(נכתב בתשובה לאוטו פוקוס, 23/04/11 19:24)
הפוסל במומו בפוסל [חדש]
רוני ה.   יום א', 24/04/2011 שעה 10:39
בתגובה לאוטו פוקוס
אתה לא מדייק בתיאור שלך את הדברים. לאחר הניצחון של המערב במלחמת העולם השניה, נקבעו ביחסים הבין לאומיים ''כללים חדשים'' שלא היו קיימים קודם לכן. עד אז לא היה איסור על שימוש בשטח כבוש, על טרנספר של אוכלוסיות וכו', ודברים אלה התרחשו במשך כל ההיסטוריה האנושית. למעשה הם ממשיכים להתרחש עד היום באיזורים שאינם תחת השפעה מערבית, כגון באפריקה.

אלא שאותו המערב, שקבע את הסדר הבין לאומי החדש הזה, החליט על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אבל הוא לא היה מסוגל לספק לה הגנה והיא היתה נתונה בסכנת השמדה שנים ספורות לאחר השואה. יש צביעות לא קטנה מצד מי שבא היום לטעון נגד ''פשעי מלחמה'' כפי שהוא עצמו בוחר להגדיר, בעוד שהוא עצמו פעל תחת כללים אחרים כשהיה מדובר בקביעת גבולותיו הוא ושעל הגבולות שהוא קבע לאחרים הוא לא היה מעוניין להגן. נתת את גרמניה בתור דוגמה - לתשומת לבך, במלחמת העולם השניה עזבו את בתיהם מיליוני פליטים גרמניים ואף אחד לא מדבר היום על פשעי מלחמה או על זכות השיבה שלהם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הפוסל במומו בפוסל [חדש]
אוטו פוקוס   יום א', 24/04/2011 שעה 13:20
בתגובה לרוני ה.
למיטב זכרוני, מדינת ישראל הוקמה באמצע המאה ה-‏20 ולאחר מלחמת העולם השנייה, ולא בעידן הקולוניאלי של שלהי המאה ה-‏19. יתר על כן, בעוד זכרון השואה ומלחמת העולם השנייה היה טרי, מדינת ישראל היתה מראשונות החותמות על מגילות זכויות האדם של האו''ם, ואימצה בחום את חזון החוק הבינלאומי, בניגוד למלחמות השבטים הפראיות וחסרות-הרסן שבאפריקה אותן אתה מביא כדוגמא.

כמו שאין צורך להסכים להחזרת מיליוני פליטים גרמנים או צאצאיהם על מנת להודות שנעשה להם עוול בסוף מלחמת העולם השנייה, כך אין צורך להחזיר פליטים פלסטינים לחורבות כפריהם שמצויים בשטח מדינת ישראל, או לסגת חזרה לגבולות החלוקה של 47' בשביל להודות בכך שנעשה לאותם פליטים עוול. באופן דומה, יוון אינה דורשת מטורקיה להחזיר לגבולותיה מיליוני פליטים יווניים, אבל זה יהיה צעד אנושי מצד הטורקים להודות בכך שנעשו פשעים איומים כלפי היוונים תושבי טורקיה בתחילת המאה ה-‏20. גם בהודו ובפקיסטן אין מבקשים להחזיר פליטים מוסלמים והינדים למקומם - אבל קשה להכחיש כי נעשו פשעים איומים בהפרדה בין המדינות.

הפוסט עסק בשכתוב ההיסטוריה, ואת זה אני חוזר ומדגיש: שכתוב ההיסטוריה והתעלמות מפרקים אפלים שהתרחשו בה הם עניין אופייני למשטרים ולחברות שלא היינו רוצים להיות חלק מהם. לא ברור לי איך אדם בר דעת ומשכיל יכול שלא להכיר בכך שנעשה עוול למיליוני פליטים פלסטינים שנמלטו מבתיהם מאימת מלחמה, שלא הותר להם לחזור לרכושם, שנותרו חסרי כל וחסרי מולדת, ונאלצו לבנות את חייהם מחדש במחנות פליטים עלובים. יהיה זה צעד אנושי ומתבקש מצד מדינת ישראל להודות באמת פשוטה זו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הפוסל במומו בפוסל [חדש]
רוני ה.   יום א', 24/04/2011 שעה 13:57
בתגובה לאוטו פוקוס
גם מלחמת העולם השניה התחוללה באמצע המאה ה-‏20 ולא בעידן הקולוניאלי של המאה ה-‏19 ולמיטב זכרוני (גם אני יודע להשתמש ברטוריקה הזאת), לא ראיתי את מדינות אירופה מתנצלות בפני הגרמנים שהן זרקו במיליונים ממקום מושבם הקודם, כנ''ל לגבי טורקיה ושאר הדוגמאות שלך.

כזכור, הגבול של ישראל נקבע ב-‏1948 באופן שרירותי על ידי האומות המאוחדות. המצב שבו האו''ם קובע גבולות בסכסוך לאומי, אבל משאיר לערבים אפשרות להשמיד מדינה שהוא עצמו החליט עליה היא בלתי נסבלת מבחינה מוסרית. מי שרוצה התנצלות על הפליטים הערבים של 1948 שיפנה לאו''ם ולא אלינו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הפוסל במומו בפוסל [חדש]
רוני ה.   יום ב', 25/04/2011 שעה 9:24
בתגובה לאוטו פוקוס
ועוד משהו שאתה אולי לא מבין. התנצלות לאומית על עוול שנעשה לפלסטינים שונה מהכרה בפגיעה שנעשתה בהם ברמה האישית. ברור שהפלסטינים שעזבו את מגוריהם נפגעו מכך אישית ואין לי בעיה שבמסגרת הסכם שלום נכיר בפגיעה האישית הזאת ונסייע להם. אבל ברגע שמדינה מכריזה על ''עוול'' מבלי שתבוא הכרזה סימטרית על ''עוול'' שנעשה על ידי הצד השני, המשמעות היא שכדי לתקן את העוול לא מספיק פיצוי אישי אלא חייב להיות פיצוי ברמה הלאומית, כגון החזרת פליטים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010