הארי פוטר מאבד את בתוליו
יום ב', 23/07/2007 שעה 17:09
אחד הדברים היפים בספרי הארי פוטר הוא שהם מפורטים כל כך, אבל מותירים גם מרחב המאפשר לקוראים למלא אותו בדמיונם שלהם. מה שסקרן אותי במיוחד בעלילות הקוסם הצעיר הוא הדינמיקה המעניינת של חייו האישיים. הארי לומד ומתגורר מרבית השנה בבית ספר בו מצויים מאות נערים ונערות בגיל ההתבגרות. אבל מעשה שטן, דווקא המטען ההורמונלי המשתולל שהופך בני נוער שכמותו לחדורי יצרים מיניים עזים, כמעט ואינו בא לידי ביטוי בסדרה. לא לטעות: אהבה וביטויים רומנטיים נוספים יש גם יש. מה שחסר הוא הסקס עצמו, עניין מתמיה למדי כאשר ידוע לרולינג היטב שבסוף המאה העשרים המתירנות בקרב בני הנוער חוגגת - וקצת פחות מתמיה כשחושבים על כך שזו סדרה לכל המשפחה. ניסיתי למצוא כמה רמזים לקיום תשוקה מינית של ממש - ומצאתי. כל הפרשנויות הן, כמובן, באחריותי המלאה.









מי שמכיר אותי יודע שאני חובב לא קטן של סאגת הארי פוטר. הרבה יותר קל לי להתחבר אליה מאשר לסאגות אחרות מעולם הפנטזיה והעובדה שהיא מדברת גם אל חובבי ריאליזם ספרותי מסוגי אומרת שבסך הכול ג'ואן רולינג עושה עבודה מצוינת בכתיבת חומר שהולך על הגבול בין הפנטזיה למציאות ועובר בין שני הממדים לעתים תכופות כל כך. נכון, אני אמנם חובב הצד העיוני של הסדרה המרתקת הזאת (מה שאומר שאני לא מתחפש לדמבלדור או לסנייפ באירועי השקה ספרותיים למיניהם), אבל כמו בלא מעט מקרים – אני מנסה גם לבדוק את הרמיזות שמאחורי הטקסט. זה לא ניתוח ספרותי במובן המקובל אלא רק מתן דרור לדמיון ללכת אל מתחת לשורות הכתובות ולנחש על מה בחרה רולינג לדווח בקמצוץ רמיזה בלבד.

הארי פוטר וגביע האש. הידידות עם הרמיוני מתפרשת כנועזת יותר מכפי שהיא (מקור תמונה 1)

אחד הדברים היפים בסאגת הארי פוטר היא ההשקעה הגדולה יחסית באופיין ובטבען של הדמויות העיקריות בו. כמיטב המסורת הפופולארית, יש שם אמנם לא מעט טובים ורעים, אבל במידה רבה יש גם עירוב תבשילין מסוים בחלק מהדמויות ואילו הארי עצמו אינו ממלא תמיד אחר כל ציפיותיהם של קוראיו מגיבור-על קלאסי. שלא כג'יימס בונד, דירק פיט או טרזן מלך הקופים, הוא אינו יודע תמיד מה נכון עבורו ומה לא. הוא נער מתבגר על כל הכרוך בכך, כולל השינויים הפיסיים והמנטאליים המאפיינים גיל זה. הוא נער שנזקק לעתים תכופות לסיועם של חבריו לגיל ולמעמד (רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר) ולעתים קרובות לא פחות – לעזרתם של מבוגרים טובי-לב ובעלי עוצמה המתייצבים מול כוחות האופל (סיריוס בלק, אלבוס דמבלדור). אבל דווקא אותה תקופה מרתקת בה נשזרים כל נפתולי התבגרותו של הנער בעל הצלקת אינה כרוכה כמעט בהרפתקאות בעלות אופי מיני.

שימו לב שאמרתי ''מיני'' ולא ''רומנטי''. הארי, כמו כל מתבגר כמעט, עובר כמה וכמה שלבים בהתפתחותו הרגשית. בשנים הראשונות שלו בבית הספר הוגוורטס הוא מעדיף בבירור את חברתם של בנים בני גילו. הרמיוני, שהיא היוצאת מן הכלל, היא אמנם חברתו הטובה, אבל יחסים אלה מעוגנים במישורים של לימודים משותפים ופעילות בצוותא נגד כוחות האופל. מכל מקום, על אף ההערכה העצומה שרוחש הארי לחברתו זו, לא נלווה אליה מימד רומנטי של ממש. רק משנתו הרביעית ואילך, במקביל לצמיחתו הפיסיולוגית ולהתפתחותו הנפשית, נקשרת נפשו של הארי לראשונה בשמה של נערה כלשהי.

אבל לפני שאגע ביחסים אלה, ראוי לבדוק משהו ביחס לאופייה של הזירה בה מתקיימים המפגשים בין המינים. בית הספר הוגוורטס בנוי על פי המתכונת הקלאסית של החינוך הפרטי הבריטי, כולל שיטת החלוקה ל''בתים'' בכל מוסד חינוכי מדגם זה (מי שקרא את אלופי וילובי הנפלא של טלבוט ביינס ריד, מבין אולי על מה אני מדבר), יחסי מרות ממוסדים בין תלמידים מבוגרים לבין צעירים מהם, בתולה זקנה או שתיים ותרבות ספורטיבית חסרת כל פשרות. וכשדוחסים יחדיו מאות תלמידים שבגיל ההתבגרות גופם תוסס מהורמוני מין במינון גבוה במיוחד, מקבלים הרבה פעמים פעילות מינית מוגברת בתוך המוסד החינוכי עצמו. בתי הספר הפרטיים המסורתיים נבנו, כמעט תמיד, על בסיס חד-מיני (כלומר, הם היו מוגדרים כבית ספר לבנים בלבד או כבית ספר לבנות בלבד), כך שחלק גדול מהפעילות המינית הזו הייתה בעלת אופי הומו-לסבי. מי שמעוניין ללמוד על כך יותר מוזמן לעיין במקורות העוסקים במוסדות פרטיים בעלי מוניטין של מאות שנים כדוגמת איטון והארו.

אבל בהוגוורטס המרכיב החד-מיני אינו רלוונטי. מוסד זה, ברוח הקדמה והשוויון, משותף לבנים ולבנות גם יחד. היחסים הרומנטיים בין התלמידים והתלמידות מלבלבים שם לכל אורך הסדרה. למעשה, הוריו של הארי פוטר עצמו נפגשו לראשונה בהוגוורטס ומשם צמחה זוגיותם. אבל האם ליחסים אלה בין נערים ונערות בגיל העשרה יש ביטוי נוסף, מרומז, שאינו קשור בהכרח לבילויים חברתיים משותפים או לצורך למסד את היחסים הללו בשנים שלאחר סיום הלימודים? ובמלים אחרות, האם יש מרכיב סקסואלי ממשי במערכות הרגשיות הללו?

למעשה, התשובה על כך אמורה להיות חיובית במובהק. בני העשרה הלומדים בהוגוורטס אינם מתוארים כבעלי זיקה חזקה במיוחד לדת או לערכים שמרניים כלשהם. נכון, הם מחויבים לריטואלים מסורתיים מסוימים, אך ריטואלים אלה אינם כוללים בהכרח התנזרות מסקס. שום דבר לא נאמר על כך לאורך כל שבעת ספרי הסדרה. יתר על כן, נוכח העובדה שרבים מהתלמידים הם בני מוגלגים ומתגוררים בחופשות אצל בני משפחה רגילים לחלוטין, נראה טבעי לחלוטין שיביאו עימם את הנורמות המתירניות של הנוער הבריטי אל בית ספרם. אפס, הם אינם עושים זאת. מדוע?

התשובה נראית כמעט ברורה מאליה. הסאגה המרשימה שרקחה רולינג נועדה לכל המשפחה ובתור שכזו היא אינה יכולה לכלול נושאים שנויים במחלוקת. מאחר ונושא החינוך המיני בגיל העשרה שנוי עדיין במחלוקת במדינות רבות, העדיפה רולינג שלא להיכנס לפרטים בהקשר זה. וכך יוצא שהקוראים יכולים להתרכז במאבק המונומנטאלי בין טוב ורע, בין מסדר עוף החול לבין אוכלי המוות, בין אלה המבקשים לשמר את האיזון העדין בין קוסמים למוגלגים לבין המבקשים להכריע את המוגלגים ולהוכיח אחת ולתמיד את עליונותם של טהורי הדם על כל האחרים.

ובכן, כיוון שיחסים בין בני נוער בגיל הזה כוללים, בדרך כלל, גם מרכיבים שקשורים בנגיעות, מזמוזים ואפילו – רחמנא ליצלן – חדירות, החלטתי לנסות ולבדוק אם קיימים בסדרה הזו רמזים לקיומם של אלמנטים כאלה בהוגוורטס. איכשהו, לא נראה לי הגיוני שבתוך כל הטירוף ההורמונלי שמתחולל בגופם של בני עשרה בעולם כולו דווקא באותה טירה אדירת ממדים נקבצו כל חובבי היחסים האפלטוניים דווקא.







יחסיו המורכבים של הארי עם הרמיוני מהווים נושא מרתק כשלעצמו. ידידותם, שנבנתה במהלך מבחנים קשים במיוחד של נאמנות ומאמץ, מתפרשת לעתים על ידי חלק מהגיבורים כיותר מאשר רעות גרידא. אחד מהם הוא ויקטור קרום - תלמיד בית הספר הבולגרי לקוסמים דורמשטרנג, כוכב קווידיץ' בינלאומי ויריבו של הארי בטורניר הקוסמים המשולש. קרום הוא בן-זוגה של הרמיוני בנשף חג המולד ולאחר מכן מנהל עימה מערכת יחסים שעליה לא ידוע לנו הרבה. יחד עם זאת, קשריה של חברתו עם הארי פוטר אינם נעלמים מעיניו והוא מנסה לברר זאת עם הארי עצמו.


- ''הרם-און-ניני עליך הרבה מאות מדברת'', אמר קרום, והביט בהארי בחשדנות.
''כן,'' אמר הארי, ''בגלל שאנו ידידים.''
הוא התקשה להאמין שהוא מנהל את השיחה הזאת עם ויקטור קרום, שחקן הקווידיץ' המפורסם בכל העולם. זה כאילו קרום בן השמונה-עשרה סבור שהוא, הארי, שווה לו – יריב רציני –
''מעולם אתה לא...מעולם אתה לא...''
''לא,'' פסק הארי, נחרץ מאוד.
(הארי פוטר וגביע האש, עמ' 504)

הארי פוטר ומסדר עוף החול. חצי שעה עלומה שמאחוריה עומדת התנסות מינית ראשונה? (מקור תמונה 2)


קראו שוב את הקטע הזה. קרום מנסה לברר עם הארי אם התנסה בחווייה כלשהי עם הרמיוני. אפשר להבין אותו: הוא רוצה לברר אם תחושתו שהרמיוני רוחשת להארי יותר מאשר רגשי ידידות כנים, מוצדקת. הוא אינו אומר במפורש את שמה של אותה חווייה, כך שהדבר נשאר פתוח לפרשנות. האם במלים ''מעולם אתה לא'' התכוון לאהבה שרחש הארי להרמיוני? לא סביר. את קרום מעניינת אהבתה של הרמיוני, לא אהבתו של הארי. האם התכוון לנשיקה? אולי. מצד שני, קצת קשה להאמין שסופרסטאר ברמתו ובמעמדו מתעניין בנשיקות בלבד. מי שלא מבין על מה אני מדבר מוזמן לקרוא משהו על חיי האהבה הסוערים של כוכבי ספורט בגילו ובמעמדו, החל מרונאלדו וכלה בוויין רוני. הרושם הוא שאת הנשיקות הם השאירו מאחור בסוף בית הספר היסודי. קרום, בחור שכנראה לא מעט נערות שיחרו לפתחו, לא נראה בדיוק כבתול הנגוע בחוסר ביטחון עצמי. ולפיכך, לא נותר אלא להניח שצעיר הבולגרי מנסה, תוך הימנעות מהבכת הארי עצמו, לברר אם הלה שכב עם הרמיוני.

להתעניינותו של ויקטור קרום יש גם צד שני. הוא עצמו מעוניין במגע פיסי עם הרמיוני, שנראית לו מושכת כבר מלכתחילה. לקראת סיום הסרט סרט ''הארי פוטר וגביע האש'', כאשר מסתיימת שהותם של תלמידי דורמשטרנג בהוגוורטס והרמיוני נפרדת מידידה הבולגרי היא מפטירה כלפי הארי ורון ש''ויקטור הוא טיפוס יותר גופני''. אפשר לראות בזה ביטוי מרומז לכך שקרום אינו סובל מעודף שכל; אבל אפשר גם להבין שויקטור והרמיוני התמזמזו כהוגן - ואולי אף הרבה מעבר לכך.







עד כמה האזור שמתחת לחגורה מעניין את דיירי הוגוורטס ניתן ללמוד מסצינה אחרת באותו ספר, לאו דווקא בעלת מהות רומנטית כלשהי. הארי נאלץ להיכנס לאמבטיה גדולה כדי לפתוח במימיה ביצה מוזהבת שבה מסתתר מסר הקשור למשימה הבאה שלו בטורניר הקוסמים המשולש. בעודו שוהה עירום בתוך המים החמימים, נכנסת למקום מירטל המייללת, רוח רפאים עגמומית של נערה שמתה בהוגוורטס לפני שנים ו''שבדרך כלל היה אפשר לשמוע אותה מייבבת בתוך פיתולי הצנרת של חדר הרישותים שלוש קומות מתחת לחדר הזה''.


''מירטל!'' הזדעק הארי. ''אני- אני לא לובש כלום!''
הקצף היה כל כך סמיך שזה לא ממש שינה, אבל הייתה להארי הרגשה לא נעימה שמירטל צפתה בו מתוך אחד הברזים מהרגע הראשון שהגיע לכאן.
(הארי פוטר וגביע האש, עמ' 422-423.)


מירטל אמנם מתגוננת באותה הזדמנות בטענה שעצמה את עיניה כשהארי נכנס לחדר. סביר להניח שאם עצמה את עיניה, היה זה בגלל שקודם ראתה אותו בעירום מלא. וסביר לא פחות לשער שלא טיפסה שלוש קומות רק כדי לעצום את עיניה ולהימנע מצפייה בנער עירום נכנס לאמבטיה. אם מוסיפים על כך את חיבתה הבלתי מסותרת להארי כפי שהתגלתה בספרים קודמים (חיבה שבאה לידי ביטוי בקריצות וברמיזות מילוליות ברורות מאוד על העניין שהיא מגלה בו), ניתן להניח שלא הייתה זו מקריות גרידא. בסרט שנעשה על פי אותו ספר, מזנקת מירטל אל תוך מי האמבט וצוללת בהם סמוך מאוד למקום בו עומד הארי. אם זו אינה מציצנות בוטה, אינני יודע מציצנות מהי. מכל מקום, ברור שרוח הרפאים הרטנונית הזו מקווה לסדר לעצמה מגע פיסי הדוק עם הקוסם המפורסם ביותר בין תלמידי הוגוורטס.

סירובו המתמשך של הארי להיענות בחיוב לרמזיה של מירטל מצית בה עוינות כלפיו. עוינות זו מתפתחת לאורך זמן ומגיעה לשיאה בספר הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם. מירטל מציעה נחמה לאויבו בנפש של הארי, דראקו מאלפוי, כאשר זה האחרון מודאג בשל המשימה שהטיל עליו וולדמורט. כאשר הארי מטיל על מאלפוי קללת סקטומסמפרה, מבשרת מירטל הנסערת בצרחות רמות לכל בית הספר שהארי רצח אותו.







בהארי פוטר ומסדר עוף החול לובשת מערכת היחסים של הארי מימד חדש. הוא נמשך מאוד אל צ'ו צ'אנג, נערה יפה הלומדת בבית רייבנקלו. צ'ו הייתה עד לא מכבר נערתו של סדריק דיגורי, חברו של הארי ומתחרהו בטורניר הקוסמים המשולש. לאחר שהלורד וולדמורט רצח את סדריק אל מול עיניו של הארי, התווספו מרכיבי האבל ותחושת הבגידה אל ההימשכות המינית והפכו את היחסים בין הארי לצ'ו לטעונים ביותר מבחינה רגשית. הסצינה המרתקת שבה הופכת ההימשכות להיצמדות מתרחשת לאחר שמסתיים אימון של ''צבא דמבלדור'' (קבוצת לימוד סודית המודרכת על ידי הארי בנושא תירגול קסמי מגננה נגד כוחות האופל) נשארים השניים לבד באולם.


צ'ו פלטה רעש מוזר, בין יפחה לצחוק. עכשיו הייתה קרובה אליו עוד יותר. הוא היה יכול לספור את הנמשים על האף שלה.
''אתה ממש מוצא חן בעיני, הארי.''
הוא לא הצליח לחשוב. תחושה מעקצצת פשטה בכל גופו ושיתקה את זרועותיו, את רגליו, את מוחו.
היא הייתה הרבה יותר מדי קרובה אליו. הוא ראה כל דמעה שדבקה בריסים שלה...
(הארי פוטר ומסדר עוף החול, עמ' 472-474).


בפיסקה שלאחר מכן מצוין כי הארי חזר אל חדר המועדון בבית גריפינדור חצי שעה בלבד לאחר מכן. רון וויזלי שואל אותו מה עיכב אותו. ''הארי לא ענה, נאמר בספר, ''הוא היה בהלם. חצי ממנו רצה לספר לרון ולהרמיוני על מה שקרה זה עתה, אבל החצי השני רצה לקחת את הסוד הזה איתו לקבר''. הרמיוני, שאינה רואה יחסים רומנטיים במונחים של בלבול חושים, מתעניינת אם השניים התנשקו. הארי מאשר בהנהון. כשרון שואל אותו איך היה, מסתפק הארי במילה האחת והיחידה ''רטוב''. צ'ו, מסתבר, פרצה בבכי במהלך אותה נשיקה. הרמיוני מסבירה לשני הבנים הנבוכים שקיימות לכך סיבות טובות: מצבה הנפשי של צ'ו אינו בדיוק מן המשופרים לאחר רצח סדריק ומקננת בה תחושת אשמה על שהיא נמשכת אל הארי ואינה נאמנה לזכרו.

הארי פוטר והנסיך חצוי הדם. נקמתה של מירטל המתוסכלת (מקור תמונה 3).

אבל הפרשנות שניתן לתת לסצינה הזו רחבה קצת יותר. באותה מחצית שעה עלומה קורה משהו מסתורי בין הארי וצ'ו, משהו שמשאיר אותו חסר מלים ובמצב של הלם. השאלה שמפנה אליו הרמיוני היא שאלה ספציפית הנוגעת לנשיקה בלבד. היא אינה מעלה בדעתה, כנראה, שייתכן שהארי חווה התנסות קצת יותר אינטימית. הארי, מצידו, אינו שש לדווח על יותר פרטים מכפי שנשאל – הן בשל תחושת האשם שלו, המזכירה לו פעם נוספת שהוא חווה מגע פיסי עם חברתו של סדריק המת, והן משום הביישנות והמבוכה שחש כל נער מתבגר לאחר הסקס הראשון בחייו. מה גם שאם נמשיך לטוות את החוט העלילתי הזה, הרי שסצינת הסקס הזו התרחשה באולם ציבורי. עבור הארי, שאף פעם לא נהנה ממרחב פרטי של ממש (אצל משפחת דארסלי הוא חש כמעט כלוא; בהוגוורטס הוא חלק חדר שינה אחד עם עוד ארבעה נערים בני גילו; ובחופשות בהן בילה ב''מחילה'' של משפחת וויזלי ובביתו של סיריוס בלק בכיכר גרימולד, היו בתים אלה מלאי אדם ורוחשי פעילות), הייתה העזתו לבצע את האקט הזה במרחב ציבורי ופתוח בבחינת דבר שלא הוכן לקראתו מעולם. ושוב: רולינג אינה יכולה לתאר את כל אלה, משום שכניסתה אל פרטי אותו מגע פיסי היה מרתיע רבים מקוראיה. לפיכך היא הותירה את מחצית השעה הזו לדמיוננו בלבד.

המגע הפיסי הזה הגביר אצל הארי, כאמור, את תחושת האשמה. הוא מודע לכך שאם יספר על כך לחבריו, יתכן שהללו יאשימו אותו בחילול זכרו של סדריק, אשמה שהיא חמורה עד כדי ערעור ממשי של יחסי החברות שלו עם רון והרמיוני. ובמצבו של הארי (בשנה החמישית ללימודיו הוא מבודד למדי מבחינה חברתית משום שמשרד הקסמים ושולחיו, כמו גם העיתון ''הנביא היומי'', מנסים ליצור לו תדמית של נער מתוסבך ויהיר המצוי ברדיפה מתמדת אחר תשומת לב ציבורית ולשם השגתה אף מוכן להמציא עימותים שלא היו ולא נבראו, כמו הקרב שלו עם וולדמורט), זהו לוקסוס שהוא אינו יכול להרשות לעצמו.

אותה תחושה מייסרת בוטאה לפני קצת יותר משני עשורים על ידי לא אחר מאשר שלמה ארצי. בשיר הנושא של אלבומו המצליח ''לילה לא שקט'' התעמת גם ארצי עם הסיטואציה המביכה בה הוא מנהל מערכת יחסים טעונה עם אלמנת חברו המת.

''שוב בלילה אני חולם עליך
מתעורר כיוון שחלמתי איך הם
הם יורים בך ופוגעים בך
ואתה בוכה.

''אולי מצאת מנוחה
בין חיילים מותר לך
כן אני מתנחם ושוכב איתה, כן
כאילו במקומך''.


וכל אלה, ברשותכם, הרהורי לב בלבד. יתכן שרולינג אפילו לא חשבה בכיוון הזה, אבל בתבונתה היא הותירה בעלילות שרקמה חלל גדול דיו כדי שניתן יהיה לתמרן בתוכו ולמלאו בסיוע הדמיון.







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
סקירה מרתקת ומצוינת   שיר-דמע   יום ב', 23/07/2007 שעה 18:19   [הצג]   [2984 תגובות]
עשו על זה סרט   חנן כהן   יום ב', 23/07/2007 שעה 20:28   [הצג]   [3 תגובות]
אתה לא הראשון שתוהה   שרית   יום ב', 23/07/2007 שעה 21:28   [הצג]   [3 תגובות]
מעניין מאוד   נינה   יום ג', 24/07/2007 שעה 7:40   [הצג]   [2654 תגובות]
אוי ואי לופי וילובי   איתמר   יום ד', 25/07/2007 שעה 11:12   [הצג]   [248 תגובות]
כל המאמץ הזה למצוא רמיזות מיניות אצל פוטר   כרמל   יום ד', 25/07/2007 שעה 23:09   [הצג]   [3 תגובות]
נפלא   נטע יוסף-בודניק   יום ה', 26/07/2007 שעה 11:16   [הצג]   [273 תגובות]
עוד תוספת לדיון   שיר-דמע   יום ד', 01/08/2007 שעה 16:51   [הצג]   [518 תגובות]
בקשר לקטע עם צ'ו,   פוביה ספציפית   יום ד', 29/08/2007 שעה 2:43   [הצג]
ממש אהבתי   אלמוני   יום ה', 05/06/2008 שעה 23:17   [הצג]
HP - קהילת הארי פוטר מזמינה אותך!   HP - קהילת הארי פוטר!   יום ב', 15/12/2008 שעה 16:04   [הצג]
אהבתי מאוד   חדר הנחיצות - קהילת הארי פוטר   יום ב', 20/09/2010 שעה 17:48   [הצג]
השאלות מצויינות   יוסף   יום ד', 20/03/2013 שעה 14:15   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©