(נכתב בתשובה למוטי, 08/05/05 22:12)
כשהייתי ילד בן עשר [חדש]
אורי קציר   יום ב', 09/05/2005 שעה 9:11
בתגובה למוטי
אני מסכים איתך לחלוטין. תיאורי העינויים בספרים הללו יכולים בקלות לגרום לדמיון לשוטט במחוזות מעוותים ומכאיבים. אני זוכר, אגב, שאחרי הזעזוע הראשוני נתתי את הספר לאביץ מה שהפתיע אותי יותר מכל הוא הגילונ שבסוריה לא היו כלואים רק חיילים נועזים מסוגו של אורי אילן, למשל, אלא גם מוכי גורל כמו משה בריקמן, אברהם ויניצקי ומוריס חקאק.

והנה דבר נוסף שגיליתי: למרות שחלק מהשבויים היו חיילים בשירות סדיר בתקופה בה התגלגלו לסוריה (מי מרצון ומי משום שנחטף ע''י הסורים), הם אינם מוזכרים כלל בשום אתר צבאי: לא ב''יזכור'', לא בארכיון האינטרנטי של צה''ל ולא בשום מקור אחר. צה''ל בחר להתעלם מהם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010