המחירון ב'/ דודו לביא
יום ה', 01/01/2009 שעה 19:20
בעיצומה של מלחמת לבנון השניה ובלהט הקרבות נכתב המאמר הקצר הנושא את השם ''המחירון''. כיום, בעיצומו של מבצע עופרת יצוקה, קשה להשתחרר מתחושת הדז'ה וו: מתחילים בפעולה אווירית רחבה וקשה, עוברים לדיון גלוי על הפעולה הקרקעית ומחירה בכוח אדם - וההמשך מי ישורנו. ובכן, כדי להימנע מהתברברות הנובעת ממיצוי הפעילות האווירית, הכנסת כוחות קרקעיים, על כל המשתמע מכך, תוך המשך הירי על ישובי עוטף עזה וערי הדרום מוצע לפעול על פי המתווה שהוצע להלן באופן הבא: ראש הממשלה יכריז כי מטרת המבצע היתה להעביר מסר שישראל לא תעבור לסדר היום על ירי לעבר ישוביה וכי המטרה הושגה ועל כן הוא מכריז חד-צדדית על הפסקה מיידית בפעילות בעזה.ראש הממשלה יבהיר כי אין בכוונת ישראל להבליג על פעילות עויינת נוספת וכי מעתה יופעל המחירון. פרסום חוזר של מאמר אורח של דודו לביא, בשינויים קלים.









כזכור, ההצעה עלתה בקשר עם המלחמה בלבנון, אך כפי שנכתב כבר אז היא תקפה מול כל סכסוך של ישראל מול טרור הזוכה לגיבוי מקומי ובכלל זה הקסאמים מעזה.

הפעלת המחירון לאורך זמן ובעצימות הולכת וגוברת מיועדת ליצור לחץ על החמאס, שנהנה עד כה מגיבוי מקומי, להפסיק את פעולותיו. חיל האוויר ינהל את המערכה לבדו, תוך מזעור הסיכון לחיילי צה''ל. הנחת היסוד העומדת מאחורי השיטה היא שאין טעם וצורך ''לנקות'' את רצועת עזה מלוחמי החמאס ומקני הרקטות כי ממילא המצב ישוב לקדמותו חודשים לאחר תום המערכה (ובינתיים עלולים חיילים להיהרג לריק). על אף התדמית המיוחסת לו במקומותינו החמאס אינו בלתי רציונאלי ויבין עד מהרה כי בקצב שיגור הרקטות הנוכחי לא יישאר הרבה מהתשתית העזתית.

רצועת עזה. מחיר קבוע מראש (מקור תמונה).

מטרתו של המחירון היא ליצור מאזן אימה על בסיס מתמשך ולהחיל על החמאס בעזה את אותה הרתעה שבגינה גם הסורים, האירנים והחיזבאללה בלבנון אינם תוקפים את ישראל למרות שהם מצוידים ביכולות לעשות כן, והכל תוך שקיפות מלאה ונשיאה באחריות מלאה למעשים שתסייע להפחית את הלחץ הבין לאומי תוך נטרול הבסיס לגינוי כי האויב ידע בעת נקיטת הפעולה העוינת בדיוק למה הוא צפוי ויצירת לחץ מקדמי של האוכלוסיה לפעולה למניעת פעולות האיבה.









הימים חולפים והמלחמה גובה עוד ועוד קורבנות. על רקע האירועים שולטות שתי גישות מרכזיות. האחת היא גישת ''נקרע להם את הצורה''. גישה זו בעייתית ליישום מהיבטים מוסריים ומחשש מפני גינוי על ידי הקהילה הבינלאומית. האחרת היא גישת ''הפתרון המדיני'', שבדינאמיקה שנוצרה עלולה לדעת רבים לפגוע פגיעה חמורה בכוח ההרתעה של ישראל.

בהתנהלות הנוכחית נראה כי קובעי המדיניות פוסחים על שתי הסעיפים. התוצאה: ההרתעה נפגעת והשימוש בכוחות קרקעיים גובה קורבנות. יש לזכור כי בחלוף חודש ימים מתחילת המלחמה אנו כעת נמצאים בשלב של הלחימה שבו יש לנו בעיקר עניין ליצור הרתעה ארוכת טווח ולהגיע להסדר מדיני.

לאור האמור לעיל אני מציע גישה אחרת שאכנה אותה (הסיבה תתברר מיד) גישת ''המחירון''.

העיקרון פשוט מאד – שכר ועונש, תוך שקיפות מלאה ונשיאה באחריות מלאה למעשים. ההצעה עולה בקשר עם המלחמה ברצועת עזה, אך תקפה מול כל סכסוך של ישראל מול טרור הזוכה לגיבוי מקומי (הקסאמים מעזה, למשל).

איך זה יעבוד?

מדינת ישראל תפרסם בעולם תצלום לוויין של מפת רצועת עזה הכולל בנק מטרות ממוספר של יעדי תשתית ונדל''ן בדרגות חשיבות שונות.

לצד התצלום ייקבע מחירון הקושר בין מעשה לתוצאה:
קטיושה אחת על שטח פתוח – הרס מבנה 345; רקטה אחת על אשדוד – הרס גשר 566; רקטה אחת על תל אביב – השמדת תחנת הכוח המרכזית וכו'. זאת, על בסיס העקרון לפיו כל נפגע (פצוע, לפי דרגת חומרה, או הרוג) מכפיל ומעצים את המחיר פרופורציונית. במקרה של ירי לשטח ישראל יידע האויב כי תוך מספר שעות יושמד היעד כקבוע במחירון. לפי עקרון זה הפסקה מוחלטת של האש תביא גם להפסקה מוחלטת של פעולות חיל האוויר.

תכלית ההצעה תובהר להלן באמצעות שאלות ותשובות:

ש: למה זה טוב?
ת: תכלית המהלך ליצור לחץ על החמאס, שנהנה עד כה מגיבוי מקומי, להפסיק את פעולותיו. חיל האוויר ינהל את המערכה לבדו, תוך מזעור הסיכון לחיילי צה''ל. אין טעם וצורך ''לנקות'' את רצועת עזה מלוחמי החמאס ומקני הרקטות כי ממילא המצב ישוב לקדמותו חודשים לאחר תום המערכה (ובינתיים נהרגים חיילים לריק). איסמעיל הנייה יבין עד מהרה כי בקצב שיגור הרקטות הנוכחי לא יישאר הרבה מהתשתית העזתית ...

ש: ומה אם העולם יגנה?
ת: הוא כבר מגנה, בעיקר מפני שהפעולות נתפסות כיזמה של צה''ל. בשיטת המחירון לא יהיה בסיס לגינוי כי האויב ידע בעת נקיטת הפעולה העוינת בדיוק למה הוא צפוי. מכאן שנקיטת הפעולה כמוה כהסכמה לפעולה.

ש: ואם יהרגו חפים מפשע?
ת: אשמתם. הם ידעו מראש שחיל האוויר צפוי להשמיד את המטרה.







דודו לביא הוא כלכלן.






[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
(ללא כותרת)   קרפד   יום ה', 01/01/2009 שעה 20:30   [הצג]   [4 תגובות]
(ללא כותרת)   אלירם   יום ה', 01/01/2009 שעה 20:37   [הצג]
(ללא כותרת)   יובלוג   יום ה', 01/01/2009 שעה 22:54   [הצג]   [3 תגובות]
אז מה, להמשיך את הדיון מאז?   אבי   יום ה', 01/01/2009 שעה 23:38   [הצג]
(ללא כותרת)   מאט טולרינג   יום ו', 02/01/2009 שעה 18:42   [הצג]   [2 תגובות]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©