(נכתב בתשובה לקרפד, 11/10/09 22:58)
יוו, איזה חופר אתה... [חדש]
YetAnotherOne   יום ב', 12/10/2009 שעה 9:25
בתגובה לקרפד
אני טוען טענה בסיסית הרבה יותר: בזכות מה התאפשרה המהפכה התעשייתית (פתיחת שווקים, זינוק בייצור ומכך צמיחה כלכלית, כפי שציינת) אם לא בזכות הקידמה?

קידמה מדעית - שכן לולא התשתית הזו, שהייתה קיימת מבעוד מועד או התפתחה במקביל להתרחשות הארועים (ולא בזכותם, שכן אם ניתן לראות בהם אחראים להתפתחות המדע, הרי מדובר רק בהתפתחות עתידית שארועים אלו קדמו לה), המהפכה התעשייתית לא הייתה נראית כפי שנראתה.

קידמה ''רוחנית'' - שכן בלעדיה לא היו מנגנוני השלטון עוברים את השינויים שנדרשו כדי להכין את הקרקע לבוא הקפיטליזם.

איך שלא תסתכל על זה, הקידמה עצמה, נוצרה בזכות העילית האינטלקטואלית. מאד פשוט עד שאין צורך לפרט על כך. ברגע שה''אקסיומה'' הזו ברורה, גם מובנת המסקנה לפיה כרסום המעמד האינטלקטואלי ושלילת התפיסה הרואה ביצר הסקרנות האנושית סיבה מספקת לפיתוח מדעי (וזו מהות האנטי-אינטלקטואליזם) מסוכנת. המכרסמים והשוללים מנסרים אט אט את הענף עליו הם יושבים. אין ספק הקפיטליזם גם הביא עימו מגמות חיוביות לעולם האקדמיה, כפי שכתבת, אלא שהוא מאיים כעת להזיק לו באופן שאם יימשך (אני לא מדבר על שנים וגם לא על עשרות שנים), יגמד את אותן מגמות חיוביות ראשוניות ללא קושי.

כדי שיהיה ברור, כוונתי בעילית האינטלקטואלית היא יחסית: לא רק בבכירי המדענים ואנשי הגות ורוח, אלא גם לכל אלו שתרמו לקידומה של האנושות (ממציאים, מהפכנים וכו' שהבוז כלפי האינטלקטואליזם מופנה גם כלפיהם). פשוט, נדמה לי שאתה חושב שאני ''איש אקדמיה'' שמטיף בלהט נגד הכרסום במעמדה. ובכן, כשאני משתמש במינוח אנטי-אינטלקטואליזם, איני מתכוון אך ורק לבוז הניטח כלפי העולם האקדמי אלא בכלל לבוז אשר רוחש ''הזרם המרכזי'' לכל מה שקשור בלימוד, בטיפוח הידע (כן, אפילו ידע כללי) ובהנאה מאלו.

אני גם יכול לתת דוגמאות לכך שאילולא היה מתבצע פיתוח מדעי למען המדע עצמו, לא היו אזרחי המערב יכולים להינות מפרות הנדסיים רבים ששינו את תרבות הצריכה ושיפרו את חיי הנוחות שלהם ללא היכר. וזו תרבות הצריכה שלהם וחיי הנוחות ו''איכות החיים'' שהיא מביאה עימה שהם כל כך מוקירים. הבוז לידע וטיפוחו הוא לכן גם בניגוד לאינטרס שלהם, רק שהם אינם מסוגלים להבין זאת כלל.

לגבי הערותיך על הערותיי:

1. זו השקפת העולם שלי. אני מניח שקיימות דוגמאות היסטוריות הסותרות אותה. לטעמי, אלו יוצאות מין הכלל המעידות על הכלל. כאשר התבונה נדחקת לקרן זוית, את החלל החסר ימלאו הדחפים האבולוציוניים. גם בכך אני רואה ''אקסיומה''. באשר להשפעה של עניין זה על התרבות, ראה את הודעתי הראשונה ברשומה זו.

2. כתבתי במשפט אחד קודם לכן מה תמצית הבעיה. ב''קץ האקדמיה בישראל?'' מופיע מאמר מאת יקי מנשנפרוינד המתייחס בדיוק לעניין הזה (ועוד) בצורה יוצאת מין הכלל לדעתי.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חזור לדיון]
מאמר אורח צור קשר על האתר חזור לעמוד הראשי קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר
כל הזכויות שמורות © אורי קציר 2004-2010