(נכתב בתשובה לדרומי, 10/11/09 10:08)
איזו דמגוגיה [חדש]
מושיק ל'   יום ד', 11/11/2009 שעה 4:28
בתגובה לדרומי
אתר אישי
אני מצטרף להסתייגויות העזות מהטקסט. כדי גם לקדם במשהו את הדיון, אצרף עדות נקודתית מפריז (שלפחות לפי הדימוי המקובל בישראל הפכה לבירת האיסלאם של אירופה):
אנחנו מתגוררים ברובע מגורים סטנדרטי בתוך פריז (הרובע ה-‏12, זאת לא שכונת פאר ולא שכונה של עוני) אך לא מאוד רחוק מהגטאות היהודיים והאיסלאמים-אפריקאים הנפוצים ברובעים 18-19-20. השכונה שלנו מאוד מגוונת, בגנים של הילדות יש להערכתי כ-‏10-20% תלמידים מוסלמים. באוניברסיטאות שעבדתי בהן האחוז בקרב הסטודנטים דומה. אלא שבניגוד למתואר בטקסט, התחושה הכללית היא של השתלבות וכיבוד הדדי בין הקבוצות השונות. הורים מוסלמים מהגן מקיימים איתנו יחסי חברות (כולל ביקורים בבתים), כך גם בעלי תפקידים רשמיים וקולגות. נתקלתי בביקורת על ישראל (לגיטימית בעיני), אבל היחס אלינו (בהקשר היהודי/מוסלמי) היה כמעט תמיד חביב, תרבותי ומנומס. מערכת החינוך מקפידה מאוד על הפרדת הדת מהחינוך, אך למרות האיסורים על ענידת סמלים דתיים, עדיין קל מאוד להבחין בין הקבוצות השונות. זה בעיני סימן טוב: אני לא מתבייש לדבר עברית במטרו ואחרים לא חוששים לבוא עם כיסוי ראש לקחת את הילדה מהגן. זה סימן לחברה מודרנית ובריאה. לשמחתי הבנות שלי גדלות לתוך המציאות הזאת, כל עוד שמישהו יביא להן מתנות בנואל (חג המולד המקומי), כל הדתות (והילדות) הן אחלה.
בשוליים העניים של פריז ובוודאי שבפרברים יש בעיות חברתיות קשות. המצוקה הכלכלית והסגרגציה האתנית יוצרות קומבינציה בעייתית שמלבה שנאה מחד וגזענות מאידך. אבל סיפור ההשתלבות של המוסלמים באירופה הוא מורכב הרבה יותר וכולל רכיב (דרמטי? אין לי את המספרים) של השתלבות והתערות מוצלחת ומכובדת.
בקיצור, המודל האלטרנטבי לתיאורי הבלהות קיים ועובד. ההנחות לגבי העתיד האיסלמי של אירופה ומשמעותו נשמעות לי מופרכות ופרובנציאליות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010