(נכתב בתשובה לרוני ה., 18/08/05 19:49)
אורי, הגזמת [חדש]
אורי קציר   יום ה', 18/08/2005 שעה 20:53
בתגובה לרוני ה.
אתר אישי
אני מבין שחלק מדברי אולי לא הובנו כהלכה, אז אנסה להסביר את עצמי:

1. שים לב נגד מי הם מופנים. אין לי כל טענות כלפי אלה שאזרו את חפציהם, נפרדו מחבריהם ומהבית, מחו דמעה, התחבקו ועלו על האוטובוס. גם רוב מתיישבי סיני נהגו כך. אם תשים לב, כמעט כל הפנאטיות באה מהצד חובש הכיפה. לא שאין לי טענות כלפי טיפוסים מסוגם של אריק יצחקי ואחרים - ואלה אותן טענות בדיוק - אבל מספר בטל בשישים ומכאן הטענה שזו בעצם מלחמת תרבות או, אם תרצה, מלחמת דת.

2. השוואה לנאציזם שנואה עלי בין אם היא באה מימין ובין אם משמאל. אני מבקר רק לעתים רחוקות בפורומים אינטרנטיים ולכן יתכן שאני נתקל במתקפות שטנה דומות משמאל לעתים רחוקות יותר. זה לא משנה דבר. כל התבטאות כזו משניאה עלי את המתבטא. ובעניין זה, דומני שקיים כבר הכלל של רדוקציו אד היטלרום - מי שמוריד את הוויכוח לרמת ההשוואה להיטלר ולנאצים פשוט הפסיד בו. ושוב, בין אם זה משמאל ובין אם מימין.

3. הטענה שעוקרים אנשים מבתיהם ללא הכנה מספקת היא צביעות. מאז עלתה תוכנית ההתנתקות לאוויר העולם, כשבמרכזה העזיבה המוחלטת - צבאית ואזרחית - של רצועת עזה, עברו לפחות שנתיים. אלה שהבינו את המצב לאשורו התמודדו איתו בכלים מעשיים. אלה שטוענים שההיסטויה והמציאות היהודיים הם נס אלוהי העדיפו להמתין לנס ועכשיו הם זועקים געוואלד. ''הצגה המבויימת בדמעות תנין'' היא הגדרה יפה למה שמחוללים שם כל מיני שב''חים ושאר קיצוניים שאין בינם לבין הרגישות שניתן לגלות כלפי מתפנים שקטים דבר וחצי דבר.

4. נעשה עוול למעטים על מנת להייטיב עם הרבים? אולי. אבל זה קרה גם לפני 23 שנים בימית, באופירה, בנביעות, בדי-זהב ובמקומות נוספים. דומני ששם היו גם יותר תושבים מאשר ברצועת עזה. ושוב, רוב התושבים עזבו בצורה מכובדת. אלה שנאבקו, כולל מרבית חובשי הכיפות שבהם, לא בדיוק הזכירו נאציזם ושאר זוועות. מבחינתי, חלק גדול מהמשתוללים של הימים האלה הם יורשיהם הרוחניים של הכהניסטים מהבונקר בימית שאיימו לפוצץ את עצמם אם לא ייעצר הפינוי.

5. גם אני בעד שיקומם המהיר והחכם של המפונים. אבל עם כל הסימפטיה לגורלם של אלה שנאלצו להתפנות מבתיהם לאחר שהשקיעו שם שנים של עבודה קשה, אין לי אלא לשוב ולומר שלא מעטים מהמתנגדים טמנו את ראשם בחול במשך שנים. הם כרו לעצמם בור פסיכולוגי ונפלו בו. עכשיו הם מטיחים את אשמת צרתם דווקא במי שניסה במשך כל הזמן הזה להעמיד אותם על קרקע המציאות ולהסביר להם ברצינות שהפינוי אינו רק סיסמה אלא מציאות מתגבשת אמיתית מאוד. בעניין הרצינות שייחסו לכך, אני יכול להפנות אותך ליונתן בשיא. אולי כדאי לשאול אותו כמה פעמים התייחסו אליו בבוז, ירקו בפניו, תלשו את כיפתו מראשו וכינו אותו בשמות שאין טעם לחזור עליהם כאן.

6. אני חוזר, במחילה, לסימטריה שאתה מנסה לייצר בין התבטאויות מאוסות ומכוערות מימין להתבטאויות מגעילות ומזעזעות משמאל. דיאלקטית, לפחות, הטענה הזו נושאת בחובה פוטנציאל בעייתי: אם תמיד תנסה לאזן ביקורת על צד אחד בעזרת ביקורת זהה על צד שכנגד המסר שלך ייצא אפסי עד חיוור. זו הסיבה שהחלטתי לכתוב כאן את דעתי. בעבר, אגב, ביקרתי קשות גם את השמאל וכוניתי בשמות שגם חלק מחיילי צה''ל זכו לשמוע בימים האחרונים. הגידופים באו משמאל. נו, אז מה? אם אלה מתנהגים בצורה מכוערת האם עלי לסכור את טענותי כנד התנהגות מכוערת מהצד האחר?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010