(נכתב בתשובה לעידית גוטליב - דולב, 19/08/05 4:11)
הנותן לדורו נותן לדורות [חדש]
אורי קציר   יום ו', 19/08/2005 שעה 21:25
בתגובה לעידית גוטליב - דולב
התשובה שאתן כאן משותפת לכל אלה שטענו נגדי ונגד עמדותי ולכן אני מתנצל מראש על שהיא באה רק בהמשך לתשובתה של עידית. ושוב - היא מכוונת לכל מתנגדי.

ראשית, אתם מייחסים לי שנאה. אינני שונא. אני כועס ומאוכזב. מתברר, אגב, שאני כנראה לא היחידי. קראתי עמדה דומה שהביעה לאחרונה במבי שלג, ודומני שמצבה קשה אף יותר משום שהיא באה מתוך המחנה הדתי-לאומי לדורותיו ובסביבה בה היא מתגוררת ופועלת היא נמצאת, לצערי, במיעוט.

אני מוכן להזמין אתכם - איציק, עידית ואחרים - לסיור עמי במחוזות יש''ע. הטלאים וההשוואות הבלתי נפסקות לנאצים ולתקופת השואה מצויים בכל מקום. חבל שעלי לרענן את זכרונכם, אבל הצבע הכתום נבחר כצבע המאבק לאחר שנפסל הצבע הצהוב בשל התגובה הציבורית העזה נוכח ההשוואה לשואה. טלאים צהובים הופיעו אצל מאות מתנגדים עם תחילת המאבק. הרטוריקה המיואשת עושה שימוש בכל זוועה היסטורית על מנת להעצים את גודל השעה ואת חשיבות המאבק. העניין זה כבר הומצא הכלל הדיאלקטי של ''רדוקציו אד היטלרום'', דהיינו מי שמעביר את הוויכוח לפסים שואתיים או היטלראיים - הפסיד בו. ולמען הסר ספק, הדבר נכון גם לגבי התבטאויות מקבילות מפי השמאל או כל אידיוט אחר שמשמיע אותם.

כנראה שלא הבנתם שהמאמר שלי אינו מכוון בעד או נגד מה שאתם קוראים ''הציבור המגורש''. הוא מכווןן נגד תנועה משיחית שלמה שמתמקדת, כמאמר הפרסומת הידועה בלהיות צודקת במקום בלהיות חכמה. להתיישב בארץ ישראל זה טוב ויפה אבל גם את זה צריך לעשות בשכל. מדוע אינכם מקימים ישובים מעבר לקו הגבול הישראלי-מצרי, בואכה נחל אל-עריש, הוא גבול ההבטחה ההיסטורית? ומדוע לא התנחלתם בדרום לבנון כשצהל שהה שם במשך עשרים שנה? האם אין אלה טריטוריות שהובטחו לנו מקדמת דנא?

מדינה חייבת להגן על עצמה ולהבטיח את שלומה. היא אינה יכולה לעשות כן כשבתחומי שליטתה יותר אנשים שהיא רואה בהם אויב מאשר כאלה שהיא רואה בהם ידיד ושותף. בגבולות שבין הים והירדן ובין סיני לאצבע הגליל יושבים כיום יותר ערבים מיהודים. את באמת סבורה, עידי. שניתן לספח את כל הגבולות הללו מבלי לתת להם זכויות אזרח במדינה החדשה? איזו מדינה תהיה זו לאחר שהרוב בה יהיה ערבי ומוסלמי? זו מדינת היהודים שדיברת עליה? הרי כבר היו מדינות כאלה. אותן מדינות שבהן הומצאו המלים אפרטהייד, לייבנסראום ואחרות. די לי בניסיונם של אחרים. לא רוצה ליצור גטאות, בנטוסטאנים ומחנות פליטים משלי כאן.

ללכת ולהתיישב באמצע יישוב של מיליון וחצי ערבים זה אולי מעשה צודק. אפילו נניח שהקרקעות שעליהן התיישבו היו שייכות להם בדין (ולא תמיד היה הדבר כך) - האם מדובר במעשה חכם? האם עצם החשיפה של משפחות שלמות, יהיו טובות ונורמטיביות ככל שניתן, לסכנות של טרור בלתי פוסק היא מעשה חכם? האם הוא צודק כלפי הילדים? לא ולא.

אגב, אני עצמי בן למשפחה שניצלה מטבח תרפ''ט בחברון. אני מניח שלצאצאי הניצולים יש גם קושאנים על הקרקעות שם. הם לא הולכים ומתישבים שם לא מפני שאינם ציונים טובים. נהפוך הוא. הם פשוט לא רואים טעם בהנכסת ראשם ללוע הארי כשיש בכך הימור על חייהם ועל חיי משפחותיהם. אם אני זוכר נכון, הטענה שלהם גם הייתה קשורה כלשהו לביטחון הארץ הזאת. ''אני לא מוכן לסכן איש - איש, אתה שומע? - מחייל צה''ל כדי שילוו את ילדי לבית הספר'', אמר לי אחד מהם לפני זמן מה.

את משווה להתיישבות בנגב? איך אפשר? הרי הנגב היה כמעט ריק מיושב וההתיישבות בנגב נעשתה דווקא על בסיס ההבנה שארץ ישראל תחולק בהתאם למספר התושבים בכל חבל ארץ. זו בדיוק, אבל בדיוק, גם החשיבה דהיום. זו הסיבה שפינו את רצועת עזהף פשוט אין סיכוי ש-‏5000 היהודים שם (והזה המספר האמיתי של המתיישבים) יעברו את 1.3 מיליון הערבים במספרם הכולל. כשכפר דרום ההיסטורי התיישב בין עזה לחאן יונס היום שם פחות מחמישית המספר הזה, וגם יישוב זה פונה במלחמת העצמאות משום שהבינו שצריך להתרכז ביישובים שבהם ניתן לבסס רוב יהודי בטריטוריה שמסביבם ולא ביישובים מבודדים ומנותקים.

אתם שבים ומתכנסים לתוך המאבק בין שמאל וימין (בלי קשר, ובנימת בדיחות הדעת, אני יכול לומר לכם שלא מעט אנשים ברשת ישתוממו קשות על הגדרתי כשמאלן; אבל נניח לזה, לפי שעה, שהרי לא אשכנע אתכם שמי שמתנגד לתרבות המשיחית הזאת אינו בהכרח איש שמאל בדיעותיו וזו גם לא מטרתי). כנראה שלא קלטתם שההגדרההזאת אינה רללונטית כמעט למה שמתרחש כאן. זוהי מלחמת תרבות לכל דבר ועניין.

ברחתם ממאבקים שבהם היה עניין משותף לכם ולחילוני המדינה הזאת. במה ברחתם? בכך שהתחמקתם מסיוע בהפיכת אזרחי המדינה לשווי חובות ולא רק לשווי זכויות. כשנזקקו לכם כדי לגייס חרדים לצבא - התחמקתם. חששתם מתגובת החרדים, אותם חרדים שזלזלו בכם על ציונותכם. הערצתם אותם על אדיקותם-כביכול והתעלמתם מהא-ציונות שמשדר אורח החיים שלהם.

את מצטטת את גולדה מאיר. יופי. אני מבין שגם בעינייך אין עם פלסטיני ושאת ממתינה לטלפון מהערבים שיואילו בטובם לעשות איתך שלום תוך קבלה מוחלטת של תכתיבייך (גולדה התבטאה כמה פעמים בנוסח זה, כמו גם מי שהיה כפוף לה כשר ביטחון, משה דיין). מכיוון שההיסטוריה היא השופטת הטובה ביותר לגבי אנשים שחיו בעבר, אני יכול להפנות אותך לכל ספר היסטוריה מקרי שתעלי על דתך. גולדה מאיר, שבזמנה נחשבה לאישה פופולרית במיוחד דווקא בשל עמדותיה החד-משמעיות, נחשבת כיום למי שהובילה מדיניות של בת-יענה ולמי שהאבחנות החברתיות והפוליטיות הן שטות היסטורית ממדרגה ראשונה.

בואי נדבר על חינוך. אולי כדאי שתקראי קצת עיתונים משנות השבעים ועד היום וגם על ספרי היסטוריה אל תפסחי. ברוב השנים מאז מהפך 1977 כיהנו במשרד החינוך שרי חינוך דתיים. כן, כן, אנשים כזבולון המר, אבנר שאקי ואחרים הכתיבו את סדר היום של מערכת החינוך הממלכתית כולה. בשנים שהם לא היו שם, כיהנו במשרד החינוך אנשים כמו לימור לבנת, שדיעותיה אינן שונות בהרבה בנושאים ציוניים ויהודיים משל האחרים שציינתי. לא רק של הממלכתית-דתית. וראו זה פלא: דווקא אז חלו השינויים השליליים שאת מציינת. מעניין למה.

אתם נלחמים על נישואים וגירושים? מה פתאום? אתם רוצים שזה ייעשה רק לפי דרככם. אלה שלא יכולים להתחתן לפי עמדתכם - כהן וגרושה למשל - יכולים להישאר לא-נושאים לנצח. הרי לא פתרתם להם שום בעייה. המיעוט - אתם - החליט לכפות את סדריו ומשנתו על הרוב. הבת שלך לא תתחתן עם בני, סביר להניח, אבל זה יהיה משום שהם באים מאורח חיים שונה.

שימו לב לעמדה המתנשאת שלכם: הלכתם לשבת בין הערבים ובכלל עשיתם להם בכלל טובה, שהרי מדובר ב''אדמה צחיחה, שהם לא רצו לעבדה. האם התבקשתם על ידם להפריח את שממתם? ומדוע שלא תעשו כן בעיראק ובסוריה? גם שם יש ביצות ומדבריות. נלחמתם על גירושים ונישואים לפי ההלכה כדי שתוכלו לחתן את צאצאיכם עם צאצאינו. באמת תודה רבה. לא זכור לי שביקשנו טובות כאלה, לא בצורה מאורגנת ולא כפרטים. ואם ירצו צאצאינו להינשא בנישואין אזרחיים? לא תכירו בהם? תנדו אותם? תקרעו קריעה? תשבו שבעה? והערבים, הם הרי צריכים להיות, לשיטתכם, ממש מאושרים על שאנו מטילים עליהם סגרים, הורסים את בתיהם וכורתים את פרדסיהם. את כאבם לא צריך להבין. רק את כאבנו. הם הרי גויים גמורים ושונאים ומרצחים מבטן ומלידה ואנחנו עם הבחירה, הנחשובים שקופצים לים סוף. איזו מין יהירות היא זו? האם אתם שמים לב לכך שבאופן זה בדיוק דיברו עלינו, על היהודים, גויים אחרים ובני דתות אחרות?

הקמתם ישובים על טהרת אנשיכם. אם יש לך בעייה עם אנשים שמתנגדים שמודיעין תהפוך לעיר דתית מדי, עידית, מה תגידי על עשרות משפחות חילוניות שייבחרו לקיים את אורח החיים הרגיל שלהן בדולב דווקא?

במשך עשרות שנים הפצירו בכם לחזק את מדינת ישראל מבפנים. לתרום לסמלים הממלכתיים שלה. להיות חלק מהמיינסטרים שלה. במקום זאת הלכתם והתבודדתם ברגעיניכם, בהתנחלויותיכם, בבתי הכנסת שלכם ובישיבות ההסדר שלכם. לא רציתם להיות חלק מהמיינסטרים הזה משום שחשתם שאתם טובים ממנו. הצבא עשה מאמץ עליון ללכת לקראתכם - חוקי כשרות, הפרדה בין המינים במגורים, הקמת מערכי דת ותפילה, אפילו הכנסת מחזירים בתשובה לבסיסים במסווה של שיעורי דת - ואתם בעטתם בפרצופו והתבודדתם בישיבות ההסדר שלכם. התוצאה היא שאלפי חיילים וקצינים חובשי כיפה חשודים עתה כמי שנאמנים יותר לרבניהם מאשר לחוקי המדינה שהם משרתים. הלוואי וזה היה אחרת, אבל זה המצב כשמחנכים שני דורות של צעירים לכך שיש עולם של מעלה ועולם - זניח ופחות חשוב - של מטה, וששירותו של הראשון קודם לשירותו של האחר.

אני מניח שיש לי עוד הרבה מה לומר, אבל עלי לפנות את המחשבה עתה, ועמכם הסליחה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הנותן לדורו נותן לדורות [חדש]
מוטי   יום ה', 25/08/2005 שעה 21:04
בתגובה לאורי קציר
אתה לא ממש התייחסת וענית על העובדות שהצגתי בפניך....

אתה מדבר איתי על פוליטיקה ועל ראיית העולם שלך שמורכבת לפי המשקפיים השמאלניות שמונחות לך על האף... אתה טוען שיש''ע זה שטח כבוש(ועוד 100 דברים אחרים) אני טוען שהוא משוחרר ואפשר להתווכח על זה בלי סוף ואני אישית יודע שהצדק עימי אתה תגיד שהצדק איתך וכו' וכו'...

אבל- אתה לא יכול להתעלם מהעובדות.
המתנחלים והימין(והדתיים כמו שאהבת להכניס אותם למשוואה) מעורבים מאוד בכל התחומים במדינה מא' ועד ת'
כל הדברים השליליים שאתה מפיל עליהם הם שקריים, איפה ההתייחסות למעשי השמאל? איפה ההתייחסות לכך שהשמאל הקים חברות אליטסטיות והומגניות? וכו' וכו' וכו'?
מה עם סרבנות השמאל מה עם כל הדברים שהאשמת אותנו והראיתי לך שהם קיימים גם אצלכם ובגדול ושברוב המקרים אתם הייתם נושאי הדגל הראשונים שלהם?

ואתה ממשיך לדבר על מחוייבות? נכון המחוייבות שלי היא לאלו-קים ורק אליו. אבל לאדם לא שונא ומסית(שכמוך) אין צורך לחשוש מכך משום ש-‏99% מהמונות שלי ושל דומיי מתיישבות ומסתדרות יפה מאוד עם המדינה וסמליה.
גם לחילוניים גמורים שכמוך הדמוקרטיה היא לא ערך עליון בכל מצב, נכון? האם היית מסכים למשל בהחלטה דמוקרטית לגרש ערבים? האם אבירי הדמוקרטיה עאלק מהשמאל לא אמרו שיפוצצו גשרים בגלל זה? על מי אתה עובד?
אל תדבר איתי פוליטיקה כי אני יכול להתווכח איתך עד מחר....

אני רוצה התייחסות לעובדות ולא קיבלתי כי אתה בניגוד למה שאתה אומר רק מכליל, מסית ושונא....
ולדבר אחד ממה שאמרת אני מסכים:
אני והמונים כמוני לא אחים שלך ולא רוצים להיות אחים שלך!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לך תאכל חזיר יא ערבי ! [חדש]
ירון .   יום א', 28/08/2005 שעה 18:33
בתגובה לאורי קציר
כן התורה יותר חשובה ממך ומהבנים שלך (אם יש לך בכלל )

ואם זה או לשרוף את התורה או אותך - עדיף אותך !
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010