(נכתב בתשובה לרוני ה., 12/01/05 14:15)
אורי – תודה. תקופה מרתקת! [חדש]
אורי קציר   יום ו', 14/01/2005 שעה 18:53
בתגובה לרוני ה.
שתי ההערות נכונות. תופעת הסכינאות בפיגועים שביצעו הפלסטינים נראתה אז כשיאו של גל טרור שמקורו בקפאון המדיני שכפתה ממשלת שמיר ובדיכוי חסר התוחלת של האינתיפאדה. היום זה נראה כמעט כהיפוך יוצרות: מקובל להניח שכאשר מתבצע פיגוע פלסטיני נגד יהודים, הוא פועל אלקטורלית נגד השמאל, משום שהוא מתפרש כתוצאה של ותרנות מדינית או אחרת לפלסטינים, שחוגי השמאל תומכים בה. אגב, רוני, להזכירך: רבין היה שר ביטחון בשנים 1984-1990, אבל נאלץ לפרוש מתפקידו עם פירוק ממשלת האחדות השנייה וכישלון ''התרגיל המסריח''. כך שב-‏1992 היה כבר רבין אחרי כמעט שנתיים ומחצה ללא תיק הביטחון בידיו. שר הביטחון באותה תקופה היה משה ארנס.

הלחץ האמריקני היה עד כדי כך מאסיווי, שאני חייב לספר כאן אנקדוטה קטנה. בעימות הטלוויזיוני בין רבין לשמיר צפיתי, יחד עם עוד עשרים-שלושים אחרים, במועדון סטודנטים בהר הצופים. בשלב מסוים שאל המנחה את שמיר על הסיבות למשבר עם ארצות הברית. שמיר, באינטונציה האופיינית שלו, זקף את גביניו העבותים בתמיהה, פרש את ידיו לצדדין וניסה לשדר שהעסקים כרגיל. ''משבר???'', שאל בתימהון מעושה, ''אין משבר בכלל !!!''.

רעם אדיר של צחוק פרץ בחדר.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010