זהותו היהודית? זהותו זו עלולה להפגע חס ושלום אם ישמע את מקהלת הקשישות בגזוזטרא שרה את גלוריה בגרמנית?
באותה מידה אסור ליהודי לבקר בותיקן, אסור לו בכלל לנסוע למדינות הגויים פן יפתה חס ושלום לטעום יין נסך או רחמנא ליצלן יבוא אל גרונו שרץ כלשהו, לא עלינו, או שמא יתאהב בשיקסה. אסור גם לבקר במקדש תאילנדי או במנזר בודהיסטי שמה נפשו הרכה של היהודי תפגע וזהותו תבלבל.
המסקנה המתבקשת היא שהעולם הוא מקום מסוכן ליהודי. מכל עבר יש מי שמנסה להעבירו על דתו ועל דעתו. צריך הוא למצוא מקלט בדלת אמותיו, להסתגר מאחורי חומות, לנתק מגע מן העולם. יש יהודים כאלה, במאה שערים.
היהדות הזו שאתה מציג פה נראית לי יותר כמחלה מאשר כדת. אגב פגשתי בדורמיציון כמה יהודים ''דתיים'', בנים ובנות, אחדים היו שם עם כיפה על הראש. חלק מהם ראיתי גם למחרת, עשיתי ברור קצר. איש מהם לא התנצר אבל כל מי שדברתי אתו נהנה מאוד מהחוויה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

להוציא את הגלות מ עם ישראל [חדש]
קובי   יום ו', 30/12/2005 שעה 4:18
בתגובה לאריק ב.
אתר אישי
אריק, לצערי אתה פשוט מתפרץ לדלת פתוחה, מתלהם לחינם.

אנא, ברוב טובך, חזור וקרא את סעיף 2 בתגובתי הקודמת, ואז תגלה שאיני מתנגד כלל ועיקר לבקר במקומות דת שונים, כולל הכנסיה. כל שאמרתי הוא שאיני מתכוון לשיר את שירי החג או לקחת חלק פעיל בטקס הדתי משום שזה אינו החג שלי ואין זו הדת שלי. בקצרה, אשמח להיות שם (ובכל מקום דתי אחר) כצופה וכמאזין. מקווה שבזאת יושרו ההדורים.

אגב, אני תקווה שאינך נוטר לי שאיני מתבייש ביהדותי. כבר התרגלתי להיות יהודי (אם כי חילוני) ואין לי את האנרגיות או החשק ללבוש מדים חדשים ולעבור לצד השני של המגרש.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

להוציא את ההתייוונות מעם ישראל [חדש]
אלכסנדר מאן   יום ה', 29/12/2005 שעה 12:51
בתגובה לאריק ב.
אתר אישי
הבחנותיך קולעות ונבונות, אך משום מה אתה מתעלם מאספקט חשוב של ''מלחמת התרבות'' בהקשרה הישראלי: הקשר המוזר והסימביוטי בין ''חילונים'' לבין ''מתייוונים'', בבחינת הענקת תעודות כשרות לשאלה ''מי יהודי יותר'' וכיוצ''ב.
נקודה אחרונה זו היא האלמנט שבו שרוי חג החנוכה, שקיבל להבנתי מימד אחר לגמרי על ידי מדינת ישראל ויהדות הגולה. האמביוולנטיות העוברת בחג זה, מעניינת פי כמה מהשאלה אם חג המולד, לדוגמה, הנו בעל קווים היידניים (= פגאנים) או בעל קווים נוצרים מובהקים.

זוהי הנקודה העומדת על הפרק, בעצם, וזוהי השאלה: האם יהודי פר-הגדרה שחוגג את סילבסטר או חג המולד בבחינת ריקודים או הענקת/קבלת מתנות, הוא מתייוון וחוטא.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

להוציא את ההתייוונות מעם ישראל [חדש]
אריק ב.   יום ו', 30/12/2005 שעה 1:41
בתגובה לאלכסנדר מאן
התייוונות מבחינתי הוא מושג של פונדמנטליזם יהודי. אני לא רואה כל הבדל בין פונדמטליזם יהודי, נוצרי או מוסלמי. כולם באותה קלחת, כולם בעיני צרה צרורה. בעולם המושגים שלי אין בנמצא מושג מתייונים. שאלה בנושא צריך להפנות לפונדמנטליסטים למיניהם. אגב בישראל רבים נוטים להתבלבל למשל ולראות ברפורמים סוג של חילוניים, ולא היא. הרפורמים הם אנשים דתיים לכל דבר, בעלי אמונה דתית, שהריטואל שלהם שונה במידה רבה מזה של האורתודוכסיה, הוא עבר התאמה למציאות החיים בגרמניה של טרום מלחמות העולם ואחר כך למציאות האמריקנית, אבל הם בעלי תפיסת עולם דתית לכל דבר. במקרה הטוב אפשר לומר שזו ''יהדות לייט'' אבל הם שונים לגמרי מהחילוניים. פעם ביקרתי בארצות הברית במשלחת שהתארחה אצל הרפורמים ובכל המפגשים איתם היה להם קשה להבין מה זה בדיוק יהודי חילוני, סקולר. עבורם מרביתם קיימים רק שני מצבי צבירה - או שאתה אורתודוכס בנוסח הישראלי המרושע, שמצר את צעדי כל הזרמים האחרים, או שאתה רפורמי/קונסרבטיבי. יהודי חילוני אין חייה כזו אצלם.
לגבי המושג חילוני. ישנם חילונים בדרגות שונות.
ישנו חילוני שהוא אתאיסט, שאינו מאמין באלהים, באלילים או בדתות כלשהן.
ישנו חילוני שהוא בעצם יהודי מאמין באלהים אבל עושה לעצמו חיים קלים, לא מקיים מצוות, חוץ מאלה שבא לו או שנח לו לקיים - כמו בר מצווה, מזוזה, כשרות, מנהגי אבלות, וכו. אבל כשהוא נבהל למשל הוא יאמר ''אלהים ישמור'' וכששואלים אותו לשלומו יאמר ''ברוך השם''. זה מזכיר לי את הבדיחה - שואלים אתאיסט האם הוא מאמין באלהים והוא משיב - ברוך השם לא.
ישנו חילוני שמרגיש שייכות לעם היהודי במובן הלא דתי- מה שנקרא אצלנו שרשרת הדורות, מרגיש שייכות לגורל המשותף, להיסטוריה, לעבר, ללאום, למדינה, הוא אפילו אוהב כמה מסממני הפולחן היהודי כמו סדר פסח או הדלקת נרות בחנוכה, אבל סולד מכל ערכי הדת. אוהב את המלאכה ושונא את הרבנות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010