אלה מציירת את רגעי האימה
יום ב', 02/05/2011 שעה 10:03
סיפורה של אלה ליברמן-שיבר הוא אחד מני אלפים של ניצולי שואה שחלק עצום מעולמם חרב עליהם, אך הם עצמם זכור להינצל ולבנות מחדש מבית ומשפחה. כנערה בגיל ההתבגרות הגיעה לאושוויץ ושם גילה אחד מאנשי האס-אס את כישרון הציור שלה והעסיק אותה בציור דיוקנאות של בני משפחתו ושל קרובי חבריו. כישרון זה הוא שהציל אותה ואת אימה משילוח מיידי לתאי הגז או למשרפות. לאחר השואה, בעצת בעלה, החלה אלה לצייר את הזוועות שחוותה במחנה הריכוז. ציורים אלה, פשוטים אך תמציתיים, מאפשרים הצצה בחרך זעיר אל תוך ''הפחלנטה האחרת'', כפי שכינה ק. צטניק את מחנות המוות. מדי פעם אני נתקל בציורים הללו, ואתמול הראיתי אותם לילדיי, שעדיין מנסים לקלוט מה זו בכלל השואה הזו ולמה היו אנשים שביצעו אותה בכלל.








אלה שיבר (לבית ליברמן) נולדה בשנת 1927 בברלין למשפחה מבוססת. האב, יהושע, היה סוחר פרוות והאם, רוזה, היתה מיילדת. לאלה היו שלושה אחים נוספים - ברטה, אלכסנדר וליאו.

ב-‏1938, בשל מוצאה הפולני של האם, נאלצו בני המשפחה לעזוב את גרמניה. הם עקרו לבנדין, מקום מושב משפחת האם. במהלך מלחמה העולם השניה הועברו בני המשפחה המורחבת לגטו המקומי. זמן מה לאחר מכן נלקחו ברטה ואלכסנדר למחנות עבודה בגרמניה. באוגוסט 1943, באקציה האחרונה, ירדה המשפחה – ההורים, אלה וליאו אחיה - למחבוא – בור שנחפר על ידם מתחת לארגז האשפה בסמוך לביתם. מזונם סופק להם על ידי ליאו, בן השלוש עשרה, שנהג להתגנב בלילות לבית, וכן על ידי פולני, שהיה השרת של הבית, שסיכן את חייו כדי להביא למחבוא מצרכים חיוניים נוספים. יום אחד נשאל הפולני ידי איש האס-אס לפשר מעשיו ליד המחבוא, ומשסרב להסגיר את המשפחה, הוכה למוות. האב הבין האב שהמחבוא אינו בטוח יותר, ובני המשפחה יצאו והסגירו עצמם לגרמנים. הם חיו בגטו עד לדצמבר 1943, ואז, בטרנספורט האחרון שולחו ההורים, אלה ואחיה ליאו לאושוויץ.

במחנה הריכוז הופרדו הנשים מהגברים. האחרונים שולחו מיד למשרפות ואילו אלה בת השש-עשרה ואימה בת הארבעים ושתיים, נשלחו לעבודה בבית חרושת לתחמושת, שם עבדו משך שעות ארוכות בתנאים קשים ביותר, בתת-תזונה וללא תנאים היגייניים. במהלך הזמן נודע לאחד מאנשי האס-אס כי אלה מציירת היטב, והיא התבקשה לצייר תמונת בן משפחה שנהרג בחזית, על פי צילום. איש האס-אס סיפק לה את חומרי הציור, וגם מזון לאם ולבת. לאחר מכן ביקש ממנה לצייר גם דיוקנאות על פי תמונות ששלחו לעמיתיו קרובי משפחתם. בזכות ציורים אלו נמנעה העברתה של האם למקום אחר והשתיים נשארו יחד כל אותו הזמן. בינואר 1945, הובלו אלה ואימה ל''מצעד המוות'', והובאו למחנה נוישטאט (Neustadt) שהיה מחנה לווין של רוונסבריק (Ravensbrück).

אלה ואימה שוחררו על ידי בעלות הברית ב-‏2 במאי 1945, כלומר בדיוק היום לפני 66 שנה. הן שבו לפולין כדי לחפש אחר קרובי משפחתן. שם נפגשה אלה עם מי שיהיה לבעלה, עמנואל שיבר, קצין יהודי בצבא הפולני, שהיה מוצב בסביבה ושמע כי נמצאים במקום יהודים ניצולי מהמחנות, ורצה לפגוש אותם. ב-‏2 בפברואר 1946 נשאו השניים וב-‏23 במאי 1946 יצאו, יחד עם האם, את פולין באמצעות ארגון ''הבריחה'' והגיעו למחנה עקורים שליד מינכן, משם קיוו להמשיך לישראל.

ספינת המעפילים ''בן הכט'', בה הפליגו השלושה, נתפסה ב-‏12 במרץ 1947 על ידי הבריטים בחופי הארץ, ושש מאות נוסעיה הועברו למחנה בקפריסין באנית מלחמה בריטית. במאי 1948, עם סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, הגיעה המשפחה, כשאלה-שיבר ליברמן בהריון מתקדם, עם ביתה הבכורה עדה, לחיפה. שם קבעו את ביתם. אלה ליברמן-שיבר למדה ציור ואמנות באוניברסיטת חיפה ועסקה בהוראת ציור.

את סדרת ציורי החיים על קו הקץ, המתאר את זוועות היום יום בתקופת המלחמה, החלה אלה ליצור ב-‏1945, ביוזמת בעלה, שחשב שהמבע האמנותי יעזור לה להשתחרר מהטראומות שחוותה. הסדרה הגיעה לידי סיום בחיפה, ב-‏1948 והוצגה לראשונה בבית קולנוע חיפאי ב-‏1950. שנתיים לאחר מכן הוצגו היצירות במוזיאון בית לוחמי הגטאות ולאחר מכן נתרמו לאוספו הקבוע. מאוחר יותר הודפסו היצירות בליווי הסברים של האמנית, במספר מהדורות בשפות שונות.

בשנת 1998 נפטרה אלה ליברמן-שיבר בחיפה.









את הציורים המובאים כאן גזרתי מתוך ''ידיעות אחרונות'' לפני מספר שנים, שעה שפורסמה ידיעה על תערוכה של ציורי אלה ליברמן-שיבר. לאחרונה מצאתי עוד כמה כאלה, ואני מביא אותן כאן. דומה כי די בהן כדי להמחיש חלק קטן מהסצינות הבלתי-אפשריות, המזעזעות כל כך, שעברו על יהודי אירופה באותן שנים עקובות מדם.









 
ציורים מהווי מחנה המוות (מקור תמונה: ידיעות אחרונות, 1.5.2008).
 


 
משפחה יהודית מסתתרת מתחת לרצפת העץ שעה שחייל גרמני מחפש אחריה (מקור תמונה 2).
 


 
נידונות למוות צועדות אל מותן (מקור תמונה 3).
 


 
 









[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
תיעוד מצמרר   איריס   יום ג', 03/05/2011 שעה 10:03   [הצג]   [3 תגובות]
(ללא כותרת)   ח ל י   יום ג', 03/05/2011 שעה 15:19   [הצג]   [4 תגובות]
ציורים מדהימים   גובי   יום ג', 25/10/2011 שעה 11:59   [הצג]   [4 תגובות]
זאת...   מ ו ר   יום ג', 31/01/2012 שעה 22:03   [הצג]   [6 תגובות]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©