(נכתב בתשובה לרוני ה., 11/04/10 14:43)
מאמר מצוין [חדש]
אורי קציר   יום א', 11/04/2010 שעה 16:28
בתגובה לרוני ה.
אתר אישי
תודה על התגובה המפורטת, רוני. ברשותך, אתחיל להשיב מהסוף. המלך אינו אמור להיות האדם החכם ביותר בממלכה; הוא אמור להיות זה שנגיש ביותר לכל המידע הרלוונטי כדי לקבל החלטות מושכלות. הוא אמור להיות מוקף ביועצים שמאזנים בין הדרך בה הם מפרשים את האינטרס הלאומי לבין מגבלות הכוח של הממלכה. אני גם סבור שלא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שלבבל אין יותר מדי בעיות לשלוח כוחות עונשין ליהודה במקרה של פריצת מרד. יתר על כן, סב סבו של צדקיהו, מנשה, היה פרו-אשורי כל חייו, ולאחר שהעביר את נאמנותו למצרים עמד בפני גזר דין מוות, שרק בנס לא נגזר עליו. יתכן שצדקיהו סבר כי יצליח לעורר את רחמי השליט הבבלי כפי שעלה בידי סב סבו לפניו, אבל איכשהו זה לא נראה לי שיקול רציונלי.

בתנ''ך אין פירוט לגבי מה שאתה מכנה ''המניעים של תומכי מצרים''. אני מניח שחלק מהם היו מקורבים למודיעין המצרי ואולי אף לחצר המלוכה של מצרים, אבל אין על כך מידע מפורש. יתכן שאף קיבלו מימון לפעילותם, כפי שקורה במקומות רבים בעולם - אבל, שוב, זה לא מוזכר בשום מקום. אבל מעבר לכך, אני לא בטוח שלמניעים אלה יש משקל רב מדי. בסופו של עניין, צדקיהו עצמו ידע מה שידעו כולם - שיהיה עליו להכריע בין מצרים לבין בבל, ללא כל קשר לשאלה מה מניע את התומכים היהודאיים בשני הכוחות הללו.

לעניין הבור - הצדק עמך, אם כי חלקית בלבד. גם יוסף הוטל על ידי אחיו לבור, וברור כי לא היה זה כלא, משום שהמקום היה באמצע שדה מרעה לא מיושב. יתכן שירמיהו הוטל לבור כהגדרתו המקובלת כיום ויתכן שנכלא בבית האסורים. במובן הזה, אכן הצדק עמך: הייתי צריך להבהיר זאת בטקסט עצמו. תודה על התיקון.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010