''והיא לא עוזרת בית!'' - שחורה על גבי לבן/ שמואל לוטטי
יום ב', 10/10/2011 שעה 12:36
לעתים קל לנו לשכוח כי המציאות הנמצאת לנגד עינינו לא התקיימה מאז ומתמיד. דברים הנראים היום מובנים מאליהם היוו בעבר סוגיות מעוררות מחלוקת והיה צורך בתהליך ארוך, לפעמים כואב, כדי להניע בה תהליכי שינוי ולהביאה אל המצב בו היא מצויה בימינו. סוגית יחסי הגזע בארצות הברית היא דוגמה למצב כזה. כיום, אחרי שבשני העשורים האחרונים היו שני שרי חוץ שחורים, אחד מהם אף היה רמטכ''ל קודם לכן, ובתקופה בה מכהן נשיא ממוצא שחור בבית הלבן - קשה לתאר תקופה אשר בה שחורים נעדרו לחלוטין ממוקדי כוח כמו הפוליטיקה או התקשורת. אך רק לפני מספר עשורים, זה היה המצב אפילו באולפני הרדיו, בהם צרכן התקשורת לא נחשף כלל לצבעו של השדר. בתווך התרחש תהליך של שנים רבות שכמעט חצה את החברה האמריקנית.זהו סיפורה של נישל ניקולס, שחקנית שחורה שהופיעה על מסך הטלוויזיה בשנות ה-‏60 בסדרה ''מסע בין כוכבים''. מאמר אורח של שמואל לוטטי.








זהו סיפורה של נישל ניקולס, שחקנית שחורה שהופיעה על מסך הטלוויזיה בשנות ה-‏60 בסדרה ''מסע בין כוכבים'' בתפקיד אוהורה. התקופה לוותה במאבקים גדולים על דמותה של החברה האמריקנית, ולכן דווקא אותה סידרת מדע בדיוני הפכה את המאבק הזה לרלוונטי גם בטלוויזיה – שכן, המסך באותה תקופה היה לבן, ואילו היא - שחורה.


המציאות ההיא

לא ניתן להבין את סיפורה של ניקולס ואת חשיבותו בלי לשרטט בקצרה את דמותה שלהתקופה בה מדובר ולהבין כמה סוגיות בסיסיות על הדרך בה המדיה משפיעה על חיינו. החלא מאמצע המאה ה-‏20 ניכרה עלייה דמטית במכירת מקלטי טלוויזיה בארצות הברית. רק בסוף שנות ה-‏30 החלה מכירתם לקהל הרחב, וכבר בשנת 1960, למשל, ב-‏87% מהבתים בארצות הברית היה לפחות מקלט אחד. כדי שנוכל להעריך זאת טוב יותר כדאי לציין את הנתון הבא – באותה שנה עצמה היו בארה''ב פחות בתים עם צנרת ביתית מאשר בתים המצויידים במקלטי טלוויזיה.

הטלוויזיה שינתה את חיי האנשים. אמנם הקולנוע והרדיו עשו זאת גם כן, אך היא עשתה זאת עם כוח רב יותר, בשל ייחודה - לא סתם רואים ושומעים אותה, אלא חווים אותה, ולאורך היממה כולה (ולא רק לפרק זמן מוגבל). בנוסף, היא שיבשה את ההפרדה שהתקיימה כשהכניסה את התחום הציבורי לתוך הבית. כך, לדוגמה, נשים נחשפו לנושאים פוליטיים וציבוריים, אשר היו מחוץ למה שנחשב תחומה של האישה – הבית.

היום ברור לכל כי המרחב הציבורי, המקום בו אזרחים מחליפים דעות ומגבשים סוגיות, מתקיים בעיקר במדיה. ברור גם שכלי התקשורת מתיימרים להציג את המציאות כפי שהיא, בלי לשנות או לעצב אותה, אך יש להם כוח לשנות את המציאות, ותהליך זה מתחיל בשינוי התפיסות על פיהן אנשים פועלים. מאחר ולטלוויזיה השפעה כה רבה על צעירים ומבוגרים, קיימת חשיבות לתוכן המוצג בה. חשוב להציג מגוון פנים, צבעים ולאומים בטלוויזיה, כיוון שבכך מועברת תחושה שהחברה אכן מורכבת ממגוון של אנשים שווים, ולא רק מקבוצה מסוימת. כשהתרבות, המסורת וההיסטוריה של קבוצה מסוימת בחברה אינן מופיעות על המרקע, הן אינן נתפסות כחלק מהכלל, שכן אותה קבוצה תמיד תחשב לזרה. הופעה חיובית, כזו שאף שוברת סטריאוטיפים ודעות קדומות, משפיעה גם על תחושת השייכות של המיעוט כלפי הרוב. כמו כן, אם מדובר בדמויות מפתח בקהילה, זה מאפשר לילדי המיעוט להזדהות עם הדמות. אך כדי שזה יקרה, ההופעה החיובית חייבת להתרחש בתקשורת הכללית ולא רק בתקשורת מגזרית.

ניוטה אוהורה בפעולה (מקור תמונה 1).

כל אלה הן תובנות שברורות ונשמעות הגיוניות כיום לכל אדם כמעט. אך סביר להניח שהמודעות אליהם בתקופה ההיא לא היתה קיימת, וגם לו היתה קיימת, היה קשה לעשות איתה משהו בשל סוגיית גזע בארצות הברית.

שנות ה-‏40 וה-‏50 אופיינו במאבקים הנוגעים ליחסי הגזע בארצות-הברית, מאבקים כמו אכיפת השוויון בתעשייה, התרת מכירת נדל''ן משחורים ללבנים, ביטול ההפרדה בצבא וביטול ההפרדה בחינוך. ב-‏1957 אושררה זכותם של שחורים להצביע, ב-‏1964 נאסרה אפליה בדיור ציבורי או בהעסקה וב-‏1972 התקבל החוק לשוויון בתעסוקה. תקופה זו גם אופיינה בהתלהטות יצרים, כמעט עד להגעה לנקודת רתיחה. הפגנות שיזמו גורמים הקשורים ללתנועת זכויות האזרח, הידרדרו לעתים לתקריות אלימות מול גזענים לבנים. דוגמה בולטת התקיימה ב-‏1955, כאשר רוזה פארקס סירבה לקום ממקומה באוטובוס במונטגומרי שבאלבאמה ולפנותו לאדם לבן. פארקס נעצרה מיד, מעשה שהביא לחרם על חברת האוטובוסים באותה עיר. בסופו של דבר בית המשפט העליון התערב והחוקים הרלוונטיים בוטלו. אחד ממנהיגי המאבק הבולטים, במקרה של פארקס ובכלל, היה ד''ר מרטין לותר קינג הבן, שהנהיג פעולות שונות ודגל בדרך אי הציות האזרחי, ללא אלימות. קינג נרצח באפריל 1968.

השחורים, כמו מיעוטים אחרים, חוו קשיים בתחום התקשורת. בשידורי הרדיו השתתפו רק לאחר מלחמת העולם השנייה. בקולנוע ניתנה להם תשומת לב מעטה, רובם עברו סטריאוטיפיזציה והוצגו כמשרתים, וכך גם בטלוויזיה (רק כעבור שנים, משראו המפרסמים בקהל השחור כוח קניה, החלו להימנע מהצגת סטריאוטיפים). בשנת 52', למשל, רק כ-‏0.4% מההופעות בטלוויזיה נעשו בידי שחקנים שחורים ובסוף שנות ה-‏50 המספר אפילו ירד. בשנות ה-‏60 מספר השחורים שהופיעו על המרקע אמנם עלה, אך הופעותיהם היו לזמנים קצרים יחסית. סדרות הטלוויזיה השונות נמנעו מלעסוק בנושאי גזע והציגו תמונה פסטורלית והפוכה מהמציאות, ואילו אלה שכן עסקו בכך, ירדו במהרה מהמסך. גם מבחינת הצגת דמויות ראשיות שחורות היה מקום לשיפור, והנתונים השתפרו רק לקראת סוף שנות ה-‏80.

גם אופן הצגתם של השחורים על גבי המסך הקטן היה שנוי במחלוקת. בשנות ה-‏50 וה-‏60 שחורים שהוצגו באופן חיובי היוו ''בעיה''. המפרסמים התרחקו מתכניות כאלה. כמו תכנית האירוח של הזמר המפורסם נאט ''קינג'' קול, שבוטלה לאחר שנה אחת בלבד. הוא לא התאים לסטריאוטיפים, לא ניתן היה לצחוק עליו או לפחד ממנו, והוא הסתובב בחופשיות בחברת אורחיו הלבנים. שחקנים שחורים שהצליחו לפרוץ ולגלם דמויות ראשיות בתכניות טלוויזיה קיבלו מחמאות ותגובות חיוביות, אך גם ספגו ביקורת מבית. נטען נגדם שהציגו דמויות לא ריאליסטיות - כאלה שלא היו שייכות למעמד העובד, או שהיו משכילות עם חברים לבנים. הם יצאו מהעולם השחור והתערו בסביבה, אך לכאורה העמידו פנים שניתן היה להשתלב בצורה חלקה בסביבה הלבנה, תוך היטמעות וביטול המורשת האפריקנית. אפילו קומדיה מצליחה כמו ''משפחת קוסבי'' משנות ה-‏80, ספגה ביקורת נוקבת על ערכיה והתנהלותה ה''לבנה'' של המשפחה השחורה שהוצגה בה. על סידרה זו גם נאמר כי לא עסקה מספיק בסוגיות חברתיות, ובכך החטיאה את מטרתה והחמיצה הזדמנות. סוגיה נוספת שהייתה שנויה במחלוקת היא הצגת יחסים בין-גזעיים, שלטעמם של המבקרים נעשתה באופן ''חלבי'' מדי.

לצד השחורים, גם ייצוג הנשים בטלוויזיה היווה בעיה. הן סבלו מייצוג נמוך מדי, כמו המיעוטים, וכשכן הוצגו על המסך, הן לוהקו לתפקידים שחיזקו סטריאוטיפים סקסיסטיים באשר להתאמתן הטבעית לפעולות תוך-ביתיות. ניסיונותיהן של הנשים לצאת מהבית הוצגו בדרך כלל כסאטירה. היה נדיר למצוא אישה מחוץ לבית המשפחתי בשנות ה-‏50 ותחילת ה-‏60, אפילו בסדרות קומדיה או אנימציה.


מדע בדיוני

אחד מיתרונותיו של המדע הבדיוני הוא יכולתו לעסוק בשאלות חברתיות תוך ניתוקן מקשיים עכשוויים. הסיפור המוצג מהווה משל ומגרה את הצופה והקורא לפענח את הנמשל, להחיל את הרעיונות על המציאות המוכרת לו. כך מושג דיון פתוח ואמיתי שמנוטרלים בו הרגשות והדעות הקדומות שעלולים להתעורר. מדע בדיוני עשוי לתת לקורא סיבה להרהר באידיאלים החברתיים של זמנו. זה יתבצע באמצעות בחינת המנהגים העכשוויים בעיני תרבות אחרת, אמיתית או דמיונית, אנושית או חייזרית, או באמצעות תיאור של חברה עתידנית, בה בולטים מנהגים אלה. סיפורים אלה מסייעים להבין ולהעריך את אותו אידיאל, יותר טוב מאשר עושה זאת תיאור פילוסופי מופשט. אחת התופעות הבולטות בסוגה בטלוויזיה היא ''מסע בין כוכבים''.

''מסע בין כוכבים'' נהנתה מכמה יתרונות בזמן ובמקום בו שודרה. היו אלה ימים בהם הטלוויזיה עברה תהליך של עיצוב ושינוי. טרם ימי ריבוי הערוצים, לא היו אפשרויות רבות אחרות. היא שודרה בשעות הערב, שעות אטרקטיביות לצפייה משפחתית. ואולי חשוב מכל – היתה צבעונית מאוד ומשכה את העין, בתקופה בה הצבע עדיין לא שלט במסך. כל אלה הבטיחו לה את תשומת לבו של הצופה.


ויליאם שאטנק ונישל ניקולס בסצינה רומנטית. אוטופיה עתידנית (מקור תמונה 2).


''מסע בין כוכבים''

ב-‏1964 צולמה תכנית הניסיון, הפיילוט, של ''מסע בין כוכבים'' (Star Trek). התכנית גוללה את סיפורו של צוות ספינת החלל אנטרפרייז במסעות מחקר והרפתקאות שונות במאה ה-‏23. מפקד הספינה היה קפטן כריסטופר פייק (גולם בידי ג'פרי האנטר), וסגניתו(!) היתה אישה חסרת שם (מייג'ל בארט). לצידו עמד קצין המדע של הספינה, חייזר בשם ספוק (ליאונרד נימוי), בן לגזע וולקן.

לאחר פיילוט זה ופיילוט נוסף שצולם, נערכו שינויים פרסונליים רבים בצוות השחקנים, ולמעשה כולם הוחלפו פרט לקצין המדע ספוק. דמות הסגנית חסרת השם נמחקה לחלוטין. הקפטן החדש היה ג'יימס טי. קירק (וויליאם שאטנר), אמריקני במוצאו. דמויות חדשות נוספות היו הרופא שמקורו בדרומה של ארצות הברית ד''ר לנארד מק'קוי (דפורסט קלי), המהנדס הראשי הסקוטי מונטגומרי סקוט (ג'יימס דוהאן), ההגאי האסיאתי היקארו סולו (ג'ורג' טאקיי), ומאוחר יותר נוסף לצוות הנווט הרוסי פבל צ'כוב (וולטר קניג). האשה היחידה בצוות הקבוע היתה קצינת הקשר השחורה ניוטה אוהורה, אותה גילמה השחקנית נישל ניקולס.

שידור רציף של הסדרה החל ברשת NBC האמריקנית ב-‏8 ספטמבר, 1966, ונמשכה שלוש עונות עד ביטולה בידי הרשת, בתום 79 פרקים. רוב הזמן שודרה הסדרה במשבצת הזמן המרכזית, כלומר בשעה 20:30, שעות צפיית שיא. לאחר שזכתה להצלחה, באו בעקבותיה ששה סרטי קולנוע, חמש סדרות בת וחמישה סרטים נוספים.

אך ההצלחה הזו לא הייתה ברורה מאליה. היא עמדה בפני ביטול בסיום עונתה השניה, וניצלה בזכות מכתבים רבים ששלחו הצופים למשרדי הרשת, אך בסיום עונתה השלישית נתוני הרייטינג הנמוכים עשו את שלהם, והתכנית בוטלה סופית. השינוי בפופולאריות בטווח הארוך התרחש בזכות השידורים החוזרים במשך השנים, אשר תרמו להרחבת בסיס המעריצים של הסדרה. כתוצאה, הופצו מוצרים ומזכרות של הזיכיון, כגון ספרים, חולצות, לוחות שנה ועוד. ה''טרקיז'', כינוי לו זכו המעריצים ואף מופיע במילון אוקספורד, ייסדו כנסים שונים שמתקיימים עד ימינו, בכל רחבי העולם, בהם הם מתכנסים כדי ליהנות ולדון בצוותא בסדרה ובסוגיות העולות ממנה.

בשנת 1976, עת הושק האבטיפוס לתכנית מעבורות החלל של נאס''א, פצחו המעריצים בקמפיין נוסף של 200,000 מכתבים, בו ביקשו לקרוא לאותו אבטיפוס בשם ''אנטרפרייז'', על שם ספינת החלל הטלוויזיונית. בקשתם נענתה בחיוב.

מכל אלה ניתן ללמוד על הצלחתה של הסדרה בקרב הקהל, הצלחה שרק הלכה וגדלה לאורך השנים מאז. הצלחה כזו מצביעה על השפעת הסדרה על המעריצים שמוכנים לעשות הרבה מאוד למען מושא הערצתם, ועוסקים בו רבות.


עקרונותיה של ''מסע בין כוכבים''

יוצר הסדרה היה איש הטלוויזיה ג'ין רודנברי, אשר כלל בחזונו עולם עתידני אשר לא פחות מהשוני הטכנולוגי, בולט בו לעיני הצופה השוני החברתי הקיים. התכנית הציגה חזון אוטופי ואופטימי ביותר לגבי עתיד האנושות, ללא עוני וללא גזענות. מוטו הסדרה שצוטט בתחילתו של כל פרק היה ''ללכת באומץ למקום בו איש לא היה מעולם'', ומשימה זו בוצעה ברוח של שיתוף פעולה ושלום. אוסף נציגי העמים השונים שהרכיבו את הצוות מצביע על חברה אנושית הרמונית שההשתייכות הגזעית אינה משחקת בה עוד תפקיד, ואשר בה רק התכונות האישיות הן שקובעות. הסדרה התוותה את הקו לגיוון ואינטגרציה של חברי הצוות. ארגונים שונים עשו מאמצים כבירים בשנות ה-‏60 לשנות את הסטריאוטיפים של לא לבנים בקולנוע ובטלוויזיה, אנשים שלרוב לוהקו לתפקיד האיש הרע. במובן זה, ''מסע בין כוכבים'' הייתה הצלחה יחסית. הגאי אסיאתי, בתקופה בה הדימוי השולט לאסיאתים בארצות הברית היה של כובסים חרוצים; קצינת קשר שחורה, בניגוד דרמטי ליחס לו זכו נשים ושחורים באותה העת; ונווט רוסי, בעיצומה של המלחמה הקרה – כולם שחקנים קבועים בסדרה. גשר הפיקוד של הספינה היה נס של שוויון הזדמנויות באותה עת. כמעט תמיד, ההבדלים בין חברי הצוות נשארו ברקע התרבותי בלבד, ברמת הטריוויה, ולא כנושא שהיה צורך ממשי לדון בו. זאת, כיוון שמצב זה נראה טבעי במאה ה-‏23. המחלוקות והגבולות היטשטשו עם הזמן והשוויון האתני והמגדרי שלט בכול.

הסדרה לא הסתפקה בהבעת עמדה עקרונית בדבר הסובלנות ושוויון הזכויות כערכים מנחים, אלא התמקדה גם בשאלות קונקרטיות של הכרה בזכויות לקבוצות חלשות. ''מסע בין כוכבים'' יצרה מעין שוק של רעיונות, והכילה טיעונים מלומדים ומורכבים באמצעות תמונות וסיפורים. אלה מובאים בהקשרים של לאומיות, שפה, דת, דורות, מגדר, גזע ואתניות. כל זאת תחת מעטה המשל הטלוויזיוני, המסכה אשר מאפשרת להסוות את הסוגיות הבוערות שעל סדר היום ולהציגן בצורה קלה יותר לעיכול עבור הצופה. הסדרה וסדרות הבת נודעו בעיסוקן בסוגיות שונות, קלות וקשות לעיכול במשך השנים.

גיוון אתני בעתיד אוטופי. צוות ה''אנטרפרייז'' המלא (מקור תמונה 3).


למשל, המושג Infinite Diversity in Infinite Combinations (IDIC) הוא הבסיס לפילוסופיה של הגזע הוולקני, אחד החשובים בסדרה. המושג מציין את עושרו של היקום, את הדרך בה משתלבים ההבדלים ליצירת משמעות. ניתן להקיש ממושג זה לגבי סובלנותם של הוולקנים באשר לצדדים מסוימים בחיים ונכונותם לאמץ אותם. דוגמה אחרת ונודעת היא הפרק Let That Be Your Last Battlefield, בו חייזר רודף אחרי חייזר אחר בעקבות סכסוך ארוך ביניהם. ההבדל בין השניים מתמצה בעובדה שלראשון צד אחד של הפנים שחור והאחר לבן, ואילו אצל החייזר השני הצבעים הפוכים. פרק זה הוא דוגמה קלאסית לעיסוק בצבע עור ובהבדלים מינוריים שהתפתחו לכדי שנאת חינם.

בכך נוצל היתרון הברור בו מחזיק המדע הבדיוני - היכולת להעלות סוגיות כואבות ורגישות תחת מעטה אחר, תפאורה והסוואה. המסכה שנעשה בה שימוש, שינוי האדרת בה מולבשת הגברת - היא הסיפור. תכנית העוסקת במאבקם של האינדיאנים במתיישבים הלבנים, או כסוגיה בוערת יותר, יחסי שחורים-לבנים במציאות האמריקנית של שנות ה-‏60, היתה מעוררת אי נוחות בלשון המעטה בצופה. אך בשעה בה מוצג על המסך גזע חייזרי אחד נלחם בגזע חייזרי אחר, מסיבות טפשיות ככל שיהיו, קל לצופה להתחבר לסיפור, ללא קונוטציות, אסוציאציות או רגשות שליליים. טכניקת סיפור זו מנטרלת את העוקץ מהסוגיה, מנטרלת את האנטגוניזם שעלול להיווצר ומעבירה את המסר בצורה חתרנית במידה מסוימת, מתחת לחומות ההגנה של הצופה.

הצגת עולם עתידי בו בני האדם חיים בשוויון מוחלט, באופן מנותק לחלוטין ומנוגד למציאות בה שודרה ''מסע בין כוכבים'', נתנה לקהל הצופים אפשרות לקבל את מה שראו באופן נוח יותר. יתרונו של המדע הבדיוני ושל ''מסע בין כוכבים'' בפרט הוא שהם מציגים חזון, עתיד תלוש מההווה, ובכך נמנעת ההתנגשות. 300 השנים שהפרידו בין המציאות לבין העתיד המוצג איפשרו השעייה מסוימת של הרגשות והמחשבות, וקבלת המוצג כעתיד אפשרי כלשהו. לא היה צורך להבין מה קרה במהלך 300 השנים הללו. הצופה לא היה צריך להעסיק עצמו במחשבה כיצד הגיעו לעתיד כזה, אילו תהליכים אירעו בדרך ואילו הקרבות עליו להקריב כדי להגיע למציאות אוטופית כזו. הוא פשוט קיבל את העתיד כעובדה, שכן מדובר בעתיד דמיוני, בדיוני. לא היה צורך לערב ספקות ומאבקים מחשבתיים, והדבר פישט את תהליך קבלת התכנים בקרב הקהל.

הסדרה הציגה עתיד אידילי ומנותק מהמציאות, אשר קל היה להתחבר אליו. אך עם זאת, הציבה רף גבוה, הציגה חלופה, אופק ותקווה, עבור אלה שהאמינו בעתיד אחר. אמנם הוצגה מציאות בה קיימים שיתוף פעולה והבנה, ללא חוסר צדק, אך מציאות זו היא עתידית. התכנית לא נמנעה או התחמקה מהצגת ההווה הבעייתי כפי שנטען כלפי התוכניות האחרות. עבורה, שיקוף המצב הלא ריאלי לא נחשב דבר שלילי, אלא דווקא נזקף לזכותה, בהציגה חלופה עתידית אוטופית.

בסופו של דבר ''מסע בין כוכבים'' אתגרה את הצופה לדמיין מקום עבודה בו נשים חלקו באחריות הפיקוד וההנהגה. והצוות לא היה כולו לבן או כולו גברי. הוא לא היה כולו רוסי או כולו אמריקאי, אפילו לא כולו אנושי. זה חזון הגיוון שרודנברי ו''מסע בין כוכבים'' הציגו, כחלופה לגזענות, לסקסיזם, צרות האופקים וחוסר האמון הבין תרבותי ששלטו בחברה ובעולם. ''מסע בין כוכבים'' הציעה לאנשים מודל עובד של חלומו של ד''ר מרטין לותר קינג. גם אם רוב האנשים ראו את התכנית כבידור בלבד, זה היה גיוון מוצלח שעבד היטב. לצוות הספינה אנטרפרייז היתה מטרה משותפת שלא דרשה מהם להתכחש לעברם או זהותם. תכונות חיוביות כגון אומץ, יושרה, אצילות וחמלה לא היו תלויות בהיותה של הדמות אנושית, ובטח לא במינה או בגזעה.


ניוטה אוהורה

משנמחקה לאחר הפיילוט דמותה של סגנית הקפטן בידי האולפנים, רק בשל היותה אשה, הנשים שנותרו בסדרה היו בעיקר חלק מהרקע ולא דמויות ראשיות. האחות צ'אפל כיהנה בתפקיד נשי מסורתי והיתה דמות אורחת-חוזרת ולא קבועה, כמו גם דמותה של ראנד, שתפקדה כעוזרת הקפטן בלבד. בצוות הקבוע על הגשר הייתה חברה רק אוהורה כקצינת הקשר שחורת העור. בכך, היתה דמותה של נישל ניקולס לחברת הצוות החשובה ביותר כמודל לחיקוי בסדרה.

המצאות אישה שחורה על גשר הפיקוד בזמן רגיש לתנועת זכויות האזרח היה מצב משמעותי ביותר. היא היתה הנציגה היחידה לגזע, ובכך ייצגה את שתי בעיות במקביל – היותה שחורה בנוסף להיותה אישה. חוק זכויות האזרח משנת 1964 היה עדיין טרי ונתקל בקשיים כש''מסע בין כוכבים'' החלה את דרכה. הימצאותם של לא לבנים ונשים בעמדות כוח בולטות הייתה נדירה יחסית, במיוחד בטלוויזיה.

על אף היותה חברה בצוות הגשר הקבוע, בין הקצינים הבכירים, אוהורה לא עשתה הרבה. במעט מאוד פרקים קיבלה זמן מסך מספק, וברובם היא תורמת שורות בודדות. יש לציין שהיא לא הייתה היחידה במעמד זה - גם דמויותיהם של סולו האסייאתי וצ'כוב הרוסי זכו למעמד דומה. אולי זה קרה בשל הרצון לגבש שלישיה או רביעיה של דמויות מרכזיות, בה נכללו הדמויות הבכירות יותר בתפקידיהן, כך שאוהורה לא קופחה בידי היוצרים רק בשל היותה אישה או שחורה. ואולי לא במודע, היה רצון להתמקד בדמויות ''אמריקאיות'' ואנגלו-סקסיות ולא בדמויות מיעוטים.

''האנטרפרייז'' טסה במרחב אינסופי של חלל וזמן. סידרה נצחית (מקור תמונה 4).


בנוסף, במסגרת תשומת הלב הפחותה שקיבלה, לא זכתה הדמות לשם פרטי. גם דמותו של סולו האסייאתי זכתה ליחס זהה והשתיים הוצגו בשם המשפחה בלבד במשך שלוש שנות הסדרה. סולו זכה לשם פרטי רק בשנת 1991, בסרט הקולנוע השישי של הזיכיון. אוהורה זכתה רשמית בשם הפרטי ניוטה מאוחר עוד יותר - רק בסרט הקולנוע ה-‏11 משנת 2009, כלומר כעבור 43 שנים(!). החוסר בשם מצביע על זמן המסך המועט שקיבלו הדמויות, שכן בחשיפה גדולה יותר של דמות, מובאים לידיעת הצופה פרטים רבים יותר עליה.

כקצינת קשר, התפקיד אותו מילאה היה נשי במידה מסוימת. היא לא מילאה תפקיד אקטיבי ודומיננטי כשל שאר עמיתיה – קפטן, סגנו קצין המדע, מהנדס ראשי, הגאי, נווט, קצין נשק או רופא – אלא קצינה הממונה על הקשר בתוך הספינה ומול גורמים מחוצה לה. תפקיד זה אמנם העמיד אותה בצומת חשוב בתפקוד היום-יומי של הספינה, אך היה החלש ופּחוּת ההשפעה ביותר מבין אנשי הצוות הקבועים. תפקידה אולי היה זכר למרכזניות שישבו במרכזיות הטלפונים של סוף המאה ה-‏19 ותחילת המאה ה-‏20, וקישרו בין גורמי השיחה – תפקיד אותו מילאו בעיקר נשים בזמנו.

אולם כאמור, עיקר חשיבותה הוא בעצם קיומה, על הגשר כקצינה בכירה, הימצאותה בדרג קבלת ההחלטות, במקום בו ניתן להשפיע, כשווה בין שווים. מעבר לכך, היו טמונים בה, בהתנהגותה ובתרבותה פרטים נוספים אשר תרמו להיותה סמל לאוכלוסית השחורים ולתרבות האפריקנית. שמה ושם משפחתה נבחרו בהשראת השפה האפריקנית סווהילית, ומשמעותם ''כוכב'' ו''חופש''. בגדיה האזרחיים, כמו גם כיסוי מיטתה והפסלונים בחדרה היו בעלי סממנים אתנים, ככל הנראה אפריקנים. מקום הולדתה לא הוזכר במפורש, אולם במדריך שנכתב עבור התסריטאים, הוזכר כארצות הברית של אפריקה, או הקונפדרציה האפריקנית.

למרות שלעתים דמותה של אוהורה נפלה קורבן להצגה האופיינית של נשים כחלשות, תלותיות וכנועות, במסגרת הטלוויזיה של אותה תקופה, זכינו לראות גם צדדים אחרים של הדמות. בניגוד לדמות האחות ועוזרת הקפטן שהיו תפקידים נשיים מסורתיים, לאוהורה היה תפקיד מקצועי בסופו של דבר. יש פרק בו רואים את כישוריה הטכניים, ופרק אחר בו ניתן לראות כי היא מספיק מוכשרת כדי לאייש את עמדת נווט הספינה בשעת הצורך. היא התלוותה לצוותים שירדו אל פני השטח, למשימות מחוץ לספינה, כחברת צוות לכל דבר. היא גם מכה ושולפת נשק בשעת הצורך כדי להגן על עצמה. מעבר לכך, אוהורה יודעת לדבר סווהילית ויודעת לשיר.

למרות שדמותה של ניוטה אוהורה לא היתה מהעיקריות, למרות שהתעלמו משמה הפרטי במשך ארבעה עשורים, למרות שהיתה בעלת התפקיד הכי פחות משמעותי – חשיבותה כאמור היתה בעצם הימצאותה על גשר הפיקוד, לצד המפקד, הגבר הלבן האמריקני. במסגרת אפיון ועיצוב דמותה, הוענקו לה מספיק סממנים כדי להבהיר את זיהויה האתני מעל לכל ספק. נוצרה לה מורשת שהיא נושאת עימה, גם אם לא מדברים על כך במפורש. נוצר לה מטען תרבותי בעל משמעויות רבות. במקביל, היותה בעלת דרגה גבוהה, השתתפותה בפעילויות ובמשימות, הדגמת כישוריה וכשרונותיה והיותה פעילה, הראו את אופיה ועומקה של הדמות, בניגוד לדמות האשה ודמות השחור שהוצגו באותה תקופה בטלוויזיה. הדבר יצר דמות ''עגולה'' ולא שטוחה, בעלת רבדים.

מאחר וכל הסדרה התרחשה 300 שנים בעתיד, סוגיות גזע בין חברי הצוות לא היו רלוונטיות לסיפור, והיה צורך בסיפור מתאים כדי לעשות זאת, גם אם תוך הקדשת תשומת לב מעטה. אחת הדרכים להמחיש את המרחק שעברה האנושות היתה במפגש עם דמות מהעבר, לכאורה. בפרק The Savage Curtain הצוות פוגש בדמותו הפיקטיבית של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בפוגשו את אוהורה, לינקולן פונה אליה כ-Negress אך מיד מתנצל באומרו שבתקופתו היה מי שהשתמש במילה כביטוי לרכוש. אוהורה טוענת שאין לה סיבה להתנגד לביטוי, שכן בזמן בו היא חיה, בני האדם למדו לא לחשוש ממילים. קירק אומר שכל אחד למד לשמוח בחלקו. הדבר ממחיש את רוחה של הסדרה, של ההתגברות על העבר והחיים בהרמוניה.

הפרק המפורסם מכל בהקשר של דמותה של אוהורה ויחסי הגזע בארצות הברית הוא הפרק Plato's Stepchildren. בפרק זה נתפסים חלק מחברי צוות הספינה בידי חייזר אשר מכריח אותם לעשות ככל העולה ברצונו. בין השאר, קפטן קירק וקצינתו אוהורה מוכרחים להתנשק, בניגוד לרצונם. זו הסצנה בשלמותה.

למרות שהדבר לא נבע מרצונן של הדמויות, הנשיקה עוררה תשומת לב רבה, כיוון שהיא היתה חריגה ביותר. זו היתה למעשה נשיקת האהבה הבינגזעית הראשונה על מסך הטלוויזיה. ניתן ללמוד על החששות שהסצנה עוררה מתגובת הגוף המשדר. לפי אחד הדיווחים רשת NBC הפעילה לחץ שגרם לכך שגם מה שהוקרן, היה למעשה תוך משחק בזוויות הצילום, כך ששפתי השחקנים לא באמת נגעו אלה באלה. הדבר הוכתב בשל חשש מתגובת הציבור, בעיקר במדינות הדרום. אך בסופו של דבר, למרות שפרק זה גרם לכמות הגדולה ביותר של מכתבי תגובה, רובם לא היו שליליים. ניקולס עצמה העידה שרודנברי הראה לה מכתב אחד שהתקבל מאזרח לבן הגר בדרום ארצות הברית.

נישל ניקולס כיום. סמל לשינוי חברתי (מקור תמונה 5).


במכתב צוין ''אני מתנגד לחלוטין לעירוב הגזעים, אך בכל פעם שבחור אמריקני אדום דם כמו קפטן קירק, זוכה לבחורה יפהפיה כמו אוהורה בזרועותיו, הוא לא יתנגד לזה''. הדבר אולי מעלה חיוך בימינו, אך מראה את אפקט הריכוך שיש לסצנה כזו, בסדרה כזו, על צופה שמרן המבוצר בעמדותיו. סביר להניח שנשיקה כזו בתכנית אחרת לא היתה זוכה ליחס סלחני שכזה.


ההשפעה

לאחר שתם שידור העונה הראשונה של ''מסע בין כוכבים'', תכננה השחקנית נישל ניקולס לעזוב את התכנית ולשוב אל אהבתה הגדולה - התיאטרון. באחד מאירועי הצדקה בהם השתתפה, נאמר לה לה שיש מעריץ שרוצה לפגוש אותה. היא התכוננה למפגש שגרתי אך כשהביאו לפניה את המעריץ, נדמה להיווכח שמדובר בד''ר מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לשוויון הזכויות בארה''ב, בכבודו ובעצמו. קינג העיד על עצמו באותו מפגש כי הוא מעריץ את ניקולס, והוסיף כי ''מסע בין כוכבים'' היא תכנית הטלוויזיה היחידה שהוא ורעייתו מרשים לשלושת ילדיהם לצפות בה. הוא החמיא לה על תפקידה ועל היותה מודל לחיקוי בזמן ההפגנות האלימות לעיתים ובזמן המצעדים למען זכויות האדם. כשניקולס סיפרה לקינג על כוונתה לעזוב את התכנית, הוא לא המתין לשמוע את סיבותיה ואמר שאסור לה לעשות זאת. לימים, הזכרה באותה שיחה סיפרה שאמר לה:

''את לא יכולה לעזוב את התכנית! האם את לא מבינה מה שאתם עושים? את הדמות הלא סטריאוטיפית הראשונה בטלוויזיה! ...עבור אישה ועבור אישה שחורה. את מגלמת תפקיד שאינו קשור לצבע. את התפקיד הזה יכלה לגלם כל אחת, הוא לא תפקיד 'שחור', הוא לא תפקיד נשי. מישהי בלונדינית עם עיניים כחולות או מישהי ירוקה עם אוזניים מחודדות היתה יכול לגלם את התפקיד.נישל, בפעם הראשונה, לא רק הילדים הקטנים שלנו והעם שלנו יכולים להביט ולראות את עצמם, אלא גם אנשים שלא נראים כמונו, מכל העולם, בפעם הראשונה בטלוויזיה, יכולים לראות אותנו כפי שעלינו להראות!''

ד''ר קינג הצליח לשכנע את ניקולס באותו ערב, היא אכן נשארה בתפקידה ומתגאה בכך עד היום.

אחת הדוגמאות הטובות לתוצאות החלטתה זו, היא שחקנית הקולנוע והטלוויזיה השחורה וופי גולדברג. גולדברג סיפרה שבילדותה ראתה פרק של ''מסע בין כוכבים'' בטלוויזיה, ראתה את דמותה של אוהורה וקראה לאמה: ''אמא, בואי מהר, יש אשה שחורה בטלוויזיה והיא לא עוזרת בית!''. דוגמה זו ממחישה את בולטותה של ניקולס ושל דמותה בטלוויזיה של אותה התקופה, ואת השפעתה על ילדים.

קיימות דוגמאות נוספות להשפעה כזו. לוואר ברטון, שחקן שחור שגילם מאוחר יותר את דמותו הקבועה של ג'ורדי לפורג' ב''מסע בין כוכבים: הדור הבא'', ציין אף הוא ש''מסע בין כוכבים'' העבירה לו מסר כילד ש''כאשר העתיד יגיע, יהיה לך מקום'', שהשחורים הם ''חלק מהעתיד''. וזאת באמצעות דמותה של אוהורה. מיי ג'יימיסון, שהיתה האסטרונאוטית השחורה הראשונה בנאסא ב-‏1992, ציינה שראתה את ניקולס בתור האישור אותו חיפשה בילדותה. היא גם התארחה בפרק של ''מסע בין כוכבים: הדור הבא'', ובכך היתה לאסטרונאוטית הראשונה שהתארחה בתכנית.

כאמור, טרם הצטרפה לצוות של ''מסע בין כוכבים'', ניהלה נישל ניקולס קריירה של זמרת ושחקנית תיאטרון. פעילותה החשובה נמשכה גם לאחר שלוש השנים בהן גילמה את דמותה של אוהורה. לאחר מכן עבדה מספר שנים בנאס''א, בין השאר במטרה לקדם מיעוטים ונשים, אוכלוסיות שיוצגו בסוכנות ממשלתית זו במספרים זעומים למדי. בין המגויסים בתקופתה היו מי שנעשו בסופו של דבר האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט השחור הראשון. בהמשך חייה המשיכה להיות פעילה במיזמים שונים העוסקים בחקר החלל וגם במשחק, עד ימים אלה.

כמעט כל סדרות הבת שהמשיכו את הסדרה משנות ה-‏60 כללו דמות שחורה אנושית בצוות הראשי של הספינה. ב-‏1993, ב''מסע בין כוכבים: חלל עמוק תשע'' הדמות השחורה הגיעה לראשונה לראש הפירמידה. בנג'מין סיסקו, בגילומו של השחקן אייברי ברוקס, התמנה כמפקדה של תחנת חלל.


יש לי חלום. מרטין לותר קינג במהלך נאום היסטורי בוושינגטון. התיר לילדין לצפות אך ורק ב''מסע בין כוכבים'' (מקור תמונה 6).


השלכותיה והשפעתה של אוהורה

ניתן לחלק את ההשפעה בפועל לשני תחומים מרכזיים – מחד, מודל לחיקוי עבור ילדים שחורים; ומאידך הכרה באחר והפנמת המציאות עבור כלל האוכלוסיה. עבור הילדים השחורים, היוותה דמותה של אוהורה מקרה נדיר ובולט של דמות שחורה בתפקיד ''נורמלי'' על המסך. כפי שציין ד''ר קינג בדברים שאמר לניקולס, זו היתה התכנית היחידה בה הרשה לילדיו לצפות. הוא הגדיר אותה כמודל לחיקוי, בתקופה בה דמות השחורים כפי שהוצגה בטלוויזיה היתה שלילית, ובתקופה בה כיכבו בחדשות בעיקר בהקשרים של הפגנות ואלימות. הילדים, לפי קינג, יכולים היו סוף סוף, אולי לראשונה, להביט ולראות את עצמם, כפי שעליהם להראות. מי שצופה בטלויזיה רוצה לראות את עצמו, בשל הצורך בהגדרה עצמית ורצון בקבלת אישור מסוים לקיומו במרחב התקשורתי.

ילדותית ותמימה, ולכן סמלית ואותנטית מכולן, היא הגדרתה של וופי גולדברג בהיותה ילדה את דמותה של אוהורה – ''היא לא עוזרת בית!''. מה שבלט לעיניה של גולדברג הילדה, הוא תפקידה של האשה שחורה שהוצגה על המסך. היא לא היתה עוזרת בית, לשם שינוי. התלהבותה של הילדה מבהירה הן את השוני של אוהורה לעומת דמויות אחרות באותה תקופה, והן את החותם שהטביעה דמותה של אוהורה על הילדה הצופה. היותה דמות מכובדת, חלק משרשרת פיקוד סמכותית, הזוכה לכבוד עמיתיה הלבנים, בעלת גינונים מכובדים, היתה בעלת משמעות מיוחדת אף היא.

גם עבור הצופים המבוגרים היתה לדמות השפעה. כדברי קינג, הן הקהל השחור והן הקהל האחר, מהעולם כולו ולא רק מארצות הברית, יכול היה לראות את השחורים כפי שעליהם להראות. בדבריו מודגשת ההשפעה הכפולה על הקהל המבוגר. מצד אחד, הקהל השחור קיבל אישור לקיומו במרחב הסמלי. קיבל אישור ליכולותיו, בניגוד לדיכוי אותו חווה מהרוב הלבן. הצופה השחור יכול היה להאמין ש''הוא יכול'', להאמין שהוא מוכשר כמו האדם הלבן, שהוא יכול להגיע רחוק, להאמין ולקוות שבעתיד המצב יהיה שונה מאשר בהווה. אוהורה היתה ניצוץ שסימל, אולי, את תחילת השבת כבודו העצמי הרמוס של השחור בחברה האמריקנית. על משקל ''אם אתה לא שם, אתה לא קיים'', אוהורה היוותה תיקון למציאות רבת שנים. השחורים הושמו על המפה. קיומה היווה עוגן, גם אם טלוויזיוני בלבד, סביבו יכולה היתה להתגבש קהילה. סוף סוף היתה קיימת דמות חיובית שניתן היה להזדהות עימה.

במקביל, גם הקהל הלבן חווה שינוי מסוים. הקהל היה מורגל להעדרם של השחורים מהמציאות סביבו וגם להעדרם מהמרחב הסמלי, ממסך הטלוויזיה. אם הופיעו, היה זה בצורה מזלזלת ובמעמד נמוך. והנה, ב''מסע בין כוכבים'' ובאמצעות דמותה של אוהורה, נדחפה לפתע דמות שחורה למודעות הצופה. כעת השחורים היו חלק מהנוף הטלוויזיוני. בכך התהפך הביטוי ''רחוק מהעין, רחוק מהלב''. ולא רק שהאוכלוסיה השחורה זכתה לייצוג, הייצוג היה חיובי. הצופה הלבן, גזען ככל שיהיה, נאלץ להפנים את קיומה של דמות חיובית ו''נורמלית''. כדברי קינג, ניקולס גילמה תפקיד שלא חייב היה להעשות בידי שחור, בניגוד לדמויות המשרת או המשרתת הקלאסיות. זה היה תפקיד שלא קשור לצבע העור. קצינת הקשר על גשר הספינה אנטרפרייז רק במקרה היתה בעלת עור כהה. היא הגיעה לתפקיד לאחר הכשרה באקדמיה של הצי יחד עם כולם, בשל כישוריה וניסיונה, ולאחר שהוכיחה את עצמה. בכך, הקהל הלבן למד להכיר בקיומם וביכולותיהם של השחורים, ולמעשה להפנים את המציאות אותה לא הכיר במקרה הטוב, או התנגד לה במקרה הרע.

התגובה של אמריקני לבן ושמרן ממדינות הדרום לנשיקה הבינגזעית בה אוהורה היתה מעורבת הובאה לעיל. אם לסצנה כה קיצונית שהוצגה על המסך התגובה היתה כה מעודנת, אפשר להניח שאת עצם קיומה של אוהורה קיבל הקהל הלבן באופן קל יותר.

סדרות אחרות משנות ה-‏60 נרשמו בדפי ההיסטוריה כחדשניות ונועזות לזמנן, אך בסופו של דבר נשכחו ברבות השנים וממרחק הזמן. אולם כאמור, השפעתה של ''מסע בין כוכבים'' משנת 66' נמשכה שנים רבות אחר כך וסחפה את המעריצים. ה''טרקיז'' נוהגים לצפות בתכנית מספר פעמים, גם לאחר שנים. הם מחליפים דעות ומנהלים דיונים האם גזעים דמיוניים מסוימים מהווים מטאפורה לעם כלשהו. הם דנים בסוגיות המוצגות בה ובהשלכותיה, ובמובן מסוים הם חיים אותה. לעתים הם פעילים חברתית ומקיימים פעילויות צדקה, והם מתגאים ברגישותם החברתית ומודעותם. סביר להניח כי עיסוק מוגבר זה הנובע מהאהבה לסדרה מתבטא בזליגה מודעת או לא מודעת של התכנים והעקרונות המוצגים בה, לתוך עולמם הפנימי של המעריצים. את עיקר ההשפעה חשו הצופים בזמן אמת, בשנות ה-‏60, בקרב האנשים שזכו, סוף סוף, לראות את מה שהזדקקו לו יותר מכל, אך גם הצופים הרבים שצפו בה מאז במהלך השנים. אלה אולי השפיעו בתגובת שרשרת, על אנשים אחרים – ואולי על המציאות כולה.

ניקולס זכתה להימצא בצומת דרכים היסטורי, בתקופה קריטית ומלאת התרחשויות בתחום זכויות האדם וסוגית הגזע בארצות הברית. להתהוות צומת זה תרמו גם בשלותה של תרבות הטלוויזיה ותפוצתם של המַקלטים בבתים, סגולותיה של ''מסע בין כוכבים'' עצמה, הפגישה המקרית עם מרטין לותר קינג ותוצאותיה. נישל ניקולס לא שינתה את העולם בעצמה, אך היתה לה השפעה על יחידים, מבוגרים כילדים, שחורים כלבנים. היא שימשה בימים ההם, לפני 40 שנה, בתפקיד שנראה כאילו נכתב לפי המלצות המאה ה-‏21 לייצוג מיעוטים בתקשורת. ניקולס בעצם היתה באותה תקופה, בהתאם למוטו של הסדרה, ''במקום בו איש לא היה מעולם''.








המאמר הוא עיבוד של עבודת סמינריון בנושא ''נשים ולאומיות''. הרצאה בנושא תועבר בפסטיבל אייקון למדע בדיוני ופנטסיה, אשר יתקיים בחול המועד סוכות הקרוב, במתחם אשכול פיס, תל אביב.

שמואל לוטטי הוא עורך סטארבייס972 - אתר ''מסע בין כוכבים'' בעברית. המאמר מתפרסם באתרו במקביל לפרסום ב''אפלטון''.






[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
ניטפוק קל   רועי   יום ב', 10/10/2011 שעה 17:08   [הצג]   [31 תגובות]
בצירוף מקרים מעניין   עופר לנדא   יום ב', 10/10/2011 שעה 18:02   [הצג]   [10 תגובות]
(ללא כותרת)   ירון   יום ה', 13/10/2011 שעה 20:32   [הצג]   [10 תגובות]
יום אחד יקום   אתיופי   יום א', 23/10/2011 שעה 18:54   [הצג]   [10 תגובות]
הערה   יונתן   יום ג', 01/11/2011 שעה 11:08   [הצג]   [9 תגובות]
מאמר טוב   פרח   יום ב', 21/01/2013 שעה 14:15   [הצג]   [10 תגובות]
mbt shoes outlet in malaysia   lvqgsmwcwuw@gmail.com   יום ד', 30/04/2014 שעה 23:38   [הצג]
zapatillas mbt outlet   htqbxccki@gmail.com   יום ה', 01/05/2014 שעה 9:43   [הצג]
mbt schuhe online kaufen   lvqgsmwcwuw@gmail.com   יום ה', 01/05/2014 שעה 20:17   [הצג]
hermes birkin 35cm   vstmthpw@gmail.com   יום ו', 02/05/2014 שעה 4:25   [הצג]
mbt womens shoes   htqbxccki@gmail.com   יום ו', 02/05/2014 שעה 10:26   [הצג]
mbt shoes store locator   lvqgsmwcwuw@gmail.com   שבת, 03/05/2014 שעה 1:20   [הצג]
mbt shoes hk   htqbxccki@gmail.com   שבת, 03/05/2014 שעה 10:42   [הצג]
mbt shoes clearance   usgaejwufau@gmail.com   שבת, 03/05/2014 שעה 23:16   [הצג]
shoes mbt   espycuidd@gmail.com   יום א', 11/05/2014 שעה 4:57   [הצג]
hermes bags suisse   ldhkofcz@gmail.com   שבת, 17/05/2014 שעה 8:18   [הצג]
purple hermes   vjlnwdc@gmail.com   יום א', 18/05/2014 שעה 6:04   [הצג]
schweiz hermes bags   vjlnwdc@gmail.com   יום א', 18/05/2014 שעה 7:12   [הצג]
schweiz hermes handbags   timirjhkmj@gmail.com   יום ג', 20/05/2014 שעה 0:22   [הצג]
hermes yellow purse   timirjhkmj@gmail.com   יום ג', 20/05/2014 שעה 4:51   [הצג]
france hermes handbags   dvsojuhiwf@gmail.com   יום ד', 18/06/2014 שעה 18:37   [הצג]
dark blue hermes bags   dvsojuhiwf@gmail.com   יום ה', 19/06/2014 שעה 16:30   [הצג]
hermes birkin purses   nxqjismkcj@gmail.com   שבת, 28/06/2014 שעה 13:40   [הצג]
cheap replica hermes bags china   eabqijlf@gmail.com   שבת, 28/06/2014 שעה 16:39   [הצג]
hermes bags britain   eabqijlf@gmail.com   שבת, 28/06/2014 שעה 21:18   [הצג]
hermes home collection   nxqjismkcj@gmail.com   שבת, 28/06/2014 שעה 23:41   [הצג]
where to buy hermes handbags   eabqijlf@gmail.com   יום ב', 30/06/2014 שעה 21:37   [הצג]
handbags wholesale china   eabqijlf@gmail.com   יום ג', 01/07/2014 שעה 1:44   [הצג]
hermes bags sale usa   eabqijlf@gmail.com   יום ה', 03/07/2014 שעה 4:04   [הצג]
dark gray hermes handbags   eabqijlf@gmail.com   יום ה', 03/07/2014 שעה 8:21   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©