דרוּזֶנרַיין
יום ד', 12/08/2009 שעה 23:01
הרב שלמה אבינר נחשב לאחד מבכירי רבניה של הציונות הדתית. הוא פירסם למעלה ממאה ספרים, משמש כפרשן אותנטי של היהדות הקוקיאנית ונוקט עמדות הנחשבות ממלכתיות בסוגיות הקשורות לפעילות הימין הרדיקלי נגד הממשלה בסוגיית פינוי שטחים. אותו אבינר נתן לאחרונה שיעור ובמסגרת שאלה שנשאל על ידי אחד המשתתפים בו קבע שלא-יהודים אינם צריכים לשרת בצבאה של מדינת היהודים. הוא הודה שנאמנות הדרוזים למדינה אינה מוטלת בספק אך לטעמו עליהם לבצע שירות לאומי ולא שירות צבאי. כך, במחי משפט אחד, ביטל אבינר את חשיבות תרומתם של קצינים דרוזים כמו יוסף מישלב, אמל אסעד וחסון חסון לביטחונה הלאומי של ישראל. מבעד לנימוק הלכתי כביכול בצבצה שוב אמירה קסנופובית וגזענית. הצבא צריך להיות דרוּזֶנרַיין, נקי מדרוזים. שום כלי תקשורת לא עשה פולו-אפ על ההתבטאות הקשה הזו. כולם שתקו. ככה אנחנו נראים.









תא''ל עימאד פארס שיקר למפקדיו באומרו שנכח ברכבו הצבאי שהיה מעורב בתאונת דרכים שעה שאשתו נהגה בו. כדי להימנע מנקיטת צעדים חורים נגדו, העדיף להקדים ולהודיע בעצמו על פרישתו מצה''ל. אין ויכוח על כך שתא''ל פארס עשה מעשה חמור. אין גם ויכוח על כך שבנסיבות אלה נהג כראוי כשהגיש את התפטרותו.

צבא בלי גויים. אבינר (מקור תמונה 1).

כמו תמיד, שימשה הפרשה המיותרת הזו עילה לעיסוק הלכתי ערני ומשובב נפש. הרב שלמה אבינר, מבכירי רבניה של הציונות הדתית, נשאל במהלך שו''ת מצולם שפורסם באתר ''מעלה'', מהי עמדת ההלכה בנוגע לשירות קצינים שאינם יהודים בתפקידים בכירים בצבא עם ישראל. כתב ynet, קובי נחשוני, דיווח כי אבינר בחר להיתלות באילן גדול. ''הרמב''ם אומר בפירוש: בצה''ל - רק יהודים'', השיב הרב, ''זה לא הסדר הנכון שגויים יהיו בצבא''. הוא הסביר כי אף שבני העדה הדרוזית המשרתים נאמנים למדינה ומוסרים למענה את הנפש – ''שאלות מהסוג הזה אי אפשר להכריע באורח פרטני, באורח אנקדוטלי, באורח נקודתי, אלא השאלה היא כוללנית: יש בצה''ל גויים או אין בצה''ל גויים?''. עוד אמר כי יש להטיל עליהם תפקידים אחרים: ''שירות לאומי הם בוודאי ובוודאי מותרים וחייבים''.

כשמדובר בפולמוסנות, הפעולה המתבקשת היא ללכת לכתבי הרמב''ם ולבדוק האם אכן אמר את מה שאמר ובאילו נסיבות נאמרו דבריו ואם יכול להיות להם יותר מהפירוש החד-משמעי של אבינר וכן הלאה. אבל למען האמת, הרמב''ם אינו מעניין אותי כלל ועיקר בהקשר הזה. בימי הרמב''ם (שחי בשנים 1138-1204) לא התקיימה ישות ריבונית בשליטה יהודית. מאליו מובן שגם צבא יהודי לא היה. ממילא לא נאלצה מדינת יהודים בתקופה זו של ימי הביניים להתמודד עם איום שהציבו מדינות מוסלמיות סביב גבולותיה ועם רצון מופגן מצד מעצמה אזורית חשובה להשמידה באופן טוטאלי. הרמב''ם אינו רלוונטי כאן.

דבריו של אבינר מעניינים יותר משום שהוא רב מוכר וידוע ומשום שרבים בציונות הדתית-לאומית מייחסים לו מעמד הלכתי גבוה. אבל ככל רב מצוי, הוא עוסק בפרשנות של משנת קודמיו במקום לנסות ולהתמודד עם המציאות באמצעות תפיסתו שלו. לצורך העניין, אני מניח כאן שפרשנותו את דברי הרמב''ם היא גם עמדתו שלו.









הרב אבינר פועל בתוך ציבור המגדיר את עצמו כאמוני. רבים מאנשי ציבור זה נכספים באמת ובתמים לחידוש ממלכת ישראל ההיסטורית ולהשבת המלוכה על כנה. מלכות בית דוד, כמובן. והנה, דווקא אותו דוד שאותו חולמים אבינר ותלמידיו לחקות, העסיק לא מעט גויים בצבאו. בין השאר, מוזכרים בתנ''ך כמה וכמה פעמים ''הכרתי והפלתי'', יחידה צבאית מיוחדת בשירותו של דוד. יחידה זו הייתה יחידה נפרדת מהצבא הרשמי, ופעלה כיחידה בעלת עצמאות יחסית, יחידה עילית אולי, בראשותו של בניהו בן יהוידע. פעם אחת נזכרים הכרתי והפלתי עם יואב בן צרויה, שר צבא דוד, בזמן המרדף אחרי שבע בן בכרי. גב הכרתי היה חלקה הדרומי של ''ארץ פלשתים''. ישנם חוקרים הרואים בהם, אם כן, יחידה המורכבת מלוחמים זרים, המורכבים מיושבי אזור זה: הכרתי והפלשתי, אשר שמו שובש ונשמטה ממנו האות ש', אולי בהתאמה אל הפלתי. הקשר בין הכרתי והפלשתים חוזר גם בדברי צפניה: ''הוֹי, יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם--גּוֹי כְּרֵתִים; דְּבַר-יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ, מֵאֵין יוֹשֵׁב'' (צפניה ב', ד'-ה'), ובדברי יחזקאל: ''הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל-פְּלִשְׁתִּים, וְהִכְרַתִּי אֶת-כְּרֵתִים; וְהַאֲבַדְתִּי, אֶת-שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם'' (יחזקאל כ''ה, ט''ז).

על שלושים גיבורי דוד המוזכרים בתנ''ך נמנים, בין היתר, צלק העמוני, שהיה אחד מעוזריו האישיים של הרמטכ''ל יואב בן צרויה; אוריה החיתי, שפרסומו הגדול בא לא שלא בטובתו לאחר שהמלך החליט לגזול ממנו את אשתו ולשלוח אותו אל מותו באופן שהמיט עליו חרפת נצח; ויתמה המואבי, שעליו אין אנו יודעים הרבה מלבד זאת שמוצאו מארץ מואב שמעבר לירדן ושתושביה לא היו יהודים.

אותם שלושים (ובמקום אחר שלושים ושבעה) גיבורים היו חוד החנית של צבא דוד. הם היו גם המטכ''ל וגם סיירת מטכ''ל. מפקדם היה ישבעם בן חכמוני, שעליו נאמר כי '' עוֹרֵר אֶת-חֲנִיתוֹ עַל-שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת חָלָל, בְּפַעַם אֶחָת'', כלומר חיסל שלוש מאות איש במו ידיו. בן דודו, אלעזר, נמנה על שלושת הגיבורים שהניסו את צבא הפלישתים בכוחות עצמם בקרב על פס דמים. היו שם גם בניהו בן יהוידע, לימים רמטכ''ל בעצמו, שברזומה שלו נאמר ש''הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג''. כלומר, אצל דוד היה קשר ברור בין ביצועיהם הצבאיים של לוחמיו לבין התקדמותם בסולם הדרגות.

הרב אבינר לא ממש התעמק בזוטות הללו. מבחינתו, ''אולי היו יוצאים מן הכלל, אחד או שניים או שלושה''. הוא הביא כדוגמה את ''אמנם כתוב שהיה (איתי) הגיתי וכן הלאה...הגמרא אומרת הוא לא גיתי, הוא מגת...כמה שמות כאלה...וגם היו יוצאים מן הכלל, אחד או שניים או שלושה...אי אפשר לבוא בטענות אל אורד וינגייט, שארגן לנו מראש את המבנה העכשווי הראשוני של צה''ל''. גדודי הכרתי הפלתי לא ממש נראו לו חשובים. גם לא נוכחותם של גויים גמורים בין חברי הפיקוד הצבאי העליון של דוד המלך. הוא זלזל בהם זלזול גמור. נקל היה לשער מה היו אבינר וחבריו אומרים לו היה איש דת נוצרי רב השפעה במדינה חשובה קובע שליהודים אין מקום בצבא ארצות הברית רק בשל מוצאם.

הכרתי והפלתי. פארס (מקור תמונה 2).









הדרוזים הם הכרתי והפלתי של ימינו. גדוד 299 (הידוע גם בכינויו גדוד חרב) מורכב בעיקר ממתגייסים ממוצא דרוזי וצ'רקסי. בני עדות אלה משרתים גם ביחידות אחרות, לרבות בחיל האוויר וביחידות העלית של חיל הרגלים. כמה קצינים דרוזים עשו קריירה מזהירה בצה''ל, תוך שהם מסכנים את חייהם בקרבות על הגנת מדינת ישראל. אלוף (מיל.) יוסף מישלב, תא''ל חסון חסון, תא''ל (מיל.) אמל אסעד ואל''מ נביה מרעי ז''ל הם רק חלק מהשמות העולים עתה בדעתי.

עימאד פארס היה חלק מהשרשרת הזו והוכיח במהלך שירותו אומץ לב אישי בלתי מבוטל. הגוי עז הנפש הזה, שבין היתר פיקד על חטיבת גבעתי, הגיע לדרגת תת-אלוף ויש הסבורים שיכול היה להתקדם לפחות דרגה אחת גבוה מזה. הוא אחד אותם ''אחד או שניים או שלושה'' שעליהם דיבר אבינר בביטול שכזה ושמונים, הלכה למעשה אלפי לוחמים. חלקם מגינים על ביתו של אבינר בבית אל.

במקום לעסוק בשאלה האם יש להתיר או לאסור שירותם של לא-יהודים בצה''ל מוטב היה שאדם בעל סמכות כאבינר יפעל למען גיוסם של רבבות יהודים משתמטים לצה''ל. רובם של משתמטים אלה הם חובשי כיפות החוסים באוהלה של תורה ומקבלים מטריה פוליטית מעסקנים הסוחטים את הפטור הזה מראש ממשלה אחד אחר השני. בהיעדרם של החרדים משירות צבאי תרומתם של הדרוזים, הבדואים, הצ'רקסים וחלק מהנוצרים המתגייסים לצה''ל חשובה לאין ערוך. אבל מבחינת אבינר, כאמור, צה''ל אמור להיות נקי מלא-יהודים. נקי מדרוזים כמו עימאד פארס.אם גרמניה של שנות השלושים שאפה להיות יודנריין (נקייה מיהודים), הרי שאבינר ושכמותו רוצים שהצבא שלנו יהיה דרוּזֶנרַיין.

תא''ל עימאד פארס לא הלך הביתה בגלל דרוזיותו אלא בגלל ששיקר למפקדיו. אבל אנשים כאבינר עושים בפרשה הזו קרדום לחפור בה נגד אזרחים שווי זכויות, שגם אם הם ממלאים חובות ומגירים דמים אין הדבר עומד לזכותם בעיני אבינר ושכמותו. חטאם הוא באי-יהדותם. הקורבנות שהקריבו הם אפס ואין ליד החטא הנורא הזה.

התקשורת לא רגשה ולא רעשה כאשר אמר אבינר את מה שאמר. הטקסט שפורסם ב-Ynet לא גרם למהומה גדולה מדי. אתרי חדשות מרכזיים אחרים לא עשו עליו פולו-אפ. עיתוני הפרינט לא הרחיבו את הכתיבה עליו. המדיה הוויזואלית והרדיופונית התעלמה ממנו לחלוטין. איש לא הוכיח את אבינר על האמירה הגזענית והמפלה הזו. שום הפגנה לא נערכה. שום עצרת לא כונסה. ואלה שהתעלמו מכך יקומו מחר או בעוד שבוע או בעוד חודש ויצקצקו בלשונם על השנאה הפושה במדינה נגד מיעוטים, נגד זרים, נגד שונים וחריגים.









[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
הגישה הממלכתית והראיה אותה מבחוץ.   מיכאל אוישי   יום ה', 13/08/2009 שעה 0:04   [הצג]   [4 תגובות]
עמוס ירקוני   אלמוני   יום ה', 13/08/2009 שעה 6:19   [הצג]   [2 תגובות]
(ללא כותרת)   דפנה   יום ה', 13/08/2009 שעה 7:55   [הצג]   [2 תגובות]
תודה על התזכורת   יואב   יום ה', 13/08/2009 שעה 9:23   [הצג]
לאורי   שרה   יום ה', 13/08/2009 שעה 10:36   [הצג]   [2539 תגובות]
לא יהודים ב - 1948   בני   יום ה', 13/08/2009 שעה 15:57   [הצג]   [936 תגובות]
לרמב''ם יש חלק קטן מאד בהתבטאות הזאת   דקל אבשלום   יום ה', 13/08/2009 שעה 18:09   [הצג]   [249 תגובות]
מעניין   דוד קסירר   יום ה', 13/08/2009 שעה 20:30   [הצג]   [2 תגובות]
וליבוביץ אמר...   צבי גיל   יום ה', 13/08/2009 שעה 23:53   [הצג]   [773 תגובות]
(ללא כותרת)   אייל   יום ו', 14/08/2009 שעה 10:28   [הצג]   [3 תגובות]
לכבוד שרה   אלעד-וו   יום ו', 14/08/2009 שעה 22:24   [הצג]   [548 תגובות]
(ללא כותרת)   יחיאל   יום א', 16/08/2009 שעה 18:04   [הצג]   [4 תגובות]
השרץ אינו בן עמי   גלבוע דוד   יום ד', 30/09/2009 שעה 21:01   [הצג]
באמת זו עובדה   גדי   יום ד', 23/11/2011 שעה 23:39   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©