הספרייה הביתית שלי
שבת, 27/06/2009 שעה 22:25
פרויקטים תרבותיים בשרשרת המתבצעים ברשת יכולים להיות עניין מלבב למדי, שלא לומר מרתק. הם חושפים את עולמם התרבותי של הכותבים ומגלים לא מעט על השפעתו של זה על כתיבתם, יצירתם ודרך חשיבתם. אני עצמי יזמתי אחד כזה לאחרונה והוא גילה לי פנים חדשות על בלוגרים שהכרותי איתם הייתה עד כה שטחית בלבד. אביגיל בורשטיין - מתרגמת, בלוגרית ובעלת חיבה גדולה לקריאה ולאגירה של ספרים - פתחה בפרויקט בו מתבקשים בלוגרים לתאר את הספרייה הביתית שלהם. בסיום הפוסט הפותח שלה היא העבירה את הלפיד גם לעבדכם הנאמן, וכמובן שהסכמתי מייד. כחובב קריאה מושבע, ביבליופיל שכמוני מקבל הזמנות כאלה בשמחה. הכול, אני מאלה הסבורים שאפשר ללמוד לא מעט על אישיותו ואמונותיו של אדם על פי הספרים המצויים בביתו. ובכן, התיישבתי וכתבתי. וכמובן שגם אני מעביר את הלפיד הלאה.












ובכן, לאחר שאביגיל בורשטיין הטילה עלי את המשימה המכובדת הזו, לא נותר לי אלא לעמוד בה. אז הנה הפרטים.


מספר ספרים משוער: כ-‏3000


ז’אנרים בולטים: פרוזה, ילדים, היסטוריה, מסעות, פילוסופיה, מדע המדינה ויחסים בינלאומיים


שפות: עברית, אנגלית


שיטת סידור: הספרייה המרכזית (יש עוד כמה כונניות עמוסות ספרים) בנויה בצורת כוורת בת כמה עשרות תאים, המתפרשת על פני קיר שלם. באופן גס, היא מחולקת כך שחלק ממנה מוקדש לספרים בעברית, והאחר – באנגלית. אני אומר ''באופן גס'' משום שבמשך הזמן הסידור הזה לא תמיד החזיק מעמד בנוסחו המקורי. בקומה התחתונה - אנציקלופדיות כבדות (מחזיק אותן באהבה ומתוך הכרת תודה למרות שהרשת כבר תפסה את מקומן). מעליהן, בצד שמאל של הספרייה ועד המדף הגבוה ביותר – ספרי ילדים, פרוזה והומור בעברית. בצד ימין– ספרי היסטוריה וביוגרפיות בעברית. בערך רבע מהספרייה הוא בשפה האנגלית, כשהז'אנרים הפופולאריים הם ההיסטוריה של המערב האמריקני, פילוסופיה פוליטית ותולדות המרכסיזם על גווניו השונים (תודות לחבר שהוריש לי את הספרייה הקומוניסטית שירש בעצמו מחברתו לשעבר, שקיבלה אותה במתנה מסבה האידיאליסט עליו השלום). המדפים העליונים כוללים גם פרוזה ומחזות באנגלית.


מדיניות השאלה: משאיל לעתים נדירות, בעיקר לקרובי משפחה ולמתי מעט חברים. זוכר כל ספר מושאל.


רכישות אחרונות: מאחר וספר מעניין תמיד קורץ לי וחנויות ספרים (גם מוסיקה, אבל אלה הולכות ונעלמות) הן היחידות בהן אני חש בנוח, אני קונה כל דבר מעניין ובמחיר סביר ומתי שאני רק יכול. בשבוע הספר אני תמיד יוצא ברכוש גדול. חנויות הספרים המשומשים מתפרנסות ממני לא רע. תמיד אפשר למצוא שם כותרים שברשתות הגדולות כבר לא יודעים על קיומם, אבל עדיין יש בהם הרבה מאוד קסם, התרגשות, מתח ועניין.

אז הנה הרשימה שלי:


הנווט/ קלייב קאסלר (בגלל שאין הרפתקת מתח שלו שלא מעורבת בה תעלומה היסטורית עם טוויסט מקורי ומפתיע)

ממאדים וגם מנוגה/ דייב בארי (בגלל ההומור הבלתי צפוי והידיעה שכל ספר שפרסם אי פעם גרם לי להתפקע מצחוק)

האדון מבלנטרי/ רוברט לואיס סטיבנסון (בגלל שסטיבנסון הוא אחד מאלופי הרומנים ההיסטוריים ובגלל ששמעתי על רשעותו של גיבור הספר, ג'יימס דוּרי, כל כך הרבה ומשום מה לא מצאתי אותו במשך שנים ארוכות בחנויות)

האריה/ ז'וזף קסל (בגלל שאני כבר שנים מת לסיים את סדרת ספרי המופת שיצאו לאור ב''ספרי כתרי'' ואת זה משום מה החמצתי בילדותי)


הטור השמיני/ מרדכי נאור (בגלל שניתוח של שירי ''הטור השביעי'' של אלתרמן מזווית היסטורית הוא עניין המשלב שתי אהבות ישנות שלי, כלומר אלתרמן והיסטוריה).

הספר שאני לא מצליח לסיים: היה בדיוק אחד כזה בשנים האחרונות: ''בית ממכר עתיקות'' של צ'ארלס דיקנס. למה? כי הרבה פעמים פשוט לא היה זמן להמשיך בקריאה רצופה וחללי הזמן שנפערו בין קריאה אחת לאחרת אילצו אותי לשוב כל פעם לאחרו ולקרוא מחדש כדי להיזכר, ובסופו של דבר זה פגם בהנאה. אז הפסקתי. מתישהו בחודשים הקרובים אני מניח שאקרא בו שוב.


היוצרים האהובים עלי: אלי עמיר, מאיר שלו, פוצ'ו, קלייב קאסלר, אריך מריה רמארק, פיליפ רות', ג'ון סטיינבק, רוברט גרייבס, ג'ראלד דארל, רואלד דאל, הנרי ריידר הגרד, מארק טוויין.


הספרים האהובים ביותר בספרייה: יש המון. כשאביגיל פרסמה את הפוסט הראשון בשרשרת הזאת, היא קבעה סטנדרט של חמישה ספרים. אני לא מצליח לצמצם את המספר הזה לחמישה, אז ארחיב כאן מעט ברשותכם.

הצנטוריונים/ ז'אן לארטגי. סיפורה של קבוצת קצינים צרפתים המוצאים עצמם במחנה שבויים וייטנאי בסיומה של מלחמת הודו-סין. לאחר המלחמה הם מגלים צרפת אחרת, כזו שאינה מבינה אותם והם אינם מזדהים עם הלך הרוח ההדוניסטי שלה. את תחושת הליכוד המשותף שיצר השבי הם מגלים שוב במהלך משימתם הבאה, המלחמה לדיכוי המרד באלג'יריה. (מאמר מרחיב על ''הצנטוריונים'')

הקנוניה נגד אמריקה/ פיליפ רות'. ללא כל ספק ספר ההיסטוריה האלטרנטיבית הטוב ביותר שקראתי. סיפורה של משפחה יהודית מניו ג'רסי במהלך השנים בהן עלה לשלטון בארה''ב הטייס האגדי והאנטישמי צ'ארלס לינדברג, וכרת ברית עם היטלר שהפכה את יהודי אמריקה לנרדפים במולדתם.

ציפור הלעג/ ג'ראלד דארל. פנטזיה מצחיקה עד דמעות המספרת על שלושה אנגלים המגלים באי נידח שבו מתחוללת יריבות בין שני שבטים, את הציפור המקודשת לאחד מהם שכולם כבר האמינו כי נכחדה מן העולם. שרשרת המאורעות המתחוללת באי בעקבות הגילוי המפתיע הזה מרתקת ומשעשעת בעת ובעונה אחת.

ארבעים הימים של מוסה דאג/ פרנץ ורפל. אולי התיעוד הספרותי המורכב, היעיל והמרגש ביותר של השואה שהמיטו הטורקים על הארמנים במלחמת העולם הראשונה. אחרי כל השנים האלה הוא עדיין יצירת מופת יחידה במינה.

בוג ז'רגל/ ויקטור הוגו. סיפורו של צעיר צרפתי הנקלע למאורעות קשים ולדילמות קיומיות במהלך המרד הגדול של העבדים השחורים נגד השלטון הצרפתי באי סנטו דומינגו.

המסכה של דימיטריוס/ אריק אמבלר. על רקע הפכפכותה של הפוליטיקה הבלקנית במחצית הראשונה של המאה העשרים מחפש סופר בריטי את עקבותיו של איש עולם תחתון המעורב בתככים המדיניים ובפעולות הביון של התקופה. חסכוני, ובה במידה אפקטיבי ומרתק.

מפריח היונים/ אלי עמיר. סיפור המאורעות שקדמו ל''תרנגול כפרות'', רומן הביכורים של עמיר שאף נלמד בתקופתי בבתי הספר כהכנה לבחינות הבגרות. תלאותיו של נער בבגדד הרותחת בשני שלפני ומייד לאחר קום מדינת ישראל, הדילמות שמולן ניצבו משפחתו ושכניו והאירועים שעברו עליו מייד לאחר עלייתו ארצה. יכולתו של עמיר לארוג יחדיו את התרבות הערבית עם הפולקלור היהודי הופכת את היצירה הזו לפנינה ספרותית.

המכשפה מאגם הקיכלים/ אליזבט ספיר. קורותיה של נערה מברבדוס שלאחר מות הוריה באה להתגורר עם קרובי משפחתה בעיירה פוריטאנית בקונטיקט של סוף המאה ה-‏17 ומוצאת את עצמה מתיידדת עם קווייקרית קשישה המואשמת על ידי בני העיירה בכישוף. (מאמר מרחיב על ''המכשפה מאגם הקיכלים'')

אנו החיים/ איין ראנד. המימד הפילוסופי בספר הזה חשוב בעיני פחות מהתיאור הריאליסטי והנוקב של המאבק להישרדות, פיסית ומנטאלית, בשנותיה הראשונות של המהפכה הבולשביקית ברוסיה. תלאותיה של צעירה בורגנית המנסה לשרוד בעולם המנדה אנשים כמותה בגלל המעמד אליו נולדו.

משפט הרצח/ רוברט טראוור. דרמה משפטית במיטבה. פרקליט שהפסיד את משרד התובע המחוזי בה כיהן מתבקש לייצג קצין הנאשם ברציחתו של אדם שלדבריו ניסה לאנוס את אשתו הפלרטטנית. מולו מתייצבת מכונה מדינתית משומנת; לצידו – עורך דין קשיש הנגוע באלכוהוליזם ומזכירה צנועה.

עשו/ מאיר שלו. תולדותיה של משפחת אופים ומערכות יחסים הטעונות, המורכבות והפתלתלות בין בניה ובנותיה. יחסי האהבה-שנאה והתחרות הסמויה בין הדמויות בו יוצרים מארג קסום שהופך לאחת היצירות היפות שנכתבו לאחר קום המדינה.


ענבי זעם/ ג'ון סטיינבק. עלילותיה והתפוררותה של משפחה כפרית המוצאת עצמה מנושלת מאדמתה באוקלהומה בשפל הכלכלי של שנות השלושים ונודדת לקליפורניה בתקווה נואשת למצוא שם את מזלה. תיאור כמעט אפי של המערב האמריקני בתקופה העצובה ההיא.

בת מונטסומה/ הנרי ריידר הגרד. רומן היסטורי המתאר את הרפתקאותיו של צעיר אנגלי היוצא לנקום את רצח אמו ומתגלגל למכסיקו ולמלחמות הדמים של הספרדים נגד האצטקים המגוננים על ממלכתם. אחד הסיפורים המרגשים ביותר של ימי ילדותי – והוא כזה עד ימינו אלה. (מאמר מרחיב על ''בת מונטסומה'')

בית דין/ קוונטין ריינולדס. ביוגרפיה של הפרקליט והשופט האגדי סמואל לייבוביץ שהגן בהצלחה על עשרות נאשמים ברצח. ריינולדס, כתב ספורט במקור, מביא תיאור ציורי של המשפטים השערורייתיים ביותר בהם היה מעורב. הספר כתוב בסגנון מאופק אך הוא סוחף ומרתק. מישהו אמר לי פעם שלאחר שקרא את הספר הזה החליט להפוך לעורך דין. מסכים איתו לחלוטין. (לשלושה מאמרים המובססים על חומר מ''בית דין'': הצלקת של ריטה אנטונינה, מותו של הארי בארק והמעשה הנואש של לואיס גרינפילד)

הכומתות השחורות/ עמוס אריכא. צעיר מתגייס לצה''ל בשנים שלאחר קום המדינה ומשרת כמורה לעברית ביחידות בהן משרתים רבים מיוצאי ארצות ערב. הגזענות שמפגין המפקד כלפיהם מדרבנת אותו לפעול למענם ככל יכולתו. ספר שמראה תופעה חברתית מגונה אבל אינו מצייר אותה בהכרח כמלחמה בין עדות.


לאיזה ספרים חזרתי הכי הרבה פעמים: להמון. פשוט אי אפשר לספור. כמעט כל ספרי הילדות שלי נקראו פעם שנייה ורבים מהם גם שלישית ורביעית ואפילו חמישית. חלק מהם הגיעו בשל כך למצב מרופט במיוחד.


השורה האהובה עלי ביותר בספרים שבספרייה: גם כאן יש לא מעט, אבל אסתפק באחת בלבד, המתמצתת את האנושיות כולה. זוהי הפסקה המסיימת מתוך ''ענבי זעם'', המתארת סיטואציה בה מוצאת משפחה מתפוררת, ובהם גם אם ובתה (שילדה לפני זמן קצר) מקלט מפני סערת גשמים באסם פרוץ לרוחות. הן מגלות שם גבר גווע מרעב ונוטה למות וילד מבוהל וחסר אונים שאינו יודע איך להתמודד עם האסון הממשמש ובא. האם, במחווה אולטימטיבי של חסד וניסיון לסייע לבן אנוש בצרה, מציעה לבתה לנסות ולהציל את חייו באמצעי הבסיסי ביותר - והיחיד, למעשה - העומד לרשותה. הבת, חבצלת השרון שמה, נענית מייד.

''אחר כך התרוממה ביגיעה וכרכה את השמיכה סביב גופה. היא קרבה אט-אט אל הפינה ועמדה והתבוננה בפנים המשופים ובעיניים הפקוחות לרווחה, המבוהלות. אחר כך נשכבה אט-אט ליד האיש הוא הניע בראשו אט-אט מצד לצד. חבצלת השרון הסירה את קצה השמיכה וחשפה את שדה. 'אתה מוכרח', אמרה. היא נצמדה אליו וקרבה את ראשה אל חיקה. אצבעותיה ליטפו בעדינות את שערו. היא נשאה את עיניה והביטה במרחבי האסם, וחיוך מסתורי עלה ופשט על פניה''.









ועכשיו, לא נותר לי אלא להעביר את הלפיד הלאה. רוני גלבפיש, איתמר זהר ושיר-דמע – השחיזו-נא את המקלדת וגשו לעבודה.









[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
קלייב קאסלר   מיכאל   יום א', 28/06/2009 שעה 12:09   [הצג]   [21 תגובות]
פוסט ספריה   שיר דמע   יום א', 28/06/2009 שעה 13:49   [הצג]   [5606 תגובות]
כמה יפה כתבת...   בועז כהן   שבת, 11/07/2009 שעה 1:08   [הצג]   [993 תגובות]
בעיקר ועפ''י רוב - ספרי עיון בלבד, כ- 1400   Oferiko.com   יום ד', 22/07/2009 שעה 5:11   [הצג]   [963 תגובות]
mouBngVdPk   predisone prescription   יום ו', 27/12/2013 שעה 20:15   [הצג]
SDbmgqcsxOquTuuG   click here to get started   יום א', 29/12/2013 שעה 7:29   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©