הדייג שתפס את השמש
שבת, 12/09/2009 שעה 8:18
מקובל להניח כי המיתולוגיה של עמים עתיקי יומין משקפת את דרך מחשבתו ותחושותיו של המין האנושי לפני אלפי שנים. לפי השקפה זו, ניתן לנו לעקוב אחר הנתיב המתפתל מן הציוויליזציה האנושית, שתושביה מתגוררים הרחק מן הטבע, אל האדם שחי בחיק הטבע; ועניין מיוחד יש לנו במיתוס משום שהוא מעביר אותנו אל תקופה בה היה העולם צעיר וכשהיה לו, לאדם, קשר ומגע עם האדמה, העץ, הים, הפרח וגרמי השמיים. תחושת התופעות הללו אינה דומה כל עיק לתחושתנו היום. כשנתגבשו האגדות וקיבלו את צורתן, עדיין לא ניכר בהן ההבדל שבין מציאות ודמיון. בכל הזמנים קיווה האדם להימלט מחרון אפם של האלים בעזרת פולחן כשפים עז ויוצא דופן או באמצעות קורבן הכרוך בכאב ובסבל. האגדה ההוואית שמובאת כאן מראה את ההיפך הגמור מכך: סיפורו של אדם שהצליח לחנך אלה השולטת בכוח הטבע החזק ביותר על פי רצונו שלו.









יש לא מעט קסם במיתוסים הקדומים ובאגדות העם של הוואי. מאחר ומדובר בתרבות שצמחה באיים המבודדים שבלב האוקיאנוס השקט, האגדות הללו מסבירות את התופעות המרכזיות עימם היה על תושבי המקום להתמודד. האגדה שלפנינו מניחה כי כוחות הטבע הקדומים היו אנוכיים מטבעם ועל כן היה צורך לאלפם ולהתאימם לצרכי היצורים החיים על פני האדמה - במיוחד האדם. את האגדה המקורית ניתן לקרוא כאן.

בשנים האחרונות, אגב, אני מרב לחפור אל תוך התרבות ההוואית שמקורה בפולינזיה. הזמר ההוואי המנוח ישראל קאמאקאוויוולה (שבהוואי לא נודע אלא בשם ''איז''), שר פעם על מאווי (Maui), גיבור פולקלוריסטי של האיים שעלילותיו קסמו לדורות שלמים של ילדים ומבוגרים בחלק זה של העולם. לאגדה עצמה יש לא מעט קסם גם כיום, ואילו השיר הידוע של איז שעסק בו הפך ללהיט פופ מוכר בשנות השמונים.

אבל ברשותכם, הבה נחזור לאגדת ''הדייג שתפס את השמש'', שבנוסחה המובא כאן ודאי יפה לספרה לילדים ביום חופש שטוף שמש. קריאה נעימה.


 
 


 
 


 
 


 
 


 
 








הסיפור לקוח מן הספר הדייג שתפס את השמש וסיפורים אחרים, שיצא לאור בהוצאת סיני, תל אביב, בשנת 1955. עברית: ישראל פישמן. ציורים: אהרן אבדי.







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
איז הזמר הלאומי של הוואי [חדש]
שושי   שבת, 12/09/2009 שעה 17:31
נפטר מהשמנה בגיל +30 :-(
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איז הזמר הלאומי של הוואי [חדש]
אורי קציר   שבת, 12/09/2009 שעה 23:31
בתגובה לשושי
אתר אישי
37 ליתר דיוק.

ואכן, הוא היה זמר ענק, תרתי משמע. כתבתי עליו כמה מלים כאן: http://www.aplaton.co.il/story_106
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

איז הזמר הלאומי של הוואי [חדש]
שושי   יום א', 13/09/2009 שעה 17:14
בתגובה לאורי קציר
תודה!
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הוי הסיפורים התמימים האלה [חדש]
מונס   שבת, 12/09/2009 שעה 22:48
כמה יפים הסיפורים האלה. אני עוד זוכר סיפורים דומים בתקופת ילדותי. כמה תמימות יש בהם, כמה העולם אז ( 1955 ) היה תמים יותר. עוד אפשר היה לעניין ילדים בסיפורי הרפתקאות שכאלה.
אבל אי אפשר לעצור את הקידמה, והסיפורים האלה נעלמים.

תודה לך אורי על סיפורים כאלה ואחרים, זה מעורר את הזכרון, לתמימות שבילדות שהיתה ונעלמה.

מונס
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הוי הסיפורים התמימים האלה [חדש]
אורי קציר   שבת, 12/09/2009 שעה 23:33
בתגובה למונס
אתר אישי
זהו, שהטון הספרותי, גם בנוגע לילדים רכים בשנים, עבר שינוי עצום. כיום רק לעתים נדירות מתרגמים לעברית אגדות עממיות מהסוג הזה. התוצאה היא שהתודעה מרוכזת יותר בהווייה המקומית ופחות מתפשטת לטריוטוריות שמחוץ לגבולותנו. זו הסיבה שאני קורא לילדי גם ספרי ילדים מארה''ב, מבריטניה ומצרפת ומעשיות פולקלוריסטיות כגון זו שהבאתי כאן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עברית שפה יפה [חדש]
אמיר   יום ד', 16/09/2009 שעה 16:04
יותר מהסיפור עצמו, התמוגגתי מהעברית שבה הוא כתוב. הילדים של היום, צריכים מילון בכדי להבין את הסיפור. והשפה אולי תיראה להם ארכאית (אם הם בכלל מכירים את המונח הזה)ולכן הסיפור ייראה להם משעמם.

אני לעומתם נהנתי מכל רגע.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אורי קציר [חדש]
ירון   יום ב', 12/10/2009 שעה 0:29
מר אורי קציר היקר
אני רוצה לומר לך שהבלוג שלך מקסים, נתקלתי בו במקרה בחיפושי אחר שיר של בוב דילן-שרה ואז מצאתי את המאמר מצא את האישה, ששם כתבת על האומנים והנשים בחייהם, לסיכום אני חושב שיש לך בלוג יפהפה ומעניין, כל הכבוד המשך כך להקסים :)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אורי קציר [חדש]
אורי קציר   יום ב', 12/10/2009 שעה 1:23
בתגובה לירון
אתר אישי
תודה רבה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©