סינדרום דקוטה
שבת, 16/12/2006 שעה 1:01
ב-‏13 בדצמבר 2006, במהלך ראיון טלוויזיוני, נתקף הסנאטור הדמוקרטי טים ג'ונסון בשבץ מוחי קשה. עוזריו פינו אותו במהירות לבית החולים ומצבו אובחן כקריטי. במידה וג'ונסון יסיים את כהונתו בסנאט, צפוי מושלה הרפובליקני של מדינתו, דרום דקוטה, למנות במקומו מחליף המשתייך למפלגת המושל. במצב כזה ישרור תיקו בין שני הגושים הפוליטיים המרכיבים את הסנאט וסגן הנשיא, דיק צ'ייני, יטיל למערכה את קולו ויכריע בהצבעות שקולות לטובת הימין השמרני. ובכן, יש לבדוק מחדש את התיקון לחוקה המאפשר למושלי המדינות למנות כסנאטורים מחליפים את מי שחשקה נפשם. מקרים כאלה כבר קרו לא מעט, כולל אותו מושל שמינה ליורשתו בסנאט את בתו. לתשומת לבם של מעצבי המדיניות בוושינגטון מוגשת כאן הצעה לסתום סדק בלתי הגיוני בשיטת המימשל האמריקנית










אם יורשה לי, הקטן באלפי מנשה, להציע דבר מה לאומה האמריקנית, יהיה זה לשנות את תיקון מס' 17 בחוקת ארצות הברית של אמריקה. תיקון זה הוא שגורם בימים אלה את כאב הראש הגדול ביותר למערכת הפוליטית של ארצות הברית.

ובכל אשם טים ג'ונסון, הסנאטור הדמוקרטי ממדינת דרום דקוטה.






למי שאינו מכיר, דרום דקוטה היא המדינה בה מפוסל באבן דיוקנם של הנשיאים ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון, אברהם לינקולן ותיאודור רוזוולט. זו גם המדינה בה מקימים בני אומת הסו את פסל הענק של הצ'יף האגדי קרייזי הורס. זו המדינה בה מצויות הבלאק הילס משירה הידוע של דוריס דיי, שבליבן יושבת דדווד, אתר אגדי מתקופת הבהלות הגדולות לזהב וזירת ההתרחשות באחת מסדרות הטלוויזיה המשובחות ביותר בשנים האחרונות. זו ארצם של ויילד ביל היקוק וקאלאמיטי ג'יין ופוטייטו קריק ג'וני ופוקר אליס ופרד אוואנס וסת' הולוק וקפטן ג'ק קרופורד וגיבור הקומיקס דדווד דיק. זו הארץ בה גדלה ובגרה לורה אינגלס ויילדר, שלימים פרסמה את סדרת ''בית קטן בערבה''. זו ארץ הבאדלנדס, המשובצים נופים מדבריים שכאילו ניטלו ישירות מהירח ונשתלו בליבה של אמריקה הכפרית. זו הארץ מסבירת הפנים שיש לי אליה חיבה מיוחדת במינה – ביו היתר משום שבה נשאתי את מ' לאישה, אי-אז, בספטמבר 1996.

טים ג'ונסון לא היה מעולם מאלה שסומנו כמועמדים פוטנציאליים לנשיאות בסגנון ג'ון קנדי או ברק אובאמה, אבל הוא נחשב לסנאטור ללא דופי. הוא נבחר לסנאט לראשונה ב-‏1996 ובלט מייד כאחד השמרניים ביותר בסיעה הדמוקרטית. בתום הקדנציה הראשונה שלו כבר הוביל בהספק החקיקה שלו את רשימת חמישים הסנאטורים שזו להם קדנציה ראשונה שם. בין השאר פעל לקידום רפורמה פדראלית בתחום הרווחה שעד מהרה הביאה להפחתת אחוז האבטלה במדינה. בדומה לשמרנים אחרים בסנאט תמך בביטול החוק האוסר על החזקת כלי נשק אוטומטיים-למחצה ותמך בקיצוצי המסים של ג'ורג' וו. בוש. הוא התנגד לחקיקה המגבילה הפלות ותמך בחוק שאיפשר הפחתתת רגולציה והגברת תחרות בתחום התקשורת הטלוויזיונית. כמו כן פעל לקידום זכויות הנכים והמוגבלים, להנהגת הגבלות חמורות על נהיגה בשכרות, להטבת מצבם של חוואים ולהטבת מצב החיילים המשוחררים. בשנת 2002 נבחר לקדנציה שנייה, אם כי בהפרש זעום מאוד (0.15%).

מחוקק יעיל זה דבר אחד אבל מחוקק בריא זה עניין אחר לגמרי. לפני מספר שנים אובחן אצלו סרטן הערמונית והוא עבר סדרת טיפולים וניתוח שלאחריו, כך הודיע, החלים לחלוטין. כל זה היה נכון עד לפני יומיים. במהלך ראיון בשידור חי תקף אותו שבץ מוחי. עוזריו פינו אותו במהירות לבית החולים ג'ורג' וושינגטון והוא עבר סדרת טיפולים שנועדו לייצב את מצבו ולאפשר לו להתאושש. אפס, מצבו עדיין קשה מאוד.

וכאן אנו מגיעים לפרדוכס שעלול להיווצר בפוליטיקה האמריקנית אם ייאלץ טים ג'ונסון לפרוש מכהונתו בשל מצב בריאותו (או אם, חלילה, יתרחש אירוע גרוע בהרבה), יתערער לחלוטין היתרון הדמוקרטי בסנאט. יתרון זה עומד מאז בחירות הביניים בנובמבר האחרון על 51-49. בהיעדרו של ג'ונסון הצטמצם היתרון הדמוקרטי ל-‏50-49 בלבד – לפחות עד שדרום דקוטה תמנה מחליף לסנאטור החולה. התיקון השבעה עשר לחוקת ארצות הברית קובע כי ''היה ונוצר מקום פנוי בסנאט, הרשות המבצעת של המדינה הרלוונטית תוציא צו בחירות על-מנת למלא את המקום הפנוי; וזה בתנאי שהרשות המחוקקת של המדינה תוכל לייפות את כוחה של הרשות המבצעת למנות סנאטורים זמניים עד אשר תושבי המדינה ימלאו את המקומות הפנויים בבחירות באופן שיקבע בית המחוקקים (של המדינה)''. דרום דקוטה היא אחת מ-‏43 מדינות שהפקידו את סמכות המינוי לסנאטור מחליף בידי מושל המדינה. ומושל דרום דקוטה, מייק ראונדס, הוא רפובליקני.





במערכת החוקים המסדירה את נושא בחירת הסנאטור המחליף אין כל מגבלה לגבי השתייכותו הפוליטית של המחליף. כמעט בכל המקרים ממנים המושלים לתפקיד פוליטיקאים המשתייכים למפלגותיהם שלהם. מקרה שמבהיר עוד יותר את בעייתיות הנושא הזה התרחש לפני ארבע שנים במדינה שמרנית אחרת, אלסקה. אחרי יותר מעשרים שנה כסנאטור בבוושינגטון נמאס העניין על הסנאטור הוותיק פראנק מרקובסקי והוא החליט לשוב ולהתגורר במדינתו. מרקובסקי הודיע, אפוא, על כוונתו להתמודד על תפקיד מושל המדינה. הוא גבר בקלות על הדמוקרטית פראן אולמר ורק לאחר שהושבע כמושל הודיע על התפטרותו מהסנאט הפדראלי. כמושל אלסקה היה עליו למנות עתה מחליף לתפקיד הרם שהוא עצמו פינה. ואת מי בחר מרקובסקי למנות? לא אחרת מאשר את בתו האהובה, ליסה מרקובסקי. המינוי המרגיז הזה עורר סערה פוליטית במדינה הצפונית, כשמתנגדיו של מרקובסקי האשימו אותו בנפוטיזם. השערורייה – שלא מנעה מליסה לכהן כסנאטורית ואף להיבחר לכהונה נוספת בסנאט – הביאה לכך שבאלסקה התקבל תיקון לחוק המונע ממושלים למנות סנאטורים מחליפים בעתיד.

אלא שדרום דקוטה אינה אלסקה ובה עדיין שריר וקיים החוק המקובל שאינו מגביל את סמכות המינוי של המושל בהיבט של שיוך מפלגתי (או משחתי, אם רוצים להוסיף ולהשתמש בדוגמה של פראנק וליסה מרקובסקי). וזה מה שיכול לקרות גם עכשיו. הסנאטור החדש יכהן לפחות עד נובמבר 2008 – מועד הבחירות שאליו היה ג'ונסון ניגש אילולא פקד אותו השבץ – ואם יחליט להתמודד על כהונה נוספת ייהנה מיתרון מובנה השמור למי שכבר מכהן בתפקיד זה.









אבל מי הוא האיש שעשוי למנות מחליף לטים ג'ונסון?


המושל מייק ראונדס עצמו נחשב לשמרן במיוחד. בפברואר 2006 העביר חקיקה האוסרת כמעט לחלוטין על ביצוע הפלות רפואיות בתחומי דרום דקוטה (אלא אם כן ייקבע מראש כי ההפלה נדרשת להצלת חיי האם) – חקיקה שבוטלה בנובמבר על ידי משאל עם שבו ניצחו מתנגדי החוק החדש. אם התרשמתם מפרשת מרקובסקי בכל הנוגע לדרך בה מקדמים מושלים אינטרסים אישיים ומשפחתיים מובהקים, הרי שגם לראונדס לא חסר. במהלך השנה עלה בידו להעביר בבית הנבחרים של דרום דקוטה חוק המעודד הקמה והפעלה של מזקקות שיכר קטנות (בעלות תפוקה של עד חמישים אלף גאלון – מעט יותר ממאתיים אלף ליטר – לשנה). את הצעת החוק יזם לא אחר מאשר אחיו של מייק, חבר בית הנבחרים ג'יימסון ראונדס, שהודה כי בכוונתו לפתוח בעצמו מזקקת שיכר בעתיד. אח נוסף של המושל המכהן גם הוא כציר בית הנבחרים, טים ראונדס, תמך בהצעת החוק. זמן מה לאחר מכן הודיעו ג'יימסון ואח רביעי, טום, כי רכשו בניין סמוך לעיר פייר ובכוונתם להפוך אותו ל...מזקקת שיכר. במלים אחרות, המושל סייע להעביר חקיקה שנועדה במיוחד להיטיב עם עסקי אחיו.

כותרת המאמר הזה היא ''סינדרום דקוטה'', ולא בכדי. בתולדות הסנאט רשומים כמה וכמה תקדימים של סנאטורים שלא יכלו לתפקד במשך תקופה ארוכה ובכל זאת החליטו שלא לוותר על המשך כהונתם. אחד המקרים הבולטים הוא של קארל מונדט, סנאטור אחר מדרום דקוטה שכיהן בסנאט של ארצות הברית במשך עשרים וחמש שנה. ב-‏1969 עבר מונדט שבץ קשה. מצב בריאותו לא איפשר לו להוסיף ולמלא את תפקידו כסנאטור באופן פעיל. על מונדט הופעל לחץ כבד להתפטר, אך הוא התנה את הסכמתו בהתחייבות מצד המושל למנות לתפקיד שיתפנה את אשתו (של מונדט). המושל סירב ומונדט הוסיף להחזיק במושב הסנאט שלו, על אף שלא היה מסוגל עוד לתפקד כהלכה. יש כנראה גורם סיכון מיוחד אל סנאטורים מדרום דקוטה.





ועכשיו בואו נלך עם התסריט הזה הלאה. נניח שג'ונסון לא יתאושש ושראונדס ימנה לו מחליף. התוצאה תהיה שוויון מוחלט ביחסי הכוחות בסנאט. חמישים לדמוקרטים, חמישים גם לרפובליקנים. במקרה כזה קובעת חוקת ארצות הברית כי סגן הנשיא, המשמש גם כנשיא הסנאט, יכריע בקולו את ההצבעה. לסגן הנשיא אין זכות הצבעה אלא אם הקולות שקולים. סגן הנשיא, דיק צ'ייני, הוא האיש שתמונתו ציכה להופיע ליד הערך ''רפובליקני'' במילון. המהפך הנגדי יושלם סופית: 51-50 לרפובליקנים.

על ג'ורג' וו. בוש כבר נאמרו לא מעט דברים, כולל הקביעה שהתברך במזל בכמות גדולה בהרבה מזו העומדת לרשות כל נשיא אחר. מזל כזה דומה שאפילו הוא לא שיער שיהיה לו. בוש ספג ביקורת קשה ממפלגתו לאחר בחירות 2006, שבהן נטלו הדמוקרטים לראשונה מזה למעלה מעשור שליטה בשני בתי הקונגרס. השבת של הרוב הרפובליקני לסנאט פירושה הערמת קשיים על חקיקה של בית הנבחרים, על מינוי שופטים, שרים ודיפלומטים ואפילו על מדיניות ההגנה החדשה שהולכת ונבנית בימים אלה בהשראת דוח המילטון-בייקר ושעיקרה מיתון משמעותי של מעורבות ארצות הברית בסכסוכים בינלאומיים ונסיגה מהירה מעיראק. תארו לעצמכם שבוש נזקק לרוב בסנאט וכדי להשיגו עליו להשיג לפחות שוויון (שכן תמיכתו של צ'ייני מובטחת) ואת הכוח שיש עתה לכל ציר רפובליקני (או דמוקרט שמרן) שיכול להוציא מהנשיא הטבות לבוחריו תמורת הרמת אצבעו בדיון זה או אחר.

מה שמחזיר אותנו לתיקון השבעה עשר לחוקת ארצות הברית. תיקון זה מהווה את הבסיס לחקיקת המדינות המאפשרת למושליהן למנות אישית את מחליפי הסנאטורים שחדלו לתפקד. את הסעיף הזה יש לתקן, במטרה למנוע שערוריות נוסח מונדט ומרקובסקי. על מחוקקי הקפיטול לקבוע בחוקה שלאחר שסנאטור יסיים את תפקידו תערכנה בתוך חודש בחירות מקדימות במפלגות מעוניינות להציב מועמד למחליף מטעמן ותוך חודשיים נוספים תתקיים מערכת בחירות במדינה כאשר כהונת המחליף תוגבל מראש לסיום הקדנציה שאליה נבחר קודמו. זהו זה. שלושה חודשים זה מספיק. אני מניח שמרבית האמריקנים לא היו רוצים לראות בוושינגטון סנאטור שממונה על ידי מי שמארגן למשפחתו הכנסות ממשקאות חריפים או על ידי מי ששולח את בתו עצמו ובשרו למלא את מקומו.









מקור קטעי העיתונים המעידים על הדאגה למצבו של הסנאטור טים ג'ונסון הוא באתר Today's Front Pages.







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
תיאור מעניין   דודו בן עמי   שבת, 16/12/2006 שעה 18:09   [הצג]   [2 תגובות]
(ללא כותרת)   צביקה   יום ד', 20/12/2006 שעה 15:49   [הצג]   [3 תגובות]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©