(נכתב בתשובה לאורי קציר, 13/07/05 13:06)
מושבעים [חדש]
מלי   יום ד', 20/07/2005 שעה 1:34
בתגובה לאורי קציר
מאמר נוגע ללב ונושא כאוב אך כל כך נכון מה שכתבת ''רצח הוא רצח... ונדמה לי שרובנו היינו מזכים את לואיס גרינפילד מאשמה''.
בארץ עדיין לא עוגן כחוק עניין המתת החסד אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שבמקרים מסויימים כמו מחלת ניווניות כ-ALS הפוגעת בסופו של דבר בכל שרירי הגוף כולל הנשימה הבליעה והדיבור, אך יחד עם זאת המח נשאר צלול, היו לאחרונה המתות חסד על פי בקשת החולים(כשהקשר נעשה באמצעות מיצמוץ עיניים) שלא יכלו לשאת יותר את חייהם וביקשו את מותם. להבדיל מהאב שהרג את בנו שלא היה בר דעת ולא יכול היה כלל להביע הסכמתו או רצונותיו וכנראה גם לא היה מודע למצבו אך קרוב לוודאי שכן לסבלו הפיסי.
למעשה גאל האב ברצח זה אותו ואת אם בנו מיסוריהם הקשים ומהדאגה לעתיד לקרות כשלא יהיו בחיים,יותר מאשר את בנו.
כמו תמיד השאלה הנשאלת היא היכן להציב את הגבול.
נושא כואב ועצוב לא פחות בעניין מחלת ALS והמתת חסד אפשר לקרוא באתר: www.israls.com
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010