התוכנית הפיקטיבית של נפתלי בנט
יום ו', 21/12/2012 שעה 21:47
נפתלי בנט הוא בחור מוכשר. הוא עשה הון בהיי-טק, התקדם במהירות בפוליטיקה, היה יד ימינו של בנימין נתניהו, כיהן כמנכ''ל מועצת יש''ע ונבחר כמנהיג מפלגת הימין הבית היהודי. לאחרונה פרסם בנט סרטון אנימציה שבו הוא מתווה את קווי התוכנית המדינית שלו: סיפוח חד-צדדי של שטחי C, כלומר של אותם שטחים שנותרו אחרי הסכמי אוסלו בשליטה ישראלית ביטחונית ואזרחית כאחד. התוכנית מוצגת בקלילות, כמעט באופן אגבי, כדבר היחידי שהגיוני לעשותו. אבל גם בנט מבין שמעבר לסיסמה הזו, התוכנית הזו פשוט בלתי-אפשרית. אז למה הוא עושה את זה? מדוע הוא מציג אותה? הנה כמה תשובות.







לאחרונה מועבר ברשת סרטון אנימציה המציג את תוכניתו המדינית של נפתלי בנט. התוכנית הזו, שבנט מציג אותה אך ורק לצרכי בחירות, אינה עומדת בשם אמת מידה הגיונית ומתעלמת לחלוטין מתגובת האו''ם, האיחוד האירופי, מדינות ערב ושאר גורמים קטנים ושוליים.

פיקציה מדינית. נפתלי בנט (מקור: ויקימדיה).

צר לי שאני מקלקל את השמחה, אבל הסרטון הזה, שבו צפיתי כמה וכמה פעמים עוד לפני ההפצה האחרונה, רק מעיד עד כמה שטחית נעשתה החשיבה שלנו - או עד כמה פוליטיקאים מסוימים חושבים שאנחנו שטחיים. כאילו שסרטון אנימציה קליל יכול לייפות מציאות מסובכת בהרבה.

סיפוח שטחי C באופן חד-צדדי הוא ביטוי מצוין לתפיסה של ''לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים''. הביטוי המקורי נאמר על ידי בן גוריון במהלך ישיבת ממשלה סוערת שבה דרש להיכנס פיסית לעזה ולגרש משם את המצרים כתגובה על פיגועי הפידאיון. משה שרת, יריבו הפוליטי של בן גוריון ושר החוץ של המדינה הצעירה, טען שהאו''ם לא יקבל צעד כזה ושיש להתייחס אליו בכבוד. בתגובה ביטא בן גוריון את סלידתו מהאו''ם במשפט הזה, כמו גם בביטוי אחר שטבע, ''או''ם שמום''. אבל גם בן גוריון עצמו הבין שזו חארטה בארטה, ששרת צודק ושיש גבול ליכולותיה של ישראל לצאת לכיבוש חד-צדדי. יתר על כן, גם הוא הבין שאת המצרים אפשר אולי לגרש מעזה, אבל אחר כך מישהו יצטרך לשלוט בעזה הזאת, לנהל אותה, להסדיר את כל הנושאים האזרחיים, לגבות מסים, לתקן כבישים, לארגן שרותי בריאות, דואר, תקשורת - בקיצור, כאב ראש אחד גדול. התוצאה: ישראל לא גירשה מעזה אפילו חייל מצרי אחד עד שנת 1967. כן, למרות שבן גוריון עשה במדיניות החוץ והביטחון של ישראל כמעט כבתוך שלו. לכל היותר, הסתפקה בכמה פעולות תגמול. אחרי 1967 אנחנו כבר יודעים מה קרה שם.

נחזור לתוכנית של נפתלי בנט. היא מדברת על סיפוח חד-צדדי של שטחים שבהם שולטת ישראל מכוח הסכמי אוסלו. בנט וחבריו, להזכירכם, התנגדו להסכם הזה מכל וכל. עכשיו הם רוצים לקצור את פירותיו. שטחי סי נשארו אצלנו משום שממשלות רבין ופרס תכננו להפוך אותן לחלק מהמו''מ על הקמת מדינה פלסטינית תוך השארת גושי ההתיישבות היהודיים בריבונות ישראל. שוב: מו''מ, שתוצאותיו מותנות בהסכמה הדדית ובערבות בינלאומית לקיום ההסכם. אצל בנט אין דבר כזה: לא הסכם ולא בטיח. הוא חושב שנספח והעולם ימשוך בכתפיו, יהנהן בראשו מתוך השלמה עם הצעד הזה ונוכל לחזור לענייננו.

אז זהו, שזה לא עובד ככה. לזהכירכם, הגדה המערבית נחשבת כשטח כבוש. נכון, מעולם לא הוקמה בה מדינה ערבית, אבל היא גם מעולם לא הוכרה כשטח של מדינת ישראל. למעשה, ההתנחלות הישראלית שם לאורך השנים והשאיפה לבצע סיפוח זוחל של השטחים הופכת את ישראל למצורעת בזירה הבינלאומית. לו היה הדבר תלוי באו''ם, כבר מזמן היו מוטלות על ישראל סנקציות כלכליות שהיו חונקות אותנו תוך זמן קצר. ביטולי הסכמים, הפסקת יצוא, פיטורין המוניים, מחסור בחומרי גלם ובתשתיות אנרגיה, התמוטטות שוק ההון ואינפלציה דוהרת הם רק חלק מהתוצאות של תרחיש כזה (תראו מה קורה באיראן, שעתודות האנרגיה שלה עצומות). אלא שארה''ב טורחת כל העת להטיל וטו על הצעות כאלה. יש סיבה לווטו הזה. האמריקנים קיבלו שוב ושוב הבטחות מישראל שאו-טו-טו חוזרים לשולחן הדיונים וחותרים להסכם ומה לא - והאמינו. עכשיו הם כבר לא מאמינים יותר. אובמה והילארי קלינטון כבר קראו לו ''שקרן'' ולא טרחו לחזור בהם מדבריהם. לאחרונה, גם פרסמה מחלקת המדינה האמריקנית הודעה ברורה שלפיה בנייה אלפי יחידות דיור בירושלים המזרחית מעידה על כך שישראל יוזמת פרובוקציות סדרתיות. את זה אומרים האמריקנים,. לא אירופה, לא סוריה, לא איראן. בעלי הברית הקרובים ביותר שלנו. די ברור שלאובמה נגמרה הסבלנות, ושבקדנציה השנייה שלו, כשהוא משוחרר משיקולי בחירות, הוא לא יהסס להיות קשוח הרבה יותר כלפי צעדים מהסוג הזה.

אבל זו רק ההתחלה. במדינות רבות בעולם, לרבות בבריטניה ובסקנדינביה, מתארגן חרם על מוסדות אקדמאיים ישראליים. ישנן חברות שכבר אינן מוכנות לסחור עם ישראל. במדינות מסוימות לא יכולים חיילים, קצינים ופוליטיקאים ישראלים לנחות, משום שהם צפויים למאסר בגין פשעי מלחמה, כביכול. האיחוד האירופי רומז על סנקציות כלכליות אפשריות בעקבות בנייה חד-צדדית במרחב שבין ירושלים למעלה אדומים (E-1). ביותר ויותר מדינות משפיע שיח הזכויות של תנועת BDS ונשמעת תביעה להפעיל סנקציות על ישראל במטרה לאפשר את זכות השיבה של הפליטים וצאצאיהם לעכו, יפו, חיפה וצפת.

נכון, אפשר לומר שגם ממשלות אחרות התנחלו בשטחים. זה נכון, אבל חלקית בלבד. בממשלות הקודמות, במקביל להתיישבות הישראלית בשטחים, תמיד באה לצידה תוכנית מדינית כלשהי. פרס רצה את האופציה הירדנית. שמיר, סרבן ופסימיסט כרוני, הלך (אמנם כמי שכפאו שד) לוועידת מדריד. רבין הלך על הסכם אוסלו. ברק ניסה להגיע להסדר עם ערפאת בקמפ דייוויד. אולמרט הציג מפת נסיגה מרחיקת לכת לאבו מאזן. שרון יצא חד-צדדית מעזה. לכולם היה אופק מדיני כלשהו. בממשלה הנוכחית זה לא קיים, ואצל נפתלי בנט זה אפילו לא אפשרי. לא אני אומר את זה. הוא אומר. תקשיבו לסרטון.

בואו ואגלה לכם משהו: בנט לא יספח אפילו סנטימטר משטחי C. למה? כי גם הוא מבין את מה שסיפרתי לכם. הרי הוא לא הגאון הראשון שחושב על זה. למה בכל הממשלות שכללו את יצחק שמיר, רחבעם זאבי, יצחק לוי, שאול יהלום, עוזי לנדאו ואפי איתם - אף אחד מהם לא מצוי שמאלה מבנט - לא היה סיפוח כזה? כי גם הם הבינו את זה. מדוע גם חברי כנסת קיצוניים שבקיצוניים כמו חנן פורת, גאולה כהן או חיים דרוקמן לא טרחו לקדם את הסיפוח הנחמד הזה? למה בנט עצמו, שהיה ראש מטה נתניהו ומנכ''ל מועצת ישע, לא דיבר על כך מעולם? עיינו ערך התשובה הקודמת (אגב, תמיד כשמציעים לכם תוכניות לסיפוח חד-צדדי, תשאלו את המציע מדוע זאף ממשלת ימין לא עשתה את זה עד עכשיו. חוץ מהאשמת השמאל - גם כשהוא במיעוט ובאופוזיציה - אין להם אף פעם תשובה לשאלה הזו).

הנה זה. מפת ישראל והשטחים לאחר יישום תוכנית בנט (מקור תמונה 2).

אז למה בנט עושה את זה? או, עכשיו הגענו לדבר החשוב באמת. תקשיבו טוב: בנט מבין שנתניהו חסר אונים מבחינה מדינית. שנתניהו אינו מעוניין ליצור שום התקדמות, ובמידה שהוא מעוניין, הוא אינו יכול להרשות לעצמו שהימין הקיצוני יפרוש ממשלתו (הוא כבר עבר את זה פעם אחת, ב-‏1999; ומי שהפיל אותו על שהעז לחתום הסכם לחלוקת השליטה בחברון, זו המפלגה שעכשיו עומד בראשה אותו נפתלי בנט). לפיכך, הוא שבוי מרצון בידיהם של קיצוני הליכוד, ש''ס והבית היהודי. ועכשיו בואו ניכנס לראש של בנט. אם נתניהו משותק מבחינה מדינית, אומר לעצמו בנט, אני יכול להראות שיש אלטרנטיבה מימין לנתניהו. שלא רק בשמאל יודעים לייצר תוכניות מדיניות, גם בימין. אבל להבדיל מנתניהו, אני לא עומד בראש המפלגה שתרכיב את הממשלה הבאה, ולכן אני חופשי להציע לא רק את סיפוח שטחי C אלא אפילו דברים יותר מרחיקי לכת. שום קווי יסוד של ממשלה ושום סדר יום מדיני שלה לא יכלול תוכנית כזו, ואני אוכל אז לומר שצריך להתפשר על תוכנית הסיפוח כדי להקים ממשלת ימין חדשה שיחד איתי תשמר את שליטת ישראל ביהודה ושומרון ואת המשך ההתנחלות שם. אבל אז, כשאני אתפשר, כבר יהיו לי 15 מנדטים בכיס.

הלאה. כדי למצב את עצמו כימין שפוי ולא משיחי, הציג בנט את הרשימה שלו ככזו המשלבת דתיים וחילונים. לא עוד מפלגת דוסים סטנדרטית, אלא משהו נוסח ''צומת'' או ''התחייה''. לצומת הצביעו בזמנו לא מעט צעירים שבכלל היו בשמאל, כי הציגה מצע של חזרה לציונות שורשית. תבדקו את הרשימה שבקישור. יש שם בדיוק חילונית אחת, איילת שקד שמה. כל השאר דתיים, חלקם בעלי אג'נדה מטורללת לחלוטין (אורית סטרוק מחברון, למשל). הסרטון הזה, שמדבר ''רק'' על סיפוח שטחי C, הוא חלק מאותה מגמה: להקרין גישה צעירה, חיובית וקלילה במקום להצטייר כמשיחיסט אנטיפט, זועף ופאנאטי. העובדה שהתוכנית הזו עולה פה בכלל לדיון רציני רק מראה עד כמה האסטרטגיה הזו מצליחה לו.

ואת כל ההרצאה הזו אני חייב לסיים באנקדוטה קצרה. ב-‏1994, בהיותי כתב מדיני בעתי''ם, ליוויתי את אורי אור, אז סגן שר הביטחון, לסיור בחברון. במהלך הסיור הוא נפגש גם עם נציגי המתנחלים בחברון, שהם קיצוניים ביותר בהתבטאויותיהם ובמעשיהם. דובר היישוב היהודי בחברון היה נועם ארנון. בנימה עניינית ושקולה הציג ארנון את האידיאולוגיה שלו בפני איש מפלגת העבודה. ''אנחנו בכלל לא רוצים לפוצץ את המסגדים של הר הבית'', אמר, ''זו סתם עלילה. אנחנו לא כאלה קיצונים. להיפך. אנחנו דווקא מאוד מסבירי פנים. אנחנו חושבים שצריך להודיע לפלסטינים שיש להם אפשרות לפרק את מסגד אל אקצא וכיפת הסלע וכל השאר ולהעביר את כל החלקים לסעודיה, או לכל מדינה שיבחרו. רק אם לא יעשו את זה אחרי האולטימטום שלנו, נצטרך, בלית ברירה, לפוצץ אותם בעצמנו. זה קיצוני בעיניך?''. משהו בסגנון ''אם לא תהרוג את הילד שלך, ניאלץ בצער רב לעשות את זה עבורך''.








[לא ניתן לפרסם תגובות למאמר זה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
[חדש]
  יום ו', 21/12/2012 שעה 22:46
מסכים עם הניתוח הלוגי שלך,המסקנה היא שכל האפשרויות לעתיד הן חלום בלהות.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

ואולי הוא מתכוון. [חדש]
עמית   שבת, 22/12/2012 שעה 2:04 אתר אישי
אני לא מבין למה אתה לא נותן מקום לאפשרות שבנט ממש מאמין שאפשר לעשות את זה, ושאם הכוח היה בידו הוא היה מנסה.

שיהיה ברור אני באופן אישי מסכים איתך שזה לא ילך וזה ימתח את החבל הבינלאומי לכדי קריעה. אבל תסתכל על בנט והמפלגה שלו. כמו שאמרת כולם חוץ מאחת דתיים ימנים, חלקם מטורללים למדי. הם רוצים את ההתנחלויות, רוצים לשלוט בכמה שאפשר מארץ האבות, ורוצים לתת מינימום שבמינימום לפלסטינים. אתה הרי לא חושב שהם שואפים במודע להשמדת ישראל, אז חייבת להיות להם תוכנית. יכול להיות שהם באמת מאמינים שישראל נחושה יכולה לבצע את התוכנית הזו, לספח את הגדה ולצאת מזה איכשהו בשלום, ושהאירופאים יכעסו אבל יתרגלו בסוף.

הרעיון הזה לא לגמרי מופרך. לגבי הרבה מדינות שהן לא ישראל ולא נמצאות במצב הבינלאומי העדין שלנו העולם מוכן לבלוע הרבה צפרדעים.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

'שטחים' ולא 'סטחים' [חדש]
עדו   שבת, 22/12/2012 שעה 12:23
[קישור ישיר לתגובה זו]            

לא יודע אם הוא רוצה או מסוגל [חדש]
האיש שלא היה שם   שבת, 22/12/2012 שעה 18:07
אבל הגישה של בן גוריון בזמנו ''לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים'' היא לא גישה מקורית שלו, ורוב המדינות בעלום מתנהגות בדיוק ככה כשהן רק מרגישות שהן יכולות. ולא משנה כמה פעמים תספר את זה לעצמך (או שהתקשורת והשמאל יחזרו על המנטרה המשומשת) - זה בדרך כלל עובד להן - כי לא באמת אכפת לאף אחד ורק האינטרסים ה(לאומיים/מושחתים/לא משנה) מדברים.

אז אני לא בעד סיפוח, ולא בעד בנט, אבל השפה המתיפיפת של ''חוק'' בינלאומי (המצאה מופרכת, ואם תתפוס אי פעם זה יהיה בעוד מאות שנים) וכל מיני טקסטים כמו שלך הם הזויים לא פחות (ואף יותר) מהפנטזיות של בנט.

הוא לפחות יכול להגיד אחר כך שעשה את זה בשביל המנדטים, מה התירוץ שלך?!?!
[קישור ישיר לתגובה זו]            

לא יודע אם הוא רוצה או מסוגל [חדש]
אלעד יאיר   שבת, 22/12/2012 שעה 23:11
בתגובה להאיש שלא היה שם
אתר אישי
לך ספר לצ'ארלס טיילור או לתומס לובנגה שהחוק הבינלאומי הוא המצאה מופרכת שאם תתפוס אי פעם זה יהיה בעוד מאות שנים.
נכון שרמת האכיפה (כמו גם ספקטרום העבירות שהוא מכסה) היא לא ברת השוואה לחוק הפלילי שמדינות ריבוניות מכילות ואוכפות, אך הוא בהחלט שם, קיים, ורבים פועלים כדי שייושם.

אבל הבה נניח שישראל היא מהמדינות שיכולות לצפצף על העולם מבלי להינזק (וישראל דומה יותר לאיראן מאשר ארה''ב בהיבט הזה) והחוק הבינלאומי הוא אות מתה.

לישראל אין ברירה אלא להתיישר על פי דרישות הפטרון האמריקני. ראה למשל את הנסיגה הישראלית (והאנגלו-צרפתית) מסיני ב-‏1956. וכפי שזה נראה כעת, בארבע השנים הקרובות הממשל בארה''ב יחזיק את ישראל קצר.

בקצרה, לא הייתי יוצא בהצהרות נחרצות לגבי מי מנפק טקסטים הזויים, אך נדמה לי שאין זה הטקסט של אורי קציר שהזוי.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

''תכנית מדינית'' [חדש]
שרוול   שבת, 22/12/2012 שעה 19:47 אתר אישי
''התכנית המדינית'' של בנט לא חדשה. היא מסתובבת ברשת כבר יותר מחצי שנה וכבר כשהתפרסמה לראשונה רבים טובים, כולל הח''מ, עלו על החורים הרבים בה (ראו כאן: http://bit.ly/125jkwK).

בזמנו סברתי שבנט רציני, שזו באמת תכנית שהוא שם על השולחן מתוך כוונה שיקחו אותו ברצינות. ייתכן מאד שהוא הוציא עכשיו את ה''תכנית'' מהנפטלין והפך אותה לספין בחירות מהסיבות המצויינות בפוסט של אפלטון.

בנט מתגלה כספינולוג מוכשר כבר בראשית דרכו הפוליטית.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה [חדש]
אלעד יאיר   שבת, 22/12/2012 שעה 23:31 אתר אישי
כתבת:
''בנט לא יספח אפילו סנטימטר משטחי C. למה? כי גם הוא מבין את מה שסיפרתי לכם. הרי הוא לא הגאון הראשון שחושב על זה. למה בכל הממשלות שכללו את יצחק שמיר, רחבעם זאבי, יצחק לוי, שאול יהלום, עוזי לנדאו ואפי איתם - אף אחד מהם לא מצוי שמאלה מבנט - לא היה סיפוח כזה?...''

אין זה חשוב שבימי שמיר לא היו שטחי C (אני מניח שזו טעות בניסוח). מה שכן, עקרוני הוא שהעובדה שממשלות ימין או ממשלות שהכילו גורמי ימין בעבר לא סיפחו שטחים אינה ערובה שזה לא מה שיקרה בעתיד. הרי תמיד אפשר לטעון שעד כה לא בשלו לכך התנאים וכעת זו שעת האמת. לכן לא הייתי גוזר מאי הסיפוח בעבר אי סיפוח עתידי (גם אין זה אומר שהסיפוח אכן יתרחש, יש המון משתנים בסיפור). לראייה, ממשלות בעבר הכילו ריבונות ישראלית בגולן ובמזרח ירושלים. לעומת זאת, הן נסוגו משטחים אחרים. כך שכל האופציות על השולחן.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה [חדש]
אורי קציר   יום ג', 01/01/2013 שעה 0:32
בתגובה לאלעד יאיר
אלעד, שמיר היה תומך נלהב בסיפוח, אלא שכאשר הפך לראש ממשלה נמנע מכך. נכון הוא שבתקופתו לא הייתה חלוקה לשטחים A, B, ו-C, אבל גם שמיר יכול היה - תיאורטית, לפחות - לספח חלק מהשטחים באופן חד-צדדי. לא הוא ולא אחרים עשו זאת.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

אם בן גוריון היה מקשיב לך לא היתה מדינה [חדש]
ירון   יום ב', 24/12/2012 שעה 12:31
מזל שמנהיגי המדינה היה להם את האומץ א להתיחס לגחמות העולם והמינים והפחדנים שבתוכנו אחרת לא היתה קמה מדינה הבריטים עוד היו שולטים כאן לעירק היתה פצצה אטומית וכו
תודה לאל שיש אנשים ששמים קצוץ על מה שיגיד העולם ועושים מה שטוב ליהודים
[קישור ישיר לתגובה זו]            

אם בן גוריון היה מקשיב לך לא היתה מדינה [חדש]
אורי קציר   יום ג', 01/01/2013 שעה 0:29
בתגובה לירון
ירון, נדמה לי שאתה הופך את היוצרות: בן גוריון הקשיב לעולם, ועוד איך. העולם, אותו עולם שאתה מזלזל בו כל כך, הוא זה שנתן ליהודים את האפשרות להקים מדינה. החלטת ה-‏29 בנובמבר התקבלה על ידי ארגון בינלאומי. אבל כמה נוח לשכוח את כל זה עכשיו. כיכשהקהילה הבינלאומית עובדת לפי הצרכים שלנו היא מבורכת, וכשהיא מנסה להגביל אותנו היא מקוללת.

ולגבי בן גוריון, עדיף לתת לעובדות לדבר. אחד המגיבים הזכיר כאן את נסיגתו מסיני לאחר שהופעל עליו לחץ אמריקני-סובייטי בלתי מתון בעליל שכלל גם איום גלוי ממוסקבה בהפעלת נשק להשמדה המונית.

וחבל שה''לשים קצוץ'' הפך כאן לתרבות פוליטית. זו סתם גסות ואלימות שראוי לעקור מן השורש.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

תוכנית [חדש]
משה עברי   יום ב', 24/12/2012 שעה 13:03
גילוי נאות: במהלך הבחירות הבאות אבחר בבית היהודי. מהלך דרך מ- 99' אז בחרתי במרץ.
ראשית כל הכבוד לקציר על הפוסט. גם אם לא מסכימים, רצוי שהדיון יכיל טיעונים עניניים ומבוססים, ניתוח היסטורי ולא הזיות אוטופיות.
להלן השגותיי:
גם בעבר ישראל עשתה צעדים שלא היו מקובלים בהכרח על הקהילה הבינלאומית. סיפוח הגולן וירושלים, למשל. עד היום, רוב השגרירויות הזרות ממוקמות בתל-אביב ולא בירושלים. הקונסוליה האמריקאית המשרתת ישראלים ופלסטינים לצרכי ויזה ממוקמת בירושלים בשער מנדלבאום, והמבין יבין. כעיקרון השאלה היא מהם האינטרסים הנראים בעינינו חשובים דיו עליהם נצטרך לעמוד, גם במחיר מסויים (וכמובן השאלה היא מה גודל המחיר) מהקהילה הבינלאומית.
הבאת את איראן כדוגמה, ובכן עם כל הכבוד רחוקה מאוד הדרך מאיראן. נעזוב לרגע את העניין הפעוט שבנגוד לאיראן הנשלטת על ידי אנשי דת קיצוניים וכאן ההכרעות מתקבלות באופן דמוקרטי לאחר דיון מעין זה.
אלא גם העובדה שלמשל בנט מציע משהו שיש אנשי שמאל שיסכימו איתו - סיפוח עם הענקת זכויות אזרחיות מלאות למסופחים.
הדבר האחרון עליו אני רוצה להעיר הוא שאינך, קציר, מציע אלטרנטיבה ראויה. שיחות השלום לפי מה שכתבת הן מעין עניין להתהדר בו בפני הקהילה הבינלאומית, אבל מה מעבר לכך תכליתן? אבו-מאזן מתפקד 8 שנים כנשיא הרשות הפלסטינית (ללא בחירות, דמוקרטיה למופת) בהן נקרתה בפניו ההזדמנות להגיע להישג היסטורי עבור הפלסטינים בזמן ממשלת אולמרט-לבני. את הצעת אולמרט הוא דחה, להלכה.
אז מה הלאה?
נצטרך להכיר בכך שעד אשר החברה הפלסטינית לא תעבור פאזה, לכיוון של חברה סובלנית, הדיבורים על מדינה פלסטינית ישארו בגדר דיבורים.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

תוכנית [חדש]
דג קר   יום ד', 26/12/2012 שעה 11:26
בתגובה למשה עברי
שלום משה.
אני מסכים איתך ש''מה תגיד הקהילה הבינלאומית'' זה לא מעניין במיוחד. אכן - האינטרסים שלנו קודמים.
אשר לחלופה, יש לומר שני דברים.
ראשית, אם יש לך בעיה, והפתרון היחיד שהעלית בדעתך הוא איום ונורא, הטענה ''אין חלופה'' אינה רלוונטית.
שנית, ודאי שיש חלופה. ראה למשל את לבנון, וגם את עזה. ישויות עוינות ומסוכנות על גבולנו, ובכל זאת איננו כובשים אותן ומודיעים ''עד שלא תקבלו אותנו לא נצא''. אנחנו מקבלים כנתון את העובדה שללבנון יש גבול איתנו, ומטפלים באיומים כמיטב יכולתנו. נעים? לא. אבל מסתדרים. למרות היכולת שלהם להרים את כל מפרץ חיפה בסערה השמיימה, שזה באמת לא יותר טוב מהאיום המוזכר תדיר על נמל התעופה בן גוריון. כנ''ל עם עזה, למרות כל הקשיים.
למה המצב בגדה שונה? בעיקר מסיבה אחת: כי ככה מתחשק לנו. אין ''סיבה'' להתיישבות ביצהר למשל, פרט ל''זכותנו''. יכול להיות שזו באמת זכותנו, או למצער שלאף אחד אחר אין זכות טובה משלנו על הגבעה הספציפית שעליה יושבת יצהר. אבל השאלה היא - בדיוק כמו שאמרת - האם האינטרסים שלנו מכתיבים ישיבה ביצהר.
בעיניי האינטרסים שלנו מכתיבים גבול ברור וישר ככל האפשר מכל צדדינו, כי השכנים לא נחמדים במיוחד. גבול של אלפי קילומטרים בגדה - כפי שיחייב סיפוח של כל גבעת התנחלות שם עם הכבישים המובילים אליה - הוא גבול מופרע (מבחינה מעשית; עזוב רגע שאלות מוסריות ''שוליות'' של הפרדת כפרים מאדמותיהם החקלאיות).
ולכן אם *באמת* אין אם מי לדבר (אני מפקפק בזה, אבל גם את השאלה הזו נשאיר רגע בצד), ואם הוויכוח הוא בין פתרון מוסכם לפתרון חד-צדדי, אז חד-צדדיות מכתיבה התכנסות מאחורי גדר ההפרדה לפחות. גם זה פתרון בעייתי בעיניי, כי התוואי שנבחר עבורה הוא אידיוטי (או נבזי, תלוי מאיפה אתה בא). אבל הוא בעייתי לאין שיעור פחות מתוכנית בנט.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

גדר ההפרדה [חדש]
זמבלה   שבת, 03/08/2013 שעה 15:34
בתגובה לדג קר
גדר ההפרדה מעשה ידיו של אריק שרון יבדל''א היא פלונטר יותר מופרע מהקשר הגורדי, ולא ממש גדר הפרדה. מה רע בקוו הירוק ??? ועוד משהו, המתיישבים היהודים שיתעקשו ליישב אדמות ''קדושות'' יוכלו להמשיך וליישב אותן מצידי גם לאחר התכנסות חד-צדדית אל ממערב לקוו הירוק - אבל תחת ריבונות פלסטינית.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

תיקונצ'יק [חדש]
בני   יום ג', 25/12/2012 שעה 10:42
צה''ל כבש את עזה מידי המצרים גם ב - 56', והחזיק בה כמה חודשים.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה צודק, כמובן, אבל הנימוקים בעייתיים. [חדש]
דג קר   יום ד', 26/12/2012 שעה 11:09
במובן מסוים, השאלה מה העולם חושב היא באמת לא רלוונטית.
היא לא רלוונטית לא כי אין לה השלכות מעשיות, אלא כי מבחינה פנימית היא לא מעניינת. מה שמעניין זה מה טוב לנו ומה לא טוב לנו. תוכנית בנט לא טובה לנו. היא לא טובה לנו בעיקר מבחינה מעשית - כי סיפוח שטחי C דורש הגנה על שטחי C, שזה כמו להגן על חורי מסננת מפני הפלסטיק שמקיף אותם (או להפך). כמו להגיד לציפור ''כל העץ הזה שלך, פרט לחלל האוויר שבין העלים''.
אני לא מאמין שבאמת יש 200,000 איש בארץ שחושבים שהתוכנית הזו מעשית, אבל בשביל לשכנע 100,000 מתוכם צריך לפרוט את התוכנית הזו לפרוטות - להראות את המפה ברזולוציה טובה ולהצביע אחת-אחת על מאות הבעיות הפרקטיות שכרוכות בה.
האמירה ''העולם לא יקבל את זה'' לא משכנעת אף אחד. ראשית, כי העולם *כן* מקבל הרבה מאוד דברים שהוא לא היה צריך לקבל (הצצה קטנה צפונה מספיקה כרגע, אבל יש עוד עשרות דוגמאות), ושנית כי זה באמת לא משנה. אם תוכנית בנט היתה טובה מבחינה מעשית והיתה מקובלת עליי מבחינה מוסרית הייתי תומך בה עם או בלי תמיכת העולם.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

אתה צודק, כמובן, אבל הנימוקים בעייתיים. [חדש]
משה עברי   יום ו', 04/01/2013 שעה 23:24
בתגובה לדג קר
שלום דג קר (ואני די בטוח דווקא שמדובר באיש חם :-)
אני שמח שהדיון מגיע ממקום של ''הרע במיעוטו'' ולא ממקום של אוטופיה משיחית, זו או אחרת.
1. עמדתה של הקהילה הבינלאומית חשובה בעיני. בעולם שהופך לכפר קטן יש משמעות בעלת משקל לבניית קואליציות עם המדינות והעמים סביבנו והשלכות קשות לניתוק מהם. השאלה כמובן היא כיצד ניתן לאזן בין האינטרסים השונים.
2. מה שאתה מבקש לעשות זה להפקיר את אזור הפנים של ארץ ישראל, ההר המרכזי לכל דיכפין. כל ג'יהאדיסט שונא ישראל (ויש כידוע הרבה כאלה) יוכל לעבור את ירדן ללא בקרה ולהגיע למרחק 'טיל צינור' מכל עיר בישראל. אני בניגוד אליך סבור שבמקרה זה מדובר בהפקרות שתעלה לנו ביוקר רב, רק בכדי להגיע לייצוב (ע''ע חומת מגן).
3. כן יש את עניין ההיסטורי הזה, אתה יודע.. חבל יהודה וכאלה. אם אנחנו לא נשמור על המורשת ההיסטורית שלנו (גם זו הפחות נעימה, ההרודיון של הורדוס למשל) אף אחד לא יעשה זאת עבורנו.

לסיום, אני חושב שהתכנית של בנט לא ריאלית. סיפוח הגושים המרכזיים לישראל ומתן אוטונומיה לפלסטינים תוך שמירה על הביטחון שלנו, לעומת זאת, דווקא כן. אבל כידוע במשא ומתן פותחים במחיר הגבוה.
[קישור ישיר לתגובה זו]            

תוכנית הזויה? [חדש]
שמוליק   יום ב', 14/01/2013 שעה 18:48
מה ההבדל בין תוכנית זו לתוכניות ׳שלום׳ אחרות.
הרי גם אם נחזור לקווי 67, או אפילו ל48.
תביעות הערבים לא תסתיימנה, ומכיון שהם שולטים באו״מ ובנפט הלחצים מהעולם לא יסתיימו.
גם האיחוד האירופאי שרואה באופק את מלחמות האיסלם בעידן המודרני עומדות להתחיל אצלו בבית לא בדיוק מתכנן לוותר לנו על זכות השיבה.
כך שפיצוץ יתרחש השאלה מתי?
[קישור ישיר לתגובה זו]            

ההתחשבות בדעת העולם- אשליה היסטורית [חדש]
מאור   יום ה', 14/03/2013 שעה 17:44
מאז ומעולם בכל פעם שהיה אכפת לנו מדעת העולם ומהחרמות המצב הפך גרוע יותר כשהתחשבנו.
קודם השואה היתה התבוללות אדירה בעקבות החרמות- להתבולל- להיות ככולם ככה יעזבו אותנו בשקט, אבל הנאצים הזכירו לנו 3 דורות אחורה- ''אתה יהודי''.
אני מאמין שכאשר אדם/ אומה מתכחש למהותו/מקומו הטבעי/ קיום נפשו אז מבחוץ מרגישים שהוא מפריע כי הוא תופס מקום.
אדם תופס מקום רק כשהוא לא במקום הטבעי שלו ואז הוא מפריע,
אם היהודים לא מאמינים בצדקת דרכם וזכותם על הארץ אז למה שאמריקאי יאמין?!
אז מאיימים עלינו בחרמות כדי שנגדיר גבול וסיבה הם רוצים לשמוע אמת ונחרצות.
גם ילד מבקש לדעת גבולות ע''י בכי תהיה וניסיון (לשבור כל, ''לאיים'' שהוא נשאר בגן שעשועים...) האומות רוצים לגשש ולדעת את גבולותינו ועל מה אנו מוותרים ועל מה ''יהרג ואל יעבור''- תשובה נחרצת!
[קישור ישיר לתגובה זו]            

לילת אל קאדר [חדש]
זמבלה   יום ד', 07/08/2013 שעה 11:20
מר קציר היקר. ראיתי שאתה אוהב כמוני את סיפורי דאוד אל נאטור והבאת כמה מהם כאן. הספר היה בידי פעם ואבד לצערי.
יש שם סיפור אחד שמתאים ככפפה ליד לכל ממשלה והנהגה לא מוצלחות - ובמיוחד לממשלת ישראל הנוכחית. נדמה לי שהסיפור נקרא לילת אל קאדר ומתחיל בכך שלצועני אחד היו קוף, כלב ודוב - והיו מסתובבים בשווקים, מרקדים ומציגים וכך מתפרנסים...
אני בטוח שהקוראים יודו לך אם תוכל להביא כאן את הסיפור במלואו - אני בטח אודה לך :)

zembaletzible@gmail.com
[קישור ישיר לתגובה זו]            

כמה נכון! [חדש]
רמי   יום א', 17/11/2013 שעה 15:36 אתר אישי
לו יותר אנשים היו רואים כתבה כזו לפני הבחירות
[קישור ישיר לתגובה זו]            

[לא ניתן לפרסם תגובות למאמר זה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©