החנינה הגורלית
יום ו', 02/09/2011 שעה 22:50
בימים אלה מציינים מאה וחמישים שנה לפרשת ''הזקיף הנרדם'', פרש שהעלתה לכותרות חייל אלמוני מוורמונט שהסתבך בעל כורחו בתקרית שהותירה רושם על דורות של אמריקאים. סיפורו של זה הוא מסוג הסיפורים המעלים דמעות של התרגשות בעיני אמריקנים רבים. הסיבה: יש בו אכזריות, רחמנות, טוב-לב, פטריוטיות וטרגדיה. יש בו מה שמדינה הייתה רוצה לראת במנהיגה ומה שמפקד הה רוצה לראת בלוחמיו. יש בו פשטות וציניות, ידידות ונאמנות. בקיצור, מי שאינו מכיר את הפטריוטיזם האמריקני ומביט בביטוייו דרך המשקפת הצרה של הציניות הלגלגנית הנהוגה במקומותינו, לא יתחבר אליו. מי שמכיר ומכבד, אולי אפילו מתרגש משהו, מוזמן להמשיך לקרוא.









באחד הבקרים בספטמבר 1861 הגיע שר האוצר של מדינות האיחוד, לושיוס יוג'ין צ'יטנדן, למשרדו שבוושינגטון, והופתע לגלות כי קבוצה של חיילים לא מוכרים ממתינים לו במסדרון. המחזה הבלתי שגרתי עורר מהומה, ופקידים נבוכים ומבוהלים הציצו מפתחי משרדיהם. החיילים שוחחו ביניהם בקולות רבים ונרגשים, וברגע שהופיע צ'יטנדן, התנפלו עליו בקוצר רוח, כשהם נכנסים זה לדברי זה. לאחר רגע של תדהמה התעשת צ'יטנדן ותבע מהם בקול רועם להסביר לו את סיבת בואם, אחד מהם, סרן מוזס פארמאלי, התנדב להסביר.

התברר כי החיילים שייכים לחטיבת ורמונט השלישית, שאנשיה גויסו מקרב הכפריים תושבי ההרים. לאחר שהשתתפו בקרב בול ראן, הוצבו בוושינגטון הבירה ושהו בצ'יין ברידג', ליד ג'ורג'טאון. חלק מן החיילים היו צעירים מאוד – נערי כפר שזה לא מכבר השתעשעו בחוות ורמונט במשחקי ילדות. אחד מהם היה טוראי ויליאם סקוט.

ויליאם סקוט. הבטיח לפצות את הנשיא (מקור תמונה 1).

סקוט היה נער בריא, שהיה רגיל לשנת איכרים ממושכת כל לילה. למרות זאת, כשהגיעה הפלוגה לוושינגטון, הוא התנדב להחליף בשמירה חבר שחש ברע. למחרת בלילה הוצב סקוט שוב לשמירה, ובחצות לא החזיק מעמד ונרדם. סיור ביקורת, שעבר במקום בין השעות שלוש לארבע לפנות בוקר, תפס אותו בקלקלתו.

הגישה בצבא הצפון כלפי עבירה כזו הייתה קשה במיוחד. ארבעה ימים קודם לכן ספגו כוחות הצפון מכה קשה במנסס. סמיכותו של הבסיס בו חנו לבירה וושינגטון הביאה את המפקדים אף להחמיר עוד יותר ולהודיע לחייליהם כי הירדמות במהלך שמירה כמוה כהפקרת הבירה לצבא האויב. מפקד החטיבה, הבריגדיר גנרל ויליאם ''בולדי'' סמית', היה נאמן לגישה זו ודבק בה בעקשנות. כך אירע שסקוט הועמד בפני בית דין צבאי, ובהליך בזק נמצא אשם ונדון למוות בירייה. על גזר הדין, שניתן ב-‏4 בספטמבר, היה חתום קולונל ב.נ. הייד, והוא היה מיועד להתבצע ב-‏9 בספטמבר – אבל האישור לגזר הדין המוות ניתן על ידי לא אחר מאשר מפקד צבא הפוטומק, גנרל ג'ורג' מקללן בכבודו ובעצמו.

חבריו של סקוט לפלוגה, שבחלקם הגדול היו ממחוז ילדותו בוורמונט, התאספו במאהל והחליט להיחלץ לעזרתו. מאחר שלא הכירו איש בוושינגטון, החליטו לפנות את בן ורמונט היחיד ששימש במשרה רמה – וזה היה שר האוצר צ'יטנדן. הלה היה נסער מהדברים הנרגשים ששמע, אך למרבה אכזבתם נד בראשו בצער. הוא ידע, שאם הדבר נתון בידי הצבא, הסיכויים להציל את הנער קלושים ביותר. אבל מבטי התחינה של החיילים עוררו אותו לפעולה. הוא אמר להם כי רק אדם אחד יוכל לעשות משהו, וזהו הנשיא אברהם לינקולן.

צ'יטנדן יצא החוצה אל עבר הבית הלבן, כאשר החבורה המוזרה ממהרת בעקבותיו. ללא היסוס עלו במדרגות המובילות אל משרדו של הנשיא. שר האוצר דפק על הדלת ונכנס אל חדרו של אברהם לינקולן, שהיה שקוע בכתיבה. החיילים הסקרנים הציצו פנימה. צ'יטנדן הסביר לנשיאו מה קרה, ואף קרא לחיילים להיכנס לחדר. הוא הציע שהסרן יגולל בפני לינקולן את הפרשה. הקצין התגבר על יראתו מפני הנשיא וסיפר לו את פרטי המקרה. תוך כדי דיבור נסחף הסרן בהגנתו על חברו וטען בלהט, כי בכל צבא הצפון אין חייל אמיץ יותר מסקוט. ''אצלנו בהרים לא גדלים פחדנים'', אמר, ''הרי בוורמונט הצביעו שלושים אלף איש עבורך, והם לא יוכלו להשלים עם כך שסקוט יוצא להורג כבוגד. האם אתה, מר לינקולן, תוכל להשלים עם זה?''

- ''לא!'', קרא הנשיא הנרעש, ''בשום אופן לא!''.

לינקולן שקע בהרהורים. ניכר היה בו, כי הבעיה מכבידה עליו. לפתע התרככו פניו, חיוך הסתמן על שפתיו ולבסוף הוא פנה אל צ'יטנדן. ''אני מקווה שהבחורים שלך יודעים להילחם כפי שהם יודעים לדבר'', אמר בחיוך.

לאחר מכן הרצינו פניו שוב. ''מה אני יכול לעשות?'' שאל את שר האוצר שלו בטרוניה, ''אתה הרי יודע שאין לי השפעה רבה במשרדים השונים''.

- ''אני מציע שתחתום על צו המשעה את הוצאתו להורג עד שלחבריו תינתן הזדמנות לערער'', הזדרז צ'יטנדן להגיב, ''ואני מתנדב לקחת מיד את הצו בעצמי למשרד המלחמה''.

- ''לא!'' פסק הנשיא, ''זה יהיה חסר תועלת. זמן רב יעבור, ובינתיים יוצא האיש להורג. אתם מכירים את הקצינים האלה של הצבא הסדיר. הם חושבים שהם החוק. הם מצדדים בהוצאה להורג מדי פעם, כדי שהשאר יראו וייראו. לא, אין ברירה, אני אגש בעצמי לצ'יין ברידג' ואברר את העניין עוד היום. בינתיים, אורה לצבא ישירות שלא להוציאו להורג, ואחרי שאשוחח עם החייל אחליט על כך בעצמי. מכל מקום, ברור לי שסקוט הוא חייל אמיץ וישרף וכל חטאו בכך שנרדם בשמירה ולכן אסור להוציאו להורג. עריקה או פשע, מילא; אבל חייל צעיר, שלא עמדו לו כוחותיו והוא נרדם? לא ולא. אני אלך לשם תיכף ומייד!''.

השומרים במחנה נדרכו כקפיץ כשהופיעה בשער מרכבה, וממנה ירד לא אחר מאשר הנשיא. מפקד המחנה הובהל אליו, ושמע את דרישתו: לראות את ויליאם סקוט לאלתר. החייל הצעיר, המבוהל והנרגש התייצב בפני לינקולן. הוא הכיר אותו מייד, כי מילדותו ענד על חזהו מדליון עם קלסתרו המיוחד.

- ''בני'', פתח לינקולן ברכות, ''אל תחשוש. באתי לשמוע את סיפורך''.

אברהם לינקולן. פעולה מהירה (מקור תמונה 2).

סקוט בלע את רוקו, ובקול רועד סיפר לנשיא את אשר אירע. עד מהרה נרגע, ותחת עיניו הטובות של לינקולן חזר אליו שטף דיבורו. לינקולן שאל אותו על ילדותו, על משפחתו, על החווה שבה גדל, על השכנים, על בית הספר שבו למד. אחר שאל אותו על אמו. סקוט שלף תמונה, והנשיא הביט בה בחיוך חם.

- ''אתה בוודאי אוהב אותה מאוד'', אמר, ''והיית עושה כל דבר כדי לגרום לה גאווה וכדי לא לצער אותה''.

סקוט הנהן בראשו. הוא התפלא על שהנשיא אומר לו את כל הדברים הללו כאשר מחר בבוקר הוא עתיד לעמוד בפני כיתת יורים. הוא התבונן בפניו האנושיות של לינקולן, ולפתע התמלא אומץ. הוא ביקש מהנשיא חסד אחרון לפני שהוא הולך אל מותו: שכיתת היורים לא תהיה מורכבת מחבריו לפלוגה.
לינקולן התרומם ממקומו, אחוז התרגשות. ''בני'', אמר לו, ''קום והבט בי ישר בעיניים''.

סקוט עשה כדבריו.

- ''אתה לא הולך למות מחר בבוקר'', אמר הנשיא בחגיגיות. ''אני מאמין לך שלא יכולת להישאר ער. אני עומד להחזיר אותך ליחידתך!''

סקוט הנדהם הביט בו כלא מאמין.

- ''אני סומך עליך שלא תאכזב אותי'', הוסיף לינקולן.

סקוט המבולבל נד בראשו לאישור. זה היה, פחות או יותר, הדבר היחיד שבמצבו המבולבל היה מסוגל לעשות.

- ''עם זאת'', המשיך הנשיא, כשפניו מרצינות מאוד, ''סיבכת אותי מאוד. גרמת לי לטרחה רבה. הייתי צריך לעזוב את משרדי ואת העבודה הרבה הממתינה לי, ולכתת את רגלי עד לכאן, ולבזבז זמן רב. איך אתה עומד לפצות אותי?''

סקוט הנבוך, שזה עתה התבשר כי חייו ניתנו לו במתנה, ניסה לארגן במהירות את מחשבותיו.

- ''אני לא יודע בדיוק'', מלמל, ''יש לנו קצת כסף בבנק, ואולי נמשכן את החווה, וגם המשכורת שלי, ורגע, אדוני הנשיא, אם תהיה מוכן לחכות עד יום התשלום, אני בטוח שהחברים בפלוגה יעזרו גם הם. אבל כל זה יחד לא יעלה על 500-600 דולר''.

לינקולן חייך והניח את ידיו על כתפיו של החייל. ''בני'', אמר בקול רציני, ''החוב הוא גדול מאוד. לא החברים, לא החסכונות בבנק ולא החווה – כל אלה לא יספיקו כדי לכסותו. רק אדם אחד בעולם יוכל לפרוע את החוב, ושמו הוא ויליאם סקוט. אם מהיום והלאה תמלא את חובתך, ואם אהיה שם כאשר חלילה תיפצע קשה בקרב, ובטרם תוציא את נשמתך תוכל להביט בעיני ולומר, כי עשית את חובתך כחייל, וקיימת את הבטחתך, רק אז ייפרע החוב. האם תבטיח לי זאת?''

בעיניים דומעות הבטיח סקוט לנשיאו כי אכן כך יהיה.

ועדיין, ייסוריו של סקוט טרם תמו. ביום המיועד, החליט הקצין הממונה על ההוצאה להורג לעשות שימוש בגזר הדין הדרקוני הזה כדי להטיל מורא בלב חייליו ולהעמידם על חומרת העבירה. עיניו של סקוט נקשרו והוא הובל אל מגרש המסדרים. שם המתינה לו החטיבה כולה, כשהיא ערוכה במערך רבוע חלול. אז הוקראה העבירה בה הורשע סקוט לכל הנוכחים, והמפקד הודיע על גזר הדין. מייד לאחר מכן נקראה כתב החנינה, שעליו היה חתום מקללן בעצמו. ההיסטוריון של העיר גרוטון בוורמונט, היא עיר הולדתו של ויליאם סקוט, מספר כי ב-‏8 בספטמבר עוד הספיק מקללן לכתוב לאשתו: ''מר לינקולן הגיע וביקש ממני לחון את החייל שבו הוריתי לירות''. מקללן דאג לכך שגם כאשר הוקראה החנינה בפני כל חיילי החטיבה נאמר בה היא כי היא ניתנה על פי בקשת הנשיא – כלומר, שהוא עצמו אינו שלם איתה. המסר היה ברור: הקירבה לוושינגטון ולבית הלבן הייתה עניין מקרי למדי, שנוצל על ידי חבריו של הנידון למוות כדי להפעיל לחץ על הנשיא לחון אותו; אבל במקום אחר ובזמן שונה, לא ניתן יהיה להשיג חנינות כאלה לנרדמים בשמירה.

החנינה הפתאומית שהעניק לינקולן לסקוט הייתה לשיחת היום במחוז ממנו באו החייל וחבריו. מכתב ששיגר קפטן פרנסיס רנדל, אחד מחבריו של סקוט, כלל את הסיפור כולו ומשם נפוצה השמועה בכל הסביבה. לימים, עלה בידיו של אבי ויליאם, תומאס סקוט, להודות אישית ללינקולן על חנינת בנו. באותו מעמד התיר הנשיא לסקוט האב לבקר באופן חרגי גם את בניו האחרים, ששירתו אותה שעה אף הם בצבא האיחוד.









כשבעה חודשים לאחר מכן ביצע צבא הצפון מתקפה על העיר יורקטאון, שהוחזקה על ידי כוחות הקונפדרציה. הגנרל סמית הורה לדיוויזיה שלו, ובתוכה חטיבת ורמונט השלישית, לצלוח את הנהר ווריק ולכבוש את העיר. הגנרל ג'ורג' מקללן, המפקד העליון של צבא הצפון, ביקר בחזית ממש לפני המתקפה, והוסיף לתוכנית אלמנט שנתגלה מאוחר יותר כהרסני: אם ההתנגדות למתקפה תהיה עזה במיוחד, יש להשאיר לשיקול דעתם של המפקדים בשטח את ההחלטה אם להמשיך ולתקוף או לסגת.

אנדרטה המוקדשת לזכרו של ויליאם סקוט בעיר גרוטון, ורמונט, בה גדל (מקור תמונה 3).

המתקפה החלה. ההתנגדות של כוחות הדרום אכן הייתה עזה. בקרב המר לחמו חיילי הצפון בגבורה, ואחד הבולטים שבהם היה ויליאם סקוט. הוא היה הראשון שצלח את הנהר, הראשון שהסתער על שוחות חיילי הדרום, ולאחר מכן, כשניתנה פקודת הנסיגה, שחה כמה פעמים הלוך וחזור מגדה אחת לשנייה, כדי לחלץ על גבו את חבריו הפצועים. בפעם האחרונה, כשכמעט הגיע למקום מחסה, השיגה אותו אש האויב והוא קרס ארצה, שותת דם. חבריו גררו אותו אל בית חולים שדה, שהוקם בחופזה בקרבת מקום, והתגודדו סביבו בתוך האוהל עד שהרופא גירש אותם. החיילים, בני ורמונט, כרעו ליד האוהל, רועדים מקור והתפללו לשלום חברם. לפתע הורמה כנף האוהל והרופא סימן להם להיכנס. סקוט ביקש לראותם ברגעיו האחרונים.

- ''חברים'', אמר סקוט בקול רועד, ''זהו הקרב האחרון שלי. אני רוצה שתספרו בבית כיצד סיימתי את חיי''.

החיילים כבשו את עיניהם בקרקע.

- ''עוד משהו'', לחש החייל הצעיר בטרם ישתתק לעולמים, ''אם למישהו מכם תהיה הזדמנות לפגוש את הנשיא לינקולן, אנא מסרו לו שלרגע לא שכחתי את המים הנפלאות שאמר לי אז, בצ'יין ברידג'. אמרו לו, שהייתי חייל טוב ונאמן לדגל, ושהייתי פורע את כל החוב לו הייתי נשאר בחיים. וכעת, כשאני עומד למות, אני רואה לנגד עיני את פניו הרחומות, ואני מודה לו על כך שאיפשר לי ליפול כחייל בקרב ולא להיירות כפחדן על ידי חברי''.

גופתו של סקוט נקברה תחת העצים הפורחים שעל גדת נהר ווריק. סיפורו הונצח בפואמה של המשורר פרנסיס ג'אנבייר ובסרט אילם משנת 1914 בו מועצם האפקט הדרמאטי כאשר הנשיא לינקולן מגיע עם דרישת החנינה שלו אל הבסיס כאשר סקוט כבר מועמד מול כיתת היורים. במחוז מגורי מוצב מונומנט לזכרו וכביש העובר בעיירת הולדתו קרוי על שמו.









אפשר לנסות ולמצוא חורים בסיפור הזה, משל היה טרומפלדור בתל חי (שכיום יש הטוענים כי לא אמר את המשפט ההוא, אלא הסתפק באיזו קללה עסיסית). בדומה לכך, לא חסרים גם היסטוריונים המפקפקים בפרטי הסיפור. הסופר והמשורר קארל סאנדברג ערך מחקר משלו על הפרשה, והגיע למסקנה שבדקות שקדמו למותו היה סקוט שרוי בתרדמת (השפעה ישירה של פגיעות הירי הרבות והקשות שספג) ולכן לא יכול היה לומר את המשפטים הדרמאטיים שציטטתי קודם לכן, ומכל מקום גם אם יכול היה לדבר במאמץ רב, לא יכול היה לומר שום דבר בעל משמעות. סאנדברג גם טען כי לינקולן לא רכב אישית אל מחנה חטיבת ורמונט השלישית כדי לחון את החייל (אם כי יש עדויות שסותרות טענה זו). אבל כל זה אינו משנה דבר. מבחינת אנשי ורמונט, מדינה קטנה והררית בצפון מזרח ארצות הברית, סיפורו של ויליאם סקוט אינו רק אנקדוטה אישית מרגשת אלא גם תעודת כבוד של נאמנות וגבורה שהם שמחים להחזיק בה עד היום.

ובנימה אישית משהו, הסיפור הזה צריך לעורר אצלנו הרהור של ביקורת. הסלידה הכללית שאחזה במעגלי השפעה בים אצלנו כלפי צבא ומלחמות (וביתר שאת מאז 1973) הביאה לכך שרבים מאיתנו שוב אינם מכבדים עוד מעשי גבורה במלחמה. הנימה הלעגנית הנשמעת כלפי אמירות פטריוטיות מסוג זה אינה קונה לה שביתה בקרב הציבור האמרק מבחינתו לחימה למען המדינה היא עדין עניין מעורר כבוד. אפשר גם מזה ללמוד משהו.







מרבית החומר מקורו בספר מלחמות גדולות סיפורים קטנים, מאת אורי דרומי. הספר, המביא פרשיות הקשורת בהיסטוריה צבאית, מבוסס על שידורים בגלי צה''ל ובקול ישראל. הספר יצא בהוצאת משרד הביטחון, תל אבב, 1994.













[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
ישיעיהו לייבוביץ' על גבורה בקרב   אוטו פוקוס   שבת, 03/09/2011 שעה 11:24   [הצג]   [178 תגובות]
בעניין הרישא   שואל   שבת, 03/09/2011 שעה 19:54   [הצג]   [22 תגובות]
הסטוריה במיטבה   מונס   שבת, 03/09/2011 שעה 22:16   [הצג]   [10 תגובות]
תסלחו לי   סורנטו   יום א', 04/09/2011 שעה 4:50   [הצג]   [87 תגובות]
מיהו פראייר   עדו   יום ג', 27/09/2011 שעה 11:23   [הצג]   [9 תגובות]
MBT Kaya Shoes   MBT Kaya Shoes   שבת, 31/05/2014 שעה 3:46   [הצג]   [11 תגובות]
hermes bags online   hermes bags online   יום ד', 11/06/2014 שעה 0:49   [הצג]
louis vuitton suitcase   louis vuitton suitcase   יום ה', 12/06/2014 שעה 10:05   [הצג]
louis vuitton online outlet   louis vuitton online outlet   יום ה', 12/06/2014 שעה 19:30   [הצג]
cheap louis vuitton purses   cheap louis vuitton purses   יום ו', 13/06/2014 שעה 23:01   [הצג]
louis vuitton denim   louis vuitton denim   יום ו', 13/06/2014 שעה 23:07   [הצג]
louis vuitton kids   louis vuitton kids   שבת, 14/06/2014 שעה 0:23   [הצג]
louis vuitton men sunglasses   louis vuitton men sunglasses   שבת, 14/06/2014 שעה 5:30   [הצג]
MBT Shoes Men Fora   MBT Shoes Men Fora   יום ב', 16/06/2014 שעה 23:53   [הצג]
MBT Shoes Women Barabara   MBT Shoes Women Barabara   יום ג', 17/06/2014 שעה 1:29   [הצג]
mbt schuhe outlet 46   mbt schuhe outlet 46   יום ג', 17/06/2014 שעה 1:42   [הצג]
poblacht hermes bags   poblacht hermes bags   יום ד', 18/06/2014 שעה 16:57   [הצג]
hermes mens bag replica   hermes mens bag replica   שבת, 21/06/2014 שעה 16:17   [הצג]
hermes 2013   hermes 2013   יום ו', 27/06/2014 שעה 22:58   [הצג]
hermes necklace   hermes necklace   שבת, 28/06/2014 שעה 7:22   [הצג]
hermes handbags peachpuff   hermes handbags peachpuff   שבת, 28/06/2014 שעה 13:35   [הצג]
hermes birkin purses   hermes birkin purses   שבת, 28/06/2014 שעה 21:31   [הצג]
norway hermes   norway hermes   יום ב', 30/06/2014 שעה 3:38   [הצג]
hermes handbags off-white   hermes handbags off-white   יום ב', 30/06/2014 שעה 18:19   [הצג]
keywords3 hermes bags   keywords3 hermes bags   יום ד', 02/07/2014 שעה 9:20   [הצג]
authentic hermes outlet store   authentic hermes outlet store   יום ד', 02/07/2014 שעה 13:52   [הצג]
hermes belt for men   hermes belt for men   יום ה', 03/07/2014 שעה 1:02   [הצג]
hermes peachpuff   hermes peachpuff   יום ה', 03/07/2014 שעה 3:54   [הצג]
hermes handbags yellow   hermes handbags yellow   יום ה', 03/07/2014 שעה 4:52   [הצג]
portugal hermes   portugal hermes   יום ה', 03/07/2014 שעה 5:21   [הצג]
sweden hermes   sweden hermes   יום ב', 07/07/2014 שעה 2:21   [הצג]
MBT Fora Shoes   MBT Fora Shoes   יום ה', 07/08/2014 שעה 12:50   [הצג]
mbt kisumu   mbt kisumu   יום ה', 07/08/2014 שעה 21:02   [הצג]
MBT Unono Shoes   MBT Unono Shoes   יום ה', 07/08/2014 שעה 22:35   [הצג]
MBT Tembea Shoes   MBT Tembea Shoes   יום ו', 08/08/2014 שעה 2:33   [הצג]
MBT Barabara Shoes   MBT Barabara Shoes   יום ג', 12/08/2014 שעה 10:13   [הצג]
MBT Garissa Shoes shopping   MBT Garissa Shoes shopping   יום ג', 12/08/2014 שעה 14:19   [הצג]
MBT Unono Shoes   MBT Unono Shoes   יום ג', 12/08/2014 שעה 19:58   [הצג]
MBT Tembea Shoes   MBT Tembea Shoes   יום ג', 12/08/2014 שעה 20:48   [הצג]
hermes bags 2013   hermes bags 2013   שבת, 16/08/2014 שעה 7:12   [הצג]
MBT Tupu Shoes   MBT Tupu Shoes   שבת, 16/08/2014 שעה 7:54   [הצג]
handbags clearance   handbags clearance   שבת, 16/08/2014 שעה 9:15   [הצג]
buy mbt shoes uae   buy mbt shoes uae   שבת, 16/08/2014 שעה 10:00   [הצג]
mbt shoes sale uk   mbt shoes sale uk   שבת, 16/08/2014 שעה 10:08   [הצג]
MBT Barabara Shoes   MBT Barabara Shoes   שבת, 16/08/2014 שעה 11:35   [הצג]
ireland hermes handbags   ireland hermes handbags   שבת, 16/08/2014 שעה 16:07   [הצג]
handbags clearance   handbags clearance   שבת, 16/08/2014 שעה 16:37   [הצג]
mbt shoes cheap   mbt shoes cheap   יום ו', 19/09/2014 שעה 23:43   [הצג]
mbt shoes for sale   mbt shoes for sale   שבת, 20/09/2014 שעה 2:56   [הצג]
mbt shoes sale   mbt shoes sale   שבת, 20/09/2014 שעה 5:28   [הצג]
mbt shoes outlet online   mbt shoes outlet online   שבת, 20/09/2014 שעה 6:27   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©