חרדיסטן
יום ב', 26/12/2011 שעה 2:10
גבירותי ורבותי, הסכיתו ושמעו: בשלה העת להקמתה של מדינה חרדית. אתם שומעים טוב: מדינה חרדית. מדינה שבה יוחלו חוקי ההלכה והיא תהיה דוגמה ומופת לכל יהודי באשר הוא שם. מדינה שבה ייבנה סוף סוף המרכז הרוחני שעליו חלמו נביאים והוגים בכל הדורות. מדינה שבה הקדוש ברוך הוא מפרנס את מאמיניו במן ובשליו מן השמיים ומונע מהם את הצורך לעבוד. במדינה הזו יתקיים האפרטהייד ההלכתי בין אשכנזים לספרדים. נשים ייעטפו בבורקה יהודית בהתהלכן בציבור, קולן לא ישמע עוד והן לא תוכלנה להתבטא בנושאים ציבוריים. צבא לא יהיה לה, משום שאנשיה ייהרגו באוהלה של תורה ואותו נותן תורה הוא שיגן עליהם מפני טילי נסראללה ופצצות אחמדינג'אד. הבה נקצה למדינה כזו את השטח הראוי לה, ובה יוכלו לובשי השחורים ומפרידי המינים לחיות כרצונם. נראה כמה זמן תחזיק מעמד היישות המעניינת הזו.









''פייסן'', אמר פעם וינסטון צ'רצ'יל, ''הוא אדם המאכיל תנין, בתקווה שהתנין יאכל אותו אחרון''. כמי שנאבק מרה במדיניות הפיוס של קודמו בתפקיד, נוויל צ'מברליין, אפשר להניח שצ'רצ'יל הבין היטב על מה הוא מדבר. לו היה המדינאי הבריטי הדגול מבקר בישראל של ימינו, ודאי היה מזדעזע מפייסנותם המופלגת של ראשי ממשלה אל מול הסחיטה הגוברות והולכת של מפלגות חרדיות. מיכולתו של מיעוט קולני לנהל את הרגלי היומיום של הרוב. מעניין מה היה אומר על המגמה להפריד בין גברים ונשים בכל מקום בזירה הציבורית, לאסור על נשים להחזיק ברישיונות נהיגה, לירוק על ילדות בנות שמונה בשל חוסר צניעותן וכן הלאה. מבחינתו לא היה בכך כל שוני ממסירת ניהול בריטניה של ראשית שנות הארבעים לידיו האמונות של אדם כאוסוואלד מוזלי.

בישראל של העשור השני במאה ה-‏21 הגיעה הדוֹגמָה החרדית לשלטון חסר מצרים. הלכה למעשה, אין מי שיעצור את גל ההקצנה שמקורו בתחרות הפנים-חרדית בשאלה ''מי אדוק יותר''. חסידי גור דורשים להעביר נשים אל אחורי האוטובוסים? ימהרו חסידי בעלז ויחקו אותם, פן יטיל מי ספק בכללי הצניעות המחמירים שלהם. ילדה בת תשע מואשמת בפריצות ובכך שפיתתה גבר מבוגר לקיים עימה יחסי מין? התרופה לכך בדוקה: הבה נירק, נבזה ונפחיד ילדות בנות שמונה כדי שלא יסתובבו בינינו במלוא פריצותן.


האמת, שדי נמאס לדון כל פעם מחדש בשיגעונם של הטיפוסים הללו, המוכנים לאמץ כל רוע-לב באשר הוא כדי הוסיף ולשלוט בצאן מרעיתם ולשלול את חירות הדת מאחרים. מבחינתי, לפחות, בשלה השעה להתיר להם להקים מדינה משל עצמם, בה יחולו כללי ההלכה לפי פרשנותם. מבחינתי, תקראו לזה פילוג נוסח ישראל ויהודה של ימי רחבעם. אלא שלהבדיל ממה שהתרחש בתקופת אותו מלך אטום-לב וחסר-רגישות, אצלנו הפרישה תתבצע בהסכמה הדדית. החרדים עצמם אומרים שאין הם זקוקים לחילונים ולבשורתם המודרנית.

אשר על כן, החלטתי להעלות כאן רעיון, ברוח הצעתו הצנועה של ג'ונתן סוויפט מלפני שלוש מאות שנה בקירוב, אני מביא כאן הצעה משלי, שתתמודד עם הבעיות שהזכרתי בפיסקאות הקודמות. אתם מוזמנים לעיין ולהביע את דעתכם.









ממשלת ישראל, באישור הכנסת, תקצה שטח בתחומה להקמת מדינה חרדית. חרדיסטן (שם זמני) תחיל על כל שטחה את דיני ההלכה כטוב בעיניה (מה שיזכה, ללא ספק, לתמיכתם של אנשים כרב אליקים לבנון). מי שיוכל להתגורר בתחומה הוא רק מי שיגדיר את עצמו כחרדי. הקריטריון לחרדיותו של אדם ייקבע לפי חוק ''מיהו חרדי'', שבו יהיה משקל לא רק לשאלה אם אדם נולד לאם שיהדותה אינה מוטלת בספק הלכתי, אלא גם לשאלות כגון כיצד הוא מקיים תרי''ג מצוות, מי מורה ההלכה מועדף עליו, באילו מוסדות הוא שולח את ילדיו להתחנך והאם צניעות הנשים במשפחתו או לימודי הצאצאים ממין זכר אינם פגומים.

למדינת חרדיסטן לא יהיה צבא. חרדים, בני תורה בשפתם, אינם אמורים עסוק בענייני חול כנשק ומלחמות. הם נהרגים בעולמה של תורה. הלימוד האינטנסיבי יגן על המדינה הזו מן הטרור החמאסי, מטילי החיזבאללה, מהפיגועים מגבול מצרים ומהנשק הגרעיני מאיראן. על גבולותיה לא יגן איש, משום שמדינת ישראל לא תוכל – וגם לא תרצה – להקצות צבא להגן על גבולה של מדינה אחרת. יש לה די צרות משלה. מכל מקום, הקדוש ברוך הוא כבר ידאג לזוטא הזו.

למדינת חרדיסטן לא תהיה חוקה. ממילא התורה שבעל פה היא הנעלה על כל החוקות, וממנה תבוא כל שיטת המשפט. בראש המדינה יעמוד אדם המהווה סמכות דתית עליונה (הרב עובדיה יוסף והרב יוסף שלום אלישיב הוזכרו כמועמדים) ופרשנותו היא זו שתקבע מסמרות ביישום חוקי ההלכה. בית דין רבני גדול יחליף את בית המשפט העליון, המזוהה עם הגויים ימח שמם ועם הכופרים הציוניים. בית דין זה יוסמך להטיל עונש מוות, בהתאם למקובל במקורות, בגין עבירות כחילול שבת, קללת אלוהים, נבואת שקר וכן הלאה. לשם כך יוקם בית דין מיוחד בן 23 דיינים, כפי שהיה מקובל בימי תור הזהב של הסנהדרין.

במדינת חרדיסטן העבודה תהיה אופציה בלבד (הקב''ה מפרנס, בדרך כלל, את אלה הלומדים את תורתו ופירושיה), וככל הנראה בעיקר נחלתן של נשים. עליהן יהיה מוטל להשכים כל בוקר, ואחרי התפילה לגשת היישר אל ענייני היומיום: להעיר את הילדים, להלביש אותם, להאכילם, לשלוח אותם למוסדות החינוך, לדאוג לענייני הבעל ולצאת לעבודת יומן. לאחר מכן יוכלו לשוב הביתה באוטובוס שבו יותר להן לשבת מאחור בלבד, ואז להתפנות לשאר ענייני הבית - לבשל, לנקות, לכבס, לגהץ, לשטוף ולשבת עם הילדים על שיעורי הבית. הן לא יוכלו לנהוג בכלי רכב, משום שהדבר ייאסר עליהן. הן תיאלצנה לעוד במדרכות נפרדות, אולי גם ברחובות נפרדים (יש מי שסבור שכדאי בכלל להקים שכונות או ערים נפרדות לגברים ולנשים ולהפגישם רק לכמה ימים בכל חודש, כדי שיוכלו לקיים את תשמיש המיטה כהלכתו ולא ייכשלו זה בצניעות זו בחיי היומיום. אבל זו כבר כנראה באמת הקצנה. מצד שני, כשחסידות גור בסביבה – מי חכם ויידע). הגברים ילמדו, ייהנו מעליונות רוחנית וינהלו את חיי הנשים, כרגיל.


סביר להניח, אגב, שהחלטת הגברים שלא לצאת לעבודה תביא ליבוא עובדים זרים. עדיין לא ברור מניין תמצא המדינה המרוששת הזו תקציב כדי לממן את הלוקסוס הזה, אבל כמה דברים כבר ברורים לגמרי. התאילנדים והסינים שלהם יחויבו בחבישת כיפה במסעדות. מראית העין חייבת להיות מושלמת, והגויים צריכים ללמוד שמה שכופים על יהודים חילונים צריך להית גם מנת חלקם. גם ענייני הכשרות יעברו רפורמה מרחיבה. לא רק חנויות מזון תחויבנה בתעודת הכשרות הנכונה (ובתשלום הנוסף עליה, כולל השוחד לכל מי שצריך), אלא גם חנויות בגדים, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרי היגיינה וכן הלאה. סדר צריך להיות – וגם פרנסה לבעלי ההכשרים השונים.

ואם כבר מדברים על העבודה בחרדיסטן, הרי שבשל העובדה שמרבית הגברים לא יעבדו אלא יוכרזו כמי שתורתם אומנותם, תשלומי המסים והארנונות יהיו מינימאליים. הישיבות, למשל (ותהיינה רבות מאוד כאלה במדינה שאין בה כל זכות קיום למוסד חילוני), יהיו פטורות כולן מתשלום ארנונה. כתוצאה מכך, תיאלץ המדינה החדשה לממן את שירותי הקמת המקוואות, הלימודים בתלמודי התורה, רשתות החינוך המגזריות השונות, הקמחא דפסחא ושאר ההטבות, באמצעים חליפיים. יש להניח שהמדינה תתחיל להתדפק על שעריהן של מדינות אחרות כדי לבקש מהן סיוע. בוויליאמסבורג, בקרית יואל ובאתרים נוספים כבר מכינים שתדלני השנור את חלקת לשונם. בקשה דומה תוגש גם לממשלת ישראל, שממילא מימנה במשך שנים את הצרכים הללו.

במדינת חרדיסטן ילמדו לימודי קודש בלבד. תורה ילמדו רק יחידי סגולה. את התורה שבעל פה – משנה, תלמוד, גמרא – ילמדו כמעט כל התלמידים. אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, גיאוגרפיה, ביולוגיה וכדומה – יוק. שם ילמדו שגיל העולם הוא חמשת אלפים שבע מאות ומשהו שנים; כך מאמינה היהדות שחורת הכיפה וכך יהיה. את תורת האבולוציה לא יזכירו כלל, ואם כבר ישאל על כך תלמיד סורר כלשהו, יאמרו לו את התשובה המוכנה מראש: זו ההוכחה שהחילונים אינם טובים מקופים; אפילו הם עצמם מודים בכך. בכלל, לא תהיה כל השקעה במדע או בחינוך מדעי. חבל על הזמן. את השטויות האלה צריך להשאיר לגויים ולחילונים (שזה, בעצם, אותו הדבר).

אירועים מרכזיים בתולדות העם היהודי ינותחו על בסיס תיאוריית אשמת המשכילים: דיאלקטיקה הקובעת שבכל דור ודור נובעים האסונות הלאומיים מאי-התאמת המשכילים את עצמם לסטנדרטים החרדיים המחמירים ביותר. גירוש ספרד, למשל, מקורו בתרבות תור הזהב, שבין מחולליה היו, רחמנא ליצלן, כותבי שירת חולין כאברהם אבן עזרא ושלמה אבן גבירול ומדענים כאסטרונום אברהם זכות או המתמטיקאי אברהם בן חייא. זה עונשם של היהודים על שסטו מדרך הישר והתעמקו בתרבות הכללית. גזירות חמילניצקי מקורן בכפירה התיאולוגית מבית מדרשם של פילוסופים בני התקופה כברוך שפינוזה ואוריאל אקוסטה. ושואת יהודי אירופה, זה ברור, היא פרי הבאושים של עידן ההשכלה והתנועה הציונית, שבמעשיהם יצרו שוב ערעור מוסרי על היהדות האמיתית והמיטו על העם היהודי מיליוני קורבנות. ספרים המזכירים את תורת האבולוציה, היסטוריה אלטרנטיבית או תרבות כללית כלשהי, יוחרמו לאלתר ויועלו באש. כופרים כהרצל, בן גוריון ויצחק רבין יוקעו בראש חוצות כמי שהיו מגדולי משנאיה ומחריביה של היהדות בכל הזמנים, ומעמדם יהיה דומה לזה של המן, טיטוס או היטלר בציבוריות הישראלית דהיום. אסונות טבע ייוחסו לעונשים משמיים בגין מעשים הקשורים בציונות או באומות העולם, דוגמת הקמתה של מדינה פלסטינית והקשר בינה לבין התחוללות סופות הוריקן. העולם כולו יישא עיניים אל המדינה החדשה, שממנה תצא בכל פעם מחדש סיבתה התיאולוגית של קטסטרופה כלשהי. כך גם יהיה דינן של מלחמות: החילוניות, או הירידה בלימוד התורה, תהיה הסיבה האולטימטיבית לפריצתן ולקטלניותן.

במדינת חרדיסטן תהיה, למרבה ההפתעה, פעילות תקשורתית מסוימת, אלא שזו תהיה כפופה לצנזורה מחמירה. לא תפורסמנה תמונות של נשים, והן אף לא תוזכרנה בשמותיהם. בעיתונות המודפסת והמשודרת יובאו שיעורי הלכה, לימודי קודש והטפות מוסר. לא ניתן יהיה למתוח ביקורת על גדולי תורה בפרהסיה התקשורתית. כתוצאה מכך, תתבצע עיקר הביקורת, כרגיל, בשיטת הפשקווילים המסורתית. הגלישה ברשת תיאסר כמעט לחלוטין, ובמידה ותותר איכשהו, הרי שאתרי האינטרנט יוגבלו לתכנים תורניים בלבד, מלבד מספר מצומצם של מנהיגים תורניים, שלהם יותר לצפות גם באתרים אחרים (כדי שיוכלו להחליט אם לפסול אותם אם לאו).

במדינת חרדיסטן יהיו גבולות ברורים. תחומי שבת יישמרו בקפדנות. משמרות צניעות יסתובבו ברחובות וישגיחו שלא נפרצות גדרות הפריצות ושכל בנות ישראל שמעיזות להסתובב בפומבי יעשו זאת בצניעות. בנות, מגיל אפס ועד יום מותן, תחויבנה בכיסוי מוחלט של כל סנטימטר מגופן, מקצה נעליהן ועד קצות שערן, וכן חלקים גדולים מהפנים, לרבות העיניים (שפוטנציאל הפיתוי שלהן כלפי גברים הוא עצום). צידוקים לכך ניתן יהיה למצוא לא רק בפסיקותיהם של גדולי הלכה, אלא לפחות כלפי חוץ, גם במנהגם של צוררים. מכל מקום, בנות שתיתפסנה בלבוש בלתי צנוע, גם אם הן בנות שמונה, תספוגנה ביזוי פומבי ונידוי חברתי, כולל אפשרות של גירוש מהמוסד החינוכי בו הן לומדות. שירת נשים תיאסר בתכלית, והעבירה הזו תוכרז כגרועה משבת – יש למסור את הנפש, בדיוק כך, העיקר שקולותיהן לא יחדרו אל אפרכסות השמע של הזכרים. תישמר הפרדה מוחלטת בין ספרדים לאשכנזים – בבתי הכנסת, בבנייני הציבור ובמוסדות החינוך. פעילות ציבורית של נשים תיאסר, והן לא תהיינה רשאיות להיבחר לתפקידים ייצוגיים. הפרדה בין אשכנזים לספרדים תתבצע בקפדנות. כך גם ההפרדה בין כאלה שייחוסם התורני נמוך (דהיינו, חוזרים בתשובה) לבין אלה הבאים ממשפחות שחרדיותן אינה מוטלת בספק מזה דורי דורות.


שירותי הרפואה בחרדיסטן יהיו משהו מיוחד. לא-יהודים לא יוכלו להעניק טיפול רפואי לתושביה. רבנים יוסמכו לקבוע את מותם של בני אדם. חוקי תרומת האיברים יתקיימו בהתאם לרעיון של ''כרטיס אדי לדתיים'', שיקנה למחזיקים בו זכות קדימה בתור לקבלת איברים, אך לא יחייב אותו לתרום לאיש.

במדינת חרדיסטן לא יכירו, כמובן, בגיור המתבצע במדינות זרות. אין חיה כזו. גם לא בנישואין, בגירושין או בשינויי סטאטוס פרסונאליים אחרים המתבצעים בחו''ל. המשמעות תהיה עימות מיידי מול כל מדינה שתמחה על אי-כיבוד האמנות הבינלאומיות שעליהן חתומות רוב מדינות תבל ושמחייבות אותן להכיר בשינויי מעמד אישי שנעשו אצל אחרות. בין השאר, צפוי גל של תביעות נגד המדינה החדשה בבוררויות ובבתי דין בינלאומיים שונים. ההתמודדות של חרדיסטן עם התביעות הללו פשוטה: היא אינה מוכנה לנהל שום תביעה בהתאם למערכת כללים שאינה של המשפט היהודי ההלכתי. בכלל, מגע עם תרבויות זרות יצומצם לרמת השמועה על קיומן בלבד, וייאסר על מפגש כלשהו של תושבי המדינה החדשה עם חגים וטקסים של זרים. במקרה וייקלע לא-יהודי למחיצתם של יהודים חרדים, מותר יהיה להם לירוק עליו, להשפילו ולהכותו. שיידע את מקומו, הגוי הזה.

אפשר להמשיך כך ולהפליג עוד ועוד בדמותה העתידית של חרדיסטן, אבל היריעה שפרשתי כאן מתארת תמונה ברורה למדי.









בספרה ''מרד הנפילים'' תיארה הפילוסופית השנויה במחלוקת איין ראנד את התמוטטותה של מדינה הנופלת קורבן לכשל פנימי: היא נשלטת על ידי אליטה המבקשת להלאים את יצירתם והישגיהם של יחידי סגולה ולנכס אותם לטובת הכלל ללא תמורה כלשהי, שעה שהיא רודפת את אותם יחידים ומגדירה את הישגיהם כמסכנים את טובת הכלל ואת הקדמה והשוויון. סופו של עניין הוא שאותה קבוצה של גאונים בתחומם (תעשייני פלדה, בוני רכבות, מוסיקאים וכן הלאה) פורשים לעמק נידח בקולורדו ומקימים בו מעין מושבה קטנה משל עצמם שבה חלים כללים אחרים, בריאים וצודקים יותר, ולאחר זמן מה נוכחים בעצמם כיצד מתמוטטת המדינה אותה נטשו. גם אם לא מסכימים לעריונותיה של ראנד (ולרבים מהם אינני מסכים), ברור שכמטאפורה למציאות וכסאטירה על הפוליטיקה והסוציולוגיה, מדובר ברעיון מבריק. ובכן, אני מציע כאן לבחון רעיון דומה, אבל בהיפוך תנועה. ישראל היא היא שתציע לחרדים שטח מוגדר שבו יוכלו לחיות כאוות נפשם. התמוטטותה של מדינה כזו היא הרי עניין של זמן, ומספר הפליטים שיצבאו על גדר הגבול המפרידה בין חרדיסטן לישראל כדי לשוב לעולם שפוי יותר יהיה עצום. ישראל, מצידה, תרוויח שקט פנימי, ליכוד שורות וחיסכון עצום במשאבים שמוצאים כיום על אוכלוסיה עוינת. אז מה אכפת לנו לנסות?

ביני לביני, כשחשבתי על הרעיון הזה, ניסיתי גם לחשוב מה יהיה שמה של המדינה החדשה (במידה ו''חרדיסטן'' לא יהיה מקובל על תושביה). את התשובה סיפק, למרבה הפלא, לא אחר מאשר בנימין זאב הרצל. האיש שכתב את ''אלטנוילנד'' (ארץ ישנה חדשה) התכוון למולדת הישנה שבה יקימו המהגרים היהודים עולם מודרני וצודק יותר. אני מניח שלו היה כאן, היה קורא לחרדיסטן בשם ההולם ''אלטלנד'' (ארץ ישנה). מצד שני, גם בפולין, במרוקו, בהונגריה או בתימן של פעם לא אימצו את הנורמות המטורפות הללו, כך שהשם הזה עושה עוול לאבותינו. לעומת זאת, ההסתגרות בגטאות היא בפירוש מדיניות בציבור החרדי של ימינו, כך ש''אלטגטולנד'' (ארץ הגטו הישן) הוא כנראה שם הולם יותר.









[לא ניתן לפרסם תגובות למאמר זה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
זה מתחיל בפוסטים חביבים ומסתיים....   מיקי [יעקבסון]   יום ב', 26/12/2011 שעה 5:38   [הצג]   [6 תגובות]
(ללא כותרת)   מיכאל אוישי   יום ב', 26/12/2011 שעה 8:20   [הצג]   [12 תגובות]
צרציל גם אמר   יואב איתמר   יום ג', 27/12/2011 שעה 8:44   [הצג]   [4 תגובות]
מי יצביע בעד ביבי   אפי   יום ג', 27/12/2011 שעה 16:24   [הצג]
ההסטוריה מוכיחה (והיטב) שאין מקום או זכות קיום למדינה ''יהודית''   אילן בלומנטל   יום ד', 28/12/2011 שעה 10:16   [הצג]
(ללא כותרת)   שי   שבת, 07/01/2012 שעה 0:08   [הצג]   [2 תגובות]
לא הכל שחור ולבן   דגן   יום ד', 21/03/2012 שעה 9:51   [הצג]
(ללא כותרת)   אלמוני   שבת, 08/09/2012 שעה 22:55   [הצג]
(ללא כותרת)   דקל   יום ב', 31/12/2012 שעה 7:22   [הצג]
החרדים הבריחו את המשיח   פיני   יום ג', 19/02/2013 שעה 16:40   [הצג]
[לא ניתן לפרסם תגובות למאמר זה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©