אלה הם חייך עם סוף עצוב/ יורם קניוק
יום ו', 06/11/2009 שעה 0:10
פעם, לפני הרבה שנים, התגלגל לידי ''אור ירח'', קובץ סיפורים קצרים שכתב גי דה מופסן. אני זוכר כיצד חלחלה אלי המלנכוליה ששרתה בכל סצינה. מופסן תיאר מציאות עצובה, אנשים בודדים, סיטואציות שאין בהם הפתעה אלא השלמה, לעתים שקיעה איטית או גוויעה מודעת לעצמה. ולמרות העצב והעובדה שלא היו שם פואנטות אופטימיות או מפתיעות, היה משהו שלם מאוד בגסנון הזה. כך חשתי גם כאשר קראתי את ''סיפורי סופשבוע'', אוסף סיפורים קצרים של קניוק שפורסמו בשעתם במוסף השבת של ''מעריב''. סגנונו העשיר והמורכב של קניוק מתאר בפשטות ביוגרפיות קצרות של אנשים רגילים, כאלה שלא מעוררים שום תשומת לב מיוחדת כשאנו עוברים מולם ברחוב. אותם אנשים בודדים המוזכרים ב''אלינור ריגבי'' של הביטלס, כאלה שאיננו יודעים מאין באו ולאן הם שייכים. הנה אחד כזה, המספר על אדם שניצל מאימי השואה רק כדי להתגלגל אל האפרוריות העגמומית של היומיום הישראלי.










 
 


 
 


 
 


 
 


 
 


 
 


 
 











מקור הסיפור הוא בספרו של יורם קניוק, סיפורי סופשבוע. הספר יצא לאור ב-‏1986 בתל אביב בהוצאת מעריב.








[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
(ללא כותרת)   יעל   יום ו', 06/11/2009 שעה 21:53   [הצג]
(ללא כותרת)   לידיה כרמלי   יום א', 08/11/2009 שעה 15:12   [הצג]
לאחרונה   עובד זר   יום א', 22/11/2009 שעה 0:28   [הצג]   [2 תגובות]
(ללא כותרת)   איתי()   יום א', 29/11/2009 שעה 2:50   [הצג]
כתיבה נהדרת   עידו   יום ב', 18/01/2010 שעה 8:07   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©