המעשה הנואש של לואיס גרינפילד

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

[חדש]

מיכאל אוֹיְשִׁי יום ג', 19/07/2005 שעה 16:04

אתר אישי

מאמר חז''ל הזה הדהד בראשי כשסיימתי לקרוא את הסיפור הייחודי והמיוחד הזה.
מאמר חז''ל הנ''ל גם קיבל בעיניי משמעות חדשה - אסור לדון אותו לא רק כי לא היית שם, ואין לך אפשרות לדעת כיצד היית נוהג לו היית ח''ו במקומו - אלא גם את מלוא העצמה במילים ''במקומו''.
מקום שלו, מקום שממש לא היית רוצה להיות בו, ואשר הסבל במקום זה אף מבצבץ מתוך הכתבה באופן ממש מוחשי.

למען הפרוטוקול מחויב אני לומר שעצם היותי אדם דתי אין ביכלתי לתת ''הכשר'' למעשי האב.
אך לשפוט אותו - גם אינני יכול.

[הגב על תגובה זו] [קישור ישיר לתגובה זו]

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

[חדש]

אורי קציר יום ג', 19/07/2005 שעה 23:31
בתגובה למיכאל אוֹיְשִׁי

זו עמדה מובנת בהחלט, מיכאל. נדמה שבמקרה הזה הכלל של ''אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו'' תופס שבעתיים. אבל גם אם אין אנו מעמידים את לואיס גרינפילד לדין וירטואלי, ברור שלכל אחד מאיתנו יש דיעה - שמקורה בזעזוע - על המעשה שעשה. מצד אחד, אב ההורג את בנו, יוצא חלציו; מאידך גיסא, אדם הגואל בכך משפחה מיסוריה ובן מסבלו.

ובכל זאת, אני תוהה כיצד היו אנשים כאלה ואחרים דנים את לואיס גרינפילד לו נמנו על חבר המושבעים אז, בניו יורק, ב-‏1939.

[הגב על תגובה זו] [קישור ישיר לתגובה זו]

[חזור לדיון]

מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר